תקועה בפנטזיה
New member
הבוס..
רקע:
בת 29. נשואה שנתיים. עם בעלי 9 שנים.
עובדת בחברה קטנה וצעירה. הבוס שלי בן 35 ויש לו 3 ילדים.
נראות הבוס: מלא, לא כל כך יפה, נמוך => בעצם כל התכונות הכי גרועות שאת מחפשת בגבר שלך.
אופיו: מדהים, מצחיק, צ'ארמר ברמות בלי לנסות אפילו.
הפנטזיה:
כשרק הגעתי לעבודה, הוא קיבל אותי, בהתחלה סטודנטית ולאחר מכן כעובדת במשרה מלאה. סמך עליי מהתחלה ונתן לי להשמיע את עצמי עד היום. בהתחלה לא הרגשתי כלום. עברה שנה והגיעה מישהי חדשה לעבוד במחלקה. פתאום התחלתי להרגיש מן קנאה לא ברורה בעליל. הרגשה שלא הייתה עד אותה העת. תחושה לא נעימה שגרמה לי גם להתנהג לא מקבל לאותה עובדת. שונאת את זה אך מה לעשות? זה מה שהיה (ונמשך פחות אך עדיין גם היום).
לאחר חודשיים זו היתה הטיסה הראשונה שלנו לחו"ל ביחד עם העובדת ועוד אחד.
יש לו כרטיס אשראי מהעבודה והוא זה ששילם על הכל (הוצאות שהחברה אמורה לשלם כמובן). מוסיפה את הפרט הזה כי יכול להיות שזה גם מה שמשך אותי עוד יותר.
מאז ועד היום , אני כל היום חושבת עליו. אין לי איך להסביר אבל הוא פשוט עושה לי את זה בטירוף. אני מתרגשת לפגוש אותו כל יום בעבודה, מתרגשת לדבר איתו. הייתי איתו בחו"ל יומיים לבד. ישבנו לאכול ביחד ארוחת ערב ואחר כך זרמנו לפאב. הרגשתי שאני יכולה לשבת איתו עד 4 בבוקר... התבאסתי שהערב נגמר. עם בעלי אני לא מצליחה לשבת בפאב יותר משעה וגם כי השתייה מחזיקה אותנו. אחרי שחזרנו למלון, הרגשתי שאני מתה שהוא יעשה צעד. הרגשתי בוגדת, מגעילה, דוחה, כאילו לא מגיע לי כלום טוב שהולך לי עם בעלי, שלא מגיע לו מישהי כמוני.
הרגשתי שבא לי שהוא ינשק אותי ויקרע לי את הצורה. הוא מצידו, לא רמז לא עשה ולא נתן לרגע להרגיש שמשהו יכול לקרות. נאמן לגמרי לאישתו (או לעבודה, מי יודע). לא קרה מצב שבו היינו קרובים בישיבה, במגע, בכלום. הכל בראש (ודיי בטוחה שגם רק שלי). הייתי בראש טוב אחרי כמה וודקות והיה פשוט ערב מושלם. ערב שהרבה זמן לא היה לי. כל כך רציתי שהוא יתפוס לי את הצורה ירים אותי, ייקח אותי לחדר, יקרע לי את הבגדים וכו'.... רציתי שנקום יום אחרי והוא לא יפסיק לחשוב עליי וישלח הודעות. שיהיה אובססיבי ויברח מאישתו בלילה לראות אותי. שיסדר לנו עוד טיסות ביחד רק שנינו.
מה שקרה במקום זה? הוא טס עם העובדת החדשה...ועכשיו, כל דבר כזה יכול להביא לי את העצבים. אני מתנהגת כמו ילדה קטנה וקנאית. אין לי ספק שדבר כזה יכול לפגוע בתפקוד שלי בעבודה (אם עדיין לא פגע). במקום להגיד מזל שאנחנו לא נוסעים שוב למען נישואיי, אני רק מתעצבנת שהוא לא בא איתי לטיסה הבאה ושהוא לא מרגיש כמוני. תבינו, אני לא רוצה לבגוד בבעלי, אבל המחשבות האלה פשוט ל-א מ-פ-ס-י-ק-ו-ת.
מה עושים??? אני אבודה!!
בגדול סתם שיתפתי...אבל אתם מוזמנים להגיב מה שעולה על רוחכם ... קללות, הערות, שיתופים משלכם וכו'...
לילה טוב ומלא פנטזיות
רקע:
בת 29. נשואה שנתיים. עם בעלי 9 שנים.
עובדת בחברה קטנה וצעירה. הבוס שלי בן 35 ויש לו 3 ילדים.
נראות הבוס: מלא, לא כל כך יפה, נמוך => בעצם כל התכונות הכי גרועות שאת מחפשת בגבר שלך.
אופיו: מדהים, מצחיק, צ'ארמר ברמות בלי לנסות אפילו.
הפנטזיה:
כשרק הגעתי לעבודה, הוא קיבל אותי, בהתחלה סטודנטית ולאחר מכן כעובדת במשרה מלאה. סמך עליי מהתחלה ונתן לי להשמיע את עצמי עד היום. בהתחלה לא הרגשתי כלום. עברה שנה והגיעה מישהי חדשה לעבוד במחלקה. פתאום התחלתי להרגיש מן קנאה לא ברורה בעליל. הרגשה שלא הייתה עד אותה העת. תחושה לא נעימה שגרמה לי גם להתנהג לא מקבל לאותה עובדת. שונאת את זה אך מה לעשות? זה מה שהיה (ונמשך פחות אך עדיין גם היום).
לאחר חודשיים זו היתה הטיסה הראשונה שלנו לחו"ל ביחד עם העובדת ועוד אחד.
יש לו כרטיס אשראי מהעבודה והוא זה ששילם על הכל (הוצאות שהחברה אמורה לשלם כמובן). מוסיפה את הפרט הזה כי יכול להיות שזה גם מה שמשך אותי עוד יותר.
מאז ועד היום , אני כל היום חושבת עליו. אין לי איך להסביר אבל הוא פשוט עושה לי את זה בטירוף. אני מתרגשת לפגוש אותו כל יום בעבודה, מתרגשת לדבר איתו. הייתי איתו בחו"ל יומיים לבד. ישבנו לאכול ביחד ארוחת ערב ואחר כך זרמנו לפאב. הרגשתי שאני יכולה לשבת איתו עד 4 בבוקר... התבאסתי שהערב נגמר. עם בעלי אני לא מצליחה לשבת בפאב יותר משעה וגם כי השתייה מחזיקה אותנו. אחרי שחזרנו למלון, הרגשתי שאני מתה שהוא יעשה צעד. הרגשתי בוגדת, מגעילה, דוחה, כאילו לא מגיע לי כלום טוב שהולך לי עם בעלי, שלא מגיע לו מישהי כמוני.
הרגשתי שבא לי שהוא ינשק אותי ויקרע לי את הצורה. הוא מצידו, לא רמז לא עשה ולא נתן לרגע להרגיש שמשהו יכול לקרות. נאמן לגמרי לאישתו (או לעבודה, מי יודע). לא קרה מצב שבו היינו קרובים בישיבה, במגע, בכלום. הכל בראש (ודיי בטוחה שגם רק שלי). הייתי בראש טוב אחרי כמה וודקות והיה פשוט ערב מושלם. ערב שהרבה זמן לא היה לי. כל כך רציתי שהוא יתפוס לי את הצורה ירים אותי, ייקח אותי לחדר, יקרע לי את הבגדים וכו'.... רציתי שנקום יום אחרי והוא לא יפסיק לחשוב עליי וישלח הודעות. שיהיה אובססיבי ויברח מאישתו בלילה לראות אותי. שיסדר לנו עוד טיסות ביחד רק שנינו.
מה שקרה במקום זה? הוא טס עם העובדת החדשה...ועכשיו, כל דבר כזה יכול להביא לי את העצבים. אני מתנהגת כמו ילדה קטנה וקנאית. אין לי ספק שדבר כזה יכול לפגוע בתפקוד שלי בעבודה (אם עדיין לא פגע). במקום להגיד מזל שאנחנו לא נוסעים שוב למען נישואיי, אני רק מתעצבנת שהוא לא בא איתי לטיסה הבאה ושהוא לא מרגיש כמוני. תבינו, אני לא רוצה לבגוד בבעלי, אבל המחשבות האלה פשוט ל-א מ-פ-ס-י-ק-ו-ת.
מה עושים??? אני אבודה!!
בגדול סתם שיתפתי...אבל אתם מוזמנים להגיב מה שעולה על רוחכם ... קללות, הערות, שיתופים משלכם וכו'...
לילה טוב ומלא פנטזיות