האם זה פסול להרגיש שאוהבים אותי?

[Darek engel]

האם זה פסול להרגיש שאוהבים אותי?

אני מרגיש שאני בחיים בכלל עושה המון דברים כדי שאחרים יקבלו אותי להרגיש שאוהבים אותי.הייתי רוצה לשאול אם מישהו מבין אותי ומרגיש כמוני . בכלל אם אני לא בסדר בזה שאני רוצה להרגיש ככה .זה מעניין אותי כי אני מרגיש שאני לפעמים עושה המון דברים בשביל להרגיש ככה למשל אפילו להעזור למישהו אחר או בכלל להיות בסדר ולדעת להסתדר עם כולם אני מרגיש לפעמים שאני נורא קיצוני בעיניין.תודה שיכולתי לשתף שיהיה לכולנו יום טוב ומלא אהבה.

 

[Darek engel]

עוד תוספת קטנה.

אני יתן קצת רקע על עצמי ואולי זה יעזור.אני גדלתי בתור ילד בהרגשה שלא אוהבים אותי שאני לא טוב שאני צריך להתאמץ כפול כדי שיקבלו אותי שמישהו יואהב אותי . אני הרבה פעמים בתור ילד חשבתי למה לא אוהבים אותי מה לא בסדר אצלי אולי אני לא יפה אולי אני לא חכם ואולי ואולי היו הרבה תשובות שנתתי לעצמי .אני רוצה להגיד שהיום אני יודע שאני בחור יפה ולא טיפש (בלי שחצנות ) פשוט לא קיבלתי את האהבה מאיפה תהיה צריך מהבית וככה גדלתי בעולם שהרגשתי שהוא מנוכר.היום אני לא מרגיש ככה אבל עדיין מרגיש שאני מתאמץ מאוד כדי להרגיש נאהב . השאלה שלי היא מה לעשות האם זה טוב מה שאני עושה או שאני צריך למתן את עצמי . עוד פעם תודה ושיהיה לכולנו יום מלא אהבה.

 

[גילי פרי]

../images/Emo189.gif אנג'ל.. אתה נורמלי לאללה../images/Emo13.gif

כן, אני חושבת שזה בסדר גמור לחפש אהבה בחוץ, ואפילו לעשות בשבילה כל מה שרק אפשר. אז מבחינתי - אתה נורמלי לאללה

אני חושבת שכולנו עושים דברים כאלה ואחרים בכדי לזכות באהבה שבאה מבחוץ, ויחד עם זה אני מזכירה לעצמי בכל פעם מחדש, שכמה אהבה שאקבל מבחוץ, היא לעולם לא תוכל למלא את מה שחסר באמת מבפנים... כאילו, קודם, מן הראוי לי שאוהב אני את עצמי, על כל מה שאני מכילה, שאקבל ואפרגן לעצמי וכאלה, ורק אח"כ אחפש את הפידבקים מבחוץ. במילים אחרות - כשאני מרגישה שלמה עם עצמי, שלמה באמת, הבחוץ הופך להיות בונוס ולא העיקר. כל עוד אני מרגישה טוב עם מה שאני עושה, הכל בסדר. ואני יודעת.. פשוט יודעת שאתה צועד בדרך מקסימה, אז מאחלת - ימבה בהצלחה. טוב לקרוא אותך שוב

 

[hilabarak]

זה בסדר גמור מה שאתה עושה רק שיש

עלות מסויימת, שאתה צריך לשאול עצמך לגביה. אדם שעסוק כל הזמן במאמצים להרגיש נאהב, מתקשה ללמוד לאהוב את עצמו (כל זמנו מושקע בזולת). בוא ניקח סתם דוגמא - שני אנשים מתקבלים לעבודה מסויימת כאנשי מכירות. האחד עסוק בריצוי הזולת והשני לא. שניהם באופן טבעי עושים הכל כדי לרצות את הבוס שלהם ואת הלקוחות שלהם. אחרי שנתיים מה בגדול ההבדל ביניהם ? השני יודע האם העבודה טובה לו או רעה לו. הוא יודע האם הגיע הזמן לחפש עבודה אחרת או לא. הוא יודע האם הוא ימשיך במכירות רק בתחום אחר או בכלל יעזוב את המכירות. האם המקום לא אהוב עליו בגלל המנהלים או החברים לעבודה או בגלל סוג העבודה עצמו וכולי. הוא למד על עצמו המון דברים במהלך השנה אפילו שהוא היה עסוק בריצוי הבוסים והלקוחות. הראשון גומר את עבודתו ובערב הולך לרצות את אישתו ואת הוריו וחבריו. אחרי שנתיים הוא לא יודע האם הוא בכלל אוהב את עבודתו או לא. הוא לא יודע האם הוא אוהב את אישתו או לא. הוא פשוט עסוק כל הזמן ב"מה טוב לזולת". זה לא רע או אסור, רק שיש עלות.

 

[אל השקט שלי]

מסכימה איתך בגדול

 

[מנהיג הלהקה]

תוספת למה שאמר ברק

על ידי ריצוי הזולת והימנעות מעימותים אתה לא עצמך. כלומר אתה לא עושה דברים שהיית רוצה לעשות ללא האילוץ החיצוני הזה. וזה לדעתי המחיר הכבד ביותר להתנהגות הזאת. מסכים עם ברק שזה לא טוב או רע - רק שיש מחיר.