האם קיים שובינזם\גזענות ביהדות ?
- פותח הנושא gdisrael
- פורסם בתאריך
SupermanZW
Well-known member
יש והרבה
הלכות עבודה זרה פרק ט´ פס´ ט"ז סימן ט"ו: "גוי שעשה משתה לבנו או לבתו, אסור ליהנות מסעודתו; ואפילו לאכול הישראלי ולשתות משלו שם--אסור, הואיל ובמסיבת הגויים אכלו. ומאימתיי אסור לאכול אצלו, משיתחיל לעסוק ולהכין צורכי סעודה, וכל ימי המשתה, ולאחר המשתה שלושים יום. ואם עשה סעודה אחרת מחמת הנישואין, אפילו לאחר שלושים יום--אסור, עד שנים עשר חודש." - שימי לב, כלל לא מוזכרת כשרות המזון, מכאן נובע שאין קשר בין האיסור לכשרות המזון. הבן איש חי פרשת אמור שנה ראשונה אות יב: "לא יתן לבהמה חיה ועוף אפילו הטהורים מן הלחם שבירך עליו המוציא, ולטמאים לא יתן לחם ושום מאכל מן הא על השלחן כלל, וכן יזהר שלא יתן לעכו"ם מאכל מן השלחן ואפילו ישמעאלי שאינו עובד ע"ז, ורק אם יש חשש איבה לית לן בה, מפני שהשלחן עומד דוגמת המזבח דשלחנו של אדם מכפר עליו לכך יזהר בזה" - אסור לארח גוי לארוחה. "תניא: (דברים כ"ד) ´מאחיך´ - פרט לאחרים... ותנא קמא דמאחיך האי רעך מאי עבדי ליה? ... - חד למשרא (=להתיר) עושקו, וחד למשרא גזלו..." - מותר לעשוק גויים. הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק יא הל´ ג-ה) : "אבדת הגוי מותרת שנאמר (דברים כ"ב ג´) אבדת אחיך... ובמקום שיש חלול השם אבדתו אסורה וחייב להחזירה... טעות הגוי כאבדתו ומותרת - אבדת הגוי מותרת ואין טעם להחזירה. הטור - חושן משפט סימן שמ"ח: "... אחד הגונב מישראל, בין קטן בין גדול, ואחד הגונב מעובד עבודה זרה שגניבתו אסור. אבל טעותו, כגון להטעותו בחשבון, או להפקיע הלוואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם". - מותר להטעות גוי ולגנוב ממנו. נצח ישראל פסוק י"ד עמוד פ"ג: "אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם" תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ"ה עמוד ב´: "אמר רב יהודה: נכרי ערום - אסור לקרות קריאת שמע כנגדו. מאי איריא נכרי, אפילו ישראל נמי! ישראל – פשיטא ליה דאסור, אלא נכרי אצטריכא ליה; מהו דתימא: הואיל וכתיב בהו אשר בשר חמורים בשרם, אימא כחמור בעלמא הוא" - גויים נחשבים לבהמות ולא לבני אדם. תלמוד בבלי מסכת כריתות דף ו´ עמוד ב´: "תנו רבנן: הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים - פטור, לעובדי כוכבים ולמתים - פטור. בשלמא בהמה וכלים, דכתיב: על בשר אדם לא ייסך, ובהמה וכלים לאו אדם הוא, מתים – נמי פטור, דכיון דמית ליה, מת מיקרי ולאו אדם, אלא עובדי כוכבים - אמאי פטור? הא אדם נינהו! לאיי, דכתיב: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם. והכתיב: ונפש אדם ששה עשר אלף! א"ל: ההוא לאפוקי בהמה." תלמוד בבלי מסכת יבמות דף ס"א עמוד א´: "קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל, שנאמר: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם." משנה מסכת בבא קמא פרק ד´ משנה ג´: "שור של ישראל שנגח שור של הקדש, ושל הקדש שנגח לשור של הדיוט - פטור, שנאמר: שור רעהו, ולא שור של הקדש." תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ל"ח עמוד א´: "שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור. אמרי: ממה נפשך? אי רעהו דוקא, דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר! ואי רעהו לאו דוקא, אפילו דישראל כי נגח דכנעני נחייב! א"ר אבהו, אמר קרא: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל. רבי יוחנן אמר, מהכא: הופיע מהר פארן, מפארן הופיע ממונם לישראל…" רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק י"א הלכה ג´: "אבידת הגוי מותרת שנאמר אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום." הלכות איסורי ביאה פרק י"ב: ח [ט] גוי הבא על בת ישראל--אם אשת איש היא, "נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויה--בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד--כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו" (במדבר לא,טז-יז). אבודרהם השלם עמוד כה'. והטעם שנפטרו הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמה, לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם היתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמה, אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה בעל לעשות מצוותו, אם תעשה מצוות הבורא ותניח מצוותו אוי לה מבעלה, ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא אוי לה מיוצרה. לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי להיות לה שלום עם בעלה. רמב"ם הלכות אישות פרק כא הלכה ז: "נמצאו כל המלאכות שכל אשה עושה אותן לבעלה חמש מלאכות, טווה ורוחצת פניו ידיו ורגליו ומוזגת את הכוס ומצעת את המטה ועומדת לשמש בפניו, והמלאכות שמקצת הנשים עושות אותן ומקצתן אינן עושות שש מלאכות, מטחנת ואופה ומבשלת ומכבסת ומניקה ונותנת תבן לפני בהמתו". הלכה י : "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן כופין אותה ועושה אפילו בשוט". שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד' סימן עה: "משמע שהאשה משועבדת להבעל לתשמיש בכל זמן שרוצה, אף שלא בזמן העונה אם היא בבריאותה; והבעל אינו מחוייב אלא בימי העונה שקבעו חכמים ובליל טבילה ובשעה שיוצא לדרך וכן כשהוא מכיר בה שהיא משדלתו ומרצה אותו ומקשטת עצמה לפניו" וכן משמע בר"ן בנדרים סוף פרק שני על פירוש הגמרא: "ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו [בעל שלא כדרך הטבע] אמר לה בתי תורה התירתך" וכתב הר"ן: "דכתיב כי יקח איש אשה שהיא לקוחה לו לעשות בה כל חפצו". בעניין ברכת שלא עשני אשה. עם אתה שם לב קודם מברכים שלא עשני גוי, שהוא בדרגה הכי פחותה, ולאחר מכן שלא עשני עבד, שהוא יותר חשוב מהגוי, ולאחר מכן מברכים שלא עשני אשה. 1. אשה פסולה לעדות. 2. אשה פסולה לדון. 3.האב יכול למכור את בתו לאמה. 4. אין הבת יורשת את הוריה. 5. הבעל יורש את אשתו ואין האישה יורשת את בעלה. 6. אין האישה יורשת את בנה ובתה. 7. אשה עצלנית היא ואין ראוי לסמוך עליה במצוות. 8.. בשעת סכנת מוות – חייבים להציל האיש קודם לאשה. 9.מוטב שישרפו דברי התורה ובלבד שלא ילמדו בהם הנשים. 10.ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך. 11.ומוצא אני מר ממות את האשה. 12.. לא נאה חשיבות לאשה. 13.אשרי מי שבניו זכרים אוי לו מי שבניו נקבות. 14. נשים דעתן קלות. 15.עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים. 16. השומע בעצת אשה יורש גהינום. "... ואם שניהם רוצים [עומדים] לטבוע בנהר, הצלת האיש קודם [לאשה]" -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"ב, סעיף ח' "מעשה ידיה [משכורתה] לבעלה ... דחקה עצמה ועשתה יותר מהראוי לה, המותר לבעל." -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ', סעיף א' "כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו; ומוזגת לו את הכוס; ומצעת לו את המטה. ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו." -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ', סעיף ד' "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה לעשות." -- סעיף ט"ו "מציאת [דברים שמצאה] האשה, לבעלה." -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ"ד, סעיף א' "יכול [הבעל] לגרשה בלא דעתה." -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן קי"ט, סעיף ו' "אשה פסולה לדון." -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ז', סעיף ד' "אשה, פסולה [לעדות], וטומטום ואנדרוגינוס, פסולים מספק." -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ה, סעיף י"ד "לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו." -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רע"ו, סעיף א'
הלכות עבודה זרה פרק ט´ פס´ ט"ז סימן ט"ו: "גוי שעשה משתה לבנו או לבתו, אסור ליהנות מסעודתו; ואפילו לאכול הישראלי ולשתות משלו שם--אסור, הואיל ובמסיבת הגויים אכלו. ומאימתיי אסור לאכול אצלו, משיתחיל לעסוק ולהכין צורכי סעודה, וכל ימי המשתה, ולאחר המשתה שלושים יום. ואם עשה סעודה אחרת מחמת הנישואין, אפילו לאחר שלושים יום--אסור, עד שנים עשר חודש." - שימי לב, כלל לא מוזכרת כשרות המזון, מכאן נובע שאין קשר בין האיסור לכשרות המזון. הבן איש חי פרשת אמור שנה ראשונה אות יב: "לא יתן לבהמה חיה ועוף אפילו הטהורים מן הלחם שבירך עליו המוציא, ולטמאים לא יתן לחם ושום מאכל מן הא על השלחן כלל, וכן יזהר שלא יתן לעכו"ם מאכל מן השלחן ואפילו ישמעאלי שאינו עובד ע"ז, ורק אם יש חשש איבה לית לן בה, מפני שהשלחן עומד דוגמת המזבח דשלחנו של אדם מכפר עליו לכך יזהר בזה" - אסור לארח גוי לארוחה. "תניא: (דברים כ"ד) ´מאחיך´ - פרט לאחרים... ותנא קמא דמאחיך האי רעך מאי עבדי ליה? ... - חד למשרא (=להתיר) עושקו, וחד למשרא גזלו..." - מותר לעשוק גויים. הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק יא הל´ ג-ה) : "אבדת הגוי מותרת שנאמר (דברים כ"ב ג´) אבדת אחיך... ובמקום שיש חלול השם אבדתו אסורה וחייב להחזירה... טעות הגוי כאבדתו ומותרת - אבדת הגוי מותרת ואין טעם להחזירה. הטור - חושן משפט סימן שמ"ח: "... אחד הגונב מישראל, בין קטן בין גדול, ואחד הגונב מעובד עבודה זרה שגניבתו אסור. אבל טעותו, כגון להטעותו בחשבון, או להפקיע הלוואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם". - מותר להטעות גוי ולגנוב ממנו. נצח ישראל פסוק י"ד עמוד פ"ג: "אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם" תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ"ה עמוד ב´: "אמר רב יהודה: נכרי ערום - אסור לקרות קריאת שמע כנגדו. מאי איריא נכרי, אפילו ישראל נמי! ישראל – פשיטא ליה דאסור, אלא נכרי אצטריכא ליה; מהו דתימא: הואיל וכתיב בהו אשר בשר חמורים בשרם, אימא כחמור בעלמא הוא" - גויים נחשבים לבהמות ולא לבני אדם. תלמוד בבלי מסכת כריתות דף ו´ עמוד ב´: "תנו רבנן: הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים - פטור, לעובדי כוכבים ולמתים - פטור. בשלמא בהמה וכלים, דכתיב: על בשר אדם לא ייסך, ובהמה וכלים לאו אדם הוא, מתים – נמי פטור, דכיון דמית ליה, מת מיקרי ולאו אדם, אלא עובדי כוכבים - אמאי פטור? הא אדם נינהו! לאיי, דכתיב: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם. והכתיב: ונפש אדם ששה עשר אלף! א"ל: ההוא לאפוקי בהמה." תלמוד בבלי מסכת יבמות דף ס"א עמוד א´: "קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל, שנאמר: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם." משנה מסכת בבא קמא פרק ד´ משנה ג´: "שור של ישראל שנגח שור של הקדש, ושל הקדש שנגח לשור של הדיוט - פטור, שנאמר: שור רעהו, ולא שור של הקדש." תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ל"ח עמוד א´: "שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור. אמרי: ממה נפשך? אי רעהו דוקא, דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר! ואי רעהו לאו דוקא, אפילו דישראל כי נגח דכנעני נחייב! א"ר אבהו, אמר קרא: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל. רבי יוחנן אמר, מהכא: הופיע מהר פארן, מפארן הופיע ממונם לישראל…" רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק י"א הלכה ג´: "אבידת הגוי מותרת שנאמר אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום." הלכות איסורי ביאה פרק י"ב: ח [ט] גוי הבא על בת ישראל--אם אשת איש היא, "נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויה--בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד--כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו" (במדבר לא,טז-יז). אבודרהם השלם עמוד כה'. והטעם שנפטרו הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמה, לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם היתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמה, אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה בעל לעשות מצוותו, אם תעשה מצוות הבורא ותניח מצוותו אוי לה מבעלה, ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא אוי לה מיוצרה. לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי להיות לה שלום עם בעלה. רמב"ם הלכות אישות פרק כא הלכה ז: "נמצאו כל המלאכות שכל אשה עושה אותן לבעלה חמש מלאכות, טווה ורוחצת פניו ידיו ורגליו ומוזגת את הכוס ומצעת את המטה ועומדת לשמש בפניו, והמלאכות שמקצת הנשים עושות אותן ומקצתן אינן עושות שש מלאכות, מטחנת ואופה ומבשלת ומכבסת ומניקה ונותנת תבן לפני בהמתו". הלכה י : "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן כופין אותה ועושה אפילו בשוט". שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד' סימן עה: "משמע שהאשה משועבדת להבעל לתשמיש בכל זמן שרוצה, אף שלא בזמן העונה אם היא בבריאותה; והבעל אינו מחוייב אלא בימי העונה שקבעו חכמים ובליל טבילה ובשעה שיוצא לדרך וכן כשהוא מכיר בה שהיא משדלתו ומרצה אותו ומקשטת עצמה לפניו" וכן משמע בר"ן בנדרים סוף פרק שני על פירוש הגמרא: "ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו [בעל שלא כדרך הטבע] אמר לה בתי תורה התירתך" וכתב הר"ן: "דכתיב כי יקח איש אשה שהיא לקוחה לו לעשות בה כל חפצו". בעניין ברכת שלא עשני אשה. עם אתה שם לב קודם מברכים שלא עשני גוי, שהוא בדרגה הכי פחותה, ולאחר מכן שלא עשני עבד, שהוא יותר חשוב מהגוי, ולאחר מכן מברכים שלא עשני אשה. 1. אשה פסולה לעדות. 2. אשה פסולה לדון. 3.האב יכול למכור את בתו לאמה. 4. אין הבת יורשת את הוריה. 5. הבעל יורש את אשתו ואין האישה יורשת את בעלה. 6. אין האישה יורשת את בנה ובתה. 7. אשה עצלנית היא ואין ראוי לסמוך עליה במצוות. 8.. בשעת סכנת מוות – חייבים להציל האיש קודם לאשה. 9.מוטב שישרפו דברי התורה ובלבד שלא ילמדו בהם הנשים. 10.ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך. 11.ומוצא אני מר ממות את האשה. 12.. לא נאה חשיבות לאשה. 13.אשרי מי שבניו זכרים אוי לו מי שבניו נקבות. 14. נשים דעתן קלות. 15.עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים. 16. השומע בעצת אשה יורש גהינום. "... ואם שניהם רוצים [עומדים] לטבוע בנהר, הצלת האיש קודם [לאשה]" -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"ב, סעיף ח' "מעשה ידיה [משכורתה] לבעלה ... דחקה עצמה ועשתה יותר מהראוי לה, המותר לבעל." -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ', סעיף א' "כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו; ומוזגת לו את הכוס; ומצעת לו את המטה. ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו." -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ', סעיף ד' "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה לעשות." -- סעיף ט"ו "מציאת [דברים שמצאה] האשה, לבעלה." -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ"ד, סעיף א' "יכול [הבעל] לגרשה בלא דעתה." -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן קי"ט, סעיף ו' "אשה פסולה לדון." -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ז', סעיף ד' "אשה, פסולה [לעדות], וטומטום ואנדרוגינוס, פסולים מספק." -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ה, סעיף י"ד "לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו." -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רע"ו, סעיף א'
deathcaster
New member
כן בודאי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.