הבן שלי ברוגז איתי
שלום. שמי תמי ויש לי בן - רון, בן שנה ו-3 חודשים. אתחיל ואומר מזל טוב על הפורום החדש. ועכשיו לסיפורי - אני ורון בילינו ביחד בבית עד לפני שבוע. הוא היה פעם בשבוע בלבד אצל מטפלת (כי אני לומדת פעם השבוע). בגלל שהמצב הכלכלי לוחץ וגם בגלל שאני לקראת סיום לימודי - מצאתי עבודה במשרה מלאה. אני יוצאת מהבית לפני שרון קם ואני חוזרת הביתה קצת לפני 6 בערב. בינתיים אני שבוע בעבודה ורון שבוע אצל המטפלת שלו כאשר אבא שלו מוציא אותו כל יום מהמטפלת. רון הוא ילד "דבק". כשהייתי בבית כל היום הוא ואני היינו משחקים ביחד ומתחבקים. פתאום הוא לא רוצה אותי והוא נדבק לאבא שלו. ברמה כזאת שכאשר אני באה הביתה, אני מרימה אותו לתת לו חיבוק והוא שולח ידיים לבעלי. ברור לי שאין לי מה להעלב ממנו אבל כמה שאמרתי לעצמי לא להעלב, בסופו של דבר זה חדר וזה ממש ממש מציק לי. אני משתדלת לא לתת לזה להפריע לי ואני ממשיכה לנסות לשחק איתו ולחבק אותו אבל אני צריכה לדעת שזאת תקופה ושזה עובר. תודה למי שהגיעה עד פה.
שלום. שמי תמי ויש לי בן - רון, בן שנה ו-3 חודשים. אתחיל ואומר מזל טוב על הפורום החדש. ועכשיו לסיפורי - אני ורון בילינו ביחד בבית עד לפני שבוע. הוא היה פעם בשבוע בלבד אצל מטפלת (כי אני לומדת פעם השבוע). בגלל שהמצב הכלכלי לוחץ וגם בגלל שאני לקראת סיום לימודי - מצאתי עבודה במשרה מלאה. אני יוצאת מהבית לפני שרון קם ואני חוזרת הביתה קצת לפני 6 בערב. בינתיים אני שבוע בעבודה ורון שבוע אצל המטפלת שלו כאשר אבא שלו מוציא אותו כל יום מהמטפלת. רון הוא ילד "דבק". כשהייתי בבית כל היום הוא ואני היינו משחקים ביחד ומתחבקים. פתאום הוא לא רוצה אותי והוא נדבק לאבא שלו. ברמה כזאת שכאשר אני באה הביתה, אני מרימה אותו לתת לו חיבוק והוא שולח ידיים לבעלי. ברור לי שאין לי מה להעלב ממנו אבל כמה שאמרתי לעצמי לא להעלב, בסופו של דבר זה חדר וזה ממש ממש מציק לי. אני משתדלת לא לתת לזה להפריע לי ואני ממשיכה לנסות לשחק איתו ולחבק אותו אבל אני צריכה לדעת שזאת תקופה ושזה עובר. תודה למי שהגיעה עד פה.
