הבוקר התחיל לא טוב

[אפי היקרה]

הבוקר התחיל לא טוב../images/Emo42.gif

א) בגלל עדכונו של דור לגבי הבעייה שנתקל בה (עוד עצות יקבלו בדחיפות). ב) בגלל מה שקרה עם פלאפוני החנטריש (ראו מצב הנוירומטר) ג) הואיל וכך - אני פותחת בזאת רשמית את השרשור"זה היה הבוקר שלי- וזו הסיבה שאני הכי מעוצבן פה מכולם": כולם מוזמנים לפרט,לתאר ולנמק מדוע הבוקר שלהם לוקח את כולם בהליכה אחורה, ואם במקרה איתרע מזלכם והבוקר שלכם חביב, מוכנים אנו לספוג את העלבון ולשמוע גם את זה. סקר חדש מתפרסם בדקות אלה. כמובן שתוצאות הסקר הקודם עדיין מופיעות, ואולי זה הזמן לעשות בדק בית ולבדוק האם חברינו הם אכן האנשים איתם נרצה לחלוק זכייה בלוטו... ולסיום האיש/ה שבוקרו/ה יהיה המזעזע מכולם, יזכה להתנוסס בראש הפורום בטאגים. אך אנא, בקרים מציאותיים בלבד, ואין צורך להמנע מתיאור הזוועה בצבעים חזקים.

 

[Dor K]

בוקר

כמו בכל יום, התעוררתי בחמש (yey!,

), והלכתי עבודה. כבוקר טוב נפלא, קיבלתי מטח צעקות מהבוסית שלי, איך שכחתי לכתוב את מה שהיא ביקשה ממני. אחד העובדים שלנו עוזב היום, והופקדתי לכתוב לו ברכה בחרוזים. אני באמת מחלק את חיי לשניים: לפני הבקשה הזאת ואחרי הבקשה הזאת. אני כל כך מאושר שהופקדתי לכתוב את זה, שבא לי לפצוח בריקודים...

(ביננו, אני די שמח שהוא הולך). אז ישבתי מהר וכתבתי כמה חרוזים מלוקקים, כשאתמול לא ממש יוצא לי מהראש. לא יודע מה אני אעשה עם השניים האלה, ממש חבל עליהם. יצא איזה ברכה בסיגנון של ילדים בכיתה ג´, הוכרחתי באלימות (מילולית) גם לקרוא לו את הברכה המרגשת, וכולם מחאו לי כפיים. רציתי הביתה. אמרתי שאני לא מרגיש טוב וחזרתי. וזוהי רק ההתחלה לה לה... מחכה לי יום ארוך...

נ.ב. נקודת אור קטנה בחיי האפילם, ידידה טובה שלי התקשרה אלי היום, ואמרה לי שהזימנה לשנינו כרטיסים לשלמה ארצי. הו, זה אני אוהב

יום טוב לכולכם.

 

[Dor K]

נו, תלאות היום משפיעות...

האפילם = האפלים הזימנה = הזמינה

 

[שרוניק]

הבוקר התחיל דווקא לא מי יודע מה

הישיבה בעבודה שהתכוננתי אליה נפשית 5 ימים, נדחתה למועד לא ידוע כי הלקוח החליט שאולי הוא לא מבסוט מאיתנו כל כך. כולם מסתכלים עליי עקום (לרחם עליה או לשמוח לאידה?). אמא שלי הודיעה לי חד משמעית שאני חייבת להגיע היום לאיזה חתונה משמימה של המשפחה, כי אם לא - היא לא מכבסת לי יותר את הבגדים. מיותר לציין שהחתונה הזאת מתקיימת באיזה קיבוץ נידח אחרי קרית מלאכי, ואני אצטרך לנסוע עם הוריי, ואחיותיי הקרציות. וחוץ מזה שיש לי חשדות שהדוד חשמל שלי לא בסדר, ורק זה חסר לי עכשיו !!! (אולי בהמשך היום יהיה גרוע יותר, יש למה לקוות).

 

[adidas^]

טוב, האמת שמצבי די טוב

ובכל זאת. אבא שלי העיר אותי (חופש, לידיעתכם) בשש וחצי בבוקר כדי לבדר באינטרנט עם אחי מדרום אמריקה בדיוק דקה וחצי וגם אז לא שמעתי אותו בכלל. אמרתי לו שלא יעשה את זה יותר בחיים. אחר כך כשניסיתי לישון חיל האויר החל להתאמן מעל ביתי באופן מוגזם ביותר ועשו בומים על - קוליים שלא מהעולם הזה. מה שמנע ממני באופן מוחלט אפשרות שינה הבוקר. עוד מעט אני הולכת לעבודה אחרי שישנתי ארבע שעות הלילה ואני מעוצבנת בטירוף. (אולי יפטרו אותי ואז יהיה לי זמן לישון

). וחוצמזה- אפי, את עם הקשרים הענפים שלך בצמרת מדינת ישראל לא יכולה לשם שינוי לעזור לאומה המודאגת ובמקום להרוג אנשים פשוט לשנות את מקום האימונים של חיל האויר? שיהיה מעל אלפקות ולא מעל ילדי החופש הגדול! תודה!

 

[שָבַרתָ שילמתָ]

אני ממש מתבייש לספר על הבוקר שלי

אחרי שאני שומע את הזוועות האלה: בומים על קוליים, דוד חשמל מקולקל, שלא לדבר על דורקה שקיבל כרטיסים לשלמה ארצי (שזה קצת עונש בעיניי אבל ניחא). מצטער לאכזב את כולם,היה לי יום שגרתי, וזה אולי הכי עצוב בעניין: דיברתי בטלפון, דיברתי עוד קצת בטלפון, דיברתי פנים אל פנים, שתיתי קפה, דיברתי שוב בטלפון - ואז באה השעה היפה של היום: ארוחת צהריים, שבה דיברתי עוד קצת (שלא תבינו לא נכון, יש מסביב גם כל הזמן אנשים שכל עיסוקם הוא לדבר עם אחרים). אני מניח שגם אחה"צ זה יהיה בעיקר דיבורים וקצת טלפונים. בקיצור - שמעתי ודיברתי זיבולי שכל כבר מהבוקר - לא לוקח אותכם בגדול??? ולאדידס: חיל האוויר הוא הקצפת שבקצפת, איך העלית על דעתך להסיט ולו מטוס אחד ממסלולו? הרי מדובר בבטחון ישראל, בשם האלהים !!!

 

[אושר מ]

הבוקר הרע שלי התחיל אתמול בלילה...

אחרי שאתמול היה אצלי מישהו ונהנינו ובערב הוא חזרא הביתה ודיברנו בלילה בשביל שהוא יגיד לא מתאים

. עכשיוא ני אמורה לנסוע לכיוונו מחר ואני לא ידועת אם לנסוע. קיצר הלכתי לישון עם הרגשה של חוסר בטחון מתחת למצב הקאנטים (כמה אופייני לי...) ועל חלומות גרועים, כדי לקום מוקדם בבוקר בשביל לשמוע מאמא שהיא נוסעת, אני הופכת לחברת מוניות של האחיות שלי, ובנוסף, לא לשכוח ללמוד לבגרות מחר!!! אבל בניגוד לאדידס, לפחות אני כבר לא מושפעת מחיל האויר שאכן התאמנו היום לא מעט.... אבל נו, אני גרה עם זה כבר 14 שנה. אם הייתי עדיין מושפעת מצבי היה רע מאוד...

.

 

[ח מ ס ה]

הבוקר שלי היה הכי גרוע../images/Emo7.gif

כבר יומיים שאני והחבר שלי לא מדברים. רבנו קצת וכבר יומיים שאנחנו ישנים גב אל גב. כמעט כל הלילה חשבתי על מה שקורה לנו ומה עושים כדי לשפר את המצב. תוך כדי מחשבות נזכרתי בהרבה רגעים מתוקים שהיו לנו יחד ובימים ולילות של שכרון חושים. עם המחשבות האלה החלטתי שבבוקר אני אעיר אותו כמו שהוא אוהב <הממממ אני לא אפרט כאן אבל אתם בטח מבינים> ועם המחשבות האלה נרדמתי לי והפלגתי אל חלומות נפלאים. בבוקר התעוררתי עם חיוך על הפנים, והתכוונתי לממש את התוכנית שלי. הושטתי אליו את ידי אבל הוא לא היה במיטה. זינקתי כדי לבדוק איפה הוא ומצאתי פתק ממנו על השולחן: *אני נחנק ואני חייב קצת חופש - אולי פעם אשוב*. מאז הבוקר הוא לא עונה לי לטלפון. ומאז אני לא מפסיקה לבכות. אני כל כך רוצה שהוא ישוב אני כל כך אוהבת אותו

 

[אושר מ]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

 

[אפי היקרה]

אוי יקירתי, היה נדמה לי שמשהו לא

בסדר אחרי שנעלמת לנו לאיזה שלושה ימים... זה היה ריב רציני או משהו קטן שכל שבועיים רבים עליו? אני מניחה שזו הפעם הראשונה שהוא נעלם לך ככה. בודאי את מודאגת.... תשמעי, הוא כנראה צריך להירגע, לעשות חושבים לבדו. תירגעי גם את, אל תהיי כל כך מודאגת, בכל מקרה הוא יצטרך לחזור במוקדם או במאוחר. כמובן שהריב עצמו בעצם כבר לא האישיו, ותחושתי היא שמשהו כנראה גדול יותר מציק לו, ועל כך צריכה להיות השיחה הבאה שלכם. אל תבני תסריטים בראש, תירגעי, הוא ישוב -ותדברו. כמובן שגם אני הייתי בתסריטים כאלה מספר פעמים בחיי, אלא שאני לא הייתי סבלנית כמוך, ויריתי בהם לפני שהספיקו להתנצל. מעונינת באקדח קולט קוטר 38 מ"מ, המילה האחרונה? רק תצייצי והוא שלך. (אני מנסה להעלות חיוך על שפתייך, מקווה שאולי היה שמץ קטן...).

 

[ח מ ס ה]

תודה אפי....

יוווווו כמה שהתגעגעתי אליכם חברים נפלאים שלי. לא הייתי כאן מספר ימים כי כמעט ולא הייתי בבית. האמת היא שנכנסתי לכאן אחה"צ כדי לספר לך מה עובר עלי וכדי לקבל עיצה ותמיכה ממך ומשאר החברים. נדהמתי לראות את ההודעה שלך על הבוקר הקשה - זה היה כאילו מיועד ומחכה לספור שלי. שורש הבעיה ביני לבין החבר שלי מתחילה בפער הבסיסי שקיים בינינו. אני בעלת תואר שני והוא בוגר 12 שנות לימוד ועוסק בעבודת כפיים. החבר שלי בחור מדהים עם ראש מהמם ועם לב של זהב. אנחנו משלימים האחד את השניה מכל הבחינות. המחלוקת בינינו סובבת סביב החברים שלו ומקומות הבילוי. בענין הזה קיים בינינו פער גדול. אני אוהבת בילויים שקטים עם חברים הצגות ובילוי זמן איכות יחד. הוא וחבריו אוהבים את הבילויים במועדונים צפופים ואפופי עשן. שוחחנו המון פעמים על הבעיה אבל לא הגענו להבנה. הוא לא ענה לטלפונים שלי היום אבל אחותו מסרה לי שהוא בסדר. ואילו אני- לאחר שהתבוננתי במראה וראיתי את העיניים הנפוחות מבכי, החלטתי שאם הוא מתעלם ממני ובודאי יודע איך אני מרגישה, אני לא אתקשר אליו יותר. אבל אני כל כך אוהבת אותו !!! כרגיל אפי- העלית חיוך על שפתיי. אם לא היית כאן אפי יקרה היו צריכים להמציא אותך. תודה על הכל ותודה שאת כאן בשבילי ובשביל כולם.

 

[שרוניק]

וויי חמסה, איך אני מבועסת בשבילך

ובכזאת פתאומיות, איזה מפחיד !!! הוא דווקא נשמע מישהו שלא כדאי לוותר עליו בקלות. ויחד עם זאת אני חושבת שהתגובה השניה שלך נכונה, כי היא מהבטן: אל תבכי יותר, תחשבי בהגיון, כי זאת נשמעת לי בעיה שאפשר לפתור אותה, כל עוד באמת אוהבים (וקשה לי להאמין שבגלל שהעדפות הבילוי שלכם שונות, האהבה תיגמר). אני קצת סקרנית, מצטערת, אבל אני מתה לדעת איך בכלל הכרתם, וכמה זמן אתם ביחד. אולי זה יעזור לנו קצת להבין יותר ולנסות לעזור ספציפית. ממש עשית לי עצוב

, אבל זה לא נורא, העצב עבר קצת אלינו, נכון שאת מרגישה קצת קצת יותר טוב?

 

[ח מ ס ה]

שרוניק חמודה

תודה על המילים החמות שלך ועל התמיכה. כייף לי שאתם כאן בשבילי. החבר שלי באמת בחור מהמם וממש לא כדאי לוותר עליו אבל אני לא מאמינה שאפשר להכריח אותו לחזור או להישאר אם הוא לא רוצה בזה. הכרנו לפני 8 חודשים ומאז אנחנו יחד למרות שאנחנו לא ממש גרים יחד אבל רוב הזמן הוא אצלי. הכרנו בפאב. אני הייתי עם חברים והוא ניגש אלי ואמר לי משפט שלא אשכח *שמי אלון ואני יודע שנועדנו להיות יחד*. לו רק לו רק תיפתח עכשו הדלת והוא יופיע לו יהי

 

[jahnon]

תשמעי אני יכול לנסות!

יש לי חברים במכון וייצמן ורק אם תבקשי אני אדאג שישכפלו לך אותו (יש להם מכונת שכפול מה זה משוכללת) החברה מהמוסד יכולים לאתר אותו והקולט של אפי כבר יעשה את העבודה רק תגידי מה את רוצה וזה יבוצע. הדברים הנאמרים כאן הם בלשון הלצה ואין החתום עליהם אחראי לדבריו לעצמו או לסובבים אותו.

 

[ח מ ס ה]

ג´חנון יקירי

ההודעה שלך העלתה אף היא חיוך על שפתי. תודה. לשכפל אותו- אני לא רוצה כי הוא יחיד במינו ומיוחד מאד בשבילי לאתר אותו- אם הוא לא יבוא מרצונו המלא אז עם כל הכאב עדיף שלא יחזור את הקולט של אפי כבר בדקתי- וזה סה"כ רובה מים ומה שאני רוצה- שהחבר שלי יפתח עכשו את הדלת ויכנס ושאתה תמשיך להיות מתוק כמו שאתה.

 

[שָבַרתָ שילמתָ]

חמסה יקרה ../images/Emo24.gif

אומרים על הפורום הזה (בחוגים יודעי דבר) שזה פורום מצחיק, ושאנשים פה נורא מצחיקים, אבל אני יודע, והיום גם את הראית לנו, שמאחורי הצחוק יש לפעמים המון צער וכאב. שולח לך מפה חיבוק גדול, תהיי חזקה ותאמיני בעצמך, ובחבר שלך נראה לי שאת מאמינה שהוא באמת אוהב אותך, אז זה כבר התחלה טובה לפתרון הבעיה. והייתכן שאפי שלחה לך רובה מים? אני מוכן עכשיו, לשלוח במייל במיידי, פטיש 10 קילו, עם כפתור אדום שיורה גז מדמיע, ורמקול ענק שיצעק לו באוזן איך שהוא ייכנס: תגיד, יא חצוף, ככה עושים לחמסה?אתה לא מתבייש? אתה לא יודע עם מי יש לך עסק? זאת לא רק היא ! יש מאחוריה ציבור גדול שמוכן בזה הרגע לפוצץ לך את הפרצוף, להכניס בך קצת דרך ארץ, ולהגיד לך שאם עוד פעם תתנהג לא יפה, אנחנו נגיע אליך, ולא בצורה וירטואלית !!!

 

[ח מ ס ה]

שברת יקירי

גם ליצנים עצובים לפעמים גם ליצנים אפילו בוכים אני בחורה מלאת שמחת חיים וחוש הומור אבל היום רק עצב וצער ניבטים מפני. אני מאמינה שהוא אוהב אותי ואני יודעת ובטוחה היום יותר מתמיד עד כמה אני אוהבת אותו. גם אם הוא יחליט שלא לחזור אני אמשיך לאהוב אותו ולא אשנא אותו כי היו לי ימים נפלאים איתו. ואת הימים האלה אזכור תמיד. תודה על החיבוק החם שלך ועל התמיכה שלך

 

[jahnon]

חמסה יקרה

ליבי יוצא אלייך (עוד מעט הוא יגיע כי הוא מחפש את הדרך הוא טיפה דיסלקט בכיוונים) אני שמח שהצלחתי לעלות חיוך על שפתייך זו הייתה הכוונה. כולי תקווה ש as we speaking הוא יכנס בדלת עם חיוך וזר פרחים ויבקש סליחה על מה שגרם לך לעבור (כמו שהוא צריך המלעון). אז תתעודדי עוד קצת ועוד קצת יש לך כאן חברים

 

[ח מ ס ה]

כמה כייף שיש כאלה חברים !

 

[אפי היקרה]

הכיצד הצליחה חמסה להפוך אותי

לרגשנית שכזו? איש מחבריי הקרובים לא היה מאמין למשמע עיניו אם היה רואה את כמות הדביקות שחלפה כאן בשעתיים האחרונות. ועל כך, חמסה יקרה, עלייך להיות גאה ונרגשת. אשמח כמובן לשמוע מחר על הבוקר את ההתפתחויות. הנני ערה כבר מ 5:30, יש לי ניתוח השתלת מוח דחופה (לא מקבלת, מעבירה), ולפיכך אנא עדכני אם אלון הופיע ומה היה בפיו לספר/להגיד/לתרץ/להתחנף/להתרפס. שיעבור עלייך לילה שקט יותר מהאחרים, אני כמובן הולכת לפרוק כרגע את תסכולי מסיפורך במטווח הלאומי בהרצליה (אין כמו יריה טובה להסדרת קצב הפעימות). ולכל הרגשנים האחרים, גם אתם הוזהרתם ! אם עוד פעם אחת תגרמו לי לבקע בפאסאדה הפולנית הצינית, לא אהיה אחראית לתוצאות !