הטרדה זה עניין של פרופורציה?

הטרדה זה עניין של פרופורציה?

אני חושבת שלא מעט נשים שמנות חוו איזושהי הערה או שיפוט על המידה שלהן - מישהו שצעק להן ברחוב דאבה, אישה שהציעה להן שיטת דיאטה או ניתוח קיצור קיבה בלי שהן בכלל ביקשו, או מלצרית שמיד הניחה שהמנה הכי מרזה ודיאטטית שייכת כמובן לאישה הכי שמנה בשולחן.

מסתבר שלנשים אחרות יש בעיה הפוכה שבה בגלל שהן נראות טוב - גברים פשוט מטרידים אותן ברחוב. מצד אחד, ברור לי שגם זו הטרדה, גם אם במובן מסוים היא נחמדה יורת כי היא באה ממקום חיובי. מצד שני, אני גם תוהה עד כמה חלק גדול מהמקרים הוא באמת הטרדה? אולי זה בגלל שלי פחות דברים מעירים בגלל שיש מעט מאוד גברים שבעיניהם אני נראית טוב, אבל בעיני כשמישהו מנסה להתחיל איתי אני רואה בזה מחמאה, ובעיני חלק גדול מאלו שניסו להתחיל איתה שיחה והפסיקו אחרי משפט או שניים כשהבינו שהיא לא מעוניינת פשוט ניסו להתחיל איתה... נכון שזה שניסה לעקוב אחריה והלך לידה חמש דקות בערך באמת היה מטרידן (למרות שאני תוהה עד כמה היא יכלה לסלק אותו אם היא היתה פשוט אומרת לו להתחפף) - אבל בעיני דווקא רוב הדברים לא היו באמת הטרדה.

אבל אויל אני אומרת את זה ממקום שבו אני הייתי מתה להיות במצבה ואין לי אפשרות?
 

Maldini Girl

New member
אני חושבת שלרוב אין ממש הבדל

כשמישהו צועק לך ברחוב "שמנה" או "כוסית" הוא עושה את אותו הדבר- הוא מסתכל רק על הגוף שלך ומרשה לעצמו להעיר הערה.
ההבדל היחיד הוא ש"כוסית" נחשב לדבר טוב (גם אם מטריד) כי זה אומר שאת רזה וחטובה, ושמנה נחשב לדבר רע כי, נו טוב, את שמנה.
 
מצד שני, ישנן נשים...

שירגישו מוחמאות מזה שגברים רואים בהן יפות וסקסיות. אני לא חושבת שיש נשים שירגישו מוחמאות כשקוראים להן "דאבה", גם אם הן שמנות וגאות...
 
חשבתי על זה לפני כמה ימים...שאלה מצויינת!!

היה איזה בחור שלא מצא חן בעיני והוא זרק איזו הערה שרומזת על סקס...
חשבתי ישר איזה חצוף ושזאת ממש הטרדה מינית...
ואז חשבתי איך הייתי מגיבה אם הוא היה מוצא חן ביני...
הייתי חושבת שהוא מפלרטט...
&nbsp
אני מניחה שהערה נחשבת להטרדה או לא בהתאם לסיטואציה...
&nbsp
הערות כמו איזה שמנה או דאבה היא מגעילה, גסה , מטרידה ויותר מכל לדעתי מביכה את מי שזרק אותה...
 
יש הרבה מחקרים על איך מייחסים לאנשים "מושכים" תכונות חיוביות

וללא יפים - תכונות שליליות. אני חושבת שכולנו מכירות את הסטיגמות ששמנים הם עצלנים וזללנים שצריכים רק להתעמל קצת ו"לסתום את הפה" - והם מיד ירזו ויהפכו להיות מושלמים. באותה מידה, הרבה חושבים שאנשים "יפים" הם מעניינים יותר, ונדהמים למשל לגלות שלפעמים אנשים יפים יכולים בעצם להיות די טיפשים...

כך שבאותה מידה באמת המקור של ההערות יכול לשנות אותן בין הטרדה לבין פלירטוט. השאלה היא עד כמה אנחנו מבחינים בזה כשזה קורה, ויודעים לא לשפוט כך אנשים...
 

PantherettePitz

New member
אלה לא דברים הפוכים

אני מאוד מסכימה עם מה ש-Maldini girl כתבה - הטרדה זו הטרדה.
סיפור אמיתי לגמרי - לפני שבוע הלכתי ברחוב במיני ומישהו שעבר מולי *נבח* בכיוון שלי. אני לא צוחקת. נבח. עד שבכלל הבנתי מה קרה הוא כבר נעלם, מאוד מרוצה מעצמו מן הסתם כי מבחינתו הוא ביטא את עצמו, אבל אם נראה לך שהרגשתי מוחמאת מזה You're way off.
יש הבדל עצום בין גבר שייגש אלי וינסה לפתח איתי שיחה או אפילו יבוא ויגיד שאני נראית טוב בעיניו, לגבר שצועק לי הערה, לרוב מינית או סתם אגרסיבית מאוד. אלה לא שני גברים שכל אחד מהם מתחיל איתי בצורה שונה אלא אחד שמנסה להתקרב אלי ואחד שכופה עלי את המילים או הנוכחות שלו. מהבחינה הזו, אני לא חושבת שיש הבדל אם מטרידים אותי ב״מחמאות״ או עלבונות. זה לא שיש משהו בסיטואציה הזאת שיגרום לי להרגיש טוב (אם כבר, ההערות האלה והפלישה למרחב שלי יכולות לגרום לי להרגיש לא בנוח עם המקום שהגוף שלי תופס, בדיוק כמו במקרה של עלבונות).
 
הנקודה (או אולי הבעיה?) פה היא שזה נתון לפרשנות

שימי לב לעובדה שפעם היו נשים יפות - היום נשים אמורות להיות "סקסיות". זה אומר שעבור הרבה נשים, הערות על המיניות שלהן בעצם מתקבלת בברכה? כנראה שבמקרים מסויימים - בהחלט כן.

ואז זה מגיע למצב שבו הערה מסוימת יכולה להתקבל כמחמאה ע"י אישה מסויימת שכן נהנית מהיחס למיניות שלה (גם אם אפשר להגיד שהיא למדה להנות מהיחס הזה בגלל ציפיות ו"שטיפת מוח" חברתית), ואישה אחרת תרגיש עם זה רע. ואז זה מאוד מבלבל לכל המעורבים - כי גבר לא מסוגל להבין למה את נעלבת ממשהו שהאקסית שלו למשל מאוד נהנתה ממנו, ולכך זה יראה ברור מאליו...
 

PantherettePitz

New member
אני לא מסכימה

קיבלתי במהלך החיים גם הערות שהתייחסו ל״מיניות״ שלי שהייתי בסדר איתן. אני לא מדברת פה על השאלה האם ״כוסית״ זו מחמאה או לא; אני מדברת על הפער בין מי שיצעק לי את זה ברחוב או יעשה לכיוון שלי תנועה שממחישה מה הוא רוצה ממני, לעומת מישהו שבאמת ינסה להתקרב אלי בלי לכפות את עצמו עלי ולפלוש באגרסיביות למרחב שלי.
&nbsp
אני, כמובן, לא יכולה לדבר בשם כל הנשים. יכול להיות שיש אי שם מישהי שמבחינתה ההתנהגות הזו היא לגיטימית ומחמיאה. עם זאת, אני כן יכולה לומר שכל מי שאני מכירה ודיברתי איתה על הנושא הזה ידעה, כמוני, להפריד בין התחושה שמטרידים אותה לתחושה שמחמיאים לה (ואפילו מחמאה שאולי היא לא לגיטימית בעיניה). הצורה הכי פשוטה להסביר את זה היא התחושה שאחרי - האם אני מרגישה צורך לבדוק איך אני נראית היום ומרגישה רע עם עצמי, או שאני מרגישה מוחמאת ונחמד לי.
אין כאן קשר דווקא לשאלה אם החמיאו לי על ״יופי״ או משהו מיני (חלוקה שלא ממש ברורה לי), אבל אני בהחלט יכולה לומר שכלל אצבע טוב לכל גבר הוא לא לגשת לאישה זרה ברחוב ולספר לה (ביותר או פחות צבעוניות) כמה אתה רוצה לשכב איתה. מעבר לזה יכול להיות שיותר קשה לפעמים לעשות את האבחנה, אבל כעובדה לא מעט גברים שאני מכירה מצליחים לעשות את זה ולהבין את ההבדל ואת הגבול, בלי להתבלבל בכלל (בדיוק כמו ש-לא במפתיע, יש אנשים שיודעים איך להעביר ביקורת ומבינים שאם הם צועקים לך ״דאבה״ ברחוב זו לא ביקורת בונה שאולי תעזור למישהי בחיים).
 
העניין הוא התחושה היא מאוד אישית...

אם ניקח את קריאת ה"דאבה" כדוגמא: יש כאלו שזה מה שנתן להן מוטיבציה לדיאטה, ויש כאלו שזה גרם להן להפוך לפעילות פרו שמניות, ויש כאלו שמבינות שמדובר על דבילים ופשוט לא מתייחסות.
 
ועוד שני דברים...

קודם כל, יש את העובדה כפי שכתבתי שנשים היום גאות בזה שהן סקסיות - כלומר אם פעם היופי היו תווי פנים יפים בלבד, היום כבר מאפשרים לנשים להודות בזה שיופי קשור גם למשיכה מינית כלפיהן, ולכן בגדים צמודים או מחשופים מחמיאים כבר לא נחשבים (לפחות לא בדור הצעיר יותר) ל"איך שזונה מתלבשת", אלא כבגדים אופנתיים ומחמיאים. אבל חלק מהעניין גם נלווה לתופעה שבה גברים מתייחסים ביותר קלות לנושא, מה שלא היה קורה פעם.

וסתם עוד שאלה: האם את חושבת שבעצם גברים לא חושבים על מין או מדברים כך אחד עם השני על נשים אם הם פשוט לא אומרים את זה בפניך? והאם הדיבור עצמו הוא מה שמפריע לך - או ההתייחסות המלאה?

ולדעתי חלק מהבעיה היא לא מה מפריע לך אישית, אלא בעיה כללית יותר של מי שמכנות את עצמן כפמיניטיות כיום. אני מכירה נשים רבות שחיות כפמיניסטיות לפי ההגדרה המילונית של המושג וגם מאמינות בקידום נשים, אבל מסרבות להגדיר את עצמן כפמיניסטיות - כי המושג הפך בעצם לנחלתן של בודדות שמייצגות את הפמיניזם הקיצוני שנתפס בהרבה מקרים לא כקידום נשים אלא כאנטי גברים, כלומר תפיסת עולם שכל מטרתו של גבר היא לפגוע בך כי הוא לא רוצה שתתקדמי בחיים. ואצלן הגבול של מה תקין ומה לא הוא מאוד ברור - אבל גם מאוד קיצוני ופוגעני, שהרבה נשים עם היגיון בריא לא מסכימות איתו (ולכן נרתעות מהמושג פמיניזם)...
 

PantherettePitz

New member
אני לא חושבת שזה עניין של תחושה אישית

אני חושבת שאם אני אקצין את מה שאת אומרת, אפשר היה גם לומר שלא תמיד זו בעיה אם אני יושבת באוטובוס והגבר הזר שלידי מניח עלי יד ומלטף לי את הירך - כי יכול להיות שיש נשים שיהנו מזה וירצו להכיר יותר את האדם הזה, לא?
תראי, אני ממש לא בחורה צנועה וחסודה. יצא לי להסתובב בעבר ברחוב בלבוש שאם תאספי את כל הבד שהכיל יחד, ספק אם תצליחי להרכיב ממנו חולצת בטן. אין לי בעיה עם המיניות שלי ואין לי בעיה לדבר עליה, ובאותה מידה אין לי בעיה עם אנשים שיחמיאו לי כשההקשר הוא מיני. אני לא עושה את ההפרדה בין "פרצוף יפה" ל"גוף יפה" ואני לא מצפה מגברים לעשות אותה.
בכל זאת, מה שאת כותבת מזכיר מאוד טענות של גברים שהם חוששים שיאשימו אותם בהטרדה מינית כי "הפמיניסטיות" לא מאפשרות להיות להיות ספונטניים/רומנטיים/Old fashioned ואולי עוד ביטויים שתכליתם היא לומר שבמציאות היום, מה שהם היו רוצים לעשות נחשב להטרדה אם לא תקיפה. כתבתי ואני אכתוב שוב, שקיבלתי מספיק מחמאות והתייחסויות לגוף ולמיניות שלי במהלך חיי שהיו לגמרי במקום ולא הטרידו אותי, ולעומת זאת חוויתי הטרדות שיכול להיות שהיו הרבה פחות מפורשות או בוטות אבל היו הטרדות מעצם התחושה שכפו עלי פלישה למרחב ולגוף שלי שלא רציתי. אני לא חושבת שמה שאת מתארת הוא מצב של בחורה שלא יודעת ליהנות ממחמאה שהיא קיבלה או שנרתעת מהמחמאה כי יש לה אופי מיני. העובדה היא שמספיק נשים יודעות להבחין בין הטרדה למחמאה ויש גברים שיודעים לכבד את הגבולות האלה.
&nbsp
לגבי השאלה שלך - גברים חושבים על מין, כמו שאני וגם נשים אחרות חושבות על מין. אני גם בעד לדבר על זה. אין שום קשר בין זה לבין גבר זר ברחוב שמחליט לצעוק לך מהמדרכה ממול מה הוא היה רוצה לעשות לך (באותה מידה, לא מפריע לי שגבר ייגע בעצמו אבל אני ארגיש מאוד מוטרדת אם גבר זר יעשה את זה מולי ברחוב). אני לא חושבת שבאמת קשה לעשות את ההבחנה בין מישהו שמטריד אותי למישהו שמנסה להתקרב אלי - אפילו אם הוא עושה את זה רק למטרות סקס.
 

kagome10

New member


 
האם בהכרח הגעגועים לפעם הם דבר רע?

כלומר מבחינת נקודת המבט הנשית, ברור שמצבנו הרבה יותר טוב כיום. אבל אני חושבת שמהצד הגברי, הפוליטיקה הבין מגדרית היום פשוט מבלבלת.

נתחיל מזה שאת מביאה פה הרבה דוגמאות שהן מאוד ברורות מבחינת גבולות כמו לשים ידיים - אבל הנקודה שהעליתי לגבי הסרט היא שרוב הגברים לא אמור לה מה הם היו מתים לעשות לה או ניסו לשלוח ידיים (וזכור לי רק אחד שפשוט נדבק אליה למשך כמה דקות ונעץ מבטים), אלא רובם ניסו להתחחיל איתה בעזרת ניסיון להתחיל שיחה בצורה די קיטשית וסתמית של "היי מותק, מה נשמע?" שזה אולי מעיק ומעצבן, אבל רחוק מלהיות לשים לה יד על הירך באוטובוס...

וכאן מתחילה הבעיה. כי לגודמא לך יכול להיות שזה מפריע שכך מתחילים איתך (אני מדברת על הניסיונות לשיחה), אבל למישהי אחרת זה יחמיא והיא תשמח לעצור לדקה או שתיים כדי לפלרטט. וזה מבלבל כי לא תיד ברור לגבר למה אתמול המשפט הזה עבד והיום לא. ויכול להיות שהוא יכול להתחיל איתך בצורה שנראית לך מכובדת יותר, אבל מישהי אחרת פשוט לא תקלוט מרוב נימוס ודיסטנס שהוא בכלל מנסה להתחיל איתה....

ואני חושבת שעבור הרבה דברים, פעם הגבולות היו ברורים יותר. וקשה להם לקלוט למה אנחנו מתעקשות לשנות דברים לא בגלל שהם מטרידנים או לא מאמינים שלנשים יש כישורים שווים - אלא כי בגלל צורת מחשבה שונה קשה להם להבין את ההיגיון שלנו, וקשה להם להבין שאנחנו דם צריכות להתגונן מפני גברים אחרים שכן מנסים לפגוע, ושהחשדנות שלנו מוצדקת...
 

PantherettePitz

New member
"הי מותק מה נשמע"

זה ממש רק חלק מהעניין. כשאת מציגה את הדברים ככה זה כמעט נשמע כאילו את אף פעם לא הולכת ברחוב.
כן, יש את אלה שרק צועקים לך מהצד השני של הרחוב ושואלים מה שלומך, אבל לפחות הניסיון שלי (ושל מי שאני מכירה שדיברתי איתה על זה) מלמד שהאנשים האלה ממש לא מתעניינים בשלומי וזו סה"כ הדרך שלהם לומר 'שמתי לב אלייך ונורא חשוב לי לבטא את זה בקול'. עוד לא נתקלתי במישהו שרצה באמת לדבר איתי ולא הצליח לגשת אלי ולהתחיל לדבר בצורה בוטה פחות. זה מתלווה לשריקות, צפירות, צעקות והרבה פעמים גם קללות כשאני בוחרת להתעלם. ה"מה נשמע" הזה גם יכול לתפוס אותי כשאני ממהרת, עם שפת גוף שמשדרת את זה בבירור, או עם אוזניות או מדברת בטלפון וכו', והמציאות היא שאם לאנשים האלה היה חשוב מספיק לדעת מה שלומי כנראה שהם היו מתחילים, למשל, מלכבד את העובדה שאני לא נראית פנויה לדבר איתם או לפחות מוצאים את הדרך לדבר איתי בלי לפלוש לי לחיים בכוח.
אני מאוד מסכימה עם מה שפנטגירו כתבה למטה: מדובר פה על אנשים שעבורם אני לא בן-אדם לדבר איתו אלא אובייקט שהם נהנים להביע את דעתם עליו. אם זה היה משפט פעם ב- כנראה שאף-אחת לא הייתה חושבת שמה שקורה כאן זו הטרדה, אבל זה מכלול של הערות שהמון בחורות מתמודדות איתן על בסיס קבוע, והחוויות האלה ממש לא מצדיקות לנסות לראות את הדברים כמו שאת מציגה אותם פה.
&nbsp
לגבי הגעגועים לפעם: מה שאת אומרת נכון לגבי חלק מאוד מסוים מהגברים, ואני חייבת לומר שאין לי שום אמפתיה לגעגועים שלהם לזמנים הפשוטים יותר שבהם יכולת להטריד קצת אישה וזה נחשב לגיטימי. את יכולה לקרוא לזה "פוליטיקה בין מגדרית" אבל אני חושבת שאין שום דבר מבלבל בדרישה שגבר שמדבר איתי או מתחיל איתי יתייחס אלי כאל אדם שווה לו. זה לא שייך לזה שעדיף שגבר גם יבין שבסיטואציות מסוימות אישה עלולה להיות חשדנית מראש בגלל חוויות עבר - זה משהו בסיסי שצריך להיות בכל אינטראקציה בלי שום קשר.
 
למה הגעגועים לזמנים יותר פשוטים (עבור הגברים)

מתקשר אצלכן ישירות ל"אז הם יכלו להטריד מינית יותר בנוחות"? למה ההנחה הזו שכל מה שגבר כלשהו רוצה לעשות זה להטריד אותנו? וזה שאת שופטת כך גדברים אקראיים ברחוב לא אומר שאת הופכת אותם לאובייקט, רק לא לכזה שאת נהנית ממנו, אלא נהנית לקחת כדוגמא שלילית?

יוצא לי לקרוא או לשמוע מידי פעם בשנים האחרונות סיפורים על גברים מהסוג שלא נחשב ל"חתיך" (את יודעת - נמוכים, שעירים, שמנים, כאלו שאין להם מקצוע מבוקש וג'יפ צמוד בליסינג מהעבודה) שכשהם מנסים להתחיל עם בחורות שמוצאות חן בעיניהם - כמעט אף אחת מאלו שרוצות לסרב להם לא תסרב בצורה מנומסת, אלא רובן יתחיסו אליהם כאילו הם מטרידים מיניים בפוטנציה. נראה לך שלהתחיל עם מישהי (גם אם ברור שהיא שווה בכמה רמות מאותו גבר או בחור) - זו הטרדה?
 

PantherettePitz

New member
לא

להתחיל עם מישהי זו לא הטרדה.
לעומת זאת, אנשים שמספרים שהם מתגעגעים לפעם כי אז היה אפשר להעביר איזו יד על הרגל של מישהי שאתה בקושי מכיר ולבדוק אם היא זורמת איתך בלי שיקפצו עליך ויאשימו אותך בהטרדה - זה בדיוק גבר שמתגעגע לתקופה שבה מה שהיה פשוט יותר זה להטריד מינית.
&nbsp
אין לי שום כוונה להגן על כל הנשים באשר הן ואני רק יכולה לומר שכשמישהו פונה אלי בצורה שמכבדת אותי אני עונה לו באותה צורה, ומבחינתי לא על הסיטואציות האלה מדובר פה. אני לא מדברת בכלל על מישהו שהתחיל איתי בצורה לא שנונה מספיק או לא נראה מספיק טוב או לא מעניין אותי אלא על מישהו שמטריד אותי ברחוב ועל ההבדל בין שתי הסיטואציות גם אני וגם פנטגירו הרחבנו מספיק לדעתי ואני לא אחזור. אם אישה מגיבה בצורה לא מנומסת למישהו שפנה אליה בצורה ראויה רק כי הוא לא נראה מספיק טוב מבחינתה - זו גם גסות רוח וגם בהחלט יכול להיות שגם היא לא רואה אותו כבן-אדם, וזה משהו שאני אישית לא עושה ולא עליו דיברתי כאן. אני כן אזכיר מה שפנטגירו כתבה על השאלה איך אותם גברים שתופסים את עצמם כלא אטרקטיביים פנו לבחורה כי זה מאוד חשוב. ברחבי ת״א פועלים גופים שפרנסתם מגיעה מגברים כאלה, שבצדק או לא בצדק תופסים את עצמם כלא אטרקטיביים, ו״מלמדים״ אותם איך להתחיל עם בחורות, בדרכים שלפעמים יכולות להיות הרבה מעבר להטרדה מילולית. מישהו כזה, עם כל רחמיי עליו על כך שהצליחו לשכנע אותו לבזבז את הכסף שלו כדי ללמוד איך להטריד נשים, לא יזכה ממני בתשובה מנומסת לעולם.
 
שוב אני מתחילה עם הנקודה האחרונה...

כי בעיני דווקא הגברים שהם בוגרים של בתי הספר האלו ל"פיתוי" הם פחות הבעיה. לדעתי רבים מהם סובלים מבעיות חברתיות או בעיות דומות שמקשות עליהם לתפקד מול נשים, ובמקום לפנות לטיפול רציני יותר (אצל פסיכולוג, או קואצ'ר טוב) הם הולכים לבתי הספר האלו שמבטיחים להפוך אותם ל"גבר גבר" בלי להבין את המשמעות של מה הם באמת עושים בשטח. לכן בעיני מוצדק שבהקשר הזה מאשימים את מייצגים אותם בבעיה.

העניין הוא שלא כל גבר שנתפס כ"לא אטרקטיבי" בהכרח פונה לבי"ס כזה. כך גם לא כל גבר שאומר לך משפט שלא מוצא חן בעינייך או פונה אליך בתזמון שנראה לך לא נוח (וסתם שאלה, אם מישהו שמאוד מוצא חן בעיניך כן היה קוטע אותך באמצע שמיעת מוזיקה - האם זה היה מפריע לך פחות?). אולי חלקם באמת גסי רוח, אבל אולי חלקם גם פשוט לא ים לב למה שקורה סביבם או איתך מרוב שהם לחוצים ומתרגשים (ותלא תאמיני כמה שטויות אני עשיתי או פלטתי בחיים ולא רק במתבים רומנטיים בגלל שלא שמתי לב לפרטים בגלל שהייתי לחוצה). או למשל עובד איתי בחור שהוא מקסים ועדין, רק שהוא סובל מבעיות קשב וריכוז - ולא תאמיני כמה פעמים יצא שאני סוף סוף תופסת את המנהל שלי לכמה דקות שיחה אינטנסיבית על החלטה מקצועית, והחור פשוט מגיע וקוטע אותנו כי יש לו משהו מאוד חשוב להגיד ולוקח לו כמה שניות לתפוס שוואלה, הוא מפריע באמצע שיחה והוא מתנצל.
 

פנטגירו

New member
זה תלוי בסיטואציה עצמה

הסרטון הזה מעורר מחלוקת רבה בימים האחרונים, לדעתי רק כשאת נמצאת במקומה את יודעת אם זה הטרדה או לא. מה גם שאנחנו לא רואים את הפרצוף שלהם כשהם אומרים לה דברים שלכאורה הם לא הטרדה.
ההגדרה הבסיסית של הטרדה היא שכאשר אומרים למישהו 'לא' והוא ממשיך- בהתנהגות/שיחה (או נסיון שיחה). אז כשזה משהו קטן ולא סקסיסטי כמו 'בוקר טוב' לרוב זה לא יחשב לממש הטרדה, כאשר זה יבוא פעם אחת ולא שוב ושוב ושוב תוך מס' דקות מועט. כל דבר מעבר המעיר על לבוש/מבנה/יופי/מה הוא רוצה לעשות (לאו דווקא מאיים- כמו להחליף מס') הוא בהחלט הטרדה, גם אם זה יגיע מאדם שלדעתי הוא מושך ושבמצב אחר הייתי מגיבה אחרת (בניגוד לדעה שהושמעה כאן).
הדבר הכי חשוב הוא שלמרות שהרחוב הוא סביבה ציבורית, כשאנחנו הולכים בה אנחנו יוצרים מעין מרחב פרטי סביבנו וההערות הללו חודרות אותן- זו ההרגשה של ההטרדה, גם של 'ערב טוב' ושות'. לגבי ההערות התמימות והלא אגרסיביות, אצלי זה מחולק לשני מקרים מובהקים: 1. הליכה ברחוב בקוצר זמן/יעד מסויים שעלי להגיע (לא פעילות פנאי/הנאה), בזמן זה ההערות יעצבנו אותי ויחשבו כהטרדה. 2. הליכה ברחוב למטרות פנאי והנאה, בזמן זה ההערות התמימות יעשו לי את הערב/יום/שבוע.
 
העניין הוא שהיא לא טרחה בכלל לענות...

או להגיד "לא" או כל דבר אחר נגד מה שהגברים אמרו. היא פשוט המשיכה ללכת - נראה לך שכך מתנהגות (או אמורות להתנהג) כל הנשים כשמטרידים אותן?
 

פנטגירו

New member
כשמעירים לי משהו וזה מטריד אותי אני תמיד ממשיכה ללכת ומתעלמת

את נוהגת אחרת? את מתחילה שיחה שמלכתחילה התחילה בשבילך כשהצד השני מטריד אותך?
 
למעלה