האם אתן נאמנות למקום העבודה?
היום אני לא עובדת אחרי 3 ימים בלי המזכירה שבמעין-שמירת-הריון נגמרתי ונמר לי קמתי משתעלת עם גרון מגרד, ואני חוששת שעל-סף דלקת בשלפוחית כי לא נתנו לי לקום לשתות או להשתין אתמול גם הייתי לא נחמדה הודעתי להם שאני לא מוכנה להחליף את ההגב' בכמה עניינים ושאם הם החליטו שאין לה מחליפה, אז אין. לדעתי הם לקו בהלם. ועדיין אני מרגישה אי נעימות. אי נעימות שעניתי כך, אי נעימות שלא באתי לעבודה (אני לא חולה-מתה. עובדה שבאתי עם בעלי לצילומי הגינות ועשיתי לו את היומנים עכשיו) והכי אי-נעימות על כך שהמזכירה השלישית, צעירונת מתוקה, אוכלת את כל הקש הזה עכשיו. כי היא לבד היום (אני הייתי הרבה לבד כששתיהן היו חולות. אבל אני יותר עמידה) כי אחרי שסירבתי לעשות משהו פשוט זרקו את זה עליה מבלי לשאול והיא היתה המומה ושאלה לדעתי ואמרתי לה שלו ידעתי מה עושים, לא הייתי במצב של לעזוב את העבודה אני תמיד נאמנה למעסיק ולעבודה לפעמים זה בא על חשבוני, לפעמים על חשבון המשפחה, לפעמים על חשבון העסק של בעלי ועכשיו, לקראת הסוף, כשאני נאמנה לעצמי ולמשפחה ולעסק - זה עושה דברים משונים מצד אחד הרגל מגונה הרסני שהיה לי (חיטוט בקרקפת עד זוב דם, אני מאוד נבוכה לספר) נעלם בעלי שם לב שזה נעלם במפתיע מייד אחרי שהודעתי שאני לא ממשיכה אני הרבה יותר רגועה ושעות אחה"צ-ערב הפכן נעימות בעלי רגוע מזה שהוא פנוי לעסק ואפילו מקבל תמיכה במקום כעס ודרישות ומצד שני - אני ממש מרגישה לא נעים! אני נבוכה מהמחשבה שלא מאמינים לי שאני חולה (כי בעבר באתי במצבים כאלה ולא נעדרתי) אי נעימות מחברתי המתוקה שמשלמת על ההתנהגות שלי איך הולך סולם הנאמנויות שלכן? באידאל ובמציאות?
היום אני לא עובדת אחרי 3 ימים בלי המזכירה שבמעין-שמירת-הריון נגמרתי ונמר לי קמתי משתעלת עם גרון מגרד, ואני חוששת שעל-סף דלקת בשלפוחית כי לא נתנו לי לקום לשתות או להשתין אתמול גם הייתי לא נחמדה הודעתי להם שאני לא מוכנה להחליף את ההגב' בכמה עניינים ושאם הם החליטו שאין לה מחליפה, אז אין. לדעתי הם לקו בהלם. ועדיין אני מרגישה אי נעימות. אי נעימות שעניתי כך, אי נעימות שלא באתי לעבודה (אני לא חולה-מתה. עובדה שבאתי עם בעלי לצילומי הגינות ועשיתי לו את היומנים עכשיו) והכי אי-נעימות על כך שהמזכירה השלישית, צעירונת מתוקה, אוכלת את כל הקש הזה עכשיו. כי היא לבד היום (אני הייתי הרבה לבד כששתיהן היו חולות. אבל אני יותר עמידה) כי אחרי שסירבתי לעשות משהו פשוט זרקו את זה עליה מבלי לשאול והיא היתה המומה ושאלה לדעתי ואמרתי לה שלו ידעתי מה עושים, לא הייתי במצב של לעזוב את העבודה אני תמיד נאמנה למעסיק ולעבודה לפעמים זה בא על חשבוני, לפעמים על חשבון המשפחה, לפעמים על חשבון העסק של בעלי ועכשיו, לקראת הסוף, כשאני נאמנה לעצמי ולמשפחה ולעסק - זה עושה דברים משונים מצד אחד הרגל מגונה הרסני שהיה לי (חיטוט בקרקפת עד זוב דם, אני מאוד נבוכה לספר) נעלם בעלי שם לב שזה נעלם במפתיע מייד אחרי שהודעתי שאני לא ממשיכה אני הרבה יותר רגועה ושעות אחה"צ-ערב הפכן נעימות בעלי רגוע מזה שהוא פנוי לעסק ואפילו מקבל תמיכה במקום כעס ודרישות ומצד שני - אני ממש מרגישה לא נעים! אני נבוכה מהמחשבה שלא מאמינים לי שאני חולה (כי בעבר באתי במצבים כאלה ולא נעדרתי) אי נעימות מחברתי המתוקה שמשלמת על ההתנהגות שלי איך הולך סולם הנאמנויות שלכן? באידאל ובמציאות?
} למרות שזה עובר לי אחרי שעה בעבודה. אני עושה המון שעות נוספות מרצון. אבל, מוכרחה לומר כי אני מתוגמלת בכך. ומוערכת ע"י הבוסית שלי.