היי... אני יעל ואני חדשה פה בפורום
ורציתי להגיד שטוב שיש פה פורום כזה!!!!! כל הכבוד!!!! באמת!!!! קראתי את הקטע "ברוכים הבאים להולנד" שניכתב פה לפני כמה זמן וזה קטע מדהים.. ממש נגע לליבי וזה הזכיר לי קטע שקראתי פעם במעריב לנוער לפני כמה שנים ומאוד מאוד ריגש אותי... אמא אני עוד מעט אצא לעולם. אני יודע שהרבה זמן חיכית לי. תשעה חודשים, תשעה חודשים חיכית לי ודמיית איך אראה. אבל אמא, יש לי משהו להגיד לך, אני לא בדיוק מי שאת מחכה לו, את מבינה -אני לא בדיוק מי שרצית. אני אחר. אני מפחד אימא. אני מאוד רוצה שתירצי אותי. הייתי מאוד רוצה שתאהבי אותי כמו את יפית הקטנה כמו את אלי שכבר בצבא אני רואה כבר אור, אני בחוץ, הגעתי אימא תחבקי אותי, תחזיקי אותי קרוב אלייך - את בוכה, אני יודע גם אני! את תתרגלי אליי אבל אני מבקש ממך, אמא, תעזרי לי לא להתרגל להכנע, ואם קשה לך - אני אלחם לבדי. אני אראה לכולם אימא שאני יכול לצמוח ולפרוח! אני יכול להזדקף ולעמוד על רגליי. אז אולי לא אעמוד כ"כ ישר. אולי לא תמיד יבינו את מה שבדיוק אני אומר. אבל תגידי להם אימא שאני לא רוצה את הרחמים שלהם אני לא רוצה את הרחמים של אף אחד. אני דורש שיכבדו אותי. שידברו אליי כמו אל כל אדם אחר. שלא ילטפו לי את הראש וישאלו אותי: "מה שלומך מותק איך אתה מרגיש?" "אהלן" זה מספיק לי יש לי קשיים, אמא ולא תמיד אני מצליח אבל בתוכי, אימא, פועם לב שיודע לאהוב שיודע לשנוא, שכואב ופורץ בצחוק כמו כל אדם אחר אני אדם אימא כמו כל אחד אחר. אני אדם, אימא. אני אדם. תצפו ממני ללכת בדרך כל האדם - ואני אלך בדרכו. גיליתי שאני יכול ועכשיו אתחיל לעמוד זקוף. רופאים בדקו אותי, פסיכיאטרים, מדריכים... תגידי להם אימא שילמדו אותי הרבה דברים אבל יותר מכל אני רוצה שילמדו אותי איך לא להזדקק להם. פיתחו לי דלתות - שיניחו לי לעבור בהם בכוחות עצמי, אני ורק אני אדאג שהדלתות האלה לא תסגרנה יותר אני יכול, אני יכול אימא....
ורציתי להגיד שטוב שיש פה פורום כזה!!!!! כל הכבוד!!!! באמת!!!! קראתי את הקטע "ברוכים הבאים להולנד" שניכתב פה לפני כמה זמן וזה קטע מדהים.. ממש נגע לליבי וזה הזכיר לי קטע שקראתי פעם במעריב לנוער לפני כמה שנים ומאוד מאוד ריגש אותי... אמא אני עוד מעט אצא לעולם. אני יודע שהרבה זמן חיכית לי. תשעה חודשים, תשעה חודשים חיכית לי ודמיית איך אראה. אבל אמא, יש לי משהו להגיד לך, אני לא בדיוק מי שאת מחכה לו, את מבינה -אני לא בדיוק מי שרצית. אני אחר. אני מפחד אימא. אני מאוד רוצה שתירצי אותי. הייתי מאוד רוצה שתאהבי אותי כמו את יפית הקטנה כמו את אלי שכבר בצבא אני רואה כבר אור, אני בחוץ, הגעתי אימא תחבקי אותי, תחזיקי אותי קרוב אלייך - את בוכה, אני יודע גם אני! את תתרגלי אליי אבל אני מבקש ממך, אמא, תעזרי לי לא להתרגל להכנע, ואם קשה לך - אני אלחם לבדי. אני אראה לכולם אימא שאני יכול לצמוח ולפרוח! אני יכול להזדקף ולעמוד על רגליי. אז אולי לא אעמוד כ"כ ישר. אולי לא תמיד יבינו את מה שבדיוק אני אומר. אבל תגידי להם אימא שאני לא רוצה את הרחמים שלהם אני לא רוצה את הרחמים של אף אחד. אני דורש שיכבדו אותי. שידברו אליי כמו אל כל אדם אחר. שלא ילטפו לי את הראש וישאלו אותי: "מה שלומך מותק איך אתה מרגיש?" "אהלן" זה מספיק לי יש לי קשיים, אמא ולא תמיד אני מצליח אבל בתוכי, אימא, פועם לב שיודע לאהוב שיודע לשנוא, שכואב ופורץ בצחוק כמו כל אדם אחר אני אדם אימא כמו כל אחד אחר. אני אדם, אימא. אני אדם. תצפו ממני ללכת בדרך כל האדם - ואני אלך בדרכו. גיליתי שאני יכול ועכשיו אתחיל לעמוד זקוף. רופאים בדקו אותי, פסיכיאטרים, מדריכים... תגידי להם אימא שילמדו אותי הרבה דברים אבל יותר מכל אני רוצה שילמדו אותי איך לא להזדקק להם. פיתחו לי דלתות - שיניחו לי לעבור בהם בכוחות עצמי, אני ורק אני אדאג שהדלתות האלה לא תסגרנה יותר אני יכול, אני יכול אימא....
