הזמנה לדיון בנושא פער חברתי תרבותי
ממזרח ועד מערב בתרבות הישראלית במדינת ישראל מירקם חברתי-תרבותי מיוחד מאד, הנוצר מהצירוף יוצא הדופן של גורמים כגון: ההטרוגניות הגדולה של האוכלוסייה, יוצאי ארצות שונות החיים בצל האיום הבטחוני מפאת הסכסוך המתמשך עם מדינות ערב, וקיומו של מיעוט ערבי-ישראלי בצד רוב יהודי שולט. קיים שסע בעם - שסע לאומי חזק ביותר (קיימת עמדה שלילית כלפי הערבים, בפרט בקרב המגזר הדתי). השסע הדתי נתפס כשסע חמור נוסף, וכפחות חמור ממנו נתפס השסע האתני(60% חושבים שהמדינה הצליחה במיזוג הגלויות, אם כי מרבית האוכלוסייה מייחסת אפיונים חיוביים יותר ליוצאי אירופה ואמריקה. לפני קום המדינה ומעט אח"כ התגלם האתוס ההרואי בדימויים של ה"חלוץ", ה"צבר" וה"פלמ"חניק", מי ששירת בפלמ"ח היה אליטיסטי, עם מחויבות עמוקה לקולקטיב על חשבון התפתחות הפרט - הקיבוץ. ואיך זה קשור לעניינו של הפורום ? העלייה הראשונה והשנייה, כללה ברובה יוצאי התנועה הציונית שהגיעו מאירופה, ומברית המועצות, כמו גם חברי אגודת השומר ומאוחר יותר מי שהתגייס לפלמ"ח. היו גם תנועות ציוניות שפעלו בארצות ערב, במרוקו, באלג'יר, בסוריה, בעיראק ועוד. לכולנו זכורות אוניות עמוסות עולים מצפון אפריקה שהגיעו עם קום המדינה, ועולים מתימן שהגיעו על מרבד הקסמים, ועולים מעיראק וסוריה שהבריחו את הגבול, סיכנו את ביטחונם ובטחון ילדיהם והגיעו בדרך חתחתים ארצה. מכנה משותף היה באותה תקופה, להקים מדינה יהודית , להקים את מדינת ישראל. זה היה אז, בימיה הראשונים של המדינה. ואילו ההיום לטענת שמיר ואריאן (1982), מחדל קליטתם של העולים בשנות ה-50, בעיקר של יוצאי אסיה ואפריקה, יצר תחושות ניכור, שהופנו כלפי מפא"י, שהייתה המפלגה הדומיננטית באותה התקופה. תחושות התסכול האלה קיבלו ביטוי מובהק בבחירות 1977 והן מסבירות את המהפך הפוליטי. עם זאת, השינוי בדפוסי ההצבעה של המזרחים הורגש כבר בבחירות 1973, בהן התגלה האופי האתני של ההצבעה לליכוד ולמערך: מרבית מצביעי הליכוד היו מזרחים ואילו מרבית מצביעי העבודה היו אשכנזים (שפירא, 1989, 178). לפי פלד, (1998 ,Peled), המזרחים הם קבוצה פריפריאלית-למחצה במבנה החברתי של ישראל, והם ממוקמים בין המיעוט הערבי - שהוא קבוצה פריפריאלית (האזורים הפריפריאליים במדינת ישראל סובלים מבעיות תעסוקה קשות) הן על-פי הפרמטרים המעמדיים והן מבחינת השתייכותו הלאומית - לבין הקבוצה הדומיננטית, שהיא יהודית-אשכנזית בעיקרה. פלד במחקרו (1990 .Peled), מאשש את התזה הזאת, לטענתו, היהודים המזרחים מתחרים בשוק העבודה עם הערבים יותר מהיהודים האשכנזים. (מתוך: השסע החברתי-כלכלי בישראל: נייר עמדה מס' 21 (2000 – איריס ג'רבי וגל לוי, בהנחיית פרופ' רות גביזון)). מדינת ישראל קולטת עולים מאז ראשית הציונות ועד היום, מהמזרח ומהמערב, ואנו ערים להבדלי התרבויות, הבדלי הנורמות, התפיסות, אמונות דתיות וחברתיות, המושפעות מתרבות ארץ המוצא ולעתים גורמות לאיום על החברה הקולטת. האיום נובע מחשש של השתלטות תרבותית של קבוצת המהגרים ופגיעה או שינוי בנורמות הקיימות. פער תרבותי יכול לעורר עמדות שליליות, ליצור דעות קדומות וסטיגמות. בתחילת שנות ה-90, נפתחו שערי ברית המועצות וגל גדול של עולים הגיע לישראל (ועדיין), עלייה זו לוותה בחששות מפני תחרות על משאבים מועטים, כמו; מקומות עבודה (הגיעו הרבה אקדמאים, בכללם רופאים ומהנדסים), דיור ומשאבי רווחה , וכמו כן היוותה איוּם תרבותי על החברה שקלטה אותם. גם העלייה מאתיופיה לוותה בחששות, החששות היו שונים, חששות מפני מחלות מדבקות או מפגיעה ברמת החינוך, כאשר ילדי העולים ייקלטו במוסדות החינוך. האם קיים בכלל פער ?? ממתי הורגש הפער, בעקבות מה הוא התפתח, האם גם היום קיים הפער החברתי, אילו השפעות תורמות היום או מעודדות את המשך קיום הפער, האם הפער הוא רק מעמדי-כלכלי, או פוליטי, דתי או עדתי? ומה עם קיפוח עדתי, האם היה קיים, מתי הוא הורגש לראשונה, מהם הגורמים שעודדו קיפוח, אם בכלל - האם קיים קיפוח ? אני מקווה לדיון פורה. קסנדרה
ממזרח ועד מערב בתרבות הישראלית במדינת ישראל מירקם חברתי-תרבותי מיוחד מאד, הנוצר מהצירוף יוצא הדופן של גורמים כגון: ההטרוגניות הגדולה של האוכלוסייה, יוצאי ארצות שונות החיים בצל האיום הבטחוני מפאת הסכסוך המתמשך עם מדינות ערב, וקיומו של מיעוט ערבי-ישראלי בצד רוב יהודי שולט. קיים שסע בעם - שסע לאומי חזק ביותר (קיימת עמדה שלילית כלפי הערבים, בפרט בקרב המגזר הדתי). השסע הדתי נתפס כשסע חמור נוסף, וכפחות חמור ממנו נתפס השסע האתני(60% חושבים שהמדינה הצליחה במיזוג הגלויות, אם כי מרבית האוכלוסייה מייחסת אפיונים חיוביים יותר ליוצאי אירופה ואמריקה. לפני קום המדינה ומעט אח"כ התגלם האתוס ההרואי בדימויים של ה"חלוץ", ה"צבר" וה"פלמ"חניק", מי ששירת בפלמ"ח היה אליטיסטי, עם מחויבות עמוקה לקולקטיב על חשבון התפתחות הפרט - הקיבוץ. ואיך זה קשור לעניינו של הפורום ? העלייה הראשונה והשנייה, כללה ברובה יוצאי התנועה הציונית שהגיעו מאירופה, ומברית המועצות, כמו גם חברי אגודת השומר ומאוחר יותר מי שהתגייס לפלמ"ח. היו גם תנועות ציוניות שפעלו בארצות ערב, במרוקו, באלג'יר, בסוריה, בעיראק ועוד. לכולנו זכורות אוניות עמוסות עולים מצפון אפריקה שהגיעו עם קום המדינה, ועולים מתימן שהגיעו על מרבד הקסמים, ועולים מעיראק וסוריה שהבריחו את הגבול, סיכנו את ביטחונם ובטחון ילדיהם והגיעו בדרך חתחתים ארצה. מכנה משותף היה באותה תקופה, להקים מדינה יהודית , להקים את מדינת ישראל. זה היה אז, בימיה הראשונים של המדינה. ואילו ההיום לטענת שמיר ואריאן (1982), מחדל קליטתם של העולים בשנות ה-50, בעיקר של יוצאי אסיה ואפריקה, יצר תחושות ניכור, שהופנו כלפי מפא"י, שהייתה המפלגה הדומיננטית באותה התקופה. תחושות התסכול האלה קיבלו ביטוי מובהק בבחירות 1977 והן מסבירות את המהפך הפוליטי. עם זאת, השינוי בדפוסי ההצבעה של המזרחים הורגש כבר בבחירות 1973, בהן התגלה האופי האתני של ההצבעה לליכוד ולמערך: מרבית מצביעי הליכוד היו מזרחים ואילו מרבית מצביעי העבודה היו אשכנזים (שפירא, 1989, 178). לפי פלד, (1998 ,Peled), המזרחים הם קבוצה פריפריאלית-למחצה במבנה החברתי של ישראל, והם ממוקמים בין המיעוט הערבי - שהוא קבוצה פריפריאלית (האזורים הפריפריאליים במדינת ישראל סובלים מבעיות תעסוקה קשות) הן על-פי הפרמטרים המעמדיים והן מבחינת השתייכותו הלאומית - לבין הקבוצה הדומיננטית, שהיא יהודית-אשכנזית בעיקרה. פלד במחקרו (1990 .Peled), מאשש את התזה הזאת, לטענתו, היהודים המזרחים מתחרים בשוק העבודה עם הערבים יותר מהיהודים האשכנזים. (מתוך: השסע החברתי-כלכלי בישראל: נייר עמדה מס' 21 (2000 – איריס ג'רבי וגל לוי, בהנחיית פרופ' רות גביזון)). מדינת ישראל קולטת עולים מאז ראשית הציונות ועד היום, מהמזרח ומהמערב, ואנו ערים להבדלי התרבויות, הבדלי הנורמות, התפיסות, אמונות דתיות וחברתיות, המושפעות מתרבות ארץ המוצא ולעתים גורמות לאיום על החברה הקולטת. האיום נובע מחשש של השתלטות תרבותית של קבוצת המהגרים ופגיעה או שינוי בנורמות הקיימות. פער תרבותי יכול לעורר עמדות שליליות, ליצור דעות קדומות וסטיגמות. בתחילת שנות ה-90, נפתחו שערי ברית המועצות וגל גדול של עולים הגיע לישראל (ועדיין), עלייה זו לוותה בחששות מפני תחרות על משאבים מועטים, כמו; מקומות עבודה (הגיעו הרבה אקדמאים, בכללם רופאים ומהנדסים), דיור ומשאבי רווחה , וכמו כן היוותה איוּם תרבותי על החברה שקלטה אותם. גם העלייה מאתיופיה לוותה בחששות, החששות היו שונים, חששות מפני מחלות מדבקות או מפגיעה ברמת החינוך, כאשר ילדי העולים ייקלטו במוסדות החינוך. האם קיים בכלל פער ?? ממתי הורגש הפער, בעקבות מה הוא התפתח, האם גם היום קיים הפער החברתי, אילו השפעות תורמות היום או מעודדות את המשך קיום הפער, האם הפער הוא רק מעמדי-כלכלי, או פוליטי, דתי או עדתי? ומה עם קיפוח עדתי, האם היה קיים, מתי הוא הורגש לראשונה, מהם הגורמים שעודדו קיפוח, אם בכלל - האם קיים קיפוח ? אני מקווה לדיון פורה. קסנדרה
