האם יש מקום לשאלות של סבתאות טריות

  • פותח הנושא AIDA1
  • פורסם בתאריך

AIDA1

New member
האם יש מקום לשאלות של סבתאות טריות

מאוד רציתי לדעת מה דעתכן על עזרה של הסבתא ( האמא של האמא הטרייה )? היא רצויה או לא והאם הכסף שיש יותר לאמא של האבא הטרי נותן לגיטימיות לנוכחות יתר ליד הנסיך החדש ? מדברת מתוך כאב גדול ובידיע שעשיתי הכל כדי לעזור לביתי היקרה , כל החיים . נכון שלא גרים באותה עיר איתי , נכון שלי אין אותו . זהו , פעם ראשונה אני משתפת פורום להרגשתי הכבדה כי באמת קשה לי עם זה שאני לא שם כשהנכד מגיע הביתה . רציתי לשמוע מה חושבות האמחות הטריות על זה ? ובאמת סליחה אם ביום חג אני עצובה ומדברת על דברים עצובים.
 
סבתאות

(קופצת לביקור מפורום אחר) השאלה שלך מאוד אישית ונראה לי שבכל בית זה משהו אחר. תינוקי בן חצי שנה. ילדנו בלידת בית אצל מיילדת. אימי לא ידעה על כך כלום, וגם לא אמרנו שיצאנו ללידה. אני הרגשתי שאימי מאוד לחוצה ולכן תלחיץ גם אותי. אל תרגישי שהכסף מדבר. את נשמעת מקסימה ואני בטוחה שביתך אוהבת אותך מאוד. אולי היא כמוני ופשוט רוצה לנוח ולא לראות אף אחד. אצלי בכלל לא נתתי להרים את התינוק עד איזה גיל שלושה חודשים ואח"כ גם בקושי. אני היסטרית לחלוטין. אני אוהבת את אמא שלי מאוד מאוד אבל הרגשתי שאת הילד אני רוצה לגדל בשלב זה לבד עם בעלי. יכול להיות שלחתנך יש יחסים מסוג שהו עם אימו ולכן היא שם יותר, ויכול להיות שהיא גרה קרוב וסתם נדחפת ולא נעים להם להגיד לא. בטוח תהיי סבתאה נהדרת
 

AIDA1

New member
לאמא של כדור תודה ../images/Emo23.gif ../images/Emo141.gif

אין לך מושג כמה טוב עשו המילים שלך לנשה !!! ממש בכיתי מרוב רתרגשות , איך את יכולת לקראו אותי בין השורות ? כרגע דיברתי עם הבת בטלפון , והיא נשמעת לי מאוד מבולבלת - רק כשעה הגיעו הביתה . חמותה אישה נהדרת ,וטוב שהיא לא לבד עם בעלה - שגם הוא בחור טוב. אני חושבת שהבנתי אותך ואת צודקת , אולי הייתי עושה יותר בלגן מאשר עזרה , מרוב התרגשות . נשמה , שתיהיי מאושרת וכולם שיהיו בריאים ! ועוד פעם תודה !
 
WOW ,תודות לך יקירתי

נכנסתי לכתוב ששכחתי לכתוב לך את הדבר הכי הכי חשוב מזל טוב להולדת נכדך תודה רבה מאוד ריגשת אותי. עידית
 

cookie1

New member
הלוואי ואמא שלי היתה גרה קרוב אלי

אין כמו העזרה של אמא. אני חושבת שזו תקופה בה מגלים את אמא מחדש, לומדים להעריך אותה ומגלים איך סומכים עליה בעיניים עצומות. הלוואי ויכולתי לסמוך כך על אמא של בעלי, אך לצערי לא זה המצב, ואצל רבות אחרות הוא לא כזה. אל תהיי עצובה מכך שאת רחוקה. גם אמא שלי רחוקה מאד (מעלות - ר"ג), וזה לא גורע כהוא זה מהערכתי אליה ומרצוני שתבוא מתי שהיא רק יכולה. כל ביקור מתקבל בברכה ובהערכה רבה על ההשקעה והנכונות מצדה. לשאלתך - לכסף אין לגיטימציה לזמן יתר עם הנכד. יכול להיות שהמרחק הוא שעושה את ההבדל, אך תאמינילי שעזרה אינה נמדדת בכסף אלא באלף ואחד דברים אחרים. שולחת לך
מעודד, ובטוחה שבתך מעריכה אותך על מה שאת יכולה להעניק למרות הקשיים.
 

AIDA1

New member
תודה גם לך איילת ../images/Emo23.gif ../images/Emo141.gif

את יודעת שגם המילים החמות שלך עשו לי את זה ... בכיתי . מה לעשות , אני כבר מבוגרת וזאת התגובה שלי להתרגשות . חמותה הרבה יותר צעירה ממני ויכול להיות שהיא זוכרת יותר מה ואיך צריך לעשות דברים ... סתם , גם אני מנסה להירגע . בו אני אספר משהו : עד שהייתה בבית חולים ,כל יום הייתי אצלה עד שהיגיע בעלה ואז אמרה לי " עכשיו את יכולה ללכת "(זאת פעם אחד כי אחר כך כבר למדתי ). למרות שהייתי רוצה להיות איתה כל היום ,שמחה שהוא מספיק לה . האמת שגם לקח חופש מהעבודה כדי להיות איתה בימים הראשונים . אז השאלה שלי היא איך לנסוע אליה עד שהוא בבית , פשוט פוחדת להפריע . את יודעת איילת , גם חמותי לא הייתה טובה אלי ולא עזרה לי , לכן אני כל כך מאושרת שלביתי יש כזה מזל . עדיין הפנים שלי אדומות כתגובה לסערה הפנימית ,אבל בסך הכל נרגעתי והאמינו או לא ,זה רק בזכות התגובות המעודדות שלכן. שיהי לכולכן לילה טוב ושוב תודה !
 
לדעתי

פשוט תשאלי את הבת שלך מה נוח לה ומה היא רוצה שתעשי עבורה כדי להקל עליה את החזרה הבייתה עם העולל. ו-מזל טוב סבתא,המון אושר ונחת מהנכד החדש.
 

AIDA1

New member
תודה גם לך 1איתן ולהב שלנו ../images/Emo140.gif

אתה צודק . האמת שאמרתי לה שאני לשירותה בכל עת ולכל דבר שביכולתי. מקווה שכבר מחר יגיד לי " אמא בואי!". למה עדיין לא גילו כנפיים , הייתי משתמשת בהן.. תודה על האיחולים באמת יש לי נכד הכי יפה שבעולם !!! תודה לכולם !!!
 

עינבלית

New member
../images/Emo70.gifאמא בואי../images/Emo70.gif

לקח לי 6 חודשים עד שאמרתי את זה. 6 חודשים שאמי, סבתא טרייה, הרגישה מחוץ לתמונה והרגישה שאני לוקחת ממנה את הסבתאות. אמי מאוד נעלבה ממני, ואני מאוד נפגעתי ממנה. היא כעסה ונפגעה ואני הרגשתי שבתי ואני הן רקמה אחת חיה, בלתי נפרדת ומאוד רגישה. גם לחמותי לא נתתי לעזור הרבה. אבל חמותי היתה כאן יותר, כי איכהו עצם זה שהיא לא מכירה אותי מילדות- זה נתן לי איזשהו כוח. הייתי אם צעירה ולא "התינוקת של אמא" עם תינוקת-בובה משלה. אחרי 6 חודשים ושיחה מאוד עמוקה הרגשתי שיש בי הכוחות לחזור להיות התינוקת של אמא, ועם זאת יש מקום של כבוד- אמי רוכשת לי כבוד, מכבדת את הדרך בה בחרתי לגדל את בתי. ואז התחלתי להתקשר ולהגיד את המשפט לו את מייחלת: "אמא בואי". בהתחלה אמא שלי מצאה תירוצים למה לא לבוא, וזה העליב אותי והכעיס אותי. דיברנו. עכשיו אמא שלי משתדלת. ממש. לבוא ועוזרת לי מאוד. בתי, בת 9 חודשים, מחייכת באושר כשהיא רואה אותה. ואל תשכחי שאמא שלי נכנסה לתמונה רק לפני 3 חודשים! בקיצור, סבתא טרייה, אני קוראת אותך ואת מתרגשת, שמחה ועצובה. אל דאגה- הרגע יגיע. הרגע בו בתך, אם טריה ותינוקת שלך, תרגיש בטוחה מספיק במרחב ההורות שלה, ותזמין אותך להכנס לתמונה ולאפשר לה להתפנק כבת ולא כאם... בהצלחה!
 

nubi

New member
מזדהה, רק אצלי זה קצת שונה

אמא שלי עזרה לי המון בימים שאחרי הלידה-בישולים, עם התינוקת החדשה. אז היו כמה משברים (אבא של בעלי נפטר שבועיים אחרי הלידה), ונוצר מצב שכל הזמן היא וסבתא שלי היו פה. זה היה בלתי נסבל מבחינתי, הלכה לי הפרטיות, נהרסה ההנקה וכמובן שזה נגמר בפיצוץ. מאז-שום עזרה. אין לי איפה לשים את שי (סבא שלי גם הספיק למות מאז וסבתא שלי עוזרת המון אבל היא מאוד מבוגרת), הם לא באים לפה כמעט. הבנתי שהם נעלבו, אבל לא צריך להיות קיצוניים בשום צורה. הלוואי והיתה לי קצת יותר עזרה עם שי-הלוואי ויכולתי ללכת לכמה שעות, פעם בשבוע והיא היתה שומרת על הילדה. עכשיו, כשמצאתי קצת עבודה, היא לא מוכנה "לתת" כמה שעות לשבת עם הילדה. הכל נופל על סבתא שלי. זה חבל, כי יש המון מרירות וכעס ביננו. (ויש גם הרבה משקעים מהעבר אבל זה דיון שונה). סליחה שיצא כל כך ארוך.
 

AIDA1

New member
לעינבלית המקסימה גם היא ../images/Emo23.gif

מה לעשות ,נגעת ללבי והתגובה שלי היא כרגיל ,כמה דמעות . אמרת דבר מאוד ,מאוד חשוב .פתאום נזכרתי שאמרה לי "אמא תפסיקי להתייחס אלי כאל ילדה כי אני כבר לא ". ואני אומרת לך ,זה קשה מאוד , כי את רואה אותה קטנה וזקוקה להגנה ועזרה. אבל לא לדאוג אני מאוד משתדלת לא להתערב בחיים שלהם .עוד בהיותי בתיכון קראתי את המשפט (נדמה לי של סופוקלס) :"הדבר הכי טוב שהורה יכול לעשות עבור הילד שלו ,זה לצאת לאט ,לאט מהחיים שלו " ואני מנסה בכל כוחי להתנהג כך. זה לא קל.ברור שאם מבקשים את עזרתי ,אני שם , אבל לא נדחפת . אני חושבת שהדיון הזה מאוד חשוב , לי לפחות פתח את העיניים בהרבה דברים . את ממש קראת אותי כי זה מה שאני מרגישה שמחה ועצובה . שיהיה לך ולבת שלך ולאמא ולכל הסובובם אותך הרבה בריאות ומזל , עזרת ליגם את מאוד ,מאוד . תודה
 

עינבלית

New member
תודה מקרב../images/Emo23.gif

התרגשתי מאוד לקרוא את תשובתך_וגם אני דומעת מהתרגשות, מה לעשות) והקישורים שהכנסת- ההשתקפות של הכלה במראה והיא למעשה ילדונת עם בובה...ככה לפעמים אני מרגישה כשאמא שלי איתי, וזה לא קל. כל ההתבגרות זה לתפוס עצמאות, לגדול, להרגיש אשה, להרגיש גברת ולא ילדה, ופתאום יש מצבים בהם אני חוזרת להיות ילדה של אמא. אפשר להתרפק ולהתפנק ואפשר להבהל ולהתרחק. כרגע אני מתרפקת. אבל התרחקתי המון בכדי לעשות את זה. המשפט שציטטת, מעולה. אאמץ אותו, ברשותך. אגב, שמת לב לחתימה שלי? דומה, לא? כל טוב! והרבה אושר! עינבל
 

lulyK

New member
בעיניי העזרה של אמא היא חיונית

ואין לה שום קשר לכסף. עצם הנוכחות של מיהו שהוא 100% לטובתך, חשובה. אני מבינה שאין לך אוטו ושאת גרה קצת רחוק. היחסים ביניכן מאפשרים שתגיע פעם בשבוע שבועיים ליומיים? אמא שלי, האהובה עלי ומהעצבנת אותי, באה אלי כל יום מאז הלידה (לפני 9 חודשים). זה מה שמאפשר לי להגשים את החלום של להיות בבית עם יותם
 

AIDA1

New member
lulyK יקרה ../images/Emo23.gif

הצלחת להצחיק אותי וגם נתת לי נקודת-מבט חדשה על הדברים.תודה. האמת שגם אני ראיתי אצל ביתי לפעמים ,עצבנות והלוואי ויכולתי לדעת למנוע את התנהגותי הגרמה לה את זה ! לפעמים פשוט לא הבינה אותי ואז אני שמחה שקבלתי את ההזדמנות להסביר לה למה הייתה הכוונה . מאוד חשוב לברר דברים (גם בזוגיות)ולא להשיר בגדר תסריט (כלומר אנחנו מסבירים לעצמנו את ההתנהגות של האחר ,במקום שאין לנו שום אפשרות לדעת את האמת ). יותם יהול להיות מאושר שיש לו אמא כזאת אוהבת (משפט חדש ...?) כמה אני מבינה אותך ! הרבה מזל ובריאות לכולם ובמיוחד למלאך הקטן
 

מעיןבר

New member
ברוכה הבאה סבתא חדשה ../images/Emo24.gif../images/Emo65.gif

גם אצלינו אמא שלי לא ניידת, כרגע אנחנו גרים אצל חמותי ואין מה לעשות היא רואה את הילדה יותר, זה לא קשור לזה שיש לה יותר כסף. הלוואי שאמא שלי היתה עושה קצת יותר מאמץ להגיע לפעמים אלינו ולא רק לחכות שנביא את הילדה אליה. דווקא אחרי הלידה היא במשך שבוע הגיעה אלי בקביעות ומאוד מאוד עזרה לי, הנוכחות שלה היתה מצויינת. אני חושבת שחשוב שפשוט תדברו, ביתך אם טריה - הכל חדש, ולא ברור. היא הגיעה לבית אחר מזה שעזבה ועליה להתמודד עם טיפול בתינוק חדש, להתמודד עם החלמה מהלידה, אולי קשיים בהנקה ועוד המון תהליכים רגשיים לא פשוטים. זו תקופה מבלבלת ויכול להיות שהיא לא מצליחה להעביר אלייך את כל מה שהיתה רוצה. דברי איתה, תשאלי שאלות ברורות, פשוטות, ישירות וכנות - כאלה שהיא תרגיש שהיא יכולה לענות. חבל שסתם תבכי כשאולי אין סיבה אמיתית שיהיה לכם מזל טוב
 

AIDA1

New member
מעין יקרה ,קודם כל ...../images/Emo23.gif ../images/Emo24.gif

תודה על קבלת הפנים החמה ועל האיחולים . פתחת פורום חשוב מאוד ,מאוד ועל זה ברכותיי .כאילו את אמרת "דעי ,את לא לבד". אחר כך תדעי שהבכי שכתבתי עליו היה כמה דמעות של התרגשות עמוקה. ברור שהבכי כשלעצמה ,לא פותר שום בעיה ,אבל יש לו תפקיד בהקלה לנשמה. וזה מה שעשו לי התגובות של כולם פה . את צודקת שאני צריכה לשאול אותה . בעצם אני אמרתי לה לא פעם שאפילו שבעלה בבית אני יכולה לבוא ולעשות כביסה ,אוכל וכו'ושתגיד לי מתי היא רוצה אותי ,אני שם . היום זה היום הראשון שלה בבית. אני מתה לדעת איך היא הצליחה לישון , מה שלומה ,אם יש לה עדיין כאבים ,מה שלום הנסיך וכו' ,אבל ממש מנסה להחזיק מעמד ולא להתקשר כי אולי תפסה איזה נימנום ואני מפריע ...אבל הנה אני מדברת עם בני אדם שמבינים אותי ועוזרים לי לעבור את התקופה הלא פשוטה הזאת. הרבה מזל ובריאות !
 

ayelet i

New member
בוקר טוב סבתא...

ראשית לענין הכסף - יכולה לומר לך בוודאות שאין הוא משחק ולו את התפקיד הקטן ביותר. בשנה האחרונה עזרתם של הורי היתה גדולה פי כמה וכמה של הצד השני - על אף שלצד השני יש יותר כסף. העזרה שהם מעניקים לי עולה בכמה וכמה מונים על כל דבר חומרי שאני מקבלת מהצד השני. לקראת הלידה עברתי לגור קרוב להורי ע"מ לקבל מהם מירב העזרה - ואכן מקבלת אותה. אבל, וזה אבל גדול - לא כולם כמוני. יש לי חברות שמעדיפות את הלבד. יש שלא אוהבות שמחזיקים את התינוק, מתערבים בטיפול בו וכד'. יש גם כאלה - וזה לא אומר שהן לא מעריכות את הרצון לעזור. לעניין חתנך - יכולה לחלוק איתך מהניסיון שלנו - אמא שלי נמצאת כאן המון - מעולם לא ביקרה/העירה ו/או משהו בסגנון לבעלי - ובכל זאת, אפילו שנה אחרי - כשהוא עם הקטנה בנוכחות אמי - הוא לחוץ. הוא מרגיש הרבה יותר נוח כשהוא איתה לבד. לכן, כשאני איננה והוא מגיע להחליף את אמי - הוא משחרר אותה מייד. הוא אוהב אותה, מעריך את העזרה שלה, אין לו ולו טענה אחת -ועדיין מעדיף לבד. מניחה שיש בך את הרצון להיות חלק גדול יותר מחייו של נכדך. עצתי היא - המשיכי בדרכך - המשיכי להביע נכונות, התעניינות. כשיהיו מוכנים - יקבלו. ואם בכל זאת כל כך מפריע - מציעה לך ליזום שיחה עם בתך - אולי עצם הדיבור על הנושא יעזור. מאחלת לך המון אושר ומזל טוב!
 

AIDA1

New member
בוקר טוב גם לך ayelet i ../images/Emo140.gif../images/Emo23.gif

הרבה, התייחסו לנושא הכסף כמו שאת אמרת ,אבל רק עכשיו אני מתחילה להפנים את זה . ועוד דבר שאני שמחה לדעת , על הסבר המלא רגש ועדינות , למה מעדיפים להיות לבד. עכשיו כשאת אומרת ,נזכרתי ,כמה אני אהבתי את אמא שלי (ז"ל)ובכל זאת כשבאה לבקר את הנכדה שמחתי מאוד ,אבל כבר רציתי שהיא תלך כי היו לי כל מני תוכניות ולא היה לי זמן בשבילה . וואלה , את צודקת !!! דבר אחד טוב יש בזה שבתי אומרת לי " הרבה תודות אמא ,עכשיו את יכולה ללכת כדי לתפוס את האוטובוס...". כרגע הפסקתי לכתוב כי בתי התקשרה ורק אמרה שלא ישנו כל הלילה ושכל שעה וחצי הוא צריך "אוכל". שוב שאלתי האם רוצה אותי וקבלתי סירוב . מה לעשות אני רק יכולה לבקש מבורא העלם שיעזור להם לעבור את התקופה הזאת בקלות ומהר. תודה על הכל ועל האיחולים וגם לך רק אושר בריאות ומזל !
 
למעלה