הילדים מתחתנים? מי מחליט על התקציב?

BrightEye

New member
הילדים מתחתנים? מי מחליט על התקציב?

כתבת דעה בנושא-
מיטב צעירי ישראל מוציאים הון עתק על חתונה של 4 שעות, שנראית כמו הפקה הוליוודית, ולא מתביישים לצאת ולהפגין נגד יוקר המחיה. כדאי שתתפכחו ותבינו: חתונה בנוסח האלפיון מונעת מכם לרכוש דירה. אורית-קלייר ארזי נגד תעשיית השופוני
תגידו, החלקתם על השכל? אתם לא מתביישים? אין לכם טיפת היגיון פשוט? רק עשירון ממש עליון - זה מהריכוזיות במשק, זה שאתם מוחים נגדו - רק שם מוציאים 200-150 אלף שקל על מסיבה של ארבע שעות! ואתם מעזים אחר-כך לבכות על יוקר המחיה? יש יוקר מחיה אמיתי! הוא מקומם! צריך להילחם בו! אבל לצעירים נטולי אחריות אישית בשקל, ועם יכולת שיפוט של זבוב, אין זכות דיבור בנושא!
דופקים את עתיד הילדים
ולהורים של הצעירים האלה: גם אתם אשמים! אפילו יותר! אתם לא חינכתם אותם להתנהלות כלכלית שפויה. אתם נתתם ונותנים להם הכל ללא גבולות. ללא דרישת מאמץ או תמורה מצידם בהשגת הכסף. אתם מממנים גם את החתונה, כפי שמימנתם כל שיגיון או גחמה אחרת שלהם כל השנים. אם לא מימון מלא או חלקי, אז לפחות חתמתם על ערבות להלוואה שתממן אותה. אתם בתחרות סמויה או גלויה עם המחותנים על מי אוהב את הילד יותר ולמי יש יותר, סביב מי נותן כמה ועל מה.

מה דעתכם?
 

mykal

New member
חיתנתי ילדים,

אף חתונה לא הגיעה לעלות שכתובה בכתבה,
הסכום הזה שכתוב כאן, הוא מופרז ולטעמי גם מופרך, עבור הרבה מאוד אנשים.
אולי אם בוחרים מלון, והרבה קהל, גם לא בטוחה.

ובכל מקרה, גם אם הבכום הוא 200 אלף שקל, הרבה מזה מוחזר במתנות.
ובכל מקרה עדין לא שמעתי על דירה ולו הקטה ביותר בסכום הזה.

כשאני חיתנתי את הלדים, ערכנו חתונות צנועות באולמות,
לא יצאנו לסלון כל היום, התלבשנו בבית, התארגנו בו.
העיקר בעיני זו האוירה. ולא השואו.
 

BrightEye

New member
להוסיף 200 אלף לסכום שיש לרכישת דירה

מוריד המון בהחזר החודשי.
נכון שרק עם זה אי אפשר לקנות כלום, אבל זו תוספת משמעותית מאוד.
מצד אחד זו שימחה שילד מתחתן, מצד שני עלות המסיבה מפריעה לי.
כנראה שאי אפשר להתחמק מזה...
 

mykal

New member
אבל , גם אמרתי שמנסיון,

לא מגיעים באמת להוצאה אפילו לא של 100 אלף ש"ח.
והרבה פחות. והשמחה לא פחות יפה.
ולזה תחשבי כמה מוחזר.
כך שהסכומים בכתבה לא באמת בשטח,
ומי שמחליט שזה מה שמוציא כנראה יש לו.
 
הרבה פעמים

מי שמוציא אין לו הוא בונה על השיקים של האורחים רק שלפעמים כגודל הציפיות גודל האכזבות

לגבי ההוצאה היא בהחלט יכולה לעבור את ה100000 תלוי מי מתחתן איפה וכמה מוזמנים
ועם הזמינו זמר ידוע שבא לסלסל 5 שירים בשביל 30000 וקצת דעווין
וזה לא כולל את הדי גיי לכל הערב

הרי 350 צוזמנים שזה לא חתונה גדולה מאוד ולא קטנה מאוד רק אולם לפי 250 שקל מנה וזה הממוצע +זה כבר 65000
לזה מצטרף די גיי 5000 שח צלם עם וידאו 12000-10000 שח שימלה של מעצב זה 6000-10000 בקלות אפשר לעבור את ה100000
 

BrightEye

New member
אני בטוחה שלא כל מי שמוציא - יש לו

אני יודעת עד כמה מהר מתדרדרות ההחלטות הכספיות שנוגעות לחתונה (ראיתי את זה בכמה מקרים של אנשים קרובים).
רק זה ורק זה ורק זה, וכל דבר מוביל לדבר. ואז נכנסים לחשיבה שזה הערב הכי חשוב בחיים וצריך לציין אותו יפה.
בנוסף, אנשים זוכרים מסיבות חתונה לא מלהיבות ולא רוצים ששלהם תראה כזו וזה יכול להיות מעגל בלתי מסתיים מבחינת ההוצאה הכספית.
 

iris mom of two

New member
החתונה שזכורה לי כהכי לא מלהיבה

היתה גם הכי יקרה שהשתתפתי בה.

חתונה מלוקקת של גיסי, בהחלט מהיקרות. כמעט גרמה לגרושים של בעלי ושלי. נכון שזה היה בניו יורק, כי שם הם גרו. אבל שנה אח"כ בן אחותי התחתן בניו יורק בהרבה פחות כסף והרבה יותר כייף. היתה חוויה מתקנת.
 

נומלה

New member
אורית קלייר ארזי מטיפה מוסר

לכל הכיוונים. ראשית, היא טועה. החתונה של תשובה למשל מלפני שנה עלתה 7 מליון שקל ולא 200 אלף עלובים.... שנית לדעתי תמיד בעל המאה הוא בעל הדעה. יש עדות שבהן ההוצאה על האירוע מוחזרת ויש עודף. ושלישית, לא מתחילים לדבר על זה כשהילדים מודיעים על חתונה. מתחילים לחנך לצניעות (אמיתית. לא זאת עם השרוול והברך) בגיל אפס כאשר הילדים מתחילים לשאול את שאלות "למה לו יש ולי אין" אבל זה ענין פסיכולוגי עמוק הרבה יותר מאשר כמה עולה החתונה. זה מתחיל ב"אני אתן את כל כולי לילדי", נמשך ב"לילדים שלי יהיה כל מה שלי חסר" ונגמר (נמשך) בחתונה יקרה.

ואישית הכתיבה שלה מעצבנת אותי, כי היא תמיד מאשימה ותמיד כולם לא בסדר. יש כמה מילים בעברית שכדאי לה ללמוד. מילים כמו "יש אנשים ש" "חלק מהאנשים" וכו.
 

BrightEye

New member
נקודת ההתיחסות היא חשובה

היא לא השוותה את זה לחתונה באלפיון אלא למסיבה, וזו נקודה חשובה- עד כמה צריך להתייחס למסיבת החתונה כמשהו ששונה ממסיבה.
האם באמת צריך להתייחס למסיבת החתונה כאל "מאורע חד פעמי ולכן שווה הוצאה גדולה".
גם לשאלת ה"חד פעמי"...שלצערנו לא תמיד זה מה שקורה, וגם לגבי ההוצאה הגדולה על ערב אחד.
 
מי מחליט על התקציב?

תלוי בהכנסות של ההורים שלו/שלה

תלוי בדפוסי התרבות -כמה רוצים/מוכנים להשקיע באירוע חד פעמי

תלוי בחתן/כלה ומקורות התקציב שלהם

הבן שלי מתחתן בקרוב (מחר למען האמת)
חתונה של פחות מ200 מוזמנים
גן אירועים וצהרים ביום שישי (לא יותר זול מאולם וחתונה ביום רביעי למשל אגב).
אבל מתאים לאיפיונים שלנו כמשפחה
צנוע,מכובד, ולא מנקר עיניים.

למזלנו ,גם משפחת הכלה מוצאת את הסגנון הזה מתאים להם
לא רוצה לחשוב אפילו מה היה קורה לו הם היו בסגנון אחר.... (וזה קורה).
 

mykal

New member
רק לומר 'מזל טוב'

ולאחל חיים טובים ומאושרים לזוג.
ולכם נחת.
 
מזל טוב ,הרבה אושר ושמחה לחתן ולכלה - ולהורים

רק מהמחשבה על חתונה אני מקבלת צמרמורת
הבוגר שלי (31), עדיין לא בעניין, מצד אחד לצערי, מצד שני כאמור אני נפחדת מהרעיון של החתונה

ולא בטוחה שרק בגלל הכסף, כל המסביב, ההמולה , והרעש שלעתים בלתי נסבל
והאורחים, שבכלל לא רוצים להיות שם ומאד עצובים שהזמנו מהם והם צריכים להפרד מצ'ק נכבד..
והשמלה שאצטרך ללבוש...

טוב נו- נגיע לגשר ונעבור אותו
 
את מספרת לי?

בדיוק כמוך.
אבל אם עברנו את פרעה- נעבור גם את זה


מצחיק אותי שהבן שלי הרבה יותר בורגני (ומרובע) מההורים שלו.
 

talitush

New member
הייתי שם ולכן יכולה לחוות דעה

הסכום המצויין שם הוא על הצד הגבוה של הסקלה, אבל לא לגמרי מנותק מהמציאות.
תלוי מאד במקום ובכמות האנשים.

אבל כל השופוני מסביב - שתי שמלות לכלה, ביגוד מפואר לאמא, אחות וכו', זיקוקים, בלונים, מתנות וכו' וכו' - אין סוף לרעיונות המטופשים שאנשים זורקים עליהם כסף.

ועוד משהו - לא תמיד היקר בהכרח מצדיק את עצמו מבחינת האיכות.
אצלנו למשל - המקום בהחלט הצדיק. האוכל וכל ההתנהלות כנ"ל. אבל לדעתי היה אפשר למצוא צלם ודי.ג'יי זולים יותר באותה התוצאה. סתם דוגמא.

ובלי קשר לכסף - שונאת את כל הטררם הרעשני. מודה שאצלנו היתה עבודה קלה כי הזוג הצעיר הסכים איתנו בגדול כמעט על הגדול, ובעיקר על התפיסה הכללית שלא לזרוק סתם כספים ולחפש גימיקים. כנ"ל המחותנים. ולא תמיד זה כך. לפעמים צד אחד רוצה קטן וצנוע אבל נתקל בצד שני בעייתי. צריך להתפשר וללכת בין הטיפות....
 

mykal

New member
לדבריך,

בעיני זה ארוע מכונן ומשמח.
לא כ"כ הרבה השקעתי בשמלה (תפרתי לבד עם חברה. לא נוצץ ובולט)
הארועים אצלינו היו שקטים ולא רועשים.
כשהאורחים 'המבוגרים' יותר עזבו את האולם,
הצעירים קצת יותר קיפצו ורעשו. ממש לא מוגזם.
ואינני רואה באורחים 'מסכנים' כל אחד בוחר לאן ולכמה זמן ללכת.
כולנו משלמים "מס חברתי" מסוים על קשרים וחברויות.
פעם אני ופעם הוא.
לא חושבת שכך מרגישים אנשים, אני הולכת ברצון, ולמי שאין לי רצון,
או שלא הולכת, או הולכת כמחויבות, נותנת מתנה 'עושה סיבוב ברכות' והביתה.
מותר לשמוח עם ארים.
 
לדבריי, הנובעים לצערי מנסיוני הרע

דברי ודברייך זהים "כולנו משלמים מס חברתי", על משלמי המס החברתי דיברתי,
הבעיה שלי - שלי בעיקר, שרוב החתונות, של המס החברתי, (משפחה בעיקר) מצריכות אותי בנסיעה של שעתיים לכל כיוון, ועוד סכום נכבד למתנה, אני מדברת פה על הרבה יותר מאלף שקל, ל"מס חברתי"...., מה שבדרך כלל מוציא לי את הרצפון ללכת, אבל לפעמים מוכרחים....
ואז- טוב לא בחתונה שלך אולי, אבל כבר הייתי בחתונה, שאוזניי החרישו, עיני סונוורו, ורגלי דאבו (כי לא היה מקום ישיבה בקבלת הפנים)
הייתי בחתונה- בסוף העולם, שהאורחים הסתובבו בשדות עד שמצאו אותה,
וגם בחתונה שנסעתי את כל כביש 6 לאורכו- ועוד שעה עד לכביש- וחצי שעה ממנו (כ-300++ ק"מ לכיוון), ובסוף- הגענו ראשונים, כמובן, וכשהלכנו אחרי 3 שעות, בקושי התחילה החופה...

אני בטוחה שיש אנשים שאוהבים חתונות- ויש שאוהבים תופים ומחולות (הבנים שלי ביניהם)...
אני- רק על עצמי לדבר ידעתי
 
חשבת על זה שכשיהיה לך אירוע

האחרים בטח יסעו 300 ק"מ ועוד קצת

משפחה לא בוחרים ואיפה יגורו גם לא החלטה שלנו
אני חושב שיהיה לחי מאוד עצוב לגלות שכך חושבים או חושב איזה אורח שלי
וכן גם אני רק על מחשבותיי מדבר
 
ולכן אפשר להחליט מראש- את מי מזמינים

בגלל שאני ,אישית, שונאת אירועים טקסים כולל חתונות, אני השתדלתי לפחות לא להזמין מי שאינו בדרגת קרבה אינטימית , ובאמת ישמח להיות חלק מהאירוע.

והשאר בטח יברכו אותי על ש"חסכתי" להם את האירוע.

(או שלא).
 
למעלה