הארות ראשונות בעקבות הקביעות
אני מתחיל לתעד השינויים במהלך חיי וחיי הנפש בעקבות קבלת הקביעות שלי והנה הסעיף הראשון.
כרגיל אני שואל את אשתי למה אין אפרסקים והיא מעירה, כרגיל, שאני אוכל אותם בקצב זללני וביומיים חיסלתי אפרסקים בעשרה דולר. בעבר נהגתי להשיב בעניין "שזה אופייני ליוצאי ישראל האוכלים בקיץ פירות אין ספור "(עוד מהימים שפירות היו בזול), אבל הפעם השיבותי ממרום מעמדי החדש:
אישתי היקרה, אם כפרופסור בעל קביעות אני לא יכול להרשות לעצמי לאכול כמה אפרסקים שאני רק רוצה, בשביל מה אני חי? בשביל מה אני עובד? מה טעם?
או-אז גמלה בי ההחלטה להתיר את הרסן ודווקא להרבות באכילת פירות אין ספור בלי חשבון. עכשיו נשאלת השאלה אם כדאי ליישם את התובנה החדשה הזו גם בתחומים אחרים. אני מקבל הצעות בעניין.
אני מתחיל לתעד השינויים במהלך חיי וחיי הנפש בעקבות קבלת הקביעות שלי והנה הסעיף הראשון.
כרגיל אני שואל את אשתי למה אין אפרסקים והיא מעירה, כרגיל, שאני אוכל אותם בקצב זללני וביומיים חיסלתי אפרסקים בעשרה דולר. בעבר נהגתי להשיב בעניין "שזה אופייני ליוצאי ישראל האוכלים בקיץ פירות אין ספור "(עוד מהימים שפירות היו בזול), אבל הפעם השיבותי ממרום מעמדי החדש:
אישתי היקרה, אם כפרופסור בעל קביעות אני לא יכול להרשות לעצמי לאכול כמה אפרסקים שאני רק רוצה, בשביל מה אני חי? בשביל מה אני עובד? מה טעם?
או-אז גמלה בי ההחלטה להתיר את הרסן ודווקא להרבות באכילת פירות אין ספור בלי חשבון. עכשיו נשאלת השאלה אם כדאי ליישם את התובנה החדשה הזו גם בתחומים אחרים. אני מקבל הצעות בעניין.