האם ללימודי הכלכלה השפעה מזיקה ?
- פותח הנושא בלארט
- פורסם בתאריך
Nir Sagi Economist
New member
שאלה שתעלה לדיון מרכזי בפורום.
ואכן, לא מזמן הנושא עלה (בעקבות הפרסום הזה) לשיח הכלכלי האקדמאי. אני בהחלט חושב שיש משהו "טכני" בצורת פתרון השאלות והחשיבה בלימודי הכלכלה והיצמדות יתרה למודלים הבסיסיים. חשוב לזכור שבמודלים הבסיסיים בכלכלת המיקרו אין התייחסות משמעותית להשפעה של הפירמה על כלכלת המאקרו וכן על נתוני התעסוקה \ אבטלה, וגם אם כן, על הנייר באוניברסיטה זה פשוט מאוד, שלא כמו בחיים עצמם, וכאן בדיוק המקום שבו המוסד המלמד צריך להוסיף את הערך המוסף שלו לבעיה תוך כדי התחשבות בכל השחקנים והצבעה על על ההשלכות והתוצאות של פעולה זו. אני בהחלט חושב שיש מקום להוסיף קורסים שיתנו לסטודנט כלים להבין ולהתמודד עם שאלות שאינן נפתרות מתמטית בלבד ,ושיתנו משקל גם להשלכות של פעולות שלכאורה נראות טרוויאליות בכדי להבין את ההשפעה האמיתית על האזרחים והמשק.
ואכן, לא מזמן הנושא עלה (בעקבות הפרסום הזה) לשיח הכלכלי האקדמאי. אני בהחלט חושב שיש משהו "טכני" בצורת פתרון השאלות והחשיבה בלימודי הכלכלה והיצמדות יתרה למודלים הבסיסיים. חשוב לזכור שבמודלים הבסיסיים בכלכלת המיקרו אין התייחסות משמעותית להשפעה של הפירמה על כלכלת המאקרו וכן על נתוני התעסוקה \ אבטלה, וגם אם כן, על הנייר באוניברסיטה זה פשוט מאוד, שלא כמו בחיים עצמם, וכאן בדיוק המקום שבו המוסד המלמד צריך להוסיף את הערך המוסף שלו לבעיה תוך כדי התחשבות בכל השחקנים והצבעה על על ההשלכות והתוצאות של פעולה זו. אני בהחלט חושב שיש מקום להוסיף קורסים שיתנו לסטודנט כלים להבין ולהתמודד עם שאלות שאינן נפתרות מתמטית בלבד ,ושיתנו משקל גם להשלכות של פעולות שלכאורה נראות טרוויאליות בכדי להבין את ההשפעה האמיתית על האזרחים והמשק.
הבעייה היא בחומר שנלמד ובצורה
כשמלמדים אותך ש 10% אבטלה זו אבטלה מבנית. כשמלמדים אותך את המודל הקיינסייני, אתה לומד שאם יוצא במודל פער אינפלציוני של 2% צריך להקטין את G כדי לצמצם האינפלציה ל - 0%, ולא מעניין בכלל שהמחיר הוא אבטלה, אז הבעייה היא במודלים הנבחרים ללימוד בתואר הראשון. כשמלמדים אותך בהקצאת מקורות שהעיקר זה היעילות והפועל הוא בסה"כ תפוקה שולית, זה מה שאתה יודע בסוף. כשמלמדים אותך שמה שקובע את השכר זו עקומת הביקוש לעבודה וצד ההיצע (העובדים) בכלל לא מעניין, זו התוצאה. כל תחום לימודי הכלכלה בארץ רקוב מהשורש. עד שלא תהייה רוויזיה, "פקידי האוצר" שלא למדו שום דבר חוץ מכלכלה בחיים שלהם, ימשיכו לנהל את המדינה כאילו הם בונים עקומת תמורה בקורס מבוא לכלכלה. וזו הבעייה. צריך לחפש תוכן חדש לקורסים.
כשמלמדים אותך ש 10% אבטלה זו אבטלה מבנית. כשמלמדים אותך את המודל הקיינסייני, אתה לומד שאם יוצא במודל פער אינפלציוני של 2% צריך להקטין את G כדי לצמצם האינפלציה ל - 0%, ולא מעניין בכלל שהמחיר הוא אבטלה, אז הבעייה היא במודלים הנבחרים ללימוד בתואר הראשון. כשמלמדים אותך בהקצאת מקורות שהעיקר זה היעילות והפועל הוא בסה"כ תפוקה שולית, זה מה שאתה יודע בסוף. כשמלמדים אותך שמה שקובע את השכר זו עקומת הביקוש לעבודה וצד ההיצע (העובדים) בכלל לא מעניין, זו התוצאה. כל תחום לימודי הכלכלה בארץ רקוב מהשורש. עד שלא תהייה רוויזיה, "פקידי האוצר" שלא למדו שום דבר חוץ מכלכלה בחיים שלהם, ימשיכו לנהל את המדינה כאילו הם בונים עקומת תמורה בקורס מבוא לכלכלה. וזו הבעייה. צריך לחפש תוכן חדש לקורסים.
מה שאתה מציע זה להפוך את
הכלכלנים לעובדי רווחה. תפקידו של כלכלן הוא למקסם רווחיות. מובן שממשלה שבונה תקציב מדינה אמורה להתחשב שיקולים חברתיים גם על חשבון השיקול הכלכלי הנקי, אבל זה לא תפקידם של פקידי האוצר. הם אמורים להראות את הפן הכלכלי, ואחרים יציגו את החברתי. הרי לא תגיד לסניגור להציג בפני השופט גם את השיקולים לאסור את הלקוח שלו, נכון?
הכלכלנים לעובדי רווחה. תפקידו של כלכלן הוא למקסם רווחיות. מובן שממשלה שבונה תקציב מדינה אמורה להתחשב שיקולים חברתיים גם על חשבון השיקול הכלכלי הנקי, אבל זה לא תפקידם של פקידי האוצר. הם אמורים להראות את הפן הכלכלי, ואחרים יציגו את החברתי. הרי לא תגיד לסניגור להציג בפני השופט גם את השיקולים לאסור את הלקוח שלו, נכון?
meitush123
New member
השאלה היא מה מטרת המדינה
מטרת כלכלת המקרו של המדינה היא קודם כל לדאוג לרווחת האזרחים. הבעיה היא כשחושבים שהאדם צריך לשרת את הכלכלה המקום להבין שהכלכלה צריכה לשרת אותנו. לכן הפן החברתי והכלכלי הם היינו הך
מטרת כלכלת המקרו של המדינה היא קודם כל לדאוג לרווחת האזרחים. הבעיה היא כשחושבים שהאדם צריך לשרת את הכלכלה המקום להבין שהכלכלה צריכה לשרת אותנו. לכן הפן החברתי והכלכלי הם היינו הך
תראה KIRU
בניגוד לחברות סיניות, ששוק המטרה שלהן מצוי מעבר לים והן משלמות שכר זעום כדי למקסם רווחים, השוק של רוב החברות הישראליות, מצוי פה. עם הזמן, ביקשו החברות למקסם רווחים ומאז תחילת המשבר האחרון (שנת 2000), אנו עדים לירידה מתמדת בשכר הריאלי במשק מחד, אל מול גידול בצריכה (שכן החברות משכנעות אותנו לצרוך יותר). בסופו של תהליך, הציבור צורך הרבה מעבר לכושר ההשתכרות שלו. התוצאה, משיכות יתר בקנה מידה עצום. הפעולה שננקטה, תקנות חדשות שאינן מאפשרות "התפרעות" של משיכות היתר. התוצאה הסופית, בוא נראה מה יעשו עוד כמה חודשים, אלו שמקסמו רוויחים. הם ישארו ללא לקוחות. כפי שכתבתי בתגובה קודמת, לא סתם עיכבו את היישום המלא של התקנות. כפי שכתבו לך, הכלכלה צריכה לשרת את האזרח ולא להיפך. ובכלכלה, יש חוק פשוט. חוק שיווי המשקל. מה שלא יהיה וכמה שזה לא יקח, המשק יחזור לשיווי משקל חדש. ואם אתה מוריד שכר, אל תתפלא ששיווי המשקל יתבטא בירידה של התוצר בעשרות אחוזים, בטווח הארוך.
בניגוד לחברות סיניות, ששוק המטרה שלהן מצוי מעבר לים והן משלמות שכר זעום כדי למקסם רווחים, השוק של רוב החברות הישראליות, מצוי פה. עם הזמן, ביקשו החברות למקסם רווחים ומאז תחילת המשבר האחרון (שנת 2000), אנו עדים לירידה מתמדת בשכר הריאלי במשק מחד, אל מול גידול בצריכה (שכן החברות משכנעות אותנו לצרוך יותר). בסופו של תהליך, הציבור צורך הרבה מעבר לכושר ההשתכרות שלו. התוצאה, משיכות יתר בקנה מידה עצום. הפעולה שננקטה, תקנות חדשות שאינן מאפשרות "התפרעות" של משיכות היתר. התוצאה הסופית, בוא נראה מה יעשו עוד כמה חודשים, אלו שמקסמו רוויחים. הם ישארו ללא לקוחות. כפי שכתבתי בתגובה קודמת, לא סתם עיכבו את היישום המלא של התקנות. כפי שכתבו לך, הכלכלה צריכה לשרת את האזרח ולא להיפך. ובכלכלה, יש חוק פשוט. חוק שיווי המשקל. מה שלא יהיה וכמה שזה לא יקח, המשק יחזור לשיווי משקל חדש. ואם אתה מוריד שכר, אל תתפלא ששיווי המשקל יתבטא בירידה של התוצר בעשרות אחוזים, בטווח הארוך.
הירידה בשכר הריאלי
היא בעיה חמורה במשק, אבל הפיתרון הוא לא בכיבוי שריפות (AKA הטבות סוציאליות). ככל שהצריכה תעלה הביקוש לעובדים יעלה ואיתו גם השכר. אתה צודק שהתקנות החדשות הן מאוד במקום, בין היתר כי (לדעתי) אי-אפשר לסמוך על הבנקים שינהגו באחריות עם הלקוחות שלהם ולא יביאו אותם לפשיטת רגל. אם מישהו יישאר ללא רווחים הוא יפחית מחירים, אבל אני בספק אם זה יקרה. המשק במצב רחוק מאידיאלי אבל הדרך היא נכונה, וכמו שאני בטוח שאתה יודע, עדיף מצב בינוני אבל במגמת שיפור מאשר להפך. בקשר למה שכתבת על ה-G: אתה באמת חושב שנכון להשאיר עובדים מיותרים בשרות הציבורי כדי למנוע אבטלה קצרת טווח? זה נראה לך תכנון כלכלי אחראי?
היא בעיה חמורה במשק, אבל הפיתרון הוא לא בכיבוי שריפות (AKA הטבות סוציאליות). ככל שהצריכה תעלה הביקוש לעובדים יעלה ואיתו גם השכר. אתה צודק שהתקנות החדשות הן מאוד במקום, בין היתר כי (לדעתי) אי-אפשר לסמוך על הבנקים שינהגו באחריות עם הלקוחות שלהם ולא יביאו אותם לפשיטת רגל. אם מישהו יישאר ללא רווחים הוא יפחית מחירים, אבל אני בספק אם זה יקרה. המשק במצב רחוק מאידיאלי אבל הדרך היא נכונה, וכמו שאני בטוח שאתה יודע, עדיף מצב בינוני אבל במגמת שיפור מאשר להפך. בקשר למה שכתבת על ה-G: אתה באמת חושב שנכון להשאיר עובדים מיותרים בשרות הציבורי כדי למנוע אבטלה קצרת טווח? זה נראה לך תכנון כלכלי אחראי?
תשובות לKIRU
1. לא דיברתי על תמיכה סוציאלית, דיברתי על שכר הולם. 2. לא דיברתי על אבטלה סמויה במגזר ציבורי, דיברתי על צמצום הוצאה ציבורית נחוצה. ותתפלא, כשמקצצים בהוצאה הציבורית, לא מקצצים בדברים שהם באמת לא נחוצים (עובדים מיותרים, ציוד מיותר) מקצצים דווקא בדברים החיוניים. לדוגמא, בקיצוץ של תקציב הרווחה, לא יקוצץ מס' העובדים במשרד, כי אם התקציב האמור לעבור לשכבה הנתמכת ע"י המשרד. כך שבפועל, במקום להוציא את הכסף על הכשרת הבלתי מסוגלים להתקיים, יש ים של פקידים שמחלקים להם פתקים לקבלת מזון בבתי תמחוי.
1. לא דיברתי על תמיכה סוציאלית, דיברתי על שכר הולם. 2. לא דיברתי על אבטלה סמויה במגזר ציבורי, דיברתי על צמצום הוצאה ציבורית נחוצה. ותתפלא, כשמקצצים בהוצאה הציבורית, לא מקצצים בדברים שהם באמת לא נחוצים (עובדים מיותרים, ציוד מיותר) מקצצים דווקא בדברים החיוניים. לדוגמא, בקיצוץ של תקציב הרווחה, לא יקוצץ מס' העובדים במשרד, כי אם התקציב האמור לעבור לשכבה הנתמכת ע"י המשרד. כך שבפועל, במקום להוציא את הכסף על הכשרת הבלתי מסוגלים להתקיים, יש ים של פקידים שמחלקים להם פתקים לקבלת מזון בבתי תמחוי.
תגובה
1. לדעתי כוחות השוק אמורים לקבוע מהו שכר הולם, כמובן כל עוד הוא עולה על שכר המינימום. אולי יש מקום להעלות אותו, אבל על פניו (לא בדקתי לעומק) $1000 נראה לי סכום שרק יביא לפיטורי עובדים. 2. לא תמצא אותי אומר שזה בסדר שלא קיצצו במספר העובדים
אבל גם קיצבאות מיותרות ומזיקות, כמו כאלה שמעודדות אי-יציאה לעבודה, טוב שקוצצו.
1. לדעתי כוחות השוק אמורים לקבוע מהו שכר הולם, כמובן כל עוד הוא עולה על שכר המינימום. אולי יש מקום להעלות אותו, אבל על פניו (לא בדקתי לעומק) $1000 נראה לי סכום שרק יביא לפיטורי עובדים. 2. לא תמצא אותי אומר שזה בסדר שלא קיצצו במספר העובדים
avshalomat
New member
אני לאט חושב שZה נכון
אין ספק בכלל, שלגבי השכר אין שו' משוכלל, וזאת מסיבות שונות
אין ספק בכלל, שלגבי השכר אין שו' משוכלל, וזאת מסיבות שונות
avshalomat
New member
לאט =לא שו' משוכלל
Nir Sagi Economist
New member
השאלה היא...
אם ניקח את העובדים המיותרים הללו ונהפוך אותם למובטלים, איזה רווח נוכל להשיג מזה ? לאיזה טווח? זה בהחלט לא תכנון כלכלי אחראי אבל זה בהחלט מצב שנקלענו אליו, ברוב המקרים אין גמישות בכל הקשור לשכר במגזר הציבורי (ועדים וכ"ו). מה הפתרון שאתה מציע?
אם ניקח את העובדים המיותרים הללו ונהפוך אותם למובטלים, איזה רווח נוכל להשיג מזה ? לאיזה טווח? זה בהחלט לא תכנון כלכלי אחראי אבל זה בהחלט מצב שנקלענו אליו, ברוב המקרים אין גמישות בכל הקשור לשכר במגזר הציבורי (ועדים וכ"ו). מה הפתרון שאתה מציע?
meitush123
New member
יעלה מחירים
יותר סביר במצב כיום שמי שישאר בלי רווחים ינסה לפנות לשוק גבוה יותר ולהעלות מחירים. כי רק העשירון העליון צומח. זה גם מה שיוצר את הצמיחה המדומה של המשק.
יותר סביר במצב כיום שמי שישאר בלי רווחים ינסה לפנות לשוק גבוה יותר ולהעלות מחירים. כי רק העשירון העליון צומח. זה גם מה שיוצר את הצמיחה המדומה של המשק.
meitush123
New member
מה זאת אומרת
"לא ישאר כסף" ימשיכו לעבד את השדות והמפעלים ימשיכו לעבוד. אז אין חיה כזו. בכלל השאלה "מאיפה יבוא הכסף" היא הבלוף הגדול ביותר
"לא ישאר כסף" ימשיכו לעבד את השדות והמפעלים ימשיכו לעבוד. אז אין חיה כזו. בכלל השאלה "מאיפה יבוא הכסף" היא הבלוף הגדול ביותר
לא יישאר כסף
השימושים (תשלומי רווחה, ביטחון, חינוך וכו') בישראל גדולים מהמקורות (שדות ומפעלים). ההפרש ממומן מחוב חיצוני (הלוואות שהמדינה לוקחת). אם ההפרש הזה יהיה גדול מדי, אף אחד לא יהיה מוכן להלוות למדינה כסף, או שיסכים להלוות רק בריבית גבוהה מאוד. מה שיקרה לכל אזרח שמוציא יותר מהמשכורת שלו, כך יקרה למדינה.
השימושים (תשלומי רווחה, ביטחון, חינוך וכו') בישראל גדולים מהמקורות (שדות ומפעלים). ההפרש ממומן מחוב חיצוני (הלוואות שהמדינה לוקחת). אם ההפרש הזה יהיה גדול מדי, אף אחד לא יהיה מוכן להלוות למדינה כסף, או שיסכים להלוות רק בריבית גבוהה מאוד. מה שיקרה לכל אזרח שמוציא יותר מהמשכורת שלו, כך יקרה למדינה.
meitush123
New member
מדפיסים כסף
אתה פשוט מנסה להבין את כלכלת המדינה במונחים של מיקרו במקום של מקרו
אתה פשוט מנסה להבין את כלכלת המדינה במונחים של מיקרו במקום של מקרו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.