היכרות עם מתוקה ותיקה ומעוברת

[n o y n o y]

היכרות עם מתוקה ותיקה ומעוברת../images/Emo180.gif

שלום לכולכן, אמנם פיספסתי את השרשור של ההיכרות מלפני כמה ימים, אבל נדמה לי שהמאמץ שווה, כי אני מאמינה שמהסיפור שלי יוכלו ללמוד כמה וכמה מבקרות בפורום החשוב הזה. אני בת 32, אם לילדה מדהימה בת 2.5 ועם סכרת "נעורים" כבר 10 שנים. היום סוגרת 37 שבועות של הריון ולצערי בדרך לעוד ניתוח קיסרי. גם אני, כמו רבות מכן, קיוויתי מאוד להימנע מניתוח - מה גם שאחרי שניים נחרץ הגורל לתמיד... בהריון הראשון הייתי מאוד לחוצה ומודאגת, מאוזנת סביר עם 5 זריקות ביום ו-A1C בסביבות 6.5 וילדתי בתום 38 שבועות בניתוח אחרי היפוך שנכשל (היא היתה עכוז). בתי נולדה במשקל 3500 - קצת גבוה מהממוצע, אבל סביר ועם סוכר 21!!! זו תופעה ידועה בגלל כמות האינסולין שהלבלב שלה הורגל לייצר במשך ההריון, שכמובן לא מתאים לרגע שאחרי. היא קיבלה עירוי של גלוקוז במשך 24 שעות. כשנפגשנו לראשונה רק אחרי יומיים כבר הודיעו לי "שהיא התרגלה לבקבוקים" ולכן לא ידעה לינוק. התעקשתי מאוד ונעזרתי גם ביועצת הנקה פרטית וכלום לא עזר. זה חשוב כי אני מבקשת את עצתכן איך לגרום שהתוצאה לא תהיה דומה גם הפעם (למראות שהרופאים כבר הודיעו לי שזה מה שמסתמן). היום אני מגדלת כנראה את "עוגית מלכת הבשן": בשבוע 36 הערכת המשקל היתה 4 ק"ג (הממוצע הוא 2690) ושכנעו אותי לוותר על הפנטזיה של לידה טבעית, וזאת מכמה סיבות: קודם כל אחרי ניתוח קודם הרחם מצולק וקיים סיכון שיקרע, חוץ מזה המשקל הוא בעייתי מאוד: הגבול שממנו שולחים לניתוח הוא 4.5 ביולדת "רגילה" ו-4 אצל יולדת סכרתית, ואצלי גם יכול להיות מבנה צר. סיבה נוספת היא שבתינוקות לאמהות סכרתיות מוצאים הרבה פעמים מבנה של כתפיים רחבות, כך שגם אם הראש יעבור ההמשך כנראה לא וכשמושכים בכוח אפשר לגרום לנזק קבוע כמו שיתוק בזרועות. רציתי לציין שבהריון הזה האיזון שלי היה טוב יותר (עם משאבה!!!): 5.9-6.2, ובכל זאת העובר כ"כ גדול. האם יש למישהי הסבר? אז קבעו לי תאריך לניתוח רק אחרי שימלאו 38 שבועות מלאים כי בשבועות 36-38 יש עוד 5-10% סיכוי שהריאות לא בשלות ולא כדאי להתחיל את החיים עם הנשמה וטיפול נמרץ!!! בינתיים תחזיקו לי אצבעות שאגיע לשם כי יש לי כבר "פתיחה" ובעצם אנחנו כבר אחרי ההתחלה...

 

[פינה בלב]

אין לי הסברים/עצות אבל הנה האצבעות

שלי

שתגיעו לשבוע 38 ושיעבור בקלות. ותודה על השיתוף בנסיונך

.

 

[השושן הצחור]

כמה דברים

היפוגליקמיה אצל ילודים לאמהות סוכרתית נגרמת מכיוון שהערכי הסוכר במהלך הלידה גבוהים העובר משחרר אינסולין על מנת להתמודד עם הערכים הגבוהים ואז מנתקים את חבל הטבור והוא נותר ללא אספקת הסוכר אליה התכונן. הדרך למנוע את זה היא לבדוק דחופות את הסוכר במהלך הלידה (ללמד את הבעל או המלווה איך לעשות זאת במידה והמילדת אינה עושה זאת). ולהתאים את רמות הסוכר שיהיו כמה שיותר קרובות לנורמה. לגבי ההנקה קשה, אבל גם אחרי יומיים אפשר ללמד תינוק לינוק- ממליצה לך לפנות לפורום הנקה שם יש המון מידע ותוכלי ללמוד קודם מה לעשות ולמנוע את מה שקרה בפעם הקודמת - ניתן ורצוי להניק גם אחרי קיסרי. לגבי הגודל אין לי מושג קצת מפליא באמת לאור העובדה שהיית מאוזנת אבל מצד שני צריך לשקול גם גנטיקה אם את ובעלך אנשין גדולים - מן הסתם גם העובר יהיה אלא אם כן...

בכל מקרה גם אחרי שני קיסריים עדיין ניתן ללדת לידה ואגינלית.

 

[השושן הצחור]

חוברת עלמ"ה

מצרפת לך קישור שכתבו הבנות בפורום הנקה בשילוב עם אנשי מקצוע - על הנקה, הדכה להנקה, בעיות אפשריות ופתרון שלהן. שווה לכל הריונית לקרוא.

 

[נשוי למתוקה]

קודם כל ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

נראה שאוטוטו הכל מסתיים. אני מקווה שתחזרי לספר לנו גם איך הכל נגמר

תופעת ההיפוגליקמיה אצל ילודים ידועה והצוות הרפואי יודע להתמודד איתה. מן הסתם אחרי טיפול קצר הכל יסתדר.

 

[נשוי למתוקה]

חיפשתי קצת על היפו אצל ילודים...

מאחר ולפי מה שאמרת אפשר למנוע את תופעת ההיפו אצל יילודים. לצערי התאכזבתי מאחר ומצאתי בפורום רפואת ילדים ופגים בפלפלים (סליחה על השיטוט בפורומים זרים

) את דבריו של ד"ר אילן גור בעניין. מאחר ואינני יודע אם הקישור יעבוד אתמצת את דבריו: הבעיה העיקרית בעובר היא שרמת הסוכר הגבוהה של האם עוברת אליו והוא מפריש אינסולין ברמה גבוהה אשר מאזנת את רמת הסוכר בגופו. זוהי הסיבה מדוע תינוקות גדלים מאד בהריון.לאחר הלידה התינוק נשאר עם רמת אינסולין גבוהה ללא אספקה של סוכר כפי שרגיל היה בהריון ולכן הוא נוטה לפתח היפוגליקמיה. כלומר שהעובר מפריש אינסולין גבוה במשך כל ההריון ולא רק בעת הלידה.

 

[השושן הצחור]

תינוקות גדולים והיפוגליקמיה

אם רמות הסוכר אצל האם גבוהות העובר מפריש אינסולין כדי להתמודד עם הסוכר הגבוה, אינסולין הוא הורמון גדילה ולכן התינוקות הנולדים לאם שלא היתה מאוזנת - גדולים. היפוגליקמיה לאחר הלידה, קשורה לרמות הסוכר בזמן הלידה (כפי שכתבתי בהודעה הקודמת)- ע"י שמירה איזון במהלך ההריון והלידה ניתן למנוע או למתן את שתי התופעות וזה גם מה שטוען ד"ר אילן גור בקישור שנתת. לעיניין הפורומים "הזרים" אין לי שום בעיה עם זה להיפך !. ידע הוא כוח ומכיוון שהידע לא נתון במקום אחד (בטח לא אצלי, במיוחד שאנני אשת מקצוע אלא רק סוכרתית עם קילומטרז

) שיטוט בפורומים שונים רק מעשיר ומרחיב את הידע שברשותנו. וחוץ מזה מחייב אותי ואותנו לשמור על רמה גבוהה של הפורום- כך שלמרות השיטוט תחזור לרעות בשדותינו

 

[נשוי למתוקה]

לא מסכים איתך לגבי האיזון../images/Emo70.gif

מה שאני הבנתי הוא שהעובר מפריש אינסולין כדי להתמודד עם סוכר גבוה. גם אצל מי שמאוזנת ישנם פרקי זמן (לפעמים ארוכים) בהם רמת הסוכר גבוהה. לגבי זמן הלידה - גם בניתוח קיסרי כאשר היולדת מנוטרת ומאוזנת נולדים עוברים עם היפוגליקמיה. אני בטוח שאם איזון בזמן הלידה היה משפיע על התופעה או מקל עליה הטיפול בביה"ח בעת לידה של נשים סכרתיות היה אחר בעיקר בכדי לשמור על העובר.

 

[נשוי למתוקה]

חוץ מזה - אני בטוח שכל אחת מכן

מדברת מנסיונה - אבל לדעתי ישנם גורמים נוספים אחרים המשפיעים על גודל העובר ומצבו בעת הלידה חוץ מאשר האיזון בהריון או הרגעי בלידה.

 

[השושן הצחור]

כן

כמו הגודל של האבא והאמא

-קרי גנטיקה, מוצא אתני ומין העובר: מתרחש יותר אצל עוברים זכרים. וכמובן סוכרת על כל גווניה הסתכל כאן.

 

[n o y n o y]

אני בהחלט מסכימה איתך.

את המידע על הסיבות להיפוגליקמיה אצל ילודים לקחתי מהפרק שעוסק בהריון, בסיכונים השונים ובמניעה מתוך הספר Pumping Insulin של ג'ון וולש ורות רוברטס, שם נאמר במפורש שזו תוצאה של מהלך ההריון כולו. התייעצתי היום גם עם פרופ' שהוא ראש מחלקת יולדות בבית חולים גדול והוא באמת ציין שבמהלך הלידה אין פעולה למניעה אלא שהרופאים מודעים לכך וערוכים לטיפול מיידי ודחוף בתופעה. גם בלידה הקודמת הייתי מחוברת ב-5 השעות שלפני הלידה בו זמנית לעירוי של גלוקוז ושל אינסולין ובדקו את רמות הסוכר מדי שעה (כך שהייתי על איזון מעולה) ובכל זאת אי אפשר היה למנוע את התופעה. מעבר לזה בהריון הנוכחי הופתעתי

לגלות שכל התופעות המדוברות (עובר גדול, ריבוי מי שפיר ומסתמן גם היפוגליקמיה של העובר) התרחשו אצלי למרות שלמיטב הבנתי המוגלובין A1C בסביבות ה-6.0 נחשב מאוזן. יתכן שההסבר נעוץ בעובדה שאחרי הרבה שנים של סכרת רואים הרבה פעמים "דפוס קופצני" (ערכים של היפו וגם מעל 200), ואז ההמוגלובין A1C (שהוא מדד של ממוצע) לא ממש מספר את כל התמונה, אבל זו רק ההשערה שלי. בכל מקרה מרגע שהשלמתי עם הרעיון של ניתוח קיסרי, אז זה באמת לא נורא כל-כך.

ו

לכולם על התגובות והעצות, זה באמת מחמם את ה

.

 

[השושן הצחור]

מצטערת זה קצת מכעיס אותי

זה לא ביקורת אליך, אלה אל הממסד הרפואי ואם זה עזור אפילו למישהי אחת אני את שלי עשיתי. איזון איזון איזון. במרפאה לסוכרת שחיברו אותי למשאבה דרשו 6-7 בדיקות ליום לפחות. אז למה בהריון דורשים פחות? כן A1C היא בדיקה ממוצעת ותנודות בערכים גורמות לה לנוע לכיוון המתאים. אבל בהריון את אמורה לבדוק כל-כך הרבה פעמים וישר לתקן את התנודות הללו ולמנוע אותם ובכך גם למנוע את תוצאות הלוואי. את לא אמורה להיות בערך של מעל 200 או היפו לאורך זמן. ותנודות קצרות לא אמורות (ככל הנראה) להשפיע. יתכן וכן ובאמת העובר הגדול והיפוגליקמיה באמת בלתי נמנעים, אבל אותי מקומם שגם את וגם נשוי למתוקה מקבלים בכזה שיוויון נפש ערכים גבוהים זה ממש לא ברור לי וזה לא מחייב המציאות, בטח שלא לאורך זמן.

 

[נשוי למתוקה]

רגע../images/Emo70.gif רגע../images/Emo70.gif רגע../images/Emo70.gif

איפה ראית שאני מקבל בשוויון נפש ערכים גבוהים

את יודעת לא פחות טוב ממני שקשה לשמור על איזון מלא לאורך תשעה חודשים רצופים. יש משברים, יש תקלות במשאבה, יש שינויים הנובעים מההריון עצמו (ערכי הסוכר הלא מושפעים מההריון אף הם. ישנם ערכי היפו תכופים לפחות בחלק הראשון של ההריון. במהלך ההריון עצמו האינדקס הגליקמי משתנה כל כמה ימים). ברור שעם מדידות קפדניות אפשר לעלות על רוב הדברים אבל לא תמיד. ה- A1C של n o y n o y דווקא מעיד על איזון לא רע בכלל (שלא לומר, טוב) ועדיין היא טוענת לעובר מוגדל, כך שכמו שאמרתי קודם כל הריון הוא סיפור בפני עצמו

ואין דומה הריון של א' להריון של ב' וגם אין דומה הריון ראשון של א' להריון השני שלה

 

[השושן הצחור]

נכון

כל הריון הוא סיפור בפני עצמו- וכמו שגם אתה כתבת יש עוד דברים מסביב שמשפעים כמו כמה שנים יש סוכרת, האם יש סיבוכים של סוכרת וכמובן גם דברים שאינם קשורים ישירות לסוכרת משפעים. אנחנו בני אדם ובני אדם שונים מה שמשפיע על אחד לא בהכרח משפיע על השני. אבל מצורת הכתיבה שלך ושל נוי נוי בשירשור הזה קיבלתי את הרושם של "בשביל מה להתאמץ הרי בסופו של דבר כלום לא יעזור וגורלנו וגורל ילדינו נחרץ......" ואני אישית לא מסכימה ולא מוכנה לקבל את הגישה הזו. כן ערכי הסוכר משתנים ומושפעים מגיל ההריון מתקלות, מאוכל ובמדברים אחרים - אבל בשביל זה אנחנו עם היד על הדופק. בשביל זה המעקב של הריון בסיכון. נוי נוי מעידה על עצמה שהממוצע התקין שלה הוא בעצם תוצאה של היפויים וערכים גבוהים ואתה אומר שאישה בהריון לא מסוגלת לשמור על איזון לאורך תשעה חודשים רצופים ונמצאת זמנים ארוכים בערכים גבוהים. יש משברים- זה נכון. זה נכון לכל אורך החיים - בחיי היום יום יש מצבים שכולנו מוותרים לעצמנו על בדיקות, על דיאטה מוקפדת ומסתובבים לפעמים ימים שלמים או יותר עם ערכים גבוהים. אבל בזמן ההריון אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו כזה פינוק ומשברים: אנחנו אחריות לעוד אדם קטן לאורך ואיכות חייו.

 

[נשוי למתוקה]

קיבלת רושם מוטעה לפחות ממני ../images/Emo13.gif

ודרך אגב, זמנים ארוכים, מבחינתי לפחות, זה לא ימים שלמים אלא שעות...

 

[השושן הצחור]

../images/Emo140.gif

 

[n o y n o y]

הרושם המוטעה הוא גם ממני

אין לי ספק שיש כאן אי הבנה. ההשערה שלי על דפוס קופצני באה בניסיון לחפש הסבר לתופעות שאופיניות לסוכרת למרות האיזון הסביר, אבל אין זה אומר חלילה שאני לא מאמינה שצריך לעשות ה כ ל

כדי שזה יצליח. וזה אומר (לפחות אצלי) מעקב סוכר צמוד של בערך 5 בדיקות ביום ותיעוד של התוצאות ושל מינוני האינסולין, ביקור במרפאת הריון בסיכון ואצל גניקולוג מומחה לסכרת כל שבועיים במשך כל ההריון ושינוי הדרגתי ותכוף של מינונים, בדיקות U/S כל שבוע-שבועיים, מוניטור 3 פעמים בשבוע וכמובן הקפדה על תזונה. אני לא אומרת את זה כדי להפחיד אף אחת - להיפך

דווקא בגלל שאני מאוד מאמינה שזה מה שעושה את ההבדל. ובכל זאת התופעות שאופיניות לסכרת אופיניות גם אצלי כסכרתית. את ההסברים של "נשוי למתוקה" אני מקבלת בכל לב - הוא כאילו מדבר מגרוני.

 

[השושן הצחור]

../images/Emo140.gif

 

[השושן הצחור]

זה לא הכרח!

מצטערת. סוכרתית בהריון לא אמורה להיות "פרקי זמן (לפעמים ארוכים)" ברמות סוכר גבוהות זה כל העיניין בניתור המוקפד של ההריון. אולי אני משוגעת אבל לפחות אצלי זה הוכיח את עצמו: בן זכר משקל פחות מ-3400 ללא היפוגליקמיה......

 

[תומרותם]

היפו לתינוק

וואו, 21 זה באמת נמוך... אפילו לתינוק. אצלי פיצי היתה עם 40 או 50, ואחרי שתי בדיקות כבר היתה בסדר. הנקתי אותה בערב של יום הלידה (נולדה ב-8 בבוקר). לדעתי אין סיבה שהפעם תוותרי על ההנקה. כמובן שמיד עם הלידה זה לא מתאפשר, כי צריך לדאוג לפיצי. אבל לאחר כמה שעות את צריכה להתעקש על ההנקה. לא יקרה כלום אם היא תקבל בקבוק בלילה שאת ישנה, אבל במהלך כל היום שתאכל ממך. יכול להיות שלא יתנו לך להניק בחדר כי היא תהיה במעקב - אז תניקי איפה שכן אפשר. חבל לוותר על היהלומים שהגוף שלך מייצר במיוחד בשבילה !! אני עכשיו 3 חודשים אחרי, יושבת לי בעבודה ושואבת "יהלומים"... בהצלחה !!