הדרדסית הנשית
New member
הבן שלי דילמה קשה...../images/Emo4.gif
הבן שלי נולד מבלי להכיר את אביו הבאולוגי כלל השנה סוף סוף יוכל ללכת לגן חוב רגיל יש בי במון יסוריי מצפון הוא כל הזמן שואל "אמא למה לא לכיתה א כמו ליאל אני בן שש" ומה יש לי לענות לו שאמא שלך היתה סתומה, שלא עזבה את אבא בזמן. הסיפור לא ממש פשוט, אני הייתי צריכה לעזוב אותו ממש בתחילת ההריון אבל אני האמנתי בשלמות המשפחה , למרות האלימות הקשה לא רציתי לפרק את החבילה רציתי שנהיה יחד, שהייתי בהריון בחודש חמישי הוא בעט בי בבטן הוא הבין שהכל עומד להתפרק הוא רצה שאני יוריד את הילד (יפיל אותו) בחודש חמישי, ואני לא הסכמתי זה כבר היה חיים, עובר זז חיים מלאים בתוכי, לכן החליט שיתעלל בי קשות ואולי ככה יהרוג את ילדו, לכן הוא בעט ואני דממתי קשות, שהייתי בבית חולים עשו סקירה מיוחדת בדקו אותי ואת ההריון טוב ואמרו שאין כל בעיה לילד כי פחדתי שעשה לו נזק, אבל לשמחתי הכל היה בסדר כך אמרו הרופאים, את חייבת מנוחה מלאה והכל יעבור בשלום(כמובן שלא סיפרתי להם את האמת מה קרה) למרות שעו"ס לחצה קשות לשמוע איך זה קרה. כמובן שאז אני ובעלי נפרדנו, והוא כמובן בחר לברוח מהארץ, לברוח מאחריות על ילדיו, ועל כל מה שעולל לחיינו מזה כשש שנים בערך הוא חיי לו באוסטרליה הרחוקה. ואני כאן נלחמת עם מצפוני כל הזמן, הילד נולד עם בעיית ראיה קשה שאין הרופאים יודעים למה? וכמובן בעיות נשימתיות קשות אסטמה דרגה א, ועוד בעיות שנקשרות האחד בשני, לצערי הוא לא התפתח כמו תינוק רגיל הוא היה עד השנה בגן מיוחד שלימד אותו לאט לאט להדביק את הפער, שבינו לבין שאר ילדים בני גילו. זה לא היה לי פשוט לעבור איתו תשנים האילו, הוא ילד מקסים ושנון מאוד ילד שמחפש המון אהבה, (למזלי נכנס לחיי בעלי השני שניסה בכל כוחו להרעיף אהבה רבה עליו ממש כמו אביו הבאולוגי) אבל למרות הכל היה לא פשוט, היום הוא כבר מפותח כמו ילד רגיל לגילו, אבל הוא רוצה כיתה א´ ואני מסבירה לו שאי אפשר עליו להיות קודם כל בגן חובה ואחרי זה בכיתה א´ והוא ממש כועס הוא יודע שהוא בן שש והוא יודע שזה הגיל לעלות לכיתה א´ ואני לא יודעת מה לעשות עם זה?, בידיי הכוח לסרב ולהעלות אותו בכוח לכיתה א´ אבל היועצת אומרת שאני חייבת לתת לו ת´שנה הנוספת הזו בגן רגיל. אני ממש בדילמה קשה מה לעשות? מצד אחד אני מרגישה שהכל קרה בגללי, אם הייתי עוזבת מוקדם יותר כל זה לא היה קורה והיה נולד לי מההתחלה ילד רגיל ומצד שני מה לעשות זה היה גורלי. המצפון שלי קורע אותי בפנים לחתיכות, ועכשיו שלב ההרשמות לבית הספר והגנים והבן שלי קיבל פתק להרשם לכיתה א´ ואני לא יודעת מה לעשות?..... אלוהים תן לי תכוח להחליט נכון. (חייבת לציין שכל חיי הם סוד אחד גדול הפניי ילדיי המתגעגעים לראות את אביהם גם זה סיפור בפני עצמו אי מעולם לא סיפרתי להם תאמת למה אמא התגרשה מאבא אני חושבת גם שלעולם לא אספר להם זה ילקח איתי לקבר לא רוצה לפגוע בחייהם). אני את חיי המשכתי עם גבר נפלא, אבא נפלא לילדיי!!! אבל ההוא הבעל הראשון תמיד ישאר צל מעל ראש ילדיי שלעולם לא ידעו תאמת על אבא שלהם ......לעולם!!!! דרדסית
הבן שלי נולד מבלי להכיר את אביו הבאולוגי כלל השנה סוף סוף יוכל ללכת לגן חוב רגיל יש בי במון יסוריי מצפון הוא כל הזמן שואל "אמא למה לא לכיתה א כמו ליאל אני בן שש" ומה יש לי לענות לו שאמא שלך היתה סתומה, שלא עזבה את אבא בזמן. הסיפור לא ממש פשוט, אני הייתי צריכה לעזוב אותו ממש בתחילת ההריון אבל אני האמנתי בשלמות המשפחה , למרות האלימות הקשה לא רציתי לפרק את החבילה רציתי שנהיה יחד, שהייתי בהריון בחודש חמישי הוא בעט בי בבטן הוא הבין שהכל עומד להתפרק הוא רצה שאני יוריד את הילד (יפיל אותו) בחודש חמישי, ואני לא הסכמתי זה כבר היה חיים, עובר זז חיים מלאים בתוכי, לכן החליט שיתעלל בי קשות ואולי ככה יהרוג את ילדו, לכן הוא בעט ואני דממתי קשות, שהייתי בבית חולים עשו סקירה מיוחדת בדקו אותי ואת ההריון טוב ואמרו שאין כל בעיה לילד כי פחדתי שעשה לו נזק, אבל לשמחתי הכל היה בסדר כך אמרו הרופאים, את חייבת מנוחה מלאה והכל יעבור בשלום(כמובן שלא סיפרתי להם את האמת מה קרה) למרות שעו"ס לחצה קשות לשמוע איך זה קרה. כמובן שאז אני ובעלי נפרדנו, והוא כמובן בחר לברוח מהארץ, לברוח מאחריות על ילדיו, ועל כל מה שעולל לחיינו מזה כשש שנים בערך הוא חיי לו באוסטרליה הרחוקה. ואני כאן נלחמת עם מצפוני כל הזמן, הילד נולד עם בעיית ראיה קשה שאין הרופאים יודעים למה? וכמובן בעיות נשימתיות קשות אסטמה דרגה א, ועוד בעיות שנקשרות האחד בשני, לצערי הוא לא התפתח כמו תינוק רגיל הוא היה עד השנה בגן מיוחד שלימד אותו לאט לאט להדביק את הפער, שבינו לבין שאר ילדים בני גילו. זה לא היה לי פשוט לעבור איתו תשנים האילו, הוא ילד מקסים ושנון מאוד ילד שמחפש המון אהבה, (למזלי נכנס לחיי בעלי השני שניסה בכל כוחו להרעיף אהבה רבה עליו ממש כמו אביו הבאולוגי) אבל למרות הכל היה לא פשוט, היום הוא כבר מפותח כמו ילד רגיל לגילו, אבל הוא רוצה כיתה א´ ואני מסבירה לו שאי אפשר עליו להיות קודם כל בגן חובה ואחרי זה בכיתה א´ והוא ממש כועס הוא יודע שהוא בן שש והוא יודע שזה הגיל לעלות לכיתה א´ ואני לא יודעת מה לעשות עם זה?, בידיי הכוח לסרב ולהעלות אותו בכוח לכיתה א´ אבל היועצת אומרת שאני חייבת לתת לו ת´שנה הנוספת הזו בגן רגיל. אני ממש בדילמה קשה מה לעשות? מצד אחד אני מרגישה שהכל קרה בגללי, אם הייתי עוזבת מוקדם יותר כל זה לא היה קורה והיה נולד לי מההתחלה ילד רגיל ומצד שני מה לעשות זה היה גורלי. המצפון שלי קורע אותי בפנים לחתיכות, ועכשיו שלב ההרשמות לבית הספר והגנים והבן שלי קיבל פתק להרשם לכיתה א´ ואני לא יודעת מה לעשות?..... אלוהים תן לי תכוח להחליט נכון. (חייבת לציין שכל חיי הם סוד אחד גדול הפניי ילדיי המתגעגעים לראות את אביהם גם זה סיפור בפני עצמו אי מעולם לא סיפרתי להם תאמת למה אמא התגרשה מאבא אני חושבת גם שלעולם לא אספר להם זה ילקח איתי לקבר לא רוצה לפגוע בחייהם). אני את חיי המשכתי עם גבר נפלא, אבא נפלא לילדיי!!! אבל ההוא הבעל הראשון תמיד ישאר צל מעל ראש ילדיי שלעולם לא ידעו תאמת על אבא שלהם ......לעולם!!!! דרדסית
