החלטתי להגיב לשרשור דווקא פה...
בגלל שפה זה נראה לי יותר רלוונטי. אנחנו עוד לא נשואים, אבל חיים יחד כמה שנים, אז אני חושב שיש לי קמצוץ של מושג לגבי מה שנאמר. קודם כל, לדעתי אין כזה דבר אישה אידאלית, כמו שאין כזה דבר בעל אידיאלי. הכל נגזר ממהות היחסים שהוא מה שבני הזוג מכניסים לייחסים ביניהם, וזה משתנה מאדם לאדם ומזוג לזוג. אני חושב שבישולים ונקיונות הם רק חלק קטן ושולי מהאידיליה הזוגית, וגם זה לא בצורה ישירה. בין בני הזוג, באופן טבעי, ישנה חלוקת עבודה, שמשתנה מזוג לזוג. חלוקת העבודה היא דבר שהצדדים מגיעים אליו במשך הזמן, ותלויה בקריירה של שני בני הזוג, באופי שלהם, וביתרונות הייחסיים שלהם. (לימור מסדרת, אני מנקה וכד´). אני חושב שעיקר האידיליה בין בני הזוג נובע מהחברות ביניהם, מהקשר העמוק שנרקם עם השנים, בעזרה, בתמיכה ההדדית וכו´. הרבה יותר חשוב לי, למשל, זה לא לשבור את המילה של השני, מאשר מי יבשל או ינקה. אולי זה המקום להעיר ולבקר מעט. אני שומע על נשים נשואות, שמשתדלות לשחק את "הרעיה הטובה". לדעתי זו טעות. קודם כל, לנו הגברים זה מאד נוח, וקל לנו להתרגל לזה... שנית, זה מנציח את השוביניזם, שרבים (ורבות) מאיתנו מנסים להעיף מן העולם. לבסוף, זה יוצר מצב בו יש דיכוטומיה לא עניינית בין ה"תפקידים" של הבעל ל"תפקידים" של האישה. כמו שכתבתי קודם, עדיף יהיה שחלוקת התפקידים תהיה יותר עניינית, שוויונית, ולא מתוך דפוס חברתי זה או אחר. זה לא אומר שצריך להגיד: אני אעזה כלים בתנאי שאתה תעשה ספונג´ה... אלא בהבנה באהבה ובחברות. זו דעתי האישית, ועכשיו אני רץ לעזור ללימור, שמסדרת בינתיים בלעדיי, ולא כל כך שמחה מהענייו...
וסליחה על התגובה הכל כך ארוכה...