החיים הקשים של הסטודנט

[Musi© Gi®l]

טוב. לא חסר צחוקים. אבל הנה אחד.

קיבלתי סנדוויץ' בראש. שזה היה, מאוד מצחיק [לכל מי שהיה שם- חוץ ממני

]

 

[Lir האחת]

../images/Emo6.gifגדול!!!

 

[Wolfinix]

לא יכול לספר מטעמים בטחוניים../images/Emo11.gif

 

[Lir האחת]

נו!

אנחנו מבטיחים להגן עליך!

 

[Wolfinix]

מצטער גם אם העולם יתהפך..

אנ'לא מגלה!!!אבל ניתן לכם סיפור מהמעונות

טוב יום אחד חזרתי מהריצה..הדלקתי בוילר (כי כרגיל שכחתי לפני הריצה) והלכתי לקראוון של השכנים ככה לשבת ולהעביר את הזמן..עוברת חצי שעה חזרתי,וכמובן אין אף אחד בקראוון המים כבר חמים..אז ציק צאק התארגנתי ונכנסתי להתקלח..עוברות הדקות והשותפים חוזרים בחברת חברות/ידידות שלהם ופתאום איך לא אחת מהן פותחת את הדלת של המקלחת בוהה בי אדומה כמו עגבניה, ולא מפסיקה למלמל "סליחה..לא התכוונתי..סליחה" עד שבסוף היא נזכרה שהיא עדיין בתוך המקלחת ושאני עדיין מתחת למיים מחייך מולה,יצאה סגרה את הדלת ומאז כל פעם אני שומע "אני מזה מצטערת..." למרות שהסברתי לה שאצלנו הבנים זה לא סיפור כזה גדול..חחחחחחחחחחחחחאני כל פעם נקרא מצחוק כשאני נזכר בזה

 

[עמילני]

טוב אז זה מתחיל ככה..

לימודיי מתחלקים בין ניו יורק לתל אביב.. עכשיו לי קרה משו ממש מביך.. בדרך כלל אני נוהג להרצות בנושא ישראל בעיניי התקשורת העולמית וכו' באונ' בארה"ב, בפני קהילות יהודיות, סטודנטים, וכל מי שבה לו לשמוע ישראלי פלצני..בכל מקרה פעם אחת באונ' בראון החלטנו לא לעשות הרצאה על הנושאים הנ"ל אלה באמת לגשר על פערים בקרב סטודנטים יהודים מוסלמים..ונוצרים.. פתחנו את המפגש (שאליו הגיעו 40 סטודנטים מאיפה שלא תרצו..ישראל איראן כווית גרמניה בלגיה יפן ארה"ב אוסטרליה...בקיצור מכל מקום..)בשבירת קרח כמקובל..אז החלטנו לעשות זאת באמצעות אמירת משפט או מילה בשפתו של האחר...קם הגרמני צועק..שלום...כולם מוחאים כפיים קם סטודנט אחר ואומר מאסלמה...וככה כולם אומרים וצוחקים על ההגייה של המילים.. עד שמגיע תורי...ואני ברוב חכמתי קם ואומר את המשפט שכולנו מכירים ואין לי מושג מאיפה זה נפלט לי... "וואקף וול אנא בטוחק".. והאולם ישתתק....