היי מאוכזבים.. לדעתי אכזבות זה הצד השני של..

היי מאוכזבים.. לדעתי אכזבות זה הצד השני של..

אהבות.. לא סתם הן מתחרזות. האם אי פעם ידעתם אהבה בלי אכזבה בסופה או במהלכה? אני באופן אישי לא ידעתי אהבה שלא נגמרה באכזבה מרה וכואבת.. פעם נטיתי להאשים את הצד האחר, עכשיו אני תוהה אולי בי האשמה? והאם בכלל קיים האיש אליו אני מייחלת ועליו אני חולמת? והאם נגזר על מי שמצפה גבוהה גבוהה להתאכזב תמיד? אשמח להיעזר בנסיונם/ אכזבותיהם של אחרים..
 
אוי זה כל כך מסובך

אין לזה משוואה מתמטית עם פתרון אחד והדרך היא בטח לא דומה בכל תרגיל אהבה כרוכה באכזבה תמיד זה נכון וזה גם נכון שכגובה הציפיות כך גובה האכזבות אבל מה? לא לקוות. לא לצפות? איך אפשר לחיות ככה בלי ציפיה או תקווה למשהו. צריך להכנס לפרופורציה האחד המתאים באהבה קיים ופתאום כשהוא מגיע זה כל כך ברור שאפשר להתפשר בלי להרגיש "למה רק אני נותנת" או "יצאתי פריירית" אני מאמינה שכל הדרך היא אולי דרך חתחתים מלאה אבנים וקוצים וזה רק בגלל שקשה באימונים קל בקרב תאמיני וזה יגיע
 
הוי למה זה כך

ותודה אורלי המנהלת על תשובתך, לא חדלתי לקוות ולא לצפות מידי, אולי לכן אני סובלת כמעט תמיד, אלליי... האם צריך להאמין שהאהבה תגיע יום אחד לבדה, בלא עזרה..? פתאום בתור מתארך ליד כספומט, למשל, אביט הצידה ואראה את כל מה שאני מחפשת באדם אחד..? ואז? האם ניתן לתת אמון עד הסוף? האם משהו נמשך לנצח? פעם האמנתי..
 
למעלה