הזירה 2- פרק 36- הציור

[YossihNew]

פרק שמתגלים בו המון, המון, המון דברים חשובים!

דברים מתחילים להתחמם...

ניסים כועס מהתרגיל שעשו לו ומחפש אשמים. בר מצוברחת גם היא אבל מקבלת עידוד מפתיע. טוהר מדברת עם דובי על כל מה שקרה לה לאחרונה. גפן וספיר מתעמתות ועופר מגלה משהו.

קריאה נעימה!​

 

[YossihNew]

אחרי הפעמון!

*רואים את מאיר שמסתכל על המצלמה בכעס, עם משקפי שמש עליו.*

מאיר: "זה מאיר אלאלוף. וחשבתי הרבה מאוד בזמן האחרון. יש כאן יותר מניצחונות והפסדים. אפילו יותר מקאמבק. אפילו יותר מהאליפות. בחודשים האחרונים שלי בקריירה אני חטפתי, כוסחתי, וחתכו אותי. יואב בקשי, עופר יבין, תמיד לקחו אותי לקצה. אבל תמיד קמתי וחזרתי כי אני מאיר אלאלוף וכבשתי הכול, אבל זה קצת יותר בעייתי, ניסים סיידא!"

*מאיר מוריד את משקפי השמש.*

מאיר: "היית צריך לבדוק שאני מחוסל לגמרי, בן אדם! אתה לא עוקר יד אחת, לא דוקר עין אחת, אתה גומר את העבודה! והאמת שזאת הייתה הטעות שלי! כי אתה עוד נושם אחרי הקרב האחרון שלנו, אתה, וגרושתי, שניכם נושמים! וזה החלק הבעייתי כאן בשבילי, שאתם מתרוצצים לכם. אבל גם אתם טעיתם. כי חשבתם שגמרתי. אבל אני עוד חי, וזה מה שמפחיד אתכם! אני נושם! אתם צריכים לחיות עם זה שאני נושם!"

*מאיר זורק את משקפי השמש על המצלמה.*

מאיר: "אני קם בבוקר, כולי כועס, לא מבין מי אני בכלל, לא מבין למה לעזאזל ניסים אלוף, או שגרושתי והבת שלי באותו ארגון! אבל אנחנו נלחמים על אליפות IWC. ואני לא יודע אם אני אקח את זה... אבל ממך, ניסים סיידא, אני אקח הרבה מאוד ממך. ואני אגיע לשם בכל מחיר. בשביל האיש שאתם פגעתם בו. החבר הכי טוב שלי. הייתם צריכים לבדוק שאני גמור! ומה שעשיתי לך בקרב האחרון שלנו, ניסים, זה כלום לעומת מה שאני אעשה לך הפעם! וגרושתי היקרה... תואר עבור תואר... או יותר נכון... תואר... לטוהר!"

*מאיר הולך.*​