אמא של שירה היחידה
New member
החבורה ושמחת תורה.. התחלה של פרק...
לא סיימתי לכתוב אותו... בנתיים אביא כאן את ההתחלה... אם תרצו, אביא בימים הקרובים את ההמשך והסוף- אחרי שאכתוב. אני מתכננת להעלות גם לבלוג שלי... תודה למי שיקרא- זה ארוך!. ככה פגשתי את אמא שלכם- סוכות. לכל אחד מאיתנו, יש את הזכרון המוקדם ביותר, שבו הוא היה מאושר. קוראים לזה 'טריגר ילדות למצב רוח טוב'. ואם תשימו לב, כשאתם עושים את אותו דבר שהיה מספיק משמעותי עבורכם לזכור אותו גם אם הייתם רק בני שלוש , באופן אוטומטי,וללא קשר להיגיון ולמצב שלכם, מצב הרוח שלכם משתפר פלאים. אני מכיר מישהו, שזכרון הילדות המאושר שלו, הוא איש משופם יוצא מתוך טנדר ירוק. מין הסתם, אותו איש היה אורח שהביא לו מתנות אהובות, או משהו מעין זה. בכל אופן, שערו בנפשכם את המבוכה הנוראה – בלוויה של קרוב משפחה, נעצר ליד קהל המלווים רכב כזה ומתוכו יצא איש משופם... המכר שלי, התאמץ להסתיר את החיוך הרחב שהתפשט באופן אוטומטי על פניו...בהצלחה חלקית מאוד. הסטירה הזועמת שספג מאלמנת הנפטר,הוא מספר, 'ניטרלה' כליל את אפקט הזכרון שלו. המסכן, לא רק שקומם עליו את כל משפחתו, אלא גם איבד את הדרך הקצרה והנפלאה ביותר, לשיפור מצב הרוח... יש אנשים ששפר עליהם מזלם.סבא שלי זכרונו לברכה, סיפר לי שאצלו, זה היה שיר ערש ביידיש שאימו שרה לו. מייד כשיצאו לשוק המקליטים הראשונים, סבי רכש אחד, והקליט את אימו שרה את השיר. לעומת זאת, קחו את לילי למשל- הזכרון שלה, שייך לתוכנית ילדים ששודרה אי שם בתחילת שנות השמונים. לילי חורשת את יו טיוב וגוגל, מידי כמה שבועות, בתקווה למצוא הקלטות של אותו פרק מסויים- בו הדמות המצויירת אומרת 'ילדים, אל תלכו לישון לפני ציחצוח שיניים'. לשווא. ניסינו כלונו, כל אחד בתורו, לחקות את הקול של הדמות. אבל האפקט היה חסר השפעה על לילי... מרשל, לעומתה.. ובכן, לא נדרש כסף רב או אנשים רבים לשחזר את הרגע המאושר שלו, אבל, לעיתים צריך לעבור מרחקים גדולים.אתם מבינים- הזכרון של מרשל, הוא אחיו הבכור מניח את ידו על ראשו ואומר 'עבודה טובה מרשל! כל הכבוד! '. ( רואים את לילי ומרשל צופים בסרט עצוב. מרשל מקנח דמעות ואומר ללילי שהוא חייב לגשת אל אחיו. לילי בייאוש- 'אבל מרשל, עכשיו כבר אחרי חצות...') כשרובין נכנסה לתקופת האבל על הפרידה שלה ושל דון... אחרי שניסינו כמעט הכל, לילי נזכרה פתאום ב'טריגר השימחה'. שאלנו את רובין, מה הטריגר שלה?.. ריקודים תוך כדי הנפת דגלים, אמרה רובין. ( רואים את החבורה רוקדים ברכבת, תוך כדי הנפת דגלי קנדה קטנים, וצווחות חדווה מטורפות) המשך... יבוא(?)
לא סיימתי לכתוב אותו... בנתיים אביא כאן את ההתחלה... אם תרצו, אביא בימים הקרובים את ההמשך והסוף- אחרי שאכתוב. אני מתכננת להעלות גם לבלוג שלי... תודה למי שיקרא- זה ארוך!. ככה פגשתי את אמא שלכם- סוכות. לכל אחד מאיתנו, יש את הזכרון המוקדם ביותר, שבו הוא היה מאושר. קוראים לזה 'טריגר ילדות למצב רוח טוב'. ואם תשימו לב, כשאתם עושים את אותו דבר שהיה מספיק משמעותי עבורכם לזכור אותו גם אם הייתם רק בני שלוש , באופן אוטומטי,וללא קשר להיגיון ולמצב שלכם, מצב הרוח שלכם משתפר פלאים. אני מכיר מישהו, שזכרון הילדות המאושר שלו, הוא איש משופם יוצא מתוך טנדר ירוק. מין הסתם, אותו איש היה אורח שהביא לו מתנות אהובות, או משהו מעין זה. בכל אופן, שערו בנפשכם את המבוכה הנוראה – בלוויה של קרוב משפחה, נעצר ליד קהל המלווים רכב כזה ומתוכו יצא איש משופם... המכר שלי, התאמץ להסתיר את החיוך הרחב שהתפשט באופן אוטומטי על פניו...בהצלחה חלקית מאוד. הסטירה הזועמת שספג מאלמנת הנפטר,הוא מספר, 'ניטרלה' כליל את אפקט הזכרון שלו. המסכן, לא רק שקומם עליו את כל משפחתו, אלא גם איבד את הדרך הקצרה והנפלאה ביותר, לשיפור מצב הרוח... יש אנשים ששפר עליהם מזלם.סבא שלי זכרונו לברכה, סיפר לי שאצלו, זה היה שיר ערש ביידיש שאימו שרה לו. מייד כשיצאו לשוק המקליטים הראשונים, סבי רכש אחד, והקליט את אימו שרה את השיר. לעומת זאת, קחו את לילי למשל- הזכרון שלה, שייך לתוכנית ילדים ששודרה אי שם בתחילת שנות השמונים. לילי חורשת את יו טיוב וגוגל, מידי כמה שבועות, בתקווה למצוא הקלטות של אותו פרק מסויים- בו הדמות המצויירת אומרת 'ילדים, אל תלכו לישון לפני ציחצוח שיניים'. לשווא. ניסינו כלונו, כל אחד בתורו, לחקות את הקול של הדמות. אבל האפקט היה חסר השפעה על לילי... מרשל, לעומתה.. ובכן, לא נדרש כסף רב או אנשים רבים לשחזר את הרגע המאושר שלו, אבל, לעיתים צריך לעבור מרחקים גדולים.אתם מבינים- הזכרון של מרשל, הוא אחיו הבכור מניח את ידו על ראשו ואומר 'עבודה טובה מרשל! כל הכבוד! '. ( רואים את לילי ומרשל צופים בסרט עצוב. מרשל מקנח דמעות ואומר ללילי שהוא חייב לגשת אל אחיו. לילי בייאוש- 'אבל מרשל, עכשיו כבר אחרי חצות...') כשרובין נכנסה לתקופת האבל על הפרידה שלה ושל דון... אחרי שניסינו כמעט הכל, לילי נזכרה פתאום ב'טריגר השימחה'. שאלנו את רובין, מה הטריגר שלה?.. ריקודים תוך כדי הנפת דגלים, אמרה רובין. ( רואים את החבורה רוקדים ברכבת, תוך כדי הנפת דגלי קנדה קטנים, וצווחות חדווה מטורפות) המשך... יבוא(?)