הודנא בטכסאס, מדינה לעם הפומבדיתאי
סוכנות החדשות הבין-מג'נונית , המכובדת, הנודעת בשם "זעמך" ("זרזיר-עט מסויים כתב"), בשיתוף-פעולה הדוק עם יריבתה, "א.א.א." ("אישה אחת אמרה"), מדווחת על התקדמות מהממת ממש במאבק נגד האימתנות נוסח "אלקאעידה", התקדמות שהושגה בכך שראשית, כל המאחזים הבלתי-חוקיים שהוקמו ב"שטחים" שסופחו שרירותית לארצות-הברית, מחוץ לשלוש-עשרה המושבות האמריקאיות המקוריות, שחתומות היו על מגילת העצמאות של ארצות-הברית, בכלל, וכאלה שסופחו, תוך הפרת צווי הוועד האינדיאני העליון, הן בתחום הגדה המיזרחית של המיסיסיפי והן על גדתו המערבית, יפורקו ותושבי מאחזים בלתי-חוקיים אלה יפונו משם בכוח-הזרוע, ללא הירהור ועירעור, למען תיפארת חלום השלום - ושנית, בכך שסוכם על "הודנא" בין ארצות-הברית לבין "אלקאעידה", הודנא שמשך-זמן תוקפה נועד להשתרע עלן פני מאה שנה. זאת ועוד: "הודנא" גמורה שוררת כרגע בין שילטונות טכסאס ונציגיהם מחד לבין בין-לאדן וחבר-ה"אירהאביינה" שלו, הודנא שהמימשל באוסטין התחייב חגיגית,קבל עם ועולם לכבדה, כראוי ל"הודנא". ייתר על כן, שטחים נירחבים ממדינת טכסאס, המהווה "מאחז" אחד גדול שאפילו לא ניזכר בתצהיר-העצמאות, הוקצב כמיתחם למדינה האלקאעידתית העתידה לקום שמה, על חשבון משלם המיסים האמריקאי, כמובן. הלזאת לא התקדמות משמעותית, ראויה לשמה, ייקרא, שאל לה לישראל להחמיץ היזדמנות פז זו לחקותה כמופת חותך – ולא רק ישראל בלבד, אלא כמובן גם מצרים שמעתה והלאה כפסע בינה לבין כינונה של מדינה עברית ריבונית בארץ גושן, שכידוע היה קיים שם יישוב עברי צפוף בימי קדם, זמן עצום בטרם ניצפו שם פרצופים של ערבים כלשהם, וכן בתל-אביב שעל נהר כבר,בסורא, פומבדיתא ונהרדעא, וייתר אתרים ששייכים היו לשעבר למדינה היהודית העצמאית בתוככי עיראק, בראשותו של הריש-גלותא, מר זוטרא, שגם שם, לפי דיווחה האמין של "זעמך" ("זרזיר עט מסויים כתב"), שוב תוקם כעת מדינה ריבונית של העם הפומבדיתאי המהולל, למען דעת כל באי-עולם שהערבים מכבדים את התחייבויות ה"הודנא" שלהם בכל-עת, וכי רק "בנו קורוד וחנאזיר" הללו (בני הקופים וחזירי-הבר), שבגללם פרצו שתי מילחמות-העולם, הראשונה ווהשנייה, וקרסו מיגדלי-התאומים, הם הם המואסים בשלום והמכשילים אותו בזדון-ליבם הציוני.. תכסה הבושה את פני אויבי השלום ואחוות-העמים ומחללי קדושת ההודנא. נ"ב: במיקרה שדיווחיהם של "זעמך" ושל "א.א.א." יתבררו, ח"ו, כבדויים וכחסרי-שחר מכל-וכול, מתבקשים כבוד הקורא והקוראת אנא, לשוב לשפייותם. הוגה דעות
סוכנות החדשות הבין-מג'נונית , המכובדת, הנודעת בשם "זעמך" ("זרזיר-עט מסויים כתב"), בשיתוף-פעולה הדוק עם יריבתה, "א.א.א." ("אישה אחת אמרה"), מדווחת על התקדמות מהממת ממש במאבק נגד האימתנות נוסח "אלקאעידה", התקדמות שהושגה בכך שראשית, כל המאחזים הבלתי-חוקיים שהוקמו ב"שטחים" שסופחו שרירותית לארצות-הברית, מחוץ לשלוש-עשרה המושבות האמריקאיות המקוריות, שחתומות היו על מגילת העצמאות של ארצות-הברית, בכלל, וכאלה שסופחו, תוך הפרת צווי הוועד האינדיאני העליון, הן בתחום הגדה המיזרחית של המיסיסיפי והן על גדתו המערבית, יפורקו ותושבי מאחזים בלתי-חוקיים אלה יפונו משם בכוח-הזרוע, ללא הירהור ועירעור, למען תיפארת חלום השלום - ושנית, בכך שסוכם על "הודנא" בין ארצות-הברית לבין "אלקאעידה", הודנא שמשך-זמן תוקפה נועד להשתרע עלן פני מאה שנה. זאת ועוד: "הודנא" גמורה שוררת כרגע בין שילטונות טכסאס ונציגיהם מחד לבין בין-לאדן וחבר-ה"אירהאביינה" שלו, הודנא שהמימשל באוסטין התחייב חגיגית,קבל עם ועולם לכבדה, כראוי ל"הודנא". ייתר על כן, שטחים נירחבים ממדינת טכסאס, המהווה "מאחז" אחד גדול שאפילו לא ניזכר בתצהיר-העצמאות, הוקצב כמיתחם למדינה האלקאעידתית העתידה לקום שמה, על חשבון משלם המיסים האמריקאי, כמובן. הלזאת לא התקדמות משמעותית, ראויה לשמה, ייקרא, שאל לה לישראל להחמיץ היזדמנות פז זו לחקותה כמופת חותך – ולא רק ישראל בלבד, אלא כמובן גם מצרים שמעתה והלאה כפסע בינה לבין כינונה של מדינה עברית ריבונית בארץ גושן, שכידוע היה קיים שם יישוב עברי צפוף בימי קדם, זמן עצום בטרם ניצפו שם פרצופים של ערבים כלשהם, וכן בתל-אביב שעל נהר כבר,בסורא, פומבדיתא ונהרדעא, וייתר אתרים ששייכים היו לשעבר למדינה היהודית העצמאית בתוככי עיראק, בראשותו של הריש-גלותא, מר זוטרא, שגם שם, לפי דיווחה האמין של "זעמך" ("זרזיר עט מסויים כתב"), שוב תוקם כעת מדינה ריבונית של העם הפומבדיתאי המהולל, למען דעת כל באי-עולם שהערבים מכבדים את התחייבויות ה"הודנא" שלהם בכל-עת, וכי רק "בנו קורוד וחנאזיר" הללו (בני הקופים וחזירי-הבר), שבגללם פרצו שתי מילחמות-העולם, הראשונה ווהשנייה, וקרסו מיגדלי-התאומים, הם הם המואסים בשלום והמכשילים אותו בזדון-ליבם הציוני.. תכסה הבושה את פני אויבי השלום ואחוות-העמים ומחללי קדושת ההודנא. נ"ב: במיקרה שדיווחיהם של "זעמך" ושל "א.א.א." יתבררו, ח"ו, כבדויים וכחסרי-שחר מכל-וכול, מתבקשים כבוד הקורא והקוראת אנא, לשוב לשפייותם. הוגה דעות