הגעלת כלים
מישום מה התעוררתי כיום ברגל שמאל. ועדין מרצד במוחי הפסוק שממנו נלמד הגעלת כלים. "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה: אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת: כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:" היכן לעזאזל ציוה אלהים את משה ? לכל היותר בבשר החטאת נאמר "וְאִם בִּכְלִי נְחשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם:" ללא כל תזכורת מהגעלה וליבון. "מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס: תנו רבנן מריקה ושטיפה בצונן דברי רבי וחכמים אומרים מריקה בחמין ושטיפה בצונן מ"ט דרבנן? מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים ורבי אמר לך הגעלה לא קאמינא כי קאמינא למריקה ושטיפה דבתר הגעלה ורבנן אם כן לכתוב קרא או מורק מורק או שוטף שוטף מאי ומורק ושוטף שמע מינה מריקה בחמין ושטיפה בצונן ורבי אי כתיב ומורק מורק ה"א תרי זימני מורק או תרי זימני שוטף לכך כתיב ומורק ושוטף לומר לך מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס:" "ובפירוש מריקה ושטיפה נחלקו תנאים בברייתא, יש שאומר מריקה הגעלה בחמין ושטיפה בצונן. ויש מי שאומר מריקה ושטיפה שתיהן בצונן לבתר הגעלה [שאחרי ההגעלה], כדתנן לקמן בסמוך אלא שמריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטויפת הכוס, שזה מבחוץ וזה מבפנים, כלומר שטיפה מבחוץ ומריקה מבפנים. והלכה כדברי האומר מריקה בכחמין ושטיפה בצונן:" (ברטנורא) "מריקה בחמין ושטיפה בצונן במים לא ביין ולא במזג ולא בשאר משקין והמריקה והשטיפה כמריקת הכוס ושטיפתו והשפוד והאסכלה מגעילן במים חמים על גבי האש ואחר כך מדיחן:" לכאורה, בין רבי ובין רבנן מצריכים בחטאת הגעלה בחמין ושטיפה בצונן אחר הגעלה. וזאת, בעקבות פרשת גיעולי כלים שהמציא אלעזר הכהן. אך אם "מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס" "כלומר שטיפה מבחוץ ומריקה מבפנים" (ברטנורא) אזיי בהכרח שהמריקה הינה בצונן בלבד. ואיך זה לעזאזל במקום לזעוק מרה על המצאתו של אלעזר הכהן, ממציאים לנו פרשת גיעולי כלים ? מה גם שבפרשת גיעולי כלים לא מוזכר אלא ליבון או שטיפה. ללא הגעלה או עירויי ברותחין. תכליס, היכן ציוה אלהים את משה בפרשת גיעולי כלים ? ומהו משמעות הלשון של מריקה ?
מישום מה התעוררתי כיום ברגל שמאל. ועדין מרצד במוחי הפסוק שממנו נלמד הגעלת כלים. "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה: אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת: כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:" היכן לעזאזל ציוה אלהים את משה ? לכל היותר בבשר החטאת נאמר "וְאִם בִּכְלִי נְחשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם:" ללא כל תזכורת מהגעלה וליבון. "מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס: תנו רבנן מריקה ושטיפה בצונן דברי רבי וחכמים אומרים מריקה בחמין ושטיפה בצונן מ"ט דרבנן? מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים ורבי אמר לך הגעלה לא קאמינא כי קאמינא למריקה ושטיפה דבתר הגעלה ורבנן אם כן לכתוב קרא או מורק מורק או שוטף שוטף מאי ומורק ושוטף שמע מינה מריקה בחמין ושטיפה בצונן ורבי אי כתיב ומורק מורק ה"א תרי זימני מורק או תרי זימני שוטף לכך כתיב ומורק ושוטף לומר לך מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס:" "ובפירוש מריקה ושטיפה נחלקו תנאים בברייתא, יש שאומר מריקה הגעלה בחמין ושטיפה בצונן. ויש מי שאומר מריקה ושטיפה שתיהן בצונן לבתר הגעלה [שאחרי ההגעלה], כדתנן לקמן בסמוך אלא שמריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטויפת הכוס, שזה מבחוץ וזה מבפנים, כלומר שטיפה מבחוץ ומריקה מבפנים. והלכה כדברי האומר מריקה בכחמין ושטיפה בצונן:" (ברטנורא) "מריקה בחמין ושטיפה בצונן במים לא ביין ולא במזג ולא בשאר משקין והמריקה והשטיפה כמריקת הכוס ושטיפתו והשפוד והאסכלה מגעילן במים חמים על גבי האש ואחר כך מדיחן:" לכאורה, בין רבי ובין רבנן מצריכים בחטאת הגעלה בחמין ושטיפה בצונן אחר הגעלה. וזאת, בעקבות פרשת גיעולי כלים שהמציא אלעזר הכהן. אך אם "מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס" "כלומר שטיפה מבחוץ ומריקה מבפנים" (ברטנורא) אזיי בהכרח שהמריקה הינה בצונן בלבד. ואיך זה לעזאזל במקום לזעוק מרה על המצאתו של אלעזר הכהן, ממציאים לנו פרשת גיעולי כלים ? מה גם שבפרשת גיעולי כלים לא מוזכר אלא ליבון או שטיפה. ללא הגעלה או עירויי ברותחין. תכליס, היכן ציוה אלהים את משה בפרשת גיעולי כלים ? ומהו משמעות הלשון של מריקה ?