היי בנות.... קצת עידוד
קודם כל אני חדשה פה ושמחתי כלכך למצוא את הפורום הזה.. כיף להזדהות אחת עם השניה
רציתי לשתף אתכן בקושי שעובר עליי כבר הרבה זמן.. אז כמו שלרובכן כאן, יש לי חבר בקרבי ואנחנו ביחד כבר 4 חודשים. כלכך כיף לנו אחד עם השני בסופשים כשהוא חוזר, אין רגע שאנחנו לא מנצלים בשביל להיות ביחד. זה בטח יישמע לכן קצת מצחיק אבל הבעיה מתחילה כשמוצש מגיע, ואיתו השביזות..... ממש אבל ממש קשה לי להעביר את השבוע ,ולעיתים קרובות גם שבועיים בלי לראות אותו ולהיות איתו, אפילו שמדברים כמה פעמים ביום זה ממש קשה ואני מרגישה רע עם עצמי. אני לא משתפת אותו במה שעובר עליי כי אני לא רוצה לבאס אותו או לגרום לו להרגיש איכשהו רע עם זה. ואין לי כלכך למי לפנות או לקבל ממנו קצת עידוד בקשר להרגשה הזאת... איך אתן מסתדרות ומעבירות את השבוע שלכן בלי להיות עם החבר ??? איך אתן מסתדרות עם הגעגועים האלה ??? כי אני משתגעת. מצטערת על החפירה, אבל אני אשמח לשמוע מכן..
קודם כל אני חדשה פה ושמחתי כלכך למצוא את הפורום הזה.. כיף להזדהות אחת עם השניה
רציתי לשתף אתכן בקושי שעובר עליי כבר הרבה זמן.. אז כמו שלרובכן כאן, יש לי חבר בקרבי ואנחנו ביחד כבר 4 חודשים. כלכך כיף לנו אחד עם השני בסופשים כשהוא חוזר, אין רגע שאנחנו לא מנצלים בשביל להיות ביחד. זה בטח יישמע לכן קצת מצחיק אבל הבעיה מתחילה כשמוצש מגיע, ואיתו השביזות..... ממש אבל ממש קשה לי להעביר את השבוע ,ולעיתים קרובות גם שבועיים בלי לראות אותו ולהיות איתו, אפילו שמדברים כמה פעמים ביום זה ממש קשה ואני מרגישה רע עם עצמי. אני לא משתפת אותו במה שעובר עליי כי אני לא רוצה לבאס אותו או לגרום לו להרגיש איכשהו רע עם זה. ואין לי כלכך למי לפנות או לקבל ממנו קצת עידוד בקשר להרגשה הזאת... איך אתן מסתדרות ומעבירות את השבוע שלכן בלי להיות עם החבר ??? איך אתן מסתדרות עם הגעגועים האלה ??? כי אני משתגעת. מצטערת על החפירה, אבל אני אשמח לשמוע מכן..