האם דירוג האשראי של ישראל בסכנה?

בימים הקרובים צפויות שיחות (זום) של אנליסטים בחברות הדירוג הבינלאומיות עם בעלי תפקידים כלכליים בכירים בישראל, במטרה להחליט אם לשנות את דירוג האשראי של המדינה.
לדעתי יש הסתברות גבוהה להורדת דירוג, או לפחות להפיכת אופק הדירוג לשלילי. הסיבות רבות, ובראשן הקושי הצפוי לאנליסטים למצוא פקידים בכירים איתם יוכלו לדבר, והיעדר עבודה על תקציב מדינה ל 2021. סביר שהתרשמותם תשקף את מצב האנרכיה המתפתחת במדינה בנוסף לפגיעה הכלכלית חסרת התקדים. אם אכן תהיה הורדת דירוג הדבר צפוי להשפיע לרעה על המערכת הבנקאית ועל השקעות זרות בישראל. אין חשש גדול לבריחת משקיעים פיננסיים זרים שכן משקלם ירד מאוד בשנים האחרונות.
 

jsphs

Member
השאלה כרגע אם זה רע או טוב?

לדעתי, מה שרואים כרגע הוא עלייה גדולה בהוצאות הממשלה מצד שני, מיסי עבודה ישירים כמו מס הכנסה לא מאוד נפגעו.

הקטר הוא עדיין ההיטק, העובדים בו מקבלים שכר גבוה, ללא חברות ארנק, ללא קזוז הוצאות, ללא תכנון מס כמו שמבצע המאיון העליון - קופת המדינה מקבלת שטף של מיליארדים רבים בכל חודש.

בירידת דירוג, סביר שנראה שנוי בסנטימנט של השקל אל מול ה- $. עלייה של אפילו 10% יכולה להוציא את המשק מהבוץ ע"י כך שהעובד הישראלי יהיה זול ב- 10% ביחס לשנה קודם וניתן יהיה להגדיל את מצבת העובדים.

בסופו של יום החברות בחלקן גלובאליות וכל העלויות מחושבות ב- $ ולא ב- ש"ח.

לדעתי, חבל שמדינת ישראל לווה במטבע זר - בעוד באפשרותה בזול ללוות בש"ח. חבל שלא מבוצות עסקאות של חוזים עתיידים בהם אוצר המדינה מעביר לפי שער החליפין הקיים התחיבויות עתידיות של אג"ח לשלם לש"ח.

בקרות ארוע גאופוליטי, לבנק המרכזי אפשרות להדפיס כמה ש"ח שצריך ולפדות כל חוב ממשלתי על ידי רכישתו. ברגע האמת שערי החוב יסגרו בפני מדינת ישראל כשם שסוריה או תימן לא יכולות ללוות במטבע זר בקלות אלא אל מול עסקאות נשק או עסקאות ברטר למינהן.
 
הורדת דירוג אשראי היא תמיד ובכל מצב אירוע שלילי. אפשר לראות גם במגיפה עולמית שמשמידה 99% מהאנושות אירוע חיובי עבור הנותרים בחיים...
ייקור האשראי הבינלאומי יתבטא גם בעליית תשואות על אגח ממשלתי מקומי, או לחלופין כניסה למלכוד מטורלל בו בנק ישראל קונה את הנפקות ממשלת ישראל ומכניס את כולנו לפירמידת אשראי שאיננו ניתן לפירעון. המחשבה שפיחות משמעותי מסייע לתחום ההייטק עומדת בניגוד לשגשוג התחום דווקא בתקופת ייסוף ממושך. התוצאה העיקרית של פיחות היא התייקרות המוצרים המיובאים וירידה ברמת החיים של מעמד הביניים המוכה והמובטל. העובד הישראלי בתחומים הבסיסיים יקר פי5 עד 10 מעמיתו בהודו או בווייטנאם, ואף אחד לא יגדיל תעסוקה בתחום הזה. פיחות יגרום גם לייקור התוצרת החקלאית המקומית שמבוססת על העסקת עובדים זרים ששכרם במטבע חוץ, ואת תעשיית הסיעוד (פיליפינית) מסיבה דומה.
 
נערך לאחרונה ב:

jsphs

Member
משקיע, להלן תשובות:

א) בבחירה בין חדלות פרעון ברמת המדינה לבנק מרכזי קונה אג"ח קצר של הממשלה בתמורה למזומן אני מעדיף את האופציה השניה.

ב) דווקא כאשר החובות במט"ח משהו מחזיק את המדינה במקום רגיש - אני רוצה וודאות ברמת המטבע המקומי כשם שיש ליפאן חוב של 270% תל"ג ביין ואף אחד לא מתרגש מזה.

ג) אני מעדיף משרד אוצר שמנפיק חוב לשלם של 1.5% שקלי על פני 3.5% דולרי - כי בריבית נמוכה יותר יש יותר כסף להוציא על מוצרים ושירותים ואם נרצה להיות פופוליסטיים נאמר גם קצבאות. ועוד לא דברתי על סכון שער.

ד) אנחנו כרגע במשבר עולמי, ארה"ב מדפיסה כאלו אין מחר. תאר לך שמסיבה של חוזים עתידיים בהיקף של עשרות מיליארדים יש בקוש למטבע זר ומי שמבצע את הפעולות מול משרד האוצר בנק זר או מקומי יזרים מתמשך בעשרות מיליארדי $ - הפוזיציה יכולה להיות מלובנת בין הבנק המרכזי לבנק מקומי שיגזור עמלה אבל יתאם מהלכים מול הבנק המרכזי.

ה) בעוד שנה, באם נחזור למצב עניינים רגיל, הקורונה תעזוב אותנו, הבנק יוכל להוריד את הרגל מהגז ולתת לשוק המט"ח לתקן - לאט לאט ובהתאמה לאפשר למשק לבצע התאמות.

ו) לטוב ולרע, הבנק המרכזי לקח פוזיציה בימי סטנלי פישר - 140B$ במטבע זר בעיקר באג"ח אבל גם השקעה במדדי ה- S&P500 אל מול מק"מ בריבית אפסית שקלית. כל יציאה מהפוזיציה תרסק את שער החליפין. כרגע הפוזיציה מכניסה רווחי ריביות כל עוד שער החליפין יציב אל מול ריבית אפסית במק"מ. בשיא המשבר שער ה- $ עלה מדי יום והבנק המרכזי חילץ בנק מקומי אל מול פוזיציה במט"ח שכנראה מכר בחסר $. לו היה מאפשר ל- $ להגיע ל- 4.5ש"ח אמנם היה יקור של דלקים אבל מי היה מעלה מחירים במשק שיש בו 25% אבטלה? בשיא הפאניקה הסוחרים היו מוכרים מהמלאי סחורה שקנו בשער הישן. אני לא מבין את הצעד של הבנק המרכזי שכולו בפוזיצית מט"ח כנגד ש"ח ומאפשר לשער להתמוטט. תאר לך שהבנק היה מאפשר לחדר עסקאות במט"ח של בנק מסויים לצאת מפעילו תבהעדר נזילות - נו אז מה. אם לבנק היה נגרם הפסד בגין מסחר בחוזים עתיידים - שהבנק ישא בהפסד ויפסיד את ההון העצמי של הבנק או חלקו. להבא יחשבו פעמיים אם להמר כנגד המטבע המקומי.
 
jsphs, להלן כמה נקודות:
1. אין הרבה טעם בקניית אגח מדינה קצר ע"י בנק ישראל. זאת החלפה של מזומנים במעין מזומנים. בניגוד לעבר, עקום התשואות בישראל שטוח כמו בארה"ב. בנק ישראל יאלץ לקנות אגח עם מח"מ ממוצע של נגיד 7 שנים. הכסף יכנס ישירות למימון הגירעון התקציבי הענק (אם היה תקציב).
2. אני מסכים לגבי חובות המט"ח אך לא עם ההשוואה ליפן. אף אחד שם לא מתרגש מתוצר שתקוע במקום כבר 30 שנה, כי גידול האוכלוסיה שם שלילי. התוצר לנפש איננו יורד. בישראל האוכלוסיה צומחת ב 2% לשנה. אוי לנו ממדיניות יפנית.
3. מסכים שאין סיבה לשלם יותר על אשראי זר כל עוד יש ברירה.
4. לא הבנתי מה הנקודה. המשק הישראלי, בעיקר התחום הפנסיוני מזרים ביקושים של עשרות מליארדי דולרים בשנה. מה זה קשור?
5. תן לי להתנבא קצת. בחמישים השנים הבאות הפד בארה"ב לא יצליח להגיע לעקום ריבית נורמלי. גם אצלנו זה יהיה המצב אם נבחר בהתמכרות מסוכנת למימון בנק מרכזי.
6. צעדי בנק ישראל בתחום המט"ח הם כישלון מהדהד. אין להם מושג ירוק מה הם עושים. הם מעוותים את הקצאת המשאבים במשק, כמו שהבנק היפני יצר בנקים ועשרות אלפי חברות זומבי. חברה שאיננה יכולה להתקיים תחת שער חליפין תחרותי דינה להיסגר במשבר חריף. סטנלי פישר עבר מהרס וחורבן בישראל לבצע אותו דבר בארה"ב. שמעתי שהוא נכנס לבנק הפועלים ומאז אני בשורט שם (סתם...).
 
נערך לאחרונה ב:

jsphs

Member
לגבי שער החליפין, נכסים מול התחיבויות.

בניגוד לפדרל רזרב האמריקאי, בנק ישראל הוא מוסד מדינתי ובבעלות המדינה. רווחיו והפסדיו כלולים בתיק הנכסים של המדינה.

בנק ישראל יושב בפוזיצית מט"ח של 140B$ אל מול התחיבויות שקליות. כרגע לממן את הפוזיציה הדבר לא יקר כי בנק ישראל כותב מק"מ בריבית אפסית אל מול 1.5% לקבל מהאג"ח שהוא מחזיק בושוק ההון האמריקאי.

כשזה מצב הדברים בנק ישראל יכול להשאר בפוזיציה עד קץ הימים, אין עלות להחזקת היתרות הללו למעט הפסדי שער.

האם היה נכון או לא נכון בתקופת סטנלי פישר להכנס לפוזיציה? לא משנה כרגע.

בנק ישראל קונה מאוד מיליוני $ מדי פעם אבל לא מצליח לשנות מומנטום בשווקים. מולו עומדים שחקנים שמזרימים הצעים בימי שישי וערבי חג וערב ומורידים היגון שאולה את כל עבודתו של הבנק המרכזי שעובד בצורה שבלונית להבנתי.

אם הבנק מתערב, אני הייתי מצפה לראות פעולות יותר החלטיות כמו רכישת אופציות מחוץ לכסף בתחילת החודש מתוך ידיעה שלקראת סוף החודש הבנק יזיז את השער ב- 20אג - כל מי שכתב את האופציות הללו מן הסתם בפוזציה של להוריד את השער ולכן פעולה של בנק ישראל שלא מוגבל בכמות השקלים שהוא יכול להדפיס כנגד שחקנים מקומיים וזרים יאותת שזה לא מגרש המשחקים הרצוי להם למסחר במטבעות - לכו חפשו לכם מגרש אחר. אבל כשבנק ישראל כמעט 12 שנים קונה בצורה שבלונית מאות מיליוני $ בחודש ולאחר כמה ימים כל ההשפעה היתה כלא היתה. אומרת להבנתי שמי שמנהל את המלחמה הזו - מתנהג כמו במלחמת לבנון 2 הוא לא מבין שהוא במלחמה.

תאר לך שבלי שלאף אחד אין מושג, בנק ישראל רוכש דרך שותף סוד זר (חסר אינטרס בשוק הישראלי) אופציות מחוץ לכסף בהיקף עצום בתחילת חודש ללא כל הודעה. בשבועיים האחרונים של החודש הבנק המרכזי קונה כל כמות של מט"ח עד ששער החליפין זז נניח ב- 40אג בחודש (10%) - מי שכתב את האופציות הללו מן הסתם ינסה להגן על הפוזיציה ויזרים מט"ח - מולו יעמוד בנק ישראל וידפיס כמות אינסופית של שקלים. אופציה מחוץ לכסף שבסוף חודש זזה ב- 40אג משמע הפסד עצום לכל מהמר שפועל כאן. צריך לעשות זאת פעם אחת ללא התראה מוקדמת ולגרום להפסדי עתק למי שפועל כנגד השקל. באם צריך בעוד שנה לעשות שוב ללא התראה מוקדמת וללא שיש גלוי שזה מה שצפוי.

מה הדבר יגרום? אינפלציה? קצת, אבל מוצרים ושירותים ישראלים יוזלו אל מול שאר העולם דווקא בשיא המשבר העולמי ומשבר התעסוקה שפוקד את המשק.
שנוי של 10% בשער החליפין יכול לדחוף יצואנים ותעשייניים להגדיל את מצבת העובדים שמבחינה $ עולים אותו הדבר.

רגע לפני שהייתי מתחיל משהו כזה, הייתי מוודא מול הפקידות במשרד האוצר שיהיה מסוי על תנועות מט"ח לזמן קצר - מי שמכניס כסף לישראל בשביל סבובי מט"ח - זה לא כסף שנותן משהו למשק. וכן, הייתי ממיר חוב מט"חי של מדינת ישראל בשער נמוך לחוב שקלי בעסקאות החלף. רק לאחר מכן, הייתי נכנס לפוזיציה שאני מציע.
 
jsphs, דבריך כאן משקפים כל מיני עלילות קונספירציה כביכול, כמו הרעל שיוסי פרנק מטפטף לאוזנינו כבר שנים. אינני מסכים כמעט לשום נקודה מדבריך.
ספקולנטים למיניהם מתאפיינים במסחר סכום אפס. הם אינם צוברים יתרות או שורטים על פני שנים. אם מישהו הצליח לתמרן את השער ולמכור שקלים ביוקר במוצאי יום כיפור, אז הוא סוגר פוזיציה למחרת. מדוע שלפעילות כזאת יהיה אפקט מתמשך על פני שנים?
לגבי הכללת תוצאות בנק ישראל בדוחות המדינה - תראה לי בבקשה את הסעיף הרלוונטי. אני מחפש כבר עשר שנים.
לדעתי הסיבה לחוסר האפקטיביות של פעילות בנק ישראל בשוק המט"ח היא אחרת. במשק הישראלי נוצר בשנים האחרונות עודף במאזן התשלומים. במילים אחרות, המשק מכניס מיצוא סחורות שירותים והעברות יותר משהוא מוציא על ייבוא. (אגב הפער נובע בעיקר מיצוא שירותים, בסחורות יש גירעון). במצב כזה, מישהו צריך לקנות את עודף ההיצע במט"ח, אחרת תהיה התחזקות משמעותית של השקל מול סל המטבעות עד שיושג איזון בדרך זו. בנק ישראל בפעילותו אכן מעוות את השער ואיננו מאפשר להגיע לאיזון. בכך הוא מייקר את היבוא יחסית לשוק מאוזן, ומוזיל את היצוא. כך גדל התמריץ לפער נוסף במאזן התשלומים. אם לדוגמה שער שיווי המשקל הוא 3 ש"ח לדולר, ובנק ישראל היה מניח לו להגיע לשם, היבוא היה גדל בשל הוזלתו ב 15%, והיצוא של חברות שאינן יעילות היה קטן. שער המטבע היה מתייצב בלי לעוות את הקצאת המקורות.
השיטה הקיימת מנציחה שער שאיננו של שיווי משקל ולכן היא מלחמה בטחנות רוח.
 

jsphs

Member
הוספת תגובה
jsphs, דבריך כאן משקפים כל מיני עלילות קונספירציה כביכול, כמו הרעל שיוסי פרנק מטפטף לאוזנינו כבר שנים. אינני מסכים כמעט לשום נקודה מדבריך.
ספקולנטים למיניהם מתאפיינים במסחר סכום אפס. הם אינם צוברים יתרות או שורטים על פני שנים. אם מישהו הצליח לתמרן את השער ולמכור שקלים ביוקר במוצאי יום כיפור, אז הוא סוגר פוזיציה למחרת. מדוע שלפעילות כזאת יהיה אפקט מתמשך על פני שנים?
לגבי הכללת תוצאות בנק ישראל בדוחות המדינה - תראה לי בבקשה את הסעיף הרלוונטי. אני מחפש כבר עשר שנים.
לדעתי הסיבה לחוסר האפקטיביות של פעילות בנק ישראל בשוק המט"ח היא אחרת. במשק הישראלי נוצר בשנים האחרונות עודף במאזן התשלומים. במילים אחרות, המשק מכניס מיצוא סחורות שירותים והעברות יותר משהוא מוציא על ייבוא. (אגב הפער נובע בעיקר מיצוא שירותים, בסחורות יש גירעון). במצב כזה, מישהו צריך לקנות את עודף ההיצע במט"ח, אחרת תהיה התחזקות משמעותית של השקל מול סל המטבעות עד שיושג איזון בדרך זו. בנק ישראל בפעילותו אכן מעוות את השער ואיננו מאפשר להגיע לאיזון. בכך הוא מייקר את היבוא יחסית לשוק מאוזן, ומוזיל את היצוא. כך גדל התמריץ לפער נוסף במאזן התשלומים. אם לדוגמה שער שיווי המשקל הוא 3 ש"ח לדולר, ובנק ישראל היה מניח לו להגיע לשם, היבוא היה גדל בשל הוזלתו ב 15%, והיצוא של חברות שאינן יעילות היה קטן. שער המטבע היה מתייצב בלי לעוות את הקצאת המקורות.
השיטה הקיימת מנציחה שער שאיננו של שיווי משקל ולכן היא מלחמה בטחנות רוח.
זכותך לא להסכים,

בנק ישראל באם יהיו לו רווחים ראויים לחלוקה יחלקם למדינה - כרגע הוא מכיל עשרות מיליארדים של הפסדים שמועברים משנה לשנה.

באם יהיו רווחים, נניח כתוצאה משנוי תיק הנכסים שרובו מט"חי אל מול התחיבויות שקליות - אוצר המדינה יהנה מכך.

כשכתבתי מעלה חדלות פרעון, קניה של אג"ח קצר מכסף שמנפיק הבנק המרכזי - התכוונתי לארוע גאופוליטי חריף שאינך יודע למה אתה מצפה.

כלומר, לטעמך, אתה מציע לתת לשער השקל להתחזק בכשביעית מערכו - יש לך הערכה כמה מובטלים יתווספו למיליון הקיימים וכמה מתוך אותו יבוא זול יגיע לכיס הצרכנים וכמה יבלע ע"י היבואנים?

ספר לשר האוצר הטורקי כמה רעה החזקה במטבע זר, כמה טוב יבוא גדול והלוואות גדולות עדיף במט"ח לגופים חיצוניים.

אני בדעה, שטוב שיש לישראל יתרות גדולות במט"ח, עדיף שלא היה לה חוב מט"חי ועדיף לא לגופים זרים.

קניות המט"ח למדינה קטנה וחלשה כמו ישראל הם נכס.

דווקא כעת כשיש משבר כלכלי ומיליון מובטלים אני בדעה שטובת המדינה היא לחזק את שער החליפין וכדי לעשות זאת יש להמיר חוב מט"חי לשקלי, מסוי תנועות הון קצרות טווח ורכש שלא בצורה שבלונית.
 
הוספת תגובה

זכותך לא להסכים,

בנק ישראל באם יהיו לו רווחים ראויים לחלוקה יחלקם למדינה - כרגע הוא מכיל עשרות מיליארדים של הפסדים שמועברים משנה לשנה.

באם יהיו רווחים, נניח כתוצאה משנוי תיק הנכסים שרובו מט"חי אל מול התחיבויות שקליות - אוצר המדינה יהנה מכך.

כשכתבתי מעלה חדלות פרעון, קניה של אג"ח קצר מכסף שמנפיק הבנק המרכזי - התכוונתי לארוע גאופוליטי חריף שאינך יודע למה אתה מצפה.

כלומר, לטעמך, אתה מציע לתת לשער השקל להתחזק בכשביעית מערכו - יש לך הערכה כמה מובטלים יתווספו למיליון הקיימים וכמה מתוך אותו יבוא זול יגיע לכיס הצרכנים וכמה יבלע ע"י היבואנים?

ספר לשר האוצר הטורקי כמה רעה החזקה במטבע זר, כמה טוב יבוא גדול והלוואות גדולות עדיף במט"ח לגופים חיצוניים.

אני בדעה, שטוב שיש לישראל יתרות גדולות במט"ח, עדיף שלא היה לה חוב מט"חי ועדיף לא לגופים זרים.

קניות המט"ח למדינה קטנה וחלשה כמו ישראל הם נכס.

דווקא כעת כשיש משבר כלכלי ומיליון מובטלים אני בדעה שטובת המדינה היא לחזק את שער החליפין וכדי לעשות זאת יש להמיר חוב מט"חי לשקלי, מסוי תנועות הון קצרות טווח ורכש שלא בצורה שבלונית.
לשאלותיך - יש לי מושג כמה מובטלים יתווספו, וזה הרבה פחות ממה שאתה חושב. אף אחד בתחום ההייטק וייצור מערכות הנשק, וכמה מאות בתחום החקלאות (לא מביא בחשבון עובדים זרים). חלק גדול של הייצוא מישראל הוא בחברות בינלאומיות כמו טבע שישמחו לשלם פחות בדולרים לעובדים בישראל. יצואניות כמו דלתא מזמן עברו לייצור בירדן ובמצריים, וגם בתחום המחשוב שאיננו הייטק מפעילים עובדים הודים. תן לי בבקשה דוגמה למפעל מקומי מייצא שיפטר עובדים. קרא שוב את מה שהסברתי. אם היבוא יגדל יגדל גם הביקוש של היבואנים למט"ח וזה תומך כמובן בפיחות ולא בייסוף...לא טענתי שצריך לתת ליתרות להתחסל, אבל מדיניות מניפולטיבית בשער החליפין כמו שעשו טורקיה וונצואלה זה פתרון מפוקפק.
 

jsphs

Member
לשאלותיך - יש לי מושג כמה מובטלים יתווספו, וזה הרבה פחות ממה שאתה חושב. אף אחד בתחום ההייטק וייצור מערכות הנשק, וכמה מאות בתחום החקלאות (לא מביא בחשבון עובדים זרים). חלק גדול של הייצוא מישראל הוא בחברות בינלאומיות כמו טבע שישמחו לשלם פחות בדולרים לעובדים בישראל. יצואניות כמו דלתא מזמן עברו לייצור בירדן ובמצריים, וגם בתחום המחשוב שאיננו הייטק מפעילים עובדים הודים. תן לי בבקשה דוגמה למפעל מקומי מייצא שיפטר עובדים. קרא שוב את מה שהסברתי. אם היבוא יגדל יגדל גם הביקוש של היבואנים למט"ח וזה תומך כמובן בפיחות ולא בייסוף...לא טענתי שצריך לתת ליתרות להתחסל, אבל מדיניות מניפולטיבית בשער החליפין כמו שעשו טורקיה וונצואלה זה פתרון מפוקפק.
תעשיית נשק חלקה מול שוק מקומי, כנראה שההשפעה תהיה קטנה. מה גם שלמעט אלביט לא מדובר בחברות בורסאיות לרב השוק של הגדולות.

היטק, אתה טוען שגוגל, אמזון, מיקרוסופט, אינטל, HP, IBM לא יתרגשו אם שער חליפין של 3.5ש"ח ל- $ ירד ל- 3ש"ח מה שאומר שעלות כח האדם עלתה להם בכשביעית בתוך כמה חודשים. פעולה אפשרית הוא הפחתה של מצבת כח האדם על מנת להתכנס לתקציב מה שאם יבוצע לינארית מדובר בפיטורים של 15%.
כרגע בחלק מהחברות בגלל הקורונה הפחיתו שכר בין 10-20% אבל נטען שזה זמני וגם אז לווה עם פטורים.

אני טוען שאם כבר יושבים על הפוזיציה - אז יש להשיא רווח ולפעול בצורה לא שבלונית של רכישות. עם מחוץ לשעות הפעילות יש השפעה שיעשו כן כמו שהבנק המרכזי של שוויץ הפתיע את השוק ופעל בשעות לא מקובלות. בשים לב לגודל היתרות חלקן מושקע באג"ח שנותן 1-2% אל מול התחיבות לשלם אפסית במק"מ. לגבי חוב שקלי ומסוי לתנועות הון קצרות טווח - אני בעד.
 
אני עדיין מחכה לדוגמה של מפעל (לא הייטק) שיפטר עובדים. לגבי הדוגמאות שנתת המצב בדיוק הפוך. רוב ההוצאות על שכר בארץ של שלוחות של החברות שצייינת נקובות בדולרים. הן מנותקות מבחינה זאת מנושא שער החליפין ומידיעה הן נוטות להצמיד אפילו הוצאות שכר דירה לדולר. מובן מאליו שהתקבולים של שלוחות אלה, שהן בדרך כלל מכירות פנימיות בתוך הקונצרן אינם תלויים כלל בשערי מט"ח. לכן עלות כוח האדם שלהן לא עולה בשביעית ואפילו לא באחוז אחד.
הצעותיך לפעילות ספקולטיבית של בנק ישראל משעשעות. למה שלא ינצל את משאביו האינסופיים להרצת מניות ולמסחר במקרקעין בארצות אפריקה? שמעתי שגם ייצוא נשק זה ענף מעניין. בנק ישראל יוכל לקדם את מחלקת הנשק שלו בכנס דאבוס.
אגב, הודעה מעכשיו שמסבירה על מה אני מדבר:
גם היום עלות שכר במדינות מתפתחות היא עשירית ופחות מזו שבישראל. שער החליפין פשוט איננו רלוונטי.
 
נערך לאחרונה ב:

jsphs

Member
אני עדיין מחכה לדוגמה של מפעל (לא הייטק) שיפטר עובדים. לגבי הדוגמאות שנתת המצב בדיוק הפוך. רוב ההוצאות על שכר בארץ של שלוחות של החברות שצייינת נקובות בדולרים. הן מנותקות מבחינה זאת מנושא שער החליפין ומידיעה הן נוטות להצמיד אפילו הוצאות שכר דירה לדולר. מובן מאליו שהתקבולים של שלוחות אלה, שהן בדרך כלל מכירות פנימיות בתוך הקונצרן אינם תלויים כלל בשערי מט"ח. לכן עלות כוח האדם שלהן לא עולה בשביעית ואפילו לא באחוז אחד.
הצעותיך לפעילות ספקולטיבית של בנק ישראל משעשעות. למה של

א ינצל את משאביו האינסופיים להרצת מניות ולמסחר במקרקעין בארצות אפריקה? שמעתי שגם ייצוא נשק זה ענף מעניין. בנק ישראל יוכל לקדם את מחלקת הנשק שלו בכנס דאבוס.
אגב, הודעה מעכשיו שמסבירה על מה אני מדבר:
גם היום עלות שכר במדינות מתפתחות היא עשירית ופחות מזו שבישראל. שער החליפין פשוט איננו רלוונטי.
למשקיע,

שוב ע"ע תגובתי אליך בנושא אלשטיין.

אני שוב מזכיר השמש לא זורחת מישבך - או שאולי כן?

לגוף העניין, אני עבדתי בחברות רב לאומיות בארץ ואני מכיר אנשים שעובדים שם גם היום. אני לא יודע על אילו חוזים נקובים ב- $ אתה מדבר החוזים שאני מכיר הם שקליים.
אני לא פוסל שעובדים כאן עובדים ומנהלים מארה"ב שהחברה שוכרת להם דירות ומכוניות ומשלמת את שכרם - סביר כי שכרם נקוב ב- $.

לכולם ברור שאם סניף מקומי שמעסיק 1000, 2000 או 200 עובדים ויש עוד די הרבה סניפים ברחבי הגלובוס תנועה של השער חליפין משער 3.65 ל- 3 ש"ח ל- $ כשחוזי ההעסקה הם ברובם שקליים המשמעות היא עלייה של 20% בעלות כח האדם ואז מנהל הסניף המקומי יכול לנסות להסביר למה הסניף שלו כל כך יעיל שלא רק שלא צריך לפטר עובדים אלא שיש להעלות את שכרם - דווקא בקורונה טיים אני מתקשה לראות מנהל סניף מקומי שרב ההוצאות שלו הוא עלות כח האדם מסביר למנכ"ל בארה"ב למה השנה עלות הסניף הישראלי התייקרה ב- 20% והכל בסדר.

לגבי מקומות כמו אוקראינה, הודו וארמניה - כן, ניתן להשיג שם כח אדם זול אבל הם מודעים שמשלמים להם 10% מהשכר וברגע שמשהו עובר רף טכנולוגי מסויים רבים מהם קמים ועוברים את הגבול למערב אירופה בשביל חוזי העסקה טובים בהרבה.

בחלק מהמדינות שלא בארצות ברה"מ לשעבר - שיש בישראל די הרבה אנשים שמכירים את השפה והמנטליות יש פערי מנטליות ולפעמים כשאומרים לך כן - הכן הוא לא בדיוק כן.

אני מכיר חברה שסגרה את הסניף שלה בסין בגלל מעשים שלא יעשו בישראל חרף העלות הנמוכה יותר של פעולה בסין דאז.

לגוף העניין, לבנק מרכזי אין כל יתרון בסחר בנשק ביבשת אפריקה וסביר כי פעולה זו תניב הפסדים ומראש כך שהצעתך הזוייה.

אני מודע לכך שאתה לועג וזה בסדר.

מצד שני בניגוד לנשק, קניה, מכירה וחוזים עתידיים הם משהו שעובדי מערכת פיננסית כמוך מבין בהם וכן מצופה מעובד בנק ישראל שפועל במיליארדי ש"ח בחודש שיבין מה הוא עושה - שכר בנשק ביבשת אפריקה הוא לא שורה מחוייבת המציאות בקו"ח למועמד בבנק ישראל.
 
נערך לאחרונה ב:
למשקיע,

שוב ע"ע תגובתי אליך בנושא אלשטיין.

אני שוב מזכיר השמש לא זורחת מישבך - או שאולי כן?

לגוף העניין, אני עבדתי בחברות רב לאומיות בארץ ואני מכיר אנשים שעובדים שם גם היום. אני לא יודע על אילו חוזים נקובים ב- $ אתה מדבר החוזים שאני מכיר הם שקליים.
אני לא פוסל שעובדים כאן עובדים ומנהלים מארה"ב שהחברה שוכרת להם דירות ומכוניות ומשלמת את שכרם - סביר כי שכרם נקוב ב- $.

לכולם ברור שאם סניף מקומי שמעסיק 1000, 2000 או 200 עובדים ויש עוד די הרבה סניפים ברחבי הגלובוס תנועה של השער חליפין משער 3.65 ל- 3 ש"ח ל- $ כשחוזי ההעסקה הם ברובם שקליים המשמעות היא עלייה של 20% בעלות כח האדם ואז מנהל הסניף המקומי יכול לנסות להסביר למה הסניף שלו כל כך יעיל שלא רק שלא צריך לפטר עובדים אלא שיש להעלות את שכרם - דווקא בקורונה טיים אני מתקשה לראות מנהל סניף מקומי שרב ההוצאות שלו הוא עלות כח האדם מסביר למנכ"ל בארה"ב למה השנה עלות הסניף הישראלי התייקרה ב- 20% והכל בסדר.

לגבי מקומות כמו אוקראינה, הודו וארמניה - כן, ניתן להשיג שם כח אדם זול אבל הם מודעים שמשלמים להם 10% מהשכר וברגע שמשהו עובר רף טכנולוגי מסויים רבים מהם קמים ועוברים את הגבול למערב אירופה בשביל חוזי העסקה טובים בהרבה.

בחלק מהמדינות שלא בארצות ברה"מ לשעבר - שיש בישראל די הרבה אנשים שמכירים את השפה והמנטליות יש פערי מנטליות ולפעמים כשאומרים לך כן - הכן הוא לא בדיוק כן.

אני מכיר חברה שסגרה את הסניף שלה בסין בגלל מעשים שלא יעשו בישראל חרף העלות הנמוכה יותר של פעולה בסין דאז.

לגוף העניין, לבנק מרכזי אין כל יתרון בסחר בנשק ביבשת אפריקה וסביר כי פעולה זו תניב הפסדים ומראש כך שהצעתך הזוייה.

אני מודע לכך שאתה לועג וזה בסדר.

מצד שני בניגוד לנשק, קניה, מכירה וחוזים עתידיים הם משהו שעובדי מערכת פיננסית כמוך מבין בהם וכן מצופה מעובד בנק ישראל שפועל במיליארדי ש"ח בחודש שיבין מה הוא עושה - שכר בנשק ביבשת אפריקה הוא לא שורה מחוייבת המציאות בקו"ח למועמד בבנק ישראל.
למרות סגנונך אני מתכתב אתך כי לפעמים אני נתקל בגישה מקורית ומרעננת. מציע להשתחרר מהדיבורים האנאליים ומה שזורח מהם. אני משתדל להימנע מלכתוב על דברים שאינני מכיר או מבין. איזה טעם יש לזרוק כל מיני הצעות שמתבססות על חוסר ידיעת עובדות? אני עדיין מחכה לדוגמה לתלות של מפעלים מקומיים בשער החליפין שתגרום לפיטורין. לגבי תפקוד בנק ישראל אתה יכול להציע כאוות נפשך, ובעולם שבו הבנק המרכזי של יפן למשל כבר מחזיק ב 80% מקרנות הסל על מדד ניקיי אולי תמצא אוזן קשבת. ברצינות, אינני נוהג לתת עצות השקעה בחינם.
 

jsphs

Member
אין הורדת דירוג חרף הגרעון, יחס חוב תל"ג והקורונה אליבא ד'מודיס:
 
זאת אכן בשורה משמחת. למעשה נדחתה ישיבת הדירוג ואין החלטה. אני מחכה להחלטת סטנדרד אנד פור (14 בנובמבר) ופיץ'. יתכן מאוד שבשל הקורונה הסוכנויות מתייחסות להרעה ביחסים הפיננסיים כאל גורם חד פעמי שצפוי להשתפר. כך למשל יחס חוב תוצר בארה"ב צפוי לדעתי להגיע בסוף השנה אל מעל 120% (כרגע בישראל כ 80%), אבל לא נראה בינתיים תהליך הורדת דירוג שם. הדירוג אמור להיות אינדיקציה ליכולת החזר החוב, וארה"ב פורעת את חובותיה בדולרים, מטבע שישראל איננה יכולה להדפיס. עם זאת המשק הישראלי כולל הפרטי הוא נושה נטו כלפי העולם, כשנכסיו גדולים יותר מחובותיו, זה גם מסביר מדוע מתקיים עודף ביקוש לשקלים כל זמן שאין מפולת בבורסות הזרות ובעיקר בארה"ב. המשקיעים המוסדיים מעוניינים לקבע את נכסיהם בשקלים, כי בהם נקובות הגמלאות העתידיות של קרנות פנסיה וביטוחי חיים. מסיבה זו הם מנטרלים חלק גדול מהחשיפה המטבעית שלהם. אם בנק ישראל יתערב לחיזוק הדולר מול השקל זה יביא רק להגדלת פעולות הגידור בסבסוד ישיר של בנק ישראל. כשהייתה נפילה בחודש מרץ השנה בבורסת ארה"ב הדבר גרם מיד לדרישת הגדלת בטחונות גדולה מול פוזיציות הסוואפ של המוסדיים הישראלים (רכישת חוזי מדדים על מניות ואג"ח), עד שבנק ישראל נאלץ למכור דולרים בשוק כדי לאפשר להם לספק את הביטחונות הנדרשים.
 
נערך לאחרונה ב:

jsphs

Member
משקיע, מסכים ובשים לב למה שכתבת על סובולנטיות של ארה"ב על חוב נקוב ב- US$. שים לב למה אני כתבתי לחוב במטבע שקלי בלבד.
כח אדיר הוא יכולת של הבנק המרכזי בקטסטרופה לקנות אג"ח קצר ולא להעמיד את המדינה בחדלות פרעון.

לדעתי, בנק ישראל שגה בפעולה שאתה מציין. אם משהו כותב חוזים עתידיים וכתוצאה מנפילות בשווקים שמגיעות מדי פעם הגיע לחדלות פרעון שבפעם הבאה הוא ושחקנים אחרים לא יהמרו לטובת המטבע המקומי.

היתה פה הזדמנות פז שבנק ישראל בעט בה.

שנים בנק ישראל פועל בשוק המט"ח - נכסיו מט"חיים אל מול התחיבויות שקליות - הוא לא צריך להפסיד כסף כי משקיע מוסדי כתב חוזיים עתידיים - להבא שיקנה חוזה נגדי מחוץ לכסף שיתחום את ההפסד לערך ידוע בנפילת בורסות או לא יגדר את הנכסים שלו בחו"ל. אם המוסדיים היו משקיעים בחו"ל ולא מגדרים מטבע אז יהיה להם נכס במטבע זר שערכו עולה ויורד כשם שהנכסים עולים ויורדים עם הבורסות.

פעולות אלו של המוסדיים וה"גדור המטבעי" מוליכים את שער החליפין למצולות חרף פעולות הפוכות של הבנק המרכזי.
 
jsphs, אינני מתייחס לפעולות ספקולטיביות, אלא לפעילות השקעה סטנדרטית של המוסדיים הישראלים. משקיע מוסדי טיפוסי נוהג לבצע השקעה במניות אמריקניות בחלק מסוים של התזרים השוטף שלו, שנובע בעיקר מהפקדות חודשיות של העמיתים. נניח שהוא מקבל בשגרה 2 מליארד ש"ח בחודש הפקדות נטו ומתוכן הוא מעוניין להקצות 30% למניות אמריקניות. חלק משמעותי מזה יושקע באמצעות חוזים עתידיים בלונג על מדדים כמו S&P500 ודומיהם, ומעט בהשקעות בחברות ספציפיות. ההשקעה במדדים נעשית דרך חשבון מרג'ין, שבו המשקיע מפקיד בטחונות לפי דרישת המסלקה דרכה הוא עובד. למעשה רוב הכספים בכלל איננו מועבר לחו"ל, אלא מרכיב המרג'ין שהוא טיפוסית אחוזים בודדים מהיקף החשיפה. המשקיעים ממשיכים לגלגל את החוזים כאשר הם פוקעים, והם כל הזמן נשארים באותה רמת חשיפה שהחליטו להיות בה. אם המוסדי חשוף בדוגמה הזאת ל 600 מליון ש"ח דרך חוזים, אז הוא מחזיק חוזים בשווי נכס בסיס 176 מליון $ לפי שער 3.4. אם הדולר נחלש כלפי השקל ב 10%, שווי החזקתו יורד ב 60 מליון ש"ח. המוסדי מודד את תשואתו בשקלים, ומטרת השקעותיו היא קצבה שקלית. מסיבה זו הוא ימכור חוזי דולר/שקל בשווי של 600 מליון ש"ח, וימשיך לגלגל אותם לאורך החזקתו בחוזי המניות. למי הוא מוכר את חוזי המטבע? למי שמעוניין להמר על עליית הדולר או להתגונן נגדה. למשל, יבואנים יכולים לסבול נזקים מעליית המט"ח אם כבר סגרו חוזי יבוא. מאחר שבצירוף ההשקעות הפיננסיות לייצוא על כל סוגין יש עודף מתמשך, יש כל הזמן עודף באלה שמעוניינים לקבע את שער השקל/דולר על פני המעוניינים בפיחות. זה לוחץ כלפי מטה על שער החליפין. בנק ישראל נמצא בטראומה תמידית שמא יהיה מחסור במט"ח נוסח תחילת שנת 2000, וגרוע מכל בשנות השבעים והשמונים, לכן הוא מצטרף למקהלת היצואנים, בד"כ לא מתחומי ההייטק, ותומך בשער הדולר, למרות ייקור היבוא לצרכן הישראלי.
אינני חושב אגב שהמשקיעים המוסדיים הישראלים בעלי אינטרס כלשהו בשער המטבע. זה פשוט פועל יוצא של כיוון זרימת הכספים. משקיע מוסדי שנמצא כבר בשלב בו המשיכות לקצבאות גבוהות מההפקדות יבצע ביטוחים הפוכים.
 

jsphs

Member
jsphs, אינני מתייחס לפעולות ספקולטיביות, אלא לפעילות השקעה סטנדרטית של המוסדיים הישראלים. משקיע מוסדי טיפוסי נוהג לבצע השקעה במניות אמריקניות בחלק מסוים של התזרים השוטף שלו, שנובע בעיקר מהפקדות חודשיות של העמיתים. נניח שהוא מקבל בשגרה 2 מליארד ש"ח בחודש הפקדות נטו ומתוכן הוא מעוניין להקצות 30% למניות אמריקניות. חלק משמעותי מזה יושקע באמצעות חוזים עתידיים בלונג על מדדים כמו S&P500 ודומיהם, ומעט בהשקעות בחברות ספציפיות. ההשקעה במדדים נעשית דרך חשבון מרג'ין, שבו המשקיע מפקיד בטחונות לפי דרישת המסלקה דרכה הוא עובד. למעשה רוב הכספים בכלל איננו מועבר לחו"ל, אלא מרכיב המרג'ין שהוא טיפוסית אחוזים בודדים מהיקף החשיפה. המשקיעים ממשיכים לגלגל את החוזים כאשר הם פוקעים, והם כל הזמן נשארים באותה רמת חשיפה שהחליטו להיות בה. אם המוסדי חשוף בדוגמה הזאת ל 600 מליון ש"ח דרך חוזים, אז הוא מחזיק חוזים בשווי נכס בסיס 176 מליון $ לפי שער 3.4. אם הדולר נחלש כלפי השקל ב 10%, שווי החזקתו יורד ב 60 מליון ש"ח. המוסדי מודד את תשואתו בשקלים, ומטרת השקעותיו היא קצבה שקלית. מסיבה זו הוא ימכור חוזי דולר/שקל בשווי של 600 מליון ש"ח, וימשיך לגלגל אותם לאורך החזקתו בחוזי המניות. למי הוא מוכר את חוזי המטבע? למי שמעוניין להמר על עליית הדולר או להתגונן נגדה. למשל, יבואנים יכולים לסבול נזקים מעליית המט"ח אם כבר סגרו חוזי יבוא. מאחר שבצירוף ההשקעות הפיננסיות לייצוא על כל סוגין יש עודף מתמשך, יש כל הזמן עודף באלה שמעוניינים לקבע את שער השקל/דולר על פני המעוניינים בפיחות. זה לוחץ כלפי מטה על שער החליפין. בנק ישראל נמצא בטראומה תמידית שמא יהיה מחסור במט"ח נוסח תחילת שנת 2000, וגרוע מכל בשנות השבעים והשמונים, לכן הוא מצטרף למקהלת היצואנים, בד"כ לא מתחומי ההייטק, ותומך בשער הדולר, למרות ייקור היבוא לצרכן הישראלי.
אינני חושב אגב שהמשקיעים המוסדיים הישראלים בעלי אינטרס כלשהו בשער המטבע. זה פשוט פועל יוצא של כיוון זרימת הכספים. משקיע מוסדי שנמצא כבר בשלב בו המשיכות לקצבאות גבוהות מההפקדות יבצע ביטוחים הפוכים.

משקיע, לא הבנתי.

בוא נניח ולכלל המוסדיים בקרנות הפנסיה החדשות וקרנות ההשתלמות יש זרם של 10B ש"ח בחודש - סכום של הפקדות חדשות ביחס למשיכות בממוצע.

ונניח שהמוסדי שלנו יש מדיניות של השקעה של 30% ב- S&P 500 למה שהמוסדי שלנו לא יקנה בפשטות תעודת סל עם דמי ניהול אפסיים נניח של וונגארד תוך שהוא קונה מט"ח באותו החודש ורוכש עוד ועד יחידות השתתפות. כעת נניח ומגיע משבר בורסות. שער החליפין עולה ב- 20% אל מול הבורסה שיורדת ב- 30% בטווח זמן של חודשיים. כשזה יקרה שקלית המוסדי שלנו יצטרך להרים טלפון ולהשיב לעמיתים שהבורסות בעל העולם ירדו ב- 30% אבל הוא כל כך מוכשר שהוא הפסיד להם בסה"כ 10%. אבל הסטורית לאחר כל ירידה יש עליה ובשנה קודמת הוא הרוויח להם 40% כך שצריך להסתכל על הנתונים בראיה של 5-10 שנים לפחות.

כעת, נגמר המשבר הבורסה מתקנת שער החליפין יורד ב- 10% אבל הבורסה עולה ב- 40% - המוסדי שלנו אפילו לא צריך להרים טלפונים כי הלקוחות יבינו שלאחר ירידה של 10% במשך חודשיים עליה של 30% היא סבירה.

כמובן שהתייחסתי רק לפנסיה או קרן השתלמות שכולה מושקעת ב- S&P500 בהינתן שיש רכיבים אחרים כמו אג"ח מיועדות 4.8% ואג"ח ממשלתי שמושפע פחות קשה המוסדי שלנו יכול להיות בפוזיציה שבקושי תרד במפולות ותעלה בצורה מתונה בשנים רגילות.

למה כל המשחקי margin. רוצה השקעה ב- S&P 500 או נסדק, תמירו ל- $ ותקנו תעודות סל עם דמי ניהול זולים ככל האפשר.

כשזה יקרה, וכל המוסדיים יקנו מט"ח ברב החודשים כי האוכלוסיה צעירה וגדלה + עליה ויש יותר הפקדות מאשר משיכות שער החליפין ישמור על יציבות יחסית ויפטור את הבנק המרכזי מהגנה על שער המט"ח.

בנק ישראל לא צריך לתת למוסדיים להבין שהוא נותן להם בטוח שער בחינם. רוצים לקנות כנגד margin דעו את הסכון.
 
jsphs, זה עניין של חסכון בעמלות ומניעת מיסוי מיותר. נניח המוסדי משלם עמלות של 0.05% בעמלות על מט"ח לבנק. נניח שעמלה שנתית על ETF זול היא בממוצע 0.1%. יש למוסדיים נכסים בחו"ל בשווי 591 מליארד ש"ח. 0.1% מזה זה כמעט 600 מליון ש"ח. אם הוא קונה מט"ח אז על מלוא הצבירה שילם 300 מליון ש"ח עמלה לבנק.
בנוסף, קרנות סל הן קרנות נאמנות שמנכות אצלן במקור מס בגין פעילות רכישה ומכירה של נכסי בסיס. יש אומנם אפשרות לגופים המוסדיים להתחשבן אתן, ולדרוש משלטונות המס בארה"ב החזרים בגין אמנות מס שונות, אבל זה מסבך את החיים. במקום כל הבלגן הזה, שרק את חלקו הקטן ניתן לחייב בחשבונות העמיתים, הם פשוט פועלים בשוק החוזים שהוא מקנה נזילות כמעט אינסופית ואיננו מחייב עמלות משמעותיות. בנושא ההגנה על הערך השקלי של תיק המוסדיים זה פשוט עניין של התאמת מקורות לשימושים. אם הקצבה של הלקוח הגמלאי שלך נקובה בשקלים, ההיגיון בניהול תקין אומר שאסור לקחת על ההתחייבות שלך לשלם קיצבה סיכוני מט"ח, אלא לייצר הגנות שיגרמו לוויתור על רווח בתקופות פיחות לעומת מניעת הפסד בתקופת ייסוף. אני מסכים לתסריטים שהעלית אבל הם לא רלוונטיים לשיקולי המוסדיים. הם יותר מתאימים לשיקולי מנהלי קרנות נאמנות, אך שם צריך גם להביא שיקולי פדיונות בטווח הקצר (30% משווי הקרנות בחודש מרץ...).
הנתונים על החזקות המוסדיים לקוחים מאתר בנק ישראל:
https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/30-9-20.aspx כדאי לפתוח את קובץ ה WORD.
 

jsphs

Member
הבנתי, את חשוב העלויות.

אם כך, שאותו מוסדי שיקנה אופציות call מחוץ לכסף על מנת לבטח את עצמו במפולת - למה הבנק המרכזי צריך להציל את המשקיע הזה?

רוצה לקנות חוזים עתיידיים כנגד margin תקנה פוליסת בטוח כנגד סגירת ה- margin.

למה כסף צבורי צריך לעשות זאת?
 
למעלה