היי דודה חביבה
קודם כל אני מסכים עם גל , שהצמצום מוזכר אצל הרמ"ק עוד לפני האר"י. בעבר לא נדפסו כל חיבורי הרמ"ק , בעיקר פירושו לזוהר , וכיום הם נדפסו ומוצאים שם את הדברים בפירוש. אינני מומחה גדול בתורת הרמ"ק , אך אין בעיה למצוא לזה אזכורים באינטרנט , למשל כאן : http://imhm.blogspot.com/2010/06/blog-post_28.html לגבי גרשום שלום - עם כל הכבוד הוא היה בעל אג'נדות מסוימות שאותן רצה להכניס לחקר הקבלה ולא יעזור כלום. מהרגע בו החליט שמקובל מסוים הוא כך וכך , הוא כבר "לא ראה בעיניים". ניתן לקרוא על כך בהקשר הדיון הנ"ל גם כאן - http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/BRAKHA.doc לגבי דויד היחיד - מהמעט שראיתי מתגובותיו של דויד , דויד עוסק בתחום הקבלה המעשית שזוהי מאגיה וכישוף לכל דבר. גדולי המקובלים התנגדו לעיסוק הזה , למשל ניתן לראות את דבריו הנחרצים של מהרח"ו : זהו סוד שמוש פרקי היכלות שנשתמשו בו רבי נחוניא ורבי עקיבא ורבי ישמעאל ואנשי כנסת הגדולה, ואחר כך נשתכחו גם דרכי השמושים ההם. ועוד אחרת כי נאבד טהרת אפר פרה בזמן האמוראים עד זמן אביי ורבא כנזכר בתלמוד (חגיגה דף כ"ה) ולכן לא נשתמשו מאז ואילך בעלית הפרד"ס. ומאז ואילך נשתמשו בשמושי עולם העשיה לבדה, ולהיותו עולם השפל מכולם וגם כי המלאכים שבה מעוטן טוב ורובן רע, ולא עוד אלא שהטוב והרע מתדבקים יחד מאד, לכן אין בו השגה כלל, כי אי אפשר להשיג טוב לבדו ולכן מעורבת ההשגה בטוב ורע, אמת ושקר: וזהו סוד ענין קבלה מעשית. ולכן אסור להשתמש בה, כי בהכרח יתדבק גם ברע המתדבק בטוב, וחושב לטהר נפשו ומטנפה בסבת הרע ההוא, וגם אפילו שישיג, הוא אמת בתערובת שקר, ובפרט כי אין אפר פרה מצויה וטומאת הקליפות מתדבקות באדם המתקרב להשיג על ידי קבלה מעשית, ולכן שומר נפשו ירחק מהם, כי מלבד שמטמא נפשו יענש בגהינם, ואף גם בעולם הזה קבלה בידינו כי יעני או הוא או זרעו או יחלה בחולאים הוא או זרעו או ישתמד הוא או זרעו: וקח ראיה מרבי יוסף דילא ריינה ורבי שלמה מולכו שנשתמשו בקבלה מעשית ונאבדו מן העולם, וכל זה לסבה הנזכרת כי אין טוב בלתי רע, ולא עוד אלא שמכריחים אותן בעל כרחן על ידי השבעות, ואז מפתים אותן ומטין אותן לדרכים לא טובים עד שמאבדים נפשם, וגדולה מזו כי כל דרכי ההשבעות האלו העלימום הראשונים ואין אנו בקיאים היטב בדרכיהן וראוי להתרחק מהם בתכלית: קבלה בצורתה הטובה (כפי שאני רואה זאת) היא הלימוד כיצד להאמין. כיצד להידבק באינסוף. היא אפילו הדרך להגיע לתמימות אמיתית , ביטחון בכל מה שקורה שהוא לטובה. ואז כאשר אדם מגיע לשם , מכיוון שהוא מאמין ובוטח ומחובר לאינסוף , עליו נאמר "רצון יראיו יעשה" והקב"ה ישלים משאלותיו. לעומת זאת הקבלה המעשית היא עשייתם של כל מיני טריקים וכישופים כדי להגיע לכל מיני מקומות. מעבר לכך שזה משהו "מלוכלך" בעיני , המלאכים לא עובדים אצלינו ,ובסופו של דבר מי שעושה זאת יאכל אותה. הכישוף והמאגיה הכי טובה היא בסך הכל להיות תמים וישר ולבטוח בה'. לא לחפש שליטה על המציאות , ללמוד לשחרר ולבטוח. זה נותן לאדם טוב ושלווה וביטחון בעולם הזה ובעולם הבא. כאשר לומדים קבלה בצורתה הטובה - מגיעים לשם.
