אבל זה בדיוק מה שאני שואל
מאיפה לך הבטחון, שהגשמה עצמית חייבת לבוא על חשבון אנשים אחרים? אם אני קורא בין השורות, אז מה שאת בעצם אומרת זה דבר כזה: "יש לי כל מיני מחוייבויות, ואני לא יכולה סתם ככה לשכוח מהן ולהחליט לעשות מה שמתחשק לי" זה בעצם מה שאת אומרת, נכון? ואת צודקת. סתם ככה לעשות מה שמתחשק לך, זה באמת לא בא בחשבון. אבל מאיפה לך שאין דרך אחרת להגיע, בטווח הארוך, אל היעד המיוחל? האם בדקת את העניין לעומק? אני, אגב, לא מדבר פה סתם ברמת הפלסף. יצא לי להכיר לא מעט אנשים, ובכללם אימהות שמחזיקות משפחה, שחשבו כמוך בהתחלה. ובסוף הם מצאו את דרך להגשים את החלומות שלהם מבלי שזה יבוא על חשבון המשפחה שלהם. כל אדם הוא שונה. כל סיפור הוא שונה. אבל מעולם לא נתקלתי במישהו שחיפש את הדרך האישית שלו להגשמה עצמית ברצינות, ולא מצא אותה.