ההפרעה הזו הרסה את חיי.

[Osty]

 

[Osty]

ההפרעה הזו הרסה את חיי.

אין לי מושג מה זה. כנראה חצי פריקה וחצי קריאה לעזרה. אני כותב את כל זה בדמעות. כי אני כבר לא חושב שאפשר לעזור לי. מאז שאני זוכר את עצמי, אני זוכר כמויות עצומות של חרדה, פחד, פאניקה. דברים שילדים לא אמורים לעבור, בשבילי זה היה סיוט. גדלתי עם זה. ומגיל לגיל החרדות האלו רק הלכו והתעצמו. רק בגיל 17 הבנתי מה בדיוק יש לי. OCD, מאוד לא אופייני, אבל OCD על פי האבחנה. זה הרס לי את החיים כבר מגיל צעיר. לא יכולתי ללכת לבית הספר או ללמוד, ונאלצתי לנשור. כל החיים אני זוכר את עצמי בבית, חי עם חרדות שאני לא יודע אפילו את המקור אליהן. עם השנים התפתחו בי חרדות נטישה, התקפי פאניקה רציניים מאוד וקנאה בלתי פוסקת בקשרים (מיד ארחיב). בשנות ה-עשרה המוקדמות שלי הכרתי בחורה שהייתה כל החיים שלי, למשך 13 שנה. כיום אומר שהיא הייתה לא בסדר, כי היא די ניצלה את המצב הזה וידעה שעובר עלי משהו. אבל זה היה מזמן - אני סולח לה. אני אהבתי אותה כמו שבחיים לא אהבתי אף אחד. נתתי לה הכל. אפילו הגענו בסופו של דבר למצב שהיא הרגישה כלפי משהו הדדי (או שלא, אחר כך היא שינתה את דעתה...). ואז לצערי ההפרעה התפרצה לראשונה (בצורה שבאה לידי ביטוי מול אחרים). היא עברה הרבה התקפי קנאה איתי, התקפי פרנויה (אפילו דברים לא רציונלים), חוסר ביטחון נמוך בצורה דרסטית וכל מופע האימה ש-OCD יודעת לתת. מיותר לציין שלא יצא מזה כלום, והיא עזבה אותי לזמן-מה. כעבור קצת יותר מעשור זה התפרץ מחדש, ממש לפני שהיא כבר מצאה מישהו והתחתנה איתו. זה הרס אותי. מה שקרה איתה בין לבין לא רלוונטי לפריקה הזו. מצאתי את עצמי חי את ההפרעה הזו בכל מקום או נושא שהיו חשובים לי. יחסי לאנשים, למשפחה, לעבודה. הכל מוצף באובססיות, שיותר נכון נאחזתי בהם בגלל כמות הפחדים שהיו לי בנושאים האלו. מצאתי את עצמי גם מכיר עוד בחורות והורס את הכל יחד איתן. בשנתיים האחרונות הגעתי למצב שכל כך הייתי חרד (בצורה טורדנית מאוד) עד שהגעתי למצב שבשביל להשאר רגוע, מחקתי את כל החברים שלי מהחיים. הם לא היו חברים אמיתיים, אבל זה לא העניין. פשוט פחדתי. עד שהגיעה בחורה מקסימה לחיים שלי. שבחיים לא שפטה אותי, בחיים לא עזבה אותי, תמיד עודדה אותי והייתה שם בשבילי. שגרמה למצב הנפשי שלי להיות הרב הרבה יותר טוב. פיתחתי בסוף רגשות גם כלפיה... איך לא? גם אחרי שכבר הגעתי למצב שלא רציתי אף אחת. היא נתנה לי להבין, בצורה עדינה, שזה לא הדדי מבחינתה אך הדגישה כמה שהיא אוהבת אותי באופן רגיל. ובאמת המשכנו מאז לדבר כל יום, כאילו כלום לא קרה. לצערי, בשלב כלשהו ההפרעה שוב התפרצה. עם כל הדברים שהיו עם הבחורה הקודמת, רק כפול. אבל היא לא עזבה אותי בניגוד לקודמת, היא פשוט הבינה את מה שאני עובר. לפני זמן מה היא נכנסה למשבר בעקבות משהו שקרה. לא אפרט, כי בכל זאת... אך אני הייתי שם איתה במהלך כל הזמן הזה. הרגעתי אותה, שמחתי אותה, חיבקתי אותה המון. הרגשתי שאני קרוב אליה יותר מאי-פעם, כי חוויתי את הכאב שלה כאילו היה שלי. ואז באמצע כל זה לא יכולתי לעצור את ההפרעה שלי יותר. היו לי המון פחדים בנוגע אליה ונתתי להם לצאת, כי כבר לא יכולתי יותר. ואז גיליתי שאחד מהפחדים שהכי פחדתי מהם היו נכונים: היא מרגישה משהו כלפי בחור מסויים כי הוא היה איתה בתקופה הזו. עם כל החוסר עמוד שדרה שההפרעה הזו הביאה אותי אליה, שאלתי למה כלפיו, ולא כלפי מי שהיה איתה ועשה עבורה בתקופה הזו יותר ממנו. התשובה הייתה צפויה - בגלל ההפרעה שלי. בגלל כל ההתקפים. היא אמרה שהיא אשכרה הרגישה כלפי קצת קודם לכן, אבל עד שהגיעה ההפרעה וההתפרצויות שלה. היא אמרה שגם אם אצא מזה, היא לא רואה שום אפשרות שהיא תרצה איתי משהו. זה הרס אותי. זה היה אתמול. פגעתי בעצמי, רציתי באמת ובתמים למות. הקשר שלי ושלה במצב מאוד עדין עכשיו. ואני מפחד כל כך שיהרס אז אני ממעיט בדיבור איתה. אני לא יודע מה עוד לעשות. אני ממש בוכה כרגע לעזרה. זה או למצוא דרך, אם קיימת בכלל, לרפא אותי, או למות. רציתי אתמול לאשפז את עצמי אך אבא שלי סירב בכל תוקף ושכנע אותי לרדת מזה, כי אולי קיים פתרון אחר. אני איבדתי את האמונה שלי. אני מלא בכאב וחרדה ברמה שאני לא יודע אפילו איך להתחיל לעצור. אנא. אם מישהו מכם חושב שגם אחרי כל זה אפשר להוציא אותי מהמצב הזה, אל תמנעו ממני לדעת. אני כרגע במצב שאני מוכן לעשות הכל מלהפטר מההפרעה הזו. אני פשוט לא בטוח כבר שאפשר לטפל בה במצבי. תודה גדולה לכל מי שקרא עד כה. (גילוי נאות- אני לוקח כדורים כבר כמה שנים. אנטי-דכאוניים ואנטי-פסיכוטיים)

 

[DOCTOR W H O]

היי חבר

אני מבינה מה אתה עובר. זה לא מצב קל בכלל. מי כמוני יודעת כמה האוסידי יכול לדפוק ולהרוס את החיים. בעצמי עברתי תקופות נוראיות איתו שמנעו ממני המון דברים בחיים לתקופות ארוכות. אבל מאותו ניסיון קשה, אני יודעת שאפשר להלחם בו, וכן לנצח. אני יודעת עברת כאב לב עם האוסידי משתי נשים. אך שוב מנסיון, לאהבה, האוסידי לא משנה. אומר על בן זוגי שעושה בשבילי דברים לא הגיוניים, רק בגלל האוסידי ולא רואה בי חסרת עמוד שידרה. האדם הנכון לא יהיה אכפת לו כמה קשה לך. הוא יהיה שם למרות הכל. וזה יגיע, אני מבטיחה לך. אמרת שאתה לוקח כדורים. תוכל לשתף אם היית בטיפול מסוים ואם כן באיזה?

 

[Osty]

תודה, אבל זה מרגיש לי רע-

לצייר אותה כבחורה לא בסדר. היא יודעת מה עובר עלי והיא דואגת לי.

 

[DOCTOR W H O]

היי

ברור שהיא בסדר. להיפך, היא היתה שם ותמכה, לא אומרת דבר רע עליה אבל האדם שירצה לחיות איתך כל החיים, הדברים הקטנים הללו לא יזיזו לו, כך שאל יאוש

 

[אברהם ביטקין]

מאד מצער לשמוע על דבר הזה שהולך איתך כל כך הרבה שנים

אבל כל אחד עובר את זה אחרת, וטוב שאתה לא מתיאש! אני מזמין אותך לצפות בדבר הזה ולהגיד לי למה התחברת...

 

[אברהם ביטקין]

מאד מצער לשמוע על דבר הזה שהולך איתך כל כך הרבה שנים

אבל כל אחד עובר את זה אחרת, וטוב שאתה לא מתיאש! אני מזמין אותך לצפות בדבר הזה ולהגיד לי למה התחברת...