האם מרטין מצדד בפאגניזם?

Envinyatar

New member
האם מרטין מצדד בפאגניזם?

זה לא סוד גדול, שהגישה הערכית של סופר פנטזיה משפיעה על הכתיבה שלו. טולקין היה קתולי מאמין, והדבר בא לביטוי (אמנם לא מובלט, אבל בכל זאת), בשר הטבעות. ומה לגבי מרטין? מלבד הדת המזויעה של אלו שסוגדים לאחרים (שמזכירה מעין שטניזם), יש שלוש דתות - שתיים מהן נראות כמו לגלוג על פאנים שונים של הדתות המונותאיסטיות - הסאוב והפוליטיזציה של האמונה החדשה בווסטרוז, שמוצגת כאימפוטנטית וממוסדת עד אימה, והקנאות החשוכה של מאמיני רהלור - שאצל מלינסדרה מתקרבת כבר לפולחן האחרים בבחינת הקרבת קורבנות אדם. הדת היחידה שבאמת "עובדת" באופן חיובי, זו הדת של האלים העתיקים - זו הדת היחידה שהכוחות העליונים של הם גם חיוביים (ולא תובעים קורבן אדם/נגועים בקנאות דתית), וגם פועלים כנגד הרוע, באופן עובדתי וברור. האם הדבר מרמז על גישה פאגאניסטית של מרטין, או שמדובר בצירוף מקרים? מה דעתכם?
 
תשובה

אחד הטיעונים שנוגד את זה שהוא מצדד בפאגניזם, זו האמונה. אחרי הכל, שבעה פנים לאל אחד, או שבעה אלים (בווסטרוז יש שטוענים שזה ככה או ככה), האמונה היא בהחלט הדת החלשה ביותר של ווסטרוז ושל העולם של מרטין בכלליות. האנשים שנעשים אנשי דת, לרוב חלשים ולא מהווים פתרון לאף בעיה. האמונה מקנה לאנשי הרבה כוח, והרבה כסף. אחרי הכל, הספטון של השבעה הוא לרוב אדם עשיר, שמקבל הרבה נדבות וכו' וכו'. אבל, האנשים שמאמינים בדת זאת בתור הדת שלהם, לא ממש מעריכים אותה, ודי מתעלמים ממה שיש למצוות של הדת להגיד. האלים העתיקים לעומת זאת, למרות שמספר המאמינים הרבה, הרבה יותר נמוך, מאמינים בצורה הרבה יותר נרחבה ויותר משקיעים באמונה שלהם. אבל לרוב המאמינים של האלים העתיקים הם אנשים נוקשים מאוד, ראו את שיטות הענישה של אדארד לילדיו. הוא מעמיד את בנו בן השמונה בחורש האלים במשך הרבה מאוד זמן, בשביל שיביע חרטה. הבעיה היא, שהאלים העתיקים, לא ממש נראים כאלילים, אחרי הכל, אליל הוא דמות שאנו יודעים איך היא נראית (בצורה זו או אחרת), ואנחנו יודעים מה הוא עושה, האלים העתיקים, הם אינם בעלי שמות, ומספרם גדול. שיטות האמונה באלים העתיקים אינן פאגניות בצורה רצינית. לעומת זאת, באמונה אפשר לייצר דמויות קטנות של אלילים, ולקחת אותם איתך, לשם מזל. כמובן שאי אפשר לעשות זאת עם האלים העתיקים.
 
תשובה

אחד הטיעונים שנוגד את זה שהוא מצדד בפאגניזם, זו האמונה. אחרי הכל, שבעה פנים לאל אחד, או שבעה אלים (בווסטרוז יש שטוענים שזה ככה או ככה), האמונה היא בהחלט הדת החלשה ביותר של ווסטרוז ושל העולם של מרטין בכלליות. האנשים שנעשים אנשי דת, לרוב חלשים ולא מהווים פתרון לאף בעיה. האמונה מקנה לאנשי הרבה כוח, והרבה כסף. אחרי הכל, הספטון של השבעה הוא לרוב אדם עשיר, שמקבל הרבה נדבות וכו' וכו'. אבל, האנשים שמאמינים בדת זאת בתור הדת שלהם, לא ממש מעריכים אותה, ודי מתעלמים ממה שיש למצוות של הדת להגיד. האלים העתיקים לעומת זאת, למרות שמספר המאמינים הרבה, הרבה יותר נמוך, מאמינים בצורה הרבה יותר נרחבה ויותר משקיעים באמונה שלהם. אבל לרוב המאמינים של האלים העתיקים הם אנשים נוקשים מאוד, ראו את שיטות הענישה של אדארד לילדיו. הוא מעמיד את בנו בן השמונה בחורש האלים במשך הרבה מאוד זמן, בשביל שיביע חרטה. הבעיה היא, שהאלים העתיקים, לא ממש נראים כאלילים, אחרי הכל, אליל הוא דמות שאנו יודעים איך היא נראית (בצורה זו או אחרת), ואנחנו יודעים מה הוא עושה, האלים העתיקים, הם אינם בעלי שמות, ומספרם גדול. שיטות האמונה באלים העתיקים אינן פאגניות בצורה רצינית. לעומת זאת, באמונה אפשר לייצר דמויות קטנות של אלילים, ולקחת אותם איתך, לשם מזל. כמובן שאי אפשר לעשות זאת עם האלים העתיקים.
 
בתור מישהו שהוא פגן בפני עצמו

קשה לי להצביע על כך שמרטין מצדד בריש גלי בפגניות. מה שמרטין עשה, בצד מחקר היסטורי ואנתרופולוגי נרחב שכנראה נדרש לכתיבת הספרים, הוא גם מחקר תיאולוגי-פילוסופי. מתוך ההתרשמות שלי: הדת ה"חדשה" שהובאה על ידי האנדאלים היא מעין פארפראזה על הנצרות, שם יש שלושה שהם אחד - רק פה מדובר בשבעה (מספר טיפולוגי בפני עצמו) שהם אחד, אך בכל זאת נפרדים. יש כאן שילוב כלשהו של נצרות עם הנותאיזם (או מונולטריות, איך שתרצו לקרוא לכך) של המצרים הקדמונים. אני גם מריח פה גם לא מעט ניחוח מהפגניות המתחדשת דוגמת זרמים שונים של דת הויקה המחודשת. האלים העתיקים הם קרובים יותר לאלים הקלטים ואף לקדומים להם, בשלב שבין האנימיזם לדת הממוסדת. מוטיב ה- Groves, שהיו מקומות קדושים בקרב הדרואידים נראה כאן היטב. גם המוטיב של "אי מקודש" באמצע ימה מבודדת מזכיר עירבוב של מיתוסים, כמו זה של אבאלון, אשר מזכיר את ה"מאבק" בין הנצרות לבין הדתות הקדומות של בריטניה. כמו שכבר ציינו כאן, יש את רלו'ר אל האש הקנאי (אם כי אנו מקבלים דוגמה לכך שהאדם הוא הוא בעצם הקנאי או המתון, ראו מליסנדרה מול ת'ורוס - שגם בחירת השם הזה היא מעניינת. הוא היה מצייד אותו בפטיש מלחמה במקום בחרב בוערת וזה היה סוגר עניין) מול האל שאין להזכיר את שמו. מהצד השני אנו רואים את הדתות של הדותרקי ואנשי הכבשים, אשר הם בעצם מונותאיסטים בצורה מסויימת. אלו סוגדים לאל הסוסים ואלה לאל הרועים, אם כי הם לא מכחישים קיומם של אלים אחרים. בקיצור, קשה מאוד להצביע על כך שמרטין מצודד בגישה דתית כזו או אחרת.
 
למעלה