היום התחיל טוב

פּוֹנְג

New member
היום התחיל טוב

התעוררות איטית משנת לילה טובה, ללא הפרעות של כאבי בטן ובבוקר ללא סימנים של מחזור. מה עם המכשפה, הוא שואל ואני אומרת שהיא עדיין לא הגיעה ויש מצב להכנס לאוטו וליסוע. (כמובן עם ערכה מחזור : טמפון וכדורים נגד כאבים) בדרך בין הרים ירוקים ונחלים זורמים אני מקשיבה לבטן שלי ותוהה מה בדיוק אני מנסה לשמוע? סימנים למחזור כי הם כבר למעשה היו לפני כמה ימים ומשום שאני פוחדת ליפול? או סימנים ללא מחזור כי בעצם כבר אולי יש איחור קל ולמה אני מקשיבה בעצם? למה לי להקשיב לסימנים של מחזור? זה הרי ממש לא מעניין. הסיבה היחידה שיכולה להיות לי להקשיב לזה היא לדעת בחודש הבא על מה הם מעידים - הסימנים, לדעת שאם הם יהיו - אז אין לי מה לצפות. אבל אני בכלל לא רוצה בחודש הבא להרגיש אותם, כי בחודש הבא אני חייבת להצליח... ולהקשיב לסימני ההיקלטות בוודאי בוודאי שאני רוצה. רוצה להרגיש מהשנייה הראשונה... וככל שעוברות השעות, בין כאבון לרגיעה, אני מבסוטה מעצמי שאני גם מצליחה לחשוב על דברים אחרים
אבל בשקט בשקט גם חושבת לי שאולי באמת זה הצליח ובעצם זה שזה כל-כך מפתיע אותי זו רק הרגשה אישית שלי, שהרי זה קורה לכל כך הרבה נשים בכל יום, בכל רגע, אין שום סיבה ממשית שלי זה לא יקרה, חוץ מפסימיות מולדת
אבל בבית הוא חיכה לי. הכתם החום המקדים את המכשפה... אוף, ועכשיו אני בטוחה שמישהי אחרת תנצח אותי בתחרות לעבר הפסים הכחולים.
דווקא באמת היה יום יפה.
 

ganotb

New member
אוישש כ"כ מבינה אותך

אני מנסה כבר 8 חודשים...והנה עכשיו אני מרגישה משהו..אולי זה התחיל אני רצה בודקת בשירותים וכו'... מקווה מאוד שילך בפעם הבאה .....אני יודעת כמה זה מתסכל..
 

lulyK

New member
פונג,

חודשיים אחרי ההפלה שעברתי, החלטנו לנסות שוב והתחלתי לעקוב אחרי חום השחר, וגם ניהלתי יומן תחושות בו כתבתי כל יום מה אני מרגישה (כמו שאת אומרת - שאדע בחודש הבא למה לצפות או לא לצפות...). יומיים לפני המחזור תמיד היתה לי הפרשה ורדרדה (כמו החומה אצלך כנראה) והיא הגיעה וייאשה אותי מאד. אבל - היא נעלמה ולא חזרה, והיום אני בשבוע 27. אז מה אני מנסה להגיד? לא יודעת. אולי בכל זאת עוד יהיו שני פסים החודש. אולי מחר יהיה יום עוד יותר יפה...
 
פונג קורה לי בדיוק אותו הדבר

והאמת היא שממש עכשיו רציתי להתייעץ איתך בקשר לזה.כבר למעלה משבוע וחצי אני סובלת,אבל ממש סובלת מכאבי בטן שכמעט ולא מרפים ממני בכל שעות היממה ושלא איפיינו את המחזורים הקודמים.כמובן שהם מפריעים לי במיוחד כשאני רוצה ללכת לישון.זה התחיל בערך בזמן הביוץ והלאה ממנו.גם אצלי המוח עובד שעות נוספות בלנסות לפענח את התחושות האלו והאמת שקצת נמאס לי...היינו היום כל היום עם חברים וכשבאנו ללכת התרוממתי ופתאום הייתה לי סחרחורת או איבוד שיווי משקל(לא יודעת מה בא לפני מה )וזה היה נורא מוזר...נותרו לי בערך עוד יומיים לדד ליין... לא יכולה יותר עם המתח הזה.
 

פּוֹנְג

New member
תודה יקירותי, אבל הכתם הזה הוא הדבר

היחיד שהצליח להרחיק ממני את טיפטופי האופטימיות שיוצרים אחריהם שלולית גדולה וטובה לטבוע בה כשמגיעה הנפילה.
אז אני בשלב זה בהחלט מעדיפה לא ללמוד מהנסיון שלך, lulyK,
ואל תקחי את זה אישית
 

Gill Gallad

New member
אוייייייי......... ../images/Emo10.gif

פונג, מה כבר אפשר לומר להעברת הכאב? - שכתם חום קטן זה עוד לא סימן הכרחי למחזור??? - את זה את יודעת... אני, אם תרשי לי כמובן, עושה פה קואליציה עם לוליק וממשיכה לקוות שיש עדיין סיכוי. אבל אם לא...
גדול. לא להתייאש!
 

m i c h a l y

New member
פונג היקרה../images/Emo24.gif

קבלי חלק מהתוצרים שהברזים שלי טפטפו ללא הפסק לפני יומיים.... כמוך - גם אני עוד לא קיבלתי וסת אך החצ'קון שצץ לי על הסנטר חורץ את דינו.... אז בואי נרגיש מיואשות ומתוסכלות יחד - עד לפעם הבאה.... הדבר היחיד שמעודד אותי עכשיו הוא חישוב הימים עד לביוץ המשוער הבא.... קבלי מליון
ובהצלחה בהמשך, מיכל.
 

bubamara

New member
פונג היקרה, העיקר זה לא להתייאש

אני כל כך מזדהה עם כל התחושות וניסיונות לפענח את שפת הגוף שלנו, זה מה שאני עושה כבר כמה ימים... אני מאוד מקווה שבחודש הבא תבואי אלינו עם חיוך מאוזן לאוזן לבשר על שני הפסים המיוחלים... ובנתיים
ענק ממני
 
עוד יש תקווה

ואולי את עדיין הזוכה בנתיים את מיכל וקושקולינה המועמדות האקטואליות ביותר לפרס אז לא להתייאש וחוץ מזה אם תתיאשי מה יהיה עלינו מי ישאר פה לעודד אותנו עדיין מקווה לשמוע ששני הפסים הנכספים הופיעו מחזיקה לך אצבעות ומתפללת בעבור כולנו.....
 

פּוֹנְג

New member
אני יצאתי מהמרוץ לחודש הזה ../images/Emo13.gif

מפנה את המסלול לאחרות. ובנוגע לעידוד, זו בדיוק הסיבה שנפתח הפורום הזה, כולן מעודדות את כולן ואני מקווה שמתי שהוא יצטרפו לכאן גם מהמין השני שיעודדו אותנו.
 

Gill Gallad

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

ועוד כמה:
 
פונג יקרה../images/Emo23.gif

הלוואי והיו לי את היכולות לכתוב את הדברים שבאמת יעודדו את רוחך אבל מנסיוני ( הלא כל כך רב) המילים האלה טרם נולדו אני יודעת שעצוב ומעונן לך עכשיו כמו שקורה לכולנו כשהנוולה הזו מגיעה ואיתה כל המחשבות למה זה קורה לי? למה לחברות שלי זה הצליח מיד בחודש הראשון... בלי לספור ימים , ביוץ, חישובים ועוד כל מיני דברים מתישים אבל הבעלול האהוב שלי טוען שזה מתעכב מהסיבות הנכונות כי בגלל כל התקופה הזו שאנו עוברות א. הילדים שלנו לעתיד יהיו מדהימים מיוחדים מוצלחים ובריאים ב. אהובים ומוערכים בהרבה מכל הילדים שבאו בקלות ג. אנחנו נקבל את ההריון בכזו אהבה גדולה שלא כמו חברותינו שהצליח להם בקלות ובמשך כל ההריון הן מתלוננות ומיללות אז מקווה שעודדתי אותך קצת והצלחתי להעלות חיוך (אפילו פיצפון) אז
 

פּוֹנְג

New member
דארמה יקרה, תודה רבה אבל אני בסדר

באמת. אתמול היו קצת דמעות, אבל הן עברו. החלק היותר קשה לי הוא המתח לפני, אני מניחה שברגע שיודעים סופית אז האופציה של להביט קדימה - מעודדת בפני עצמה. אני לא מסתכלת על מה שמסביב ומשווה, אני יודעת אצלי זה אחרת. אצלי הדברים תמיד חייבים להגיע אחרי מאמצים (ככה זה היה תמיד ואין סיבה שזה יהיה אחרת
) אבל אני בטח לא מסתכלת לצדדים ואומרת למה היא כן ואני לא. (זה עדיין לא אומר שלא נצבט הלב למראה תינוקות מחייכים או נשים שמלטפות את הבטן ההריונית שלהן) זה יגיע. זה יגיע גם אם יהיה צורך במאמצים נוספים על נסיונות טבעיים. היום יש לי כוח לחכות עוד קצת. (דברי איתי בימים המתוחים, אז תשמעי זמירות אחרות
)
 
למעלה