טוב אז זה מתחיל ככה..
לימודיי מתחלקים בין ניו יורק לתל אביב.. עכשיו לי קרה משו ממש מביך.. בדרך כלל אני נוהג להרצות בנושא ישראל בעיניי התקשורת העולמית וכו' באונ' בארה"ב, בפני קהילות יהודיות, סטודנטים, וכל מי שבה לו לשמוע ישראלי פלצני..בכל מקרה פעם אחת באונ' בראון החלטנו לא לעשות הרצאה על הנושאים הנ"ל אלה באמת לגשר על פערים בקרב סטודנטים יהודים מוסלמים..ונוצרים.. פתחנו את המפגש (שאליו הגיעו 40 סטודנטים מאיפה שלא תרצו..ישראל איראן כווית גרמניה בלגיה יפן ארה"ב אוסטרליה...בקיצור מכל מקום..)בשבירת קרח כמקובל..אז החלטנו לעשות זאת באמצעות אמירת משפט או מילה בשפתו של האחר...קם הגרמני צועק..שלום...כולם מוחאים כפיים קם סטודנט אחר ואומר מאסלמה...וככה כולם אומרים וצוחקים על ההגייה של המילים.. עד שמגיע תורי...ואני ברוב חכמתי קם ואומר את המשפט שכולנו מכירים ואין לי מושג מאיפה זה נפלט לי... "וואקף וול אנא בטוחק".. והאולם ישתתק....