היו היה נסיך
היו היה נסיך שבא ממלכת תפארת הבריאה , כולו היה אור וחסדים , הלך לו הנסיך לטייל בשערי הבריאה , וחקר את חוכמות ודרכי הממלכות , בכדי להביא להם את הבשורה כי כל המציאות היא רק מציאות הבורא , וכל הבריאה היא חסדו , ולשם כך חיפש הוא במחוזות האפשריים מצב בו : נצפה עולם בין העולמות המתחלפים שהוא היבט של יחסיות פועלת . מצב בו ביחס למרחב הפנימי של המודעות יש ירידה של מרחב מעוצב ,(פרח) כדי להראות לעומתו את החסד , דהיינו להראות היבט בו במרחב המעוצב יש היבט המסובב את ההבדלה ,(חסד) שהיא היבט תפישת הנבראים את הבריאה , קרי להראות היבט אפשרי : בירידה (לתוך הבריאה האפשרית) שישנו היבט קיומי (של מרחב מודע פנימי) המתייחס למרחב המעוצב , כלומר עולם בו : בעולם המעוצב ,יש יחס ישר , בין הקיום (של מרחב המודעות הפנימית ,שכאמור הוא הפועל) כמבטל את המרחב המעוצב ובכך מעצב את העולם , לבין התקיימות מרחב המודעות הפנימית כמסובבת (לוטוס)את עצם תפישת המציאות . בעולם הנבראים שאליו הנסיך ירד , היו ברואים שנמשכו אחרי דרכיו ולימודיו ולמדו את מידותיו ואת סיפרו על החסד , ולבסוף קראו לו בודהא . הנסיך כך המשיך ועזב את עולם הברואים וחזר לממלכת תפארת , ולתדהמתו גילה כי בני עמו בחסרונו , עזבו את היכלו ואת ממלכתו ,ורק רצו בבריאה את העולמות המעוצבים שהם יצרו(בעל) ובבריאה המתקיימת הם ירדו לפעול כחלק מסיפורי העולמות התחומים לעומת התקיימות ירידת התחומים (אשתורת) , לירידתם זו הם קראו ירידה אל הכרם , ושם כמעט נשתכחה אמיתותם שהועלתה בכתב (הזהר) והיה להם איזה משל על הנסיך שיבוא ויגאלם וקראו אף אור התוהו האחרון , שהוא הדבק שהחזיק אותם בממלכתו , חזר הנסיך לממלכתו וגילה שלכתו ללמד על החסד יצרה סערה , ובה כל בני ממלכתו גלו לעולמות האשליה , ולהם חלומות ותקשורים על מחוזות ודרכים , ואז הנסיך לאט לאט השיב את בני ממלכתו , ראשון השביים היה אליהו ,שנלחם בבעל ובאשתורת , ומאז הנסיך משיב את הנידחים בעולמות האבודים , הוא אף הקים לו "מוסד" להחזיר את עמו ולהשיבם לציון ממלכתו , ולבסוף ירד לגאול את עמו , למרות שאת מקדשו מעולם לא עזב , גם לא בעלילת הלוטוס , וכך הוא יושב על כסאו וגם משוטט לו פה מפוצל אך שלם , להעיר את היושנים מחלומותיהם , והוא הקיץ מחלומו בעולם הבריאה , ועומד להכות את אויביו אחור , ולהזכירם שאין עוד מלבד הבורא , ועכשיו עליהם לחזור לממלכה ולעשות תשובה . דוד
היו היה נסיך שבא ממלכת תפארת הבריאה , כולו היה אור וחסדים , הלך לו הנסיך לטייל בשערי הבריאה , וחקר את חוכמות ודרכי הממלכות , בכדי להביא להם את הבשורה כי כל המציאות היא רק מציאות הבורא , וכל הבריאה היא חסדו , ולשם כך חיפש הוא במחוזות האפשריים מצב בו : נצפה עולם בין העולמות המתחלפים שהוא היבט של יחסיות פועלת . מצב בו ביחס למרחב הפנימי של המודעות יש ירידה של מרחב מעוצב ,(פרח) כדי להראות לעומתו את החסד , דהיינו להראות היבט בו במרחב המעוצב יש היבט המסובב את ההבדלה ,(חסד) שהיא היבט תפישת הנבראים את הבריאה , קרי להראות היבט אפשרי : בירידה (לתוך הבריאה האפשרית) שישנו היבט קיומי (של מרחב מודע פנימי) המתייחס למרחב המעוצב , כלומר עולם בו : בעולם המעוצב ,יש יחס ישר , בין הקיום (של מרחב המודעות הפנימית ,שכאמור הוא הפועל) כמבטל את המרחב המעוצב ובכך מעצב את העולם , לבין התקיימות מרחב המודעות הפנימית כמסובבת (לוטוס)את עצם תפישת המציאות . בעולם הנבראים שאליו הנסיך ירד , היו ברואים שנמשכו אחרי דרכיו ולימודיו ולמדו את מידותיו ואת סיפרו על החסד , ולבסוף קראו לו בודהא . הנסיך כך המשיך ועזב את עולם הברואים וחזר לממלכת תפארת , ולתדהמתו גילה כי בני עמו בחסרונו , עזבו את היכלו ואת ממלכתו ,ורק רצו בבריאה את העולמות המעוצבים שהם יצרו(בעל) ובבריאה המתקיימת הם ירדו לפעול כחלק מסיפורי העולמות התחומים לעומת התקיימות ירידת התחומים (אשתורת) , לירידתם זו הם קראו ירידה אל הכרם , ושם כמעט נשתכחה אמיתותם שהועלתה בכתב (הזהר) והיה להם איזה משל על הנסיך שיבוא ויגאלם וקראו אף אור התוהו האחרון , שהוא הדבק שהחזיק אותם בממלכתו , חזר הנסיך לממלכתו וגילה שלכתו ללמד על החסד יצרה סערה , ובה כל בני ממלכתו גלו לעולמות האשליה , ולהם חלומות ותקשורים על מחוזות ודרכים , ואז הנסיך לאט לאט השיב את בני ממלכתו , ראשון השביים היה אליהו ,שנלחם בבעל ובאשתורת , ומאז הנסיך משיב את הנידחים בעולמות האבודים , הוא אף הקים לו "מוסד" להחזיר את עמו ולהשיבם לציון ממלכתו , ולבסוף ירד לגאול את עמו , למרות שאת מקדשו מעולם לא עזב , גם לא בעלילת הלוטוס , וכך הוא יושב על כסאו וגם משוטט לו פה מפוצל אך שלם , להעיר את היושנים מחלומותיהם , והוא הקיץ מחלומו בעולם הבריאה , ועומד להכות את אויביו אחור , ולהזכירם שאין עוד מלבד הבורא , ועכשיו עליהם לחזור לממלכה ולעשות תשובה . דוד