האם מייגן צדקה כשהיא כמעט כפתה על דון

[ניר4819]

האם מייגן צדקה כשהיא כמעט כפתה על דון

לשכור אותה לפרסומת (ועוד בגדה בחברה, שביקשה ממנה שתשדל עבורה אצל דון)? אני חושב שלא. אחת הסיבות שהיא עזבה את סטרלינג קופר ושות' זה כי היא רצתה להצליח בכוחות עצמה, בלי שכולם יחשבו שהיא נהנית מהפרוטקציה של להיות אשת הדון. ודון עצמה אומר לה את זה בפרק הנוכחי, מסיים העונה, כשהוא מנסה לשכנע אותה שלא תלחץ עליו לשכור אותה. מצד שני, אם יתברר שזו הייתה ההזדמנות שלה היא חיכתה, ושהיא תשתמש בה כדי למנף את עצמה, אז זו כן החלטה טובה ללחוץ עליו לשכור אותה. מבחינת התוצאה בלבד. מה אתם אומרים?

 

[chrono היחיד]

אני חושב כמוך ועוד...

אני מרגיש הזדהות נדירה עם דון בנוגע לאכזבתו ממייגן. את מייגן אהבתי מהרגע הראשון שהיא קיבלה זמן מסך.והאכזבה שלי ממנה היא טוטאלית, אני מודע לזה שאפשר למעוד בחיים
לכולנו יש פגמים, פשוט לא ציפיתי למשהו כזה ממנה, אפילו אם היא הייתה בוגדת בדון זה לא היה מפריע לי כמו הבגידה בערכים שלה עצמה. בניגוד להמון אנשים סביבי אני חושב שפרק סיום העונה היה נהדר ועשוי למופת.

ברגעים שדון צופה בסרט שמייגן הכינה לו, המבט שלו והעינים אומרות הכול, זה מבט של אשמה וצער כל כך עמוק. אשמה כי הוא מבין שמייגן בוגדת בערכים שלה, כמו שליין בגד בערכי היושר שלו, אבל הוא גם מבין שכמו שהוא מבין לליבה של מייגן כך הוא היה צריך גם להבין את מצוקתו של ליין ולמחול לו, וכשזה מצטרף לאשמה שהוא כבר נושא לגבי אחיו אדם הצער גדול ממה שהוא יכול לשאת.

וכשאני אומר שהוא מבין לליבה של מייגן אני עדיין מאמין שהיא ירדה מדרגה בעיניו עכשיו היא לא שונה מבטי, סוג של ילדה מגודלת שהוא מרגיש צורך לגונן עליה, ולא יכול להגיע למקום כנה ואמיתי איתה, אולי היא תתקן את זה בעונה הבאה ותוכיח לדון שלמרות הכול יש לה מה להעניק לו מבחינה נפשית אולי היא תפתיע אבל אני כבר מאוכזב ממנה.

וזה כמובן עושה לדון תחושת החמצה, של.... הקרבתי מעצמי יותר מדי בשביל החיים איתה, כמו שהוא בוודאי מרגיש שבשביל החיים עם בטי הוא הקריב את יחסיו עם אחיו ואולי אפילו את חייו של אחיו. ובסוף זה לא היה שווה כי בטי הוכיחה שהיא לא מסוגלת להכיל אדם כמו דון. (ואני לא מצדיק שקרים וכו' אבל הצורה שבה היא התנהגה שהיא גילתה זה היה קר בצורה מטורפת)

אה ואני רוצה להגיד משהו על מה שאמרו כאן על אחריות או אי אחריות של דון בהתאבדות של ליין או אדם. אין ספק שההחלטה של אנשים לשים קץ לחייהם היא שלהםלחלוטין. בכל זאת יש אינספור פעמים, שבהם היה אפשר לזהות שאדם נמצא במצוקה נפשית חמורה ולעשות משהו בשבילו, ודון בגלל שיש לו נסיון עם "מתאבדים" היה צריך ללמוד מניסון העבר ולגלות יותר
רגישות ללין דון גם מודע היטב לעובדה שליין הוא לא בדיוק אדם שהתברך בעודף רוח שטות, ודברים קלים כמו עקיצה מפיט הוא לוקח בצורה קשה מאוד, אז איך הוא יקח מקרה קשה באמת כמו הריסת חייו החדשים ? עוד משהו שמוכיח לי שלדון היו את כל הרמזים כדי להבין את המצב הקשה של ליין, היא שבעבר כשליין היה במצב נפשי קשה, דון לקח אותו לארוחה איתו, ודאג לו.

טוב, זה כל מה מה שיש להגיד.
נ.ב הרעיון שלך לעבודה על מד מן וההשוואה של דון למיתוס "האדם שבנה את עצמו" נהדר בעיני. דון מזכיר לי בהרבה מובנים את גטסבי מגטסבי הגדול, ויהיה לי מעניין מאוד לקרוא את העבודה שלך.

 

[lollapalooza]

מבט של אשמה וצער? הבן אדם צפה וחייך!

 

[chrono היחיד]

מה אגיד לך צפיתי בסצנה עכשיו

ואני עדיין רואה צער במבט ובעינים האלה, החיוך שאת מדברת עליו הוא חיוך אירוני של ההבנה, שמייגן מכרה לו את עצמה בפרסומת, בדיוק כמו שהיא מנסה לשווק את עצמה בכל תחום אחר.

שימי לב שאני לא אומר שמייגן בהכרח התחתנה עם דון כדי שיפרסם אותה אבל זה מה שאני חושב שהוא חושב, כשהוא מסתכל בפרסומת, ומה שהוא מרגיש. ואם לצרף אשמה שלישית לכל סלט האשמה של דון, אני חושב שהוא עדיין מרגיש צורך לכפר על המוות של לין (ולתת לגלן לנהוג זה באמת לא מספיק כדי לכפר) אז הוא מנסה להימנע מגרימת צער למייגן, על ידי מילוי הקפריזות שלה, אולי אפילו חשש מודחק שהיא תעשה לעצמה משהו אם הוא לא יעשה את זה.

 

[lollapalooza]

אני ממש לא ראיתי את זה ככה.

לדעתי הוא דווקא מסתכל עליה באהבה. אם הוא לא היה מחייך, אולי - אולי הייתי מקבלת את ההסבר שלך, אבל הוא מבסוט. היא יפהפיה והוא מת עליה בסופו של דבר. ודווקא בעיני אין שום קשר לליין. יש קשר לפגי - הוא אומר לה במפורש "אתה עוזר למישהו והוא עוזב אותך", וברור שהוא לא מתייחס רק אליה, הוא עוזר למייגן כי הוא מבין שהיא לא יכולה לשבת בבית ולחכות לו כל היום והוא גם לא רוצה שהיא תעשה את זה, אבל מצד שני הוא מפחד "לשחרר אותה", ובסוף עושה את זה. זה מאוד בולט לאורך כל הפרק. אם כבר, אולי הוא מנסה לכפר על מה שרבקה אומרת לו, שהוא לא עוזר לאף אחד חוץ מעצמו.

 

[chrono היחיד]

תראי.

אני מסכים איתך שהוא לא רוצה שהיא תהיה בטי במובן של עקרת בית, אני גם יודע שמייגן עצמה מפחדת להיות כזו. זה לא העניין. זה לא הופך את האמצעי שמייגן בחרה בו ללגיטימי.
דון אמנם גנב זהות של מישהו אבל הוא הפך להיות קופרייטר מוביל בזכות כשרונו. ועזבי דון לא דון. כל אמן או אדם ששואף להיות אמן רוצה לקבל הכרה בזכות כשרונו אולי אני לא סולח למייגן
כי אני עצמי אדם ששואף להיות אמן מוכר, ולעולם לא הייתי משתמש בפורטקציות כלשהן כדי לפרסם את עצמי, גם אם היו לי אמצעים כמו שלה.

מייגן הופכת להיות בטי לא במובן של עקרת הבית, אלא במובן של "תעשה בשבילי" שזה מה שמפריע גם לדון. כל אמן צריך לחיות בהכרה שהוא הולך לאכול הרבה חרא, ואולי אפילו בלי שום הכרה אני הייתי בטוח שמייגן מבינה את זה. בהתחלה גם אני חשבתי שהוא מפחד שהיא תברח לו, שלא יהיה לו פיקוח עליה, ואני חושב שבהתחלה זה באמת היה כך. אבל אם תשימי לב טוב
את תראי איך הוא הלך והתרכך בעניין, הוא אומר לה "תמשיכי לעשות מה שבא לך" כאילו בכעס, אבל יש במשפט הזה הרבה השלמה, שמייגן כבר בחרה את הייעוד שלה והיא אישה חזקה
ו... עצמאית?? דון השלים עם המקצוע שלה, הצפייה היא שמייגן תהיה נאמנה לעצמה עד הסוף.

מה שרבקה אמרה זה נכון בעניין ליין, כי הוא ניסה אכן לכפר על המוות שלו, ולנקות את המצפון שלו. אולי משתמע מדברי שאני תופס פתאום מדון איזה סוג של צדיק, זה רחוק מזה, הוא מלא פגמים פשוט אני לא רואה את עצמי מגיב שונה ממנו בעניין מייגן וממש אי אפשר להגיד עלי שוביניסט או משהו כזה, ואני לא יודע איך הייתי מסתכל על מישהי שמנסה להתקדם דרך השם שלי.

הייתי תוהה איזה עוד דברים היא יכולה לעשות כדי להתקדם.

 

[lollapalooza]

נראה לי שזה מאוד קל להגיד

אבל בפועל, אם אתה עוסק באמנות כלשהי, ומסתובב לך בבית מישהו שיכול לתת לך הזדמנות - ומייגן לא ביקשה את התפקיד, היא ביקשה שיכניס אותה לרשימה של המועמדות, אני מזכירה לך - לא תבקש? זה אולי קל להיות אידיאליסט ולהגיד "אני אצליח בזכות עצמי" אבל בפועל זה קשה. כמה מאיתנו ניסו להשיג עבודה - אפילו לא בתחום אמנותי, כל עבודה שהיא, ושמעו את המשפט ש"בלי קשרים אי אפשר למצוא כלום"? כמה מאיתנו ניסו להשיג משהו ונכשלו מיליון פעמים? נכון, כל אמן צריך להכין את עצמו לזה שהוא ייכשל שוב ושוב ושוב, אבל בסופו של דבר מגיעים לנקודת שבירה אם לא מצליחים, ומייגן הגיעה לנקודת שבירה. וכן, היה לה בבית מישהו שמצלם סרט פרסומת, הפיתוי הוא מאוד מובן בסך הכל. והיא כן ביקשה רק הזדמנות להיות מועמדת והיא כן הלכה בשם הנעורים שלה ולא בשם של דון. ובדיוק כמו שדון נכנס לעולם שלו במרמה אבל הצליח בזכות עצמו, גם היא יכולה והוא יותר מכולם אמור להבין שזה אפשרי. ברור שגם היא רוצה הכרה בזכות הכשרון שלה, אבל כל אמן יודע שאם רק יתנו לו את ההזדמנות, הוא יראה לכולם שהוא מוכשר ומכאן הוא כבר יצליח, והיא גרה עם ההזדמנות הזו. זה מאוד לא פשוט.

אגב, אם כבר - גם לקופי היא נכנסה בזכות זה שהיא התחתנה עם דון, והצליחה בסופו של דבר להביא רעיון טוב כי היא מוכשרת. זה לא משהו שלא קרה בעבר וזה לא משהו שאמור לגרום לדון להרגיש רע עם עצמו - הוא עשה את זה כבר פעם והוא גילה שהיא מוכשרת. ההבדל בין שני התפקידים הוא שעכשיו היא לא תהיה איתו כל הזמן ותחת פיקוחו.

 

[chrono היחיד]

זה שונה,ה

כשהוא הכניס את מייגן לעבודה הוא עדיין לא היה קשור אליה באותה צורה, היא גם עדיין לא יצאה במולונג של "משחק זה הדבר הכי חשוב לי, זה מה שאני חולמת עליו" "מה חשבית שאני אהיה שם סוג של מלצרית מזמרת = אעשה עינים לאנשים ואשכב איתם כדי שיקבלו אותי? אני חושב שהוא נקשר למייגן בהדרגה זה התחיל אחרי שהוא נטש אותה במסעדה ההיא. מאז אני חושב שהוא פיתח אליה רגש מיוחד והכרה אמיתית במה שהיא ובערך שלה, ואחרי שהיא הביאה את הרעיון על הירח הוא התאהב בה אפילו עוד ונקשר אליה.

הוא לא כל כך הכיר אותה לפני זה, החתונה איתה הייתה צעד אימפולסיבי הוא עוד לא ידע מה הוא "קונה" דון הרבה פעמים אומר שהוא מאמין שאתה קונה דברים כי הם עושים אותך מאושר.
אני חושב שכשהוא הציע למייגן נישואים הוא פשוט, הרים אותה מהמדף כמו שמרמים סוג של משהו עטוף בעטיפה יפה בלי להבין מה לקחת, מתוך ציפיה שהיא תעשה אותו מאושר כמו איזה מוצר. (יש בו גם מידה של שובינסטיות הרי)

והאהבה האמיתית למייגן וההכרה בערכה, והערצה לנחישות שלה ולאמבציה שלה באה אחרי זה.

טוב אנחנו כמובן לא חייבים להסכים זה כל היופי.

 

[black scar1]

כל מילה!

 

[ניר4819]

מה אומר חוץ מזה שאני מסכים עם כל מילה שאמרת

ותודה שהזכרת את פיצג'רד וגטסבי הגדול. אני צריך לקרוא את הספר, לראות אם אני יכול לעשות בו שימוש. אגב, חשבתי על משהו לגבי עניין ה"אדם שבנה עצמו" - הפעם הראשונה שבה המילים האלו, self made man, מוזכרות במפורש, הן על רקע מערכת הבחירות שבה קנדי עלה לשלטון. דון מציג את תפקיד ה-self made man כאילו העובדה שניקסון הוא כזה אמורה להעניק לו יתרון על פני קנדי. אבל אנחנו יודעים שקנדי ניצח בבחירות. וכך, הסדרה יכולה להיתפס כסוג של תפילת אשכבה למיתוס ה"אדם שבנה את עצמו", לא מבחינה שהיא טוענת שהוא לחלוטין נעלם, אלא מהבחינה שהיא טוענת שהוא איבד מכוחו וחשיבותו. כמו שקופר אומר כשהוא מגלה שדון הוא דיק, "who cares?". ואם לאף אחד לא אכפת איך הגעת להצלחה כלכלית וחברתית, למה שמישהו ירצה לעבוד קשה, להתאמץ, להתחיל מהתחתית ולעבור את כל השלבים עד למעלה? אם בסופו של דבר לאיש לא אכפת אלא מהתוצאה הסופית, מוצדק גם לשקר ולגנוב ולעשות הכל. כל זמן שאתה לא נתפס - אשרייך וטוב לך. כמו שאומר קופר, who cares? מה דעתך על הרעיון הזה?

 

[chrono היחיד]

אני חושב דווקא

שהסדרה אמנם מנסה להראות (בין השאר) כמה קשה להגשים את המיתוס הזה, אבל גם להראות את הנפילה הרגשית והנפשית של מי שלא מצליח להגשים את מטרותיו בזכות עצמו ובעצם להיות אדם כזה. דון למשל, התחיל כאדם כזה, וכן בעיני הוא אדם שבנה את עצמו מאפס, כי קשה לי להאמין שגניבת הזהות שיפרה במשהו את מצבו. יש אנשים שהם שקרנים כרוניים
ודון בכל מקרה היה מסתיר את מוצאו בדרך כלשהי כי זה מה שהוא בעיני שקרן כרוני, שבורא לעצמו מציאות כשמה שיש בפועל לא תואם למה שהוא רוצה.

אבל הגניבה לא תרמה לזה, היא פשוט עזרה לדון להשתמט מהצבא שירתה אינטרנס. אתה יכול לטעון שזה שהוא יכל לבנות את עצמו בזמן שאנשים בגילו נלחמו, זה יתרון וקיצור דרך, אולי, בעיני את הדבר המהותי, כישרון מולד יש לו. זה שלו.

הקטע זה שגם דון בדומה למייגן הופך להיות אדם שהוא פחות "האיש המוביל היצירתי" ויותר לוקח הקרדיט ומסכם הרעיונות, ודיברנו על זה בפורום הספרות על זה שעכשיו הוא בעיקר מתמצת הרעיונות של גיינסבורג, וזו בעצם הנפילה שלו, הוא הפסיק לקבל קרדיט על מי שהוא, הקריט שהוא מקבל הוא מזויף. (הוא בוודאי יחזור לעצמו כי את הכישרון יש לו אבל אול הוא לא יחזור לעצמו)

בכל מקרה גם המצב הנפשי של בטי הוא כמובן תוצאה של זה שהיא לא מצליחה להיות אישה שבנתה את עצמה, למרות שיש לה מה להציע ויש לה שאיפות גם אם הן צנועות וקטנות יחסית.

 

[black scar1]

לא מדויק - לגבי דון

לגבי זה שהוא כביכול "גונב" רעיונות של אחרים. קודם כל ראינו אותו לא מעט בסדרה עולה על רעיונות גאוניים משל עצמו. שנית, מן הסתם (למרות שלא ממש הראו), הוא התחיל כנראה כקופירייטר זוטר שהתקדם ועשה את דרכו למעלה. בהתחלה הוא היה חייב להילחם על כל רעיון, בדיוק כמו פגי, בדיוק כמו גינזבורג. ככה הוא הגיע למעמד של ראש קרייטיב (אם אני לא טועה. אגב, מעניין אותי, האם פגי בעמדה מקבילה לשלו? מה זה אומר צ'יף קריאייטיב). מן הסתם במסגרת התפקיד, הוא אחראי על כל הקרייטיב (ולא כמו הקרייטיבים הזוטרים, שכל אחד מהם אחראי על הפרוייקט שלו), לכן מטבע הדברים, הוא צריך לברור מתוך רעיונות של אחרים. זה לא אומר שזו עבודה פחות קלה. לפעמים היא יותר קשה, דווקא לזהות את הרעיון הטוב. שלא לדבר על זה, שלפעמים הוא לוקח רק גרעין של רעיון שנתן לו קריאייטיב זוטר, ומשנה אותו, ומתאים אותו ככה שישב יותר טוב (למשל, בקמפיין הראשון של פגי בתור מזכירה על הליפסטיק, הסיסמא שהיא המציאה הייתה "שימי סימן על הגבר שלך" - ודון שינה את זה ל-"סמני את הגבר שלך". או למשל, כמו ברעיון לגלו קוט שמוסבר בפרק "המזוודה" איך הוא לקח את הגרעין של הרעיון שפגי נתנה לו- משהו עם ילד בארון- שלא היה יעיל לצילום פרסומת, והפך את זה למשהו שאפשר לצלם לפרסומת).
ואחרי כל זה, אם זה לא מספיק, אי אפשר להזכיר את הכישרון ה-באמת אמיתי שלו שמעפיל על כל מה שאמרתי עד עכשיו- הפיצ'ים שלו. דון פשוט אומן. הוא יכול למכור קרח לאסקימוסים. תסתכל על הפיץ' של הגלגל מהעונה הראשונה- שהוא מן הסתם הפיץ הכי טוב שלו בסדרה, אבל לא רק הוא. לדון יש כוח שיכנוע מדהים. כפי שנאמר לא מעט פעמים בתכנית, דון מאמין שלא תמיד הלקוח יודע מה טוב, ומתפקידו לדעת מה טוב עבור הלקוח ואף לשכנע את הלקוח שהוא צודק. והוא עושה את זה מספיק פעמים שזה מדהים (וזה גם לא נראה מאולץ. כשדון מדבר עם לקוח אני פשוט מהופנטת, ובעצמי משתכנעת מכל מילה שלו). לא סתם פגי כעסה עליו בתחילת העונה שלא עזר לה עם הקמפיין של היינץ. זה היה בפרק הראשון כשהיא ניסתה למכור את רעיון השעועית הנוזלית, או משהו, והלקוח לא היה מרוצה, ואז היא כעסה- למה דון לא נכנס ו"עושה את מה שהוא עושה" כדי שהלקוח יתרצה.

בקיצור, אני לא מאמינה שכתבתי כרגע מניפסט שלם שמשבח ומהלל את דון. אבל מה לעשות, כשקרדיט מגיע, אז הוא מגיע. ובקטע מקצועי, כדון רוצה הוא גאון.

 

[chrono היחיד]

אנחנו לא חושבים שונה לגבי הכישרון של דון

לכן אמרתי שהוא הפך לזה. ויש את הסיכוי שהוא יחזור לעצמו. לכל אדם מוכשר יש תקופות יובש ואפילו דעיכה, ולדעתי דון בעונה הזאת בהחלט נמצא ביובש מקצועי, בין אם זה בגלל סיבות נפשיות או מקצועיות, אבל יש לו עדיין את הכישרון והפוטנציאל. תראי, יש סיבה שהוא "מציג הרעיונות של גיינסבורג" כי מה שנכון נכון הוא יודע לרתק, הוא יודע לנאום בצורה שתגרום לקהל
להרגיש "אני הצודק כאן, אני יודע" הוא סוחף, את זה תמיד יהיה לו זו יכולת רטוריקה מצוינת שעוד נשארה לו כאיש מכירות מהשורה הראשונה.

אני חושב שמה שהוא עשה לגיינסבורג עם אי הצגת הרעיון שלו מראה כמה הוא מרגיש שיש בגיינסבורג ניצוץ גאונות והוא קצת מאוים מזה, ולכן הוא מרגיש צורך להקטין את גיינסבורג.
וכאב לי שגיינסבורג מקבל מדון יחס כזה, כי אולי גיינסבורג לא ממש יודע להראות את זה ולסגנן את עצמו, אבל הוא רוצה לקבל מילה טובה מדון והכרה ממנו ומתוך הערכה אליו.

אם כי אמרתי כבר בעבר שדון מתחיל לאהוב את גיינסבורג או לפחות את רעיונותיו, בכל פעם שהוא רואה רעיון של גיינסבורג או שומע, הוא פשוט מתמוגג ממנו. ויכול להיות שעכשיו שפגי
עזבה, הוא יפתח קשר קרוב יותר לגיינסבורג (למרות שחסר להם אם הם יגנבו זמן מסך לפגי כי היא הדמות האהובה עלי בסדרה הזו)

 

[black scar1]

אוקי, אז לא הבנתי נכון

חשבתי שאתה מתכוון שעצם זה שהוא מנהל קרייאטיב ולא קריאייטיב בעצמו, כאילו אומר שכל עבודתו מסתכמת בלגנוב רעיונות לאחרים, ונגד זה יצאתי כי זה ממש לא נכון.

אבל אתה בעצם אמרת שדון בעצם רק זורק זין לאחרונה- בעונה האחרונה- שזה לחלוטין נכון, ועם זה אני מסכימה.

לגבי גינזבורג- אכן הבחור מוכשר מאוד וגם עובד קשה, ניתן לראות זאת בבירור, אבל אל תשכח שהוא גם הרבה פעמים פשוט לא בסדר. אם זה היה כשהוא נתן את ה"שואו" של סינדרלה בפיץ' וגרם ללקוח לשנות את דעתו, על אסטרטגיה שהקרייטיב כבר סיכם לפני. או שהוא יורד על דון, בישיבה על כדורי הגלידה כשהוא אומר משהו כמו - "וואו, זה יפה שאתה יכול להיות כ"כ יצירתי אחרי שלא עסקת בזה כ"כ הרבה זמן". וכן, זה שדון מטרפד לו את הרעיון באמת נובע מהמניעים הקטנונים של דון- ובקטע הזה הוא לא היה בסדר. אבל גינזבורג ממש לא חכם בהתנהלות שלו מול דון. אני לא יודעת אם הוא עושה את זה בכוונה, או שהוא פשוט ממש דפוק בשביל להבין שמשהו לא בסדר (כבר ראינו, אם הסצנה שהוא אומר לפגי- שהוא ממאדים- שהוא לא העיפרון הכי שפוי בקלמר). אבל אין ספק שהוא יצירתי מאוד.
דווקא ממש חבל לי שלא הראו אותו יותר העונה. אחרי הסצינה ההאי שהוא אומר שהוא ממאדים, הוא ממש ריתק אותי, וממש רציתי לראות עוד ממנו, ולא נתנו מספיק. אני מאוד מקווה שיראו אותו עוד, והרבה בעונות הבאות (הוא הרבה יותר מעניין אותי למשל מרוג'ר או ליין שקיבלו זמן מסך נרחב העונה). ואם זה הוא, הוא היחיד שאני מוכנה לקצץ בזמן המסך של פגי עבורו

(דבר שלא הייתי מסכימה כמעט עבו אף דמות אחרת).

 

[chrono היחיד]

כן, עכשיו הבנת אותי לגמרי בעניין דון

והכי אהבתי שגם את חושבת שלהיות מנהל קרייטיב זה לא פחות קל ובעצם להביא את פגי לאיפה שהיא היום זה משהו שדון יכול לקחת לזכותו כי התפקיד זה גם להנחות ולהראות את השביל כשמזהים כישרון אצל מישהו. בנוגע לגיינסבורג אין ספק שהוא לפעמים כל כך OUT OF THE BLUE וחסר הטקט הכי גדול בסדרה, וזה משפט שלו על העיפרון הכי לא שפוי בקלמר? זה משפט יפה..."לא העיפרון הכי שפוי בקלמר" עשית לי חשק לראות את הפרק ההוא שוב.

לפעמים אני אפילו חושב שגיינסבורג גדל עם כל החרדות והפחדים שגודלים איתם האנשים שהם דור שני לשואה, וכשמישהו שהיה בשואה מגדל אותך לבדו, בלי תמיכה של מישהו נוסף שהיה שם, אני מאמין שגיינסבורג ספג משהו
מהפחד של האב מהנאצים מאווירת המחנה הוא ראה דברים שאנשים כמו פגי לא ראו, גם אם באופן ישיר הוא לא חווה את השואה (הוא כן הוא איבד הורים אבל.. .) בקיצור אני מלא חמלה כלפיו ומבין מה הביא אותו למה שהוא.

ואני שמח שגם את אוהבת אותו כי אני מכיר כמה איזה שני אנשים במציאות ששניהם אדישים כלפיו ולעולם לא הראו שום דעה כלפיו או רצון לראות אותו על המסך.

אמממ לין כמובן מת אז זה די מפנה את הזרקורים לגיינסבורג רוג'ר הוא אחת הדמויות המועדפות עלי בסדרה, אבל מה שכן די שיחכו כבר את הסצנות שלו עם אמא של מייגן, הבנתי היא כלבה וחלאה, לא צריך להדגיש לי את זה גם בסצנות עם רוג'ר זה סתם מבזבז זמן מסך.

 

[black scar1]

חחח.... לא... לגבי המשפט עם העיפרון

זה לא קשור לשום דבר שגינזבורג אמר. כשרוצים להגיד על בן אדם שהוא טיפש- יש ביטוי שאומר -"הוא לא העיפרון הכי חד בקלמר"- אז עשיתי מעין פארפרזה על הביטוי הזה, כי אני לא חושבת שגינזבורג בהכרח לא חכם, אבל אני חוששת שבמובן מסוים הוא לא לגמרי שפוי, משהו בו לא מתקתק לגמרי- כמו שאמרתי- ההתנהלות שלו מול דון היא הרבה פעמים לא חכמה- ואני חושבת שהוא לא ממש מודע לזה- זה הקטע. זה לא שהוא חוצפן, הוא פשוט לא מבין הרבה פעמים מה הוא עושה לא בסדר. אפילו שפגי מראיינת אותו בפעם הראשונה לבד, הוא נראה לה דיי משוגע, ואז בראיון מול דון הוא מתנהג בסדר- והיא כזה אומרת לו- מה נסגר איתך? אתה עושה את עצמך או שאתה לא שולט בזה? ואפשר לראות עוד כל מיני סימנים (למשל כשהוא חושב שמייגן התפטרה כי היא חייבת לו 15 דולר). כאילו משהו בו לא מבין אינטראקציה חברתית- או שיש לו פגם בקטע הזה (אולי אפילו סוג של אוטיזם קל, אולי אספרגר או משהו. מצד שני, אני לא יודעת איך זה מסתדר עם הכישרון שלו לפרסומות. אז לא יודעת).

ברור שהמגבלה הזאת שלו קשורה להיותו דור שני לשואה. זה מובהר ללא ספק בסצינה שהוא טוען שהוא ממאדים (שאולי נוח לו מאוד להאמין בזה, כי אז כביכול אי היכולת שלו להבין סיטואציות חברתיות היא לא אשמתו), פשוט חבל לי שלא המשיכו עם הקו הזה והראו יותר ממה שקורה לו, שנוכל להבין אותו יותר. בכלל הוא דמות כ"כ מרתקת. כרגע הוא כנראה בין ה-2-3 דמויות האהובות עלי בסדרה. אני אוהבת גם את רוג'ר כמובן, אבל בחייאת, הוא היה שם מההתחלה- שיתנו קצת נופח לסיפור של גינבורג. באמת שדיי בזבזו את הדמות שלו העונה וכ"כ חבל.

ולגבי דון ופגי- אין ספק שהיא חייבת לו המון. אבל כמו שכתבתי דיי בארוכות באחת ההודעות בשרשור של הרפרט של ניר, זה שילוב של הדחיפה שלו + הכישרון שלה. בלי שני המרכיבים האלה זה לא היה עובד. אם היא לא הייתה מוכשרת, לא משנה כמה הוא היה דוחף אותה (ע"ע "האידיוט של רוג'ר בפרק "סיפורי וולדרוף בעונה 4), היא לא הייתה מגיעה לשום מקום. מנגד, היא גם לא הייתה מגיעה לשום מקום אם לא היה דוחף אותה ומכוון אותה. לא רק כשנתן לה הזדמנות בעונה הראשונה (שכמו שכתבתי, בעונה הראשונה היא לא עושה שום דבר ביוזמתה כדי לקדם את עצמה), אלא גם מכוון אותה איך לחשוב (למשל בפרסומת למוהוק- היא אומרת- חשבתי שסקס מוכר- והוא עונה- מי שחושב ככה, חושב שקופים יכולים לעשות את העבודה שלנו. זה לא נכון. אל תלכי לפי נוסחאות וכו'). אבל מגיע גם לה קרדיט, כמו שאמרתי, זה לא היה מצליח אם היא לא הייתה מוכשרת.

 

[chrono היחיד]

זהו אספרגר!

אבחנת אותו במדויק בעיני, זה אפילו עלה במוחי פעם ופסלתי את זה מסיבה דומה של "איך הוא מבין את הרצונות של האנשים כל כך טוב שזה חלק מפרסום?". זה גם משתלב נהדר עם הכישרון שלו כי יש חולי אספרגר (ואני מקווה שאיני טועה) שיכולים להבין סיטואציות חברתיות בתאוריה אבל בגלל הלקות הנוירולוגית מוחית שלהם, גם אם הם מבינים את הסיטואציה הם לא יעשו את מה ש"נכון" או "מקובל" לעשות בסיטואציה, כלומר ברגע האמת בתכלאס הם יעשו משהו שלגמרי לא מקובל
חברתית, , אספרגרים גם מדברים הרבה פעמים את מה שהם חושבים אין את הסינון באמת, ועם רוג'ר זה היה ממש בולט שגיינזבורג אמר לו " אתה חושב שאני מתאים לזה כי אני יהודי או יוצא מתוך הנחה שאני יהודי" אני לא מצטט אותו מילה במילה אבל זה היה משהו כזה שהבהיר לרוג'ר וגם לי שהוא לא ישלוט בפה שלו בפגישה.

ובכלל מה שאמרת לגבי האינטרקציה שלו עם פגי. אבל זה מה שיפה בו זה המורכבות יכולים להיות עוד סיבות לזה חוץ מאספרגר ואני חושב שנצטרך לראות עוד ממנו כדי לגבש דעה סופית אם בכלל על מי הוא ולמה הוא. מה שבטוח יהיה מעניין.

אה ובנוגע לפגי? שוב אני מוצא את עצמי מסכים איתך לחלוטין אין ספק שהיא מוכשרת ברמות לא שפויות בזכות עצמה בלי קשר לדון, ושיראו את זה בעונה הבאה בחברה המתחרה, לא לחינם דון אמר לה שאם היא תעזוב אי פעם הוא יקדיש את חייו בנסיון לשכור אותה.

 

[black scar1]

צ'מע, אני לא ממש מומחית בנושא

לא הכרתי אישית אנשים שסובלים מאספרגר, והייתה תקופה שחשבתי שאני סובלת מזה (בשיא הרצינות), והבנתי שלא אחרי שמספר אנשי מקצוע אמרו לי שלא והסבירו לי למה (שוב, לא צוחקת, באמת שאלתי אנשי מקצוע). אז עד היום אני לא לגמרי מבינה מה זה אומר להיות חולה אספרגר או אוטיזם קל, וממש לא מתיימרת לאבחן מישהו כזה, אבל זאת אפשרות בהחלט, ואם מישהו פה יותר מבין בזה על אמת יכול לחוות את דעתו בנושא.

על כל השאר, כפי שראית- אנחנו בהסכמה. אני מה זה רוצה שפגי תצליח בחברה החדשה. ממש כאב לי כל המפלות שלה בעונה הנוכחית שהיא דיי קרטעה בה. אגב, רוב הסימנים שהסיגריות שטד שואו נותן לה למתג- כנראה הכוונה ל-"ורג'יניה סלים" שהיה מותג אמיתי לסיגריות לנשים, והצליח דיי הרבה. האם ב"עולם של מד מן" פגי היא זו שתמתג ותפרסם את המוצר כפי שהוא פורסם במציאות? אם כן, סימן שהיא בהחלט הצליחה בחברה החדשה. אך לא ברור אם באמת זה יהיה ככה (יכולים לעשות גם שהיא נכשלת, ומישהו אחר בסוף בחברה אחראי על המוצר).

בכל אופן- הנה הפרסומת האמיתית לורג'יניה סלים שהיא בעלת פן מאוד פמיניסטי שדווקא מתאים לפגי:

http://www.youtube.com/watch?v=cQZAGL2M_Us

עוד נקודה מעניינת בנוגע לפרק האחרון- הפיץ' של טופז (מוצר נשי כנראה, לא זוכרת בדיוק מה), שמייקל וסטן מנסים להעביר בתחילת הפרק ונכשל- הוא החברה שפגי מכרה לה את הפיץ' שלה בסוף עונה 4- וזה היה הקמפיין האחרון שפגי סגרה בעונה 4, והקמפיין האחרון בכלל שנסגר בעונה 4. וזה מהדהד לזה בפרק הנוכחי משום שבעל המוצר כנראה זוכר את פגי, והוא אומר להם בפירוש שזה לא מוצא חן בעיניו ושהוא ציפה לקבל את ה"תובנה הנשית" שידע שהוא יקבל מהחברה הזאת.

 

[chrono היחיד]

כאדם שבעצמו

מאבחן את עצמו כל יום בX או בY אני שמח שקיבלת דעה מאיש מקצוע למרות שגם הם יכולים לטעות לפעמים אבל זה פחות אני חושב. אני חושב שבכל בני האדם יש תכונות שדומות
מאוד לכל סוג של של מצב נפשי שתרצי. באחד יש תכונות שמזכירות קצת את התסמונת ההיא ובשני או ת ההיא וכו' וכל העודף אינפורמציה עליהן באינטרנט לפעמים רק מבלבל וגורם לאבחונים שגוים כי אין ניסיון, אני לפעמים בטוח שיש לי מאניה דפרסייה אבל אני כמובן לא איש מקצוע אז הפסקתי לחשוב על עצמי ככזה כי אני בכנות לא יודע.

בכל מקרה כל אדם לא משנה מה יש לו או אין לו הוא עדיין אנושי, ועצם זה שאנחנו יכולים להתבלבל על גיינסבורג מראה גם כמה התכונות שנחשבות ל"סוג של אוטיזם" יכולות להימצא גם באדם שלא אובחן ככזה.

ועל הפרסומת וואו! אני לא מעשן, ואחרי הפרסומת הזאת עם האישה היפה והמוזיקה השמחה הזאת שנדבקת למוח, אני מתחיל לחשוד שהם היו יכולים לשכנע אותי לעשן הם היו אדירים שם בשנות ה60. אבל עוד לא ראיתי את הפרסומות שלהם לסיגריות גברים, כלומר סיגריות רגילות.

מממ לא זכרתי את הסצנה שההוא מטופז התבאס על זה שפגי לא הייתה אבל זה הגיוני, אני רוצה לראות שבעונה הזאת מראים את הכישרון של פגי מעבר ל"הבנת הצד הנשי"
שאין ספק שהיא מבינה אותו אני חושב גם שלפגי יש רצון עז לעבוד על כמה שיותר פרויקטים שהם לא לנשים בצורה מובהקת. זכורה לי השורה שהיא גילתה שרוג'ר לקח את גיינסבורג לפרויקט היין היהודי ההוא בגלל שהוא יהודי, אז פגי אמרה משהו כמו "אני לא מטוס, אני עדיין יכולה לכתוב עליהם" היא כמובן אמרה את זה בצורה שנונה משלי אבל זו רוח הדברים.

וחשוב לה שידעו שיש לה יכולת מעבר. ואני מקווה שיראו את זה יותר.

 

[lollapalooza]

זה בכלל לא עניין של צדק.

מייגן הרגישה שאין לה ברירה ושזו ההזדמנות היחידה שלה. היא ניסתה כל כך לקבל תפקידים בדרכים המקובלות, היא ניסתה לשלוח את הריל הזה לסוכנויות ודחו אותה עוד לפני שהעבירו אותו למישהו, היא התרוצצה בין אודישנים - כל שחקן מגיע למצב כזה של ייאוש בשלב מסוים. זה לא שיש פה בכלל צודק ולא צודק, היא פשוט הרגישה שזה המוצא האחרון מבחינתה, וסביר להניח שהיא לא נהנתה מזה. מצד שני, זה הרבה פעמים עסק מלוכלך ומי יודע כמה שחקניות שכבו עם הבמאי כדי לקבל תפקידים, אז לפחות כאן היא השתמשה במישהו שהיא נשואה לו... זה לא שהיא לא שיחקה משחק שכולם משחקים ממילא. זה חבל מהבחינה הזו, כמו שדון אמר, שהיא לא תהיה תגלית של מישהו אלא אשתו של מישהו, אבל מצד שני, אם להודות על האמת, מי שצודקת היא מארי - אי אפשר שכולן יצליחו. זה פשוט לא אפשרי.

אני לא מצליחה להבין למה כולם פה מתייחסים לזה כאילו מייגן הפכה עכשיו לסוג של בטי - זה בדיוק להפך. מייגן יכלה להפוך בקלות לבטי אם היא הייתה מתמסרת לייאוש ומפסיקה לחלום על משחק. וזה היה תמרור אזהרה לדון כשהוא ראה אותה מחכה לו בבית שיכורה - זה קרה לו בעבר. וזו הסיבה שהוא גם עזר לה עם הפרסומת, לדעתי. כמו שאני רואה את זה, הוא דווקא מנסה להציל אותה מלהפוך לבטי - בדיוק מהסיבה שהוא יודע בדיוק איך זה נגמר בסוף.