גבע אלון בביט - ועוד כמה דברים טובים.
הבטחתי ולכן אקיים.סתם נו, אני מקיים כי אני נהנה לכתוב לכם על גבע ועלהחיים. מאז שהפכתי ל"אדם רציני" הפסקתי לפקוד הופעות. כמעט. השילוב הזה של חוסר שעות שינה עקב סיום מאוחר של הופעות והצורך להפגין ביצועים ולהפיק תוצאות במהלך 11 שעות עבודה יומיות, לא עובדים ביחד. תוסיפו לזה מעבר לעיר שכמות ההופעות בה מינימלית מאוד, אז אני בעיקר מתגעגע, מאוד מתגעגע, לימי ה"סטודנט" העליזים, שבהם פקדתי כ3 הופעות בשבוע וספגתי יצירות וחוויות בשפע, עכשיו יש לי חוויות מסוג אחר
, והמזל הטוב איתי. ולמה אני מספר לכם את זה ? כי השבוע הייתה הופעה של גבע אלון בעירי, אומנם זה היה ביום חמישי וזה לא התנגש בעבודה מוקדמת למחרת בבוקר, אבל הייתי הרוג מעייפות, שבוע מטורף עבר עלי ואפילו ארוסתי הטריה והיקרה לא הייתה בעיר כדי לשכנע אותי ללכת להופעה הזאת והייתי על סף ויתור. השעות עברו, שכבתי הרוג על הספה, ועסקתי בסוגיה הקשה. ללכת או לא ללכת ? זאת השאלה ! ואז פתאום נזכרתי, נזכרתי בימי הסטודנט העליזים שהייתי פוקד הופעות של אומנים עם שמות מוזרים שבדיוק באותו הבוקר החליטו שהם מתחילים ליצור ואני חשבתי שאני מקדם ונותן תקווה לאומנים מתחילים. שהייתי יושב בסינדרום וחושב על אומן א' שהוא האליל הבא של מדינת ישראל ועל אומנית אחרת שהיא פשוט כנראה לא מודעת לכמה פאתטית היא נראית או לאומן אחר שאם רק ישנה את א' או יוסיף את ב' אז הוא יתחיל להיות כוכב וככה הלאה... מי ישמע אני מבין משהו. גבע מגיע לחיפה ואני לא יהיה שם ? אני יודע שגבע כבר ממלא את הביט בלי להתאמץ אבל עדין גבע מסמל תקופה. אני חייב ללכת. רק בשביל להחזיר את עצמי לכמה שעות לאותה התקופה. זה התחיל בטל כהן שלו , אני די בטוח שזה היה שמו, ממש חזרה לתקופה ההיא, חימום טוב ומעניין, אם האנשים שישבו לידי אולי היו מפסיקים לדבר לרגע אולי הם היו נמנעים מהקללה האפגנית שהטלתי עליהם וגם אני הייתי מצליח לקלוט קצת יותר מהמילים שהוא שר. אין ספק שחסר לו עוד ניסיון ועוד טונות של בטחון עצמי, אבל הוא בדרך הנכונה , הוא מרגש , הוא די ייחודי, יש לו קול טוב, והוא בוחר נכון את מי לחמם, הקהל של גבע אהב אותו מאוד, אולי הם שמעו יותר טוב ממני גם את המילים. רק דבר אחד הפריע לי מאוד, 8 שירים חימום? כ-חצי שעה הופעת חימום? מישהו שם נפל על הראש ? אני רוצה את הגבע שלי , 4 שירים נהניתי מאדון שלו, אחר כך כבר רשמתי את שמו, אמרתי לעצמי שאני אשתדל לעקוב אחריו ועכשיו תנו לי קצת מהגבע שלי. גבע עולה לבמה ואני עובר מקום לקדמת הקהל, איפה ששקט , האנשים מרוכזים במופע ולא באוכל. ההופעה מתחילה – מתחילה עם "wall of sound", השיר הזה, שהוא אחד האהובים עלי, עוצר את הזמן. לוקח את כל מה שהיה עד אותו הרגע בערב הזה ומוחק אותו לחלוטין, אתה נשאב לתוך ההופעה שרק השנייה התחילה. לתוך הסולו האינסופי של השיר הזה. לתוך האחת ההופעות הטובות של גבע שראיתי. וראיתי מספיק. אני חושב שזה בגלל 2 גורמים – קהל חיפאי סופר-מולהב שכל פריטה של גבע על הגיטרה גורמת לו להזיל ריר, מה שגורם לגבע להתרגש יותר מהרגיל ולתת ביצועים שהם קצת אקסטרא יותר ארוכים ומושקעים. תענוג. והגורם השני - גיטרה חשמלית. כולנו יודעים איך גבע לוקח את האקוסטית והופך אותה למין-גיטרה חשמלית מיוחדת עם קצת אפקטים. והוא לא ממעט להשתמש ב"טריק" הזה. והוא עושה זאת מצוין. אבל כבר ראיתי את זה מספיק פעמים. הפעם אחרי 4 שירים נקרע לגבע המיתר באקוסטית והוא עבר לחשמלית, הופעה כמעט שלמה כשגבע על החשמלית, נתן הרגשה של הופעה של הפלייניג בייבי. עוצמות חייתיות בריבוע. קחו את הרשום לעיל ותוסיפו לתבשיל חיבור מושלם ללהקת העצים ותקבלו סטייק אנטריקוט מלא בדם שקורע את הבמה. אך אני יכול להריח אותו עד לפה גם עכשיו. בניגוד גמור לפעם הקודמת שראיתי אותו איתם, הפעם החיבור הצליח , גבע עם חשמלית הולך מצוין עם העצים, כולם נהנו , כולם התלהבו, היה מסיבה גדולה, כשהסיום שלה היה גבע בתוך הקהל מנגן בין האנשים. מרגש. האמנתי לו כשבסוף ההופעה הוא אמר שזאת הייתה האחת ההופעות שהוא הכי נהנה בהם. גם אני. השעה 1 בלילה ואני חוזר הביתה, קצת מתגעגע לימי ת"א העליזים ולהופעות הרבות. אבל הרבה יותר מתגעגע לבת זוגתי המדהימה שהלכה לראות עם אמא שלה את ה"לה-סקלה" בפארק הירקון. יאללה שתחזור כבר... ואם כבר נזכרתי בימי עידוד המוזיקה העליזים מעברי הלא רחוק, אז מיכל גבע ועינב גקסון כהן בשבוע הבא בהחלט יכולות להשיב לי את היומרה שאני מקדם אומנים במקומות שהם עדין לא מוכרים בהם מספיק. הריי בסופו של דבר כל מה שאנחנו עושים , זה קודם כל בשביל עצמנו לא ?
אם אתם גרים בחיפה, אז בואו, נראה לי שיהיה מדליק.... מה אתם אומרים אני אצליח לשכנע את גבע להופיע אצלי בחתונה ? (בתשלום ראוי כמובן) יש בזה משהו אלטרנטיבי לא ? מקווה שבני הדודים והסבתא של בת זוגתי יאהבו את הרעיון ...
