'היוםיום' - "בלימוד ההבנה האישית היא העיקר"
ימימה אומרת:
"יישום נכון מביא לתוצאות נכונות יציבות ולא מתפרקות. תמיד ישנה המחשבה הטובה ללימוד אשר באמת נמצאת, אך מעליה ישנו אותו עומס שיכול להפוך אותה למתרוצצת ומהססת". כשאנו פועלים מהמוטבע שבנו (פעולה הרגלית), אנו ממהרים להגיב מתוך שיפוטיות וביקורת - ממקומו של העומס שמאפיניו יוצרים בנו תחושה של התנגדות מאבק והתבצרות. שואבים מאיתנו כוחות רבים, הנוטעים תחושה של חוסר סיפוק תמידי,ספק והיסוס חוסר יציבות וריצה אין סופית אחר תוצאות מתפרקות. למי שרוצה אחרת - יש דרך
ראשית עלינו לדעת כלל ברזל: כל מה שנמצא עלי אדמות הוא בבחינת חומר גלם בלבד - אינו תוצר מוגמר וסופי - כל תרחיש, או ארוע, אף הם בבחינת חומר גלם. חומר גלם בבחינת גולם ההופך בזמנו ל
- בשלבים - תוך תהליך. כך אנו מאפשרים לעצמנו להפיק את המירב מתוך היש|. לומדים לעשות בו שימוש בדרך משכלת - התקרבות לשורש. שורש העומס ע.מ.ס. בדרך משכלת - שיכול אותיות - מ.ס.ע. יוצאים למסע המאפשר הכרות המקרבת אותנו לשורשה של האמת הפנימית שלנו בדרך המורכבת משלבים ומכונה "הדרך השלבלבית
" דרך שיוצרת חיבורים ותאומים בין לב למחשבה, מתוך כך מקרבת לשורש האמת. יוצאים למסע של הכרות, כי מה שלא מוכר- מפחיד ותחושת הניכור מאיימת משתלטת עלינו וגורמת לנו להיות קרביים וביקורתיים. התשובה לניכור - הכרות ;לקרביות ולבקורתיות - התקרבות. לשיפוטיות - פשטות - להתפשט ממסכות - להעלות מסך - קרי התגלות - לגלות את עצמנו לעצמנו. לאט לאט ובמתינות
מתעוררת בנו ההבנה שהלמידה השלבלבית
מאפשרת לנו הפחתה של תחושת ניכור המאיימת על מקומנו. יכולת ההתבוננות והקשב מתפתחים והבטחון העצמי עולה. ההתקרבות מקרבת בין לב למחשבה - יוצרת תאום ביניהם . תאום בין תאים המקרב לאמת. כל תא או כל חלק במערכת - כשלעצמם בלבד פועלים מתוך אגו - כל אחד לעצמו. מתוך חיבור ביניהם - מורכבות - המייצרת את הידיעה הבסיסית שכולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. שלמות עצמית. ממקום של דרך שלבלבית
- ההתנגדות מניבה דגן, המלחמה לחם והפחד שמאופיין בדחף - מתועל, מפיק יראה (ראיה דרך עיניו של הקב"ה) , ראייה (הבנה) ועשיה ראויה(מקום האמת). שבת שלום
ימימה אומרת:
