ההמינון ה70 של ישראל
ש
חגיגה בשמיים - מאת דוד אשל
כָּל הַמִּי וְהַמִּי שֶׁעָלוּ לַשָּׁמַיִם
מַשִּׁיקִים שָׁם כּוֹסִית וְשׁוֹתִים שָׁם לְחַיִּים,
וּכְשֶׁסֵּלֶבּ חָדָשׁ מַגִּיעַ
שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יֵשׁ בָּרָקִיעַ.
עוֹשִׂים לוֹ קַבָּלַת פָּנִים
וְהוּא מַרְגִּישׁ בָּעֲנָנִים,
תּוֹךְ זְמַן קָצָר הוּא מִשְׁתַּלֵּב
וּמִתְנַהֵג גַּם שָׁם כִּסֵלֶבּ.
יֵשׁ לְמַעְלָה תַּקָּנוֹן
וּלְכָל אֵירוּעַ יֵשׁ סִגְנוֹן
אֲבָל... חָסֵר לָהֶם הִמְנוֹן,
הִתְכַּנְּסָה הַחֲבוּרָה
לִבְחוֹר הִמְנוֹן עִם אֲמִירָה.
לֹא הַהֲגַנָּה, לֹא לֶחִ"י וְלֹא אֶצֶ"ל,
פָּתַח בִּדְבָרָיו, בִּנְיָמִין זְאֵב הֶרְצֵל,
אֲנִי חָתַמְתִּי אֶת הַחוֹזֶה לַמְּדִינָה
וַאֲנִי אֶקְבַּע מִילִים, וְאַתֶּם... מַנְגִּינָה.
"אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה"
אֵלֶּה מִילוֹת הַהִמְנוֹן... תּוֹדָה !
הִמְשִׁיךְ אַחֲרָיו חַיִּים נַחְמָן:
הַהִמְנוֹן שֶׁלִּי כָּתוּב מִזְּמַן,
"שָׁלוֹם רַב שׁוּבֵךְ צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת"
מִכָּאן גַּם אִם נִרְצֶה לֹא נוּכַל לָרֶדֶת.
גָּעַר בּוֹ נָתָן אַלְתֵּרְמַן:
אַתָּה מְיֻשָּׁן... בִּיַאלִיק נַחְמָן,
הַיּוֹם אֵין שִׁימוּשׁ בְּמִלְּעֵיל
לָכֵן מְיֻתָּר מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לְעֵיל.
תַּסְכִּים עִמִּי בְּלֵית כָּל בְּרֵרָה
שֶׁהַהִמְנוֹן שֶׁנַּשְׁמִיעַ, יֻשְׁמַע בְּמִלְּרַע,
לָכֵן, "עוֹד חוֹזֵר הַנִּיגוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְוא"
מִכָּאן לְבֵיתְךָ... לְעוֹלָם אֵינְךָ שָׁב.
הִתְרוֹמֵם וְצָעַק בֶּן-גוּרְיוֹן:
אַל תְּחַפְּשׂוּ שׁוּם רַעְיוֹן!
אֲנִי קוֹבֵעַ וְלֹא שׁוֹאֵל,
הַהִמְנוֹן הוּא: "הַהַכְרָזָה עַל הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל".וְאָז פָּרַץ לוֹ שַׁ"י עַגְנוֹן:
מִסִּפּוּרַי... נַרְכִּיב אֶת הַהִמְנוֹן!
וְאֶל בֶּן-גוּרְיוֹן פָּנָה בָּרֻגְזָה:
דְּבָרֶיךָ אֵינָם הִמְנוֹן, הֵם רַק הַכְרָזָה!
רַק אִם נַחְזֹר לִ"תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם"
אוּלַי נָשׁוּב גַּם... שׁוּב לִנְשֹׁם!
הִתְרַגֵּז עָלָיו קִישׁוֹן:
שַׁ"י, לֵךְ לָנוּחַ, לֵךְ לִישֹׁן!
אַתָּה כָּאן כְּ"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן"
אֵין כָּאן נוֹבֶּל, אֵין כָּאן כְּלוּם,
אֲנִי בִּמְיוּחָד לְכָאן בָּאתִי
לִכְתֹּב הִמְנוֹן מִתּוֹךְ "סָאלַח שָׁבָּתִּי".
וּבְקוֹל מְנֻמָּס עִם שֵׂעָר מַאֲפִיר
מִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה גַּם שַׁיְיקֶה אוֹפִיר:
תִּשְׁקוֹל בְּבַקָּשָׁה מַר קִישׁוֹן וְאוּלַי...
שֶׁהַהִמְנוֹן יִהְיֶה מְ"הַשּׁוֹטֵר אֲזוּלַאי"?
אֲנִי מַסְכִּים! הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה הִיסְטוֹרִי
אֲפִילוּ אוּלַי... מִתּוֹךְ "אוֹפְסַיְד סְטוֹרִי".
הִתְעָרֵב ד"ר יוֹסֵף בּוּרְג וְאָמַר בְּרוּרוֹת:
הַהִמְנוֹן חַיָּב לִהְיוֹת :"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת"!
וְאָז בָּקַע קוֹלָהּ שֶׁל אִישָׁה :
פֹּה בַּמָּקוֹם... נְשַׁנֶּה הַגִּישָׁה,
כָּאן נָשׁ&
ש
חגיגה בשמיים - מאת דוד אשל
כָּל הַמִּי וְהַמִּי שֶׁעָלוּ לַשָּׁמַיִם
מַשִּׁיקִים שָׁם כּוֹסִית וְשׁוֹתִים שָׁם לְחַיִּים,
וּכְשֶׁסֵּלֶבּ חָדָשׁ מַגִּיעַ
שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יֵשׁ בָּרָקִיעַ.
עוֹשִׂים לוֹ קַבָּלַת פָּנִים
וְהוּא מַרְגִּישׁ בָּעֲנָנִים,
תּוֹךְ זְמַן קָצָר הוּא מִשְׁתַּלֵּב
וּמִתְנַהֵג גַּם שָׁם כִּסֵלֶבּ.
יֵשׁ לְמַעְלָה תַּקָּנוֹן
וּלְכָל אֵירוּעַ יֵשׁ סִגְנוֹן
אֲבָל... חָסֵר לָהֶם הִמְנוֹן,
הִתְכַּנְּסָה הַחֲבוּרָה
לִבְחוֹר הִמְנוֹן עִם אֲמִירָה.
לֹא הַהֲגַנָּה, לֹא לֶחִ"י וְלֹא אֶצֶ"ל,
פָּתַח בִּדְבָרָיו, בִּנְיָמִין זְאֵב הֶרְצֵל,
אֲנִי חָתַמְתִּי אֶת הַחוֹזֶה לַמְּדִינָה
וַאֲנִי אֶקְבַּע מִילִים, וְאַתֶּם... מַנְגִּינָה.
"אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה"
אֵלֶּה מִילוֹת הַהִמְנוֹן... תּוֹדָה !
הִמְשִׁיךְ אַחֲרָיו חַיִּים נַחְמָן:
הַהִמְנוֹן שֶׁלִּי כָּתוּב מִזְּמַן,
"שָׁלוֹם רַב שׁוּבֵךְ צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת"
מִכָּאן גַּם אִם נִרְצֶה לֹא נוּכַל לָרֶדֶת.
גָּעַר בּוֹ נָתָן אַלְתֵּרְמַן:
אַתָּה מְיֻשָּׁן... בִּיַאלִיק נַחְמָן,
הַיּוֹם אֵין שִׁימוּשׁ בְּמִלְּעֵיל
לָכֵן מְיֻתָּר מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לְעֵיל.
תַּסְכִּים עִמִּי בְּלֵית כָּל בְּרֵרָה
שֶׁהַהִמְנוֹן שֶׁנַּשְׁמִיעַ, יֻשְׁמַע בְּמִלְּרַע,
לָכֵן, "עוֹד חוֹזֵר הַנִּיגוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְוא"
מִכָּאן לְבֵיתְךָ... לְעוֹלָם אֵינְךָ שָׁב.
הִתְרוֹמֵם וְצָעַק בֶּן-גוּרְיוֹן:
אַל תְּחַפְּשׂוּ שׁוּם רַעְיוֹן!
אֲנִי קוֹבֵעַ וְלֹא שׁוֹאֵל,
הַהִמְנוֹן הוּא: "הַהַכְרָזָה עַל הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל".וְאָז פָּרַץ לוֹ שַׁ"י עַגְנוֹן:
מִסִּפּוּרַי... נַרְכִּיב אֶת הַהִמְנוֹן!
וְאֶל בֶּן-גוּרְיוֹן פָּנָה בָּרֻגְזָה:
דְּבָרֶיךָ אֵינָם הִמְנוֹן, הֵם רַק הַכְרָזָה!
רַק אִם נַחְזֹר לִ"תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם"
אוּלַי נָשׁוּב גַּם... שׁוּב לִנְשֹׁם!
הִתְרַגֵּז עָלָיו קִישׁוֹן:
שַׁ"י, לֵךְ לָנוּחַ, לֵךְ לִישֹׁן!
אַתָּה כָּאן כְּ"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן"
אֵין כָּאן נוֹבֶּל, אֵין כָּאן כְּלוּם,
אֲנִי בִּמְיוּחָד לְכָאן בָּאתִי
לִכְתֹּב הִמְנוֹן מִתּוֹךְ "סָאלַח שָׁבָּתִּי".
וּבְקוֹל מְנֻמָּס עִם שֵׂעָר מַאֲפִיר
מִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה גַּם שַׁיְיקֶה אוֹפִיר:
תִּשְׁקוֹל בְּבַקָּשָׁה מַר קִישׁוֹן וְאוּלַי...
שֶׁהַהִמְנוֹן יִהְיֶה מְ"הַשּׁוֹטֵר אֲזוּלַאי"?
אֲנִי מַסְכִּים! הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה הִיסְטוֹרִי
אֲפִילוּ אוּלַי... מִתּוֹךְ "אוֹפְסַיְד סְטוֹרִי".
הִתְעָרֵב ד"ר יוֹסֵף בּוּרְג וְאָמַר בְּרוּרוֹת:
הַהִמְנוֹן חַיָּב לִהְיוֹת :"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת"!
וְאָז בָּקַע קוֹלָהּ שֶׁל אִישָׁה :
פֹּה בַּמָּקוֹם... נְשַׁנֶּה הַגִּישָׁה,
כָּאן נָשׁ&