הי, מכירים את הירידות ועליות

[אולה *]

הי, מכירים את הירידות ועליות

במצבי רוח?

אתמול היה לי יום כזה. ולקראת השעה 11 בלילה ממש נשברתי. בשבועיים האחרונים הייתי כ"כ cool, דיברתי על הפסקה בטיפולים, על רישום לאימוץ (ופיטר עוד אמר לי - את כ"כ רגועה עם כל הנושא של אימוץ). ושידרו אתמול בארוץ 8 סרט על אימוץ ילדים מרומניה. זה היה נורא. לראות בתי היתומים, לשמוע על תנאים מחרידים. כ"כ בכיתי. וכשהלכנו לישון זה לא עזב אותי. אני כבר לא יודעת על מה בכיתי. בעיקר ריחמתי על עצמי, כנראה. ועכשיו אני צריכה לעבוד, ואין לי כוח. לא ישנתי מספיק. אני מצטערת שהפלתי את הצרות שלי אליכם. אבל הייתי חייבת "לדבר" על זה. תודה.

 

[עמית@]

אולה, ראיתי את הסרט

והוא אכן היה קורע לב במידה כזו שפשוט רציתי לכבות את הטלוויזיה (כמו שאני עושה כשיש סרט שמראה חיות שמתעללים בהם או משהו כזה) אבל לא העזתי. המצב הזה של נפילה לתהומות ותקופות של אדישות/אופוריה כל כך מוכר, את כבר לא מכירה לא את עצמך ולא את הגוף שלך, כבר אי אפשר לסמוך על התגובות וההרגשות ואת כבר לא יודעת מה מקורה של כל תחושה. אז מדי פעם לרחם על עצמך זה לשבור סוג של נדנדת תחושות, קצת לבכות ולרחם מחזיר אותך לאיפוס, לפחות את יוגעת מה את מרגישה

כך אני רואה את זה. חיבוק

 

[מרב.]

אולה, עמית

מחבקת אתכן בדרך אל ההחלטה הקורעת והלא קלה. יודעת כמה לא קל לוותר על ילד פרי האהבה של האיש האחד והיחיד. ואני לא מתיימרת לחזק, כי אני מרגישה שלא הייתי יכולה לעשות את הצעד הזה לקראת אימוץ, ולא משנה מה יעבור עלי- אני חייבת את השילוב של השחור שלי והג´ינג´ של אבי. ואנייודעת שזה יהיה, אני יודעת שגם אתן תהרו לאיש שלכן, רק יכול להיות שזה יקח עוד זמן, יכול להיות שלהריון שלכן תגיעו עם זאטוט קטן שאומץ באהבה רבה על ידכן. קורע לי את הלב, ולכן אשלח לפני שאתחרט---

מרב

 

[ענת איתן]

אולה , עמית , יקרות שלי... ../images/Emo14.gif

שמתי את אייקון הלב השבור כי קשה לי לקרוא מה שכתבת , אולה. קשה לי שבכית , שכאב לך ותאמיני לי שכואב לי ועצוב לי לשמוע על "המשבר" הזה שפקד אותך. אבל תזכרי טוב טוב מה אני כותבת לך כאן (וגם את, עמית): דרך חתחתים קשה מאוד מאחורייך , אולה וגם עמית חטפה את הבומבה שלה החודש , אבל לשתיכן , כן , לשתיכן יהיו ילדים ביולוגיים מביצית שלכן וזרע של הבעל. אין לי ספק קל שבקלים בכך , רק אף אחת מאיתנו לא יודעת כמה זמן יקח. כל כך חכם מצדכם לחשוב על להירשם לאימוץ , אולה. הרי זה לוקח המון זמן ותמיד טוב "לשריין" את האופציה בחזית הזו. רק אתמול פגשתי בחורה מקסימה שלא אזכיר את שמה , שעמדה לנסוע ולאמץ זוג תאומים בקרואטיה , נדמה לי , והיום היא נושאת זוג תאומים בבטנה , אבל היא התקדמה גם במישור האימוץ , וזה מה שחשוב - לפעול בכל החזיתות. בטח שקשה לעכל את רעיון האימוץ - אבל תחשבי על זה במובן של "אנחנו עושים כל מה שאפשר בכל המישורים" ואולי זה יקל עלייך. מקווה שהכאב יחלוף איכשהו וצר לי על הלב הכואב. נשיקות לשתיכן , ענת האופטימית עבורכן הכי בעולם.

 

[אולה *]

קראתי ובכיתי. מהתרגשות

תודה על המילים החמות. מחר אני הולכת למסור את טפסי האימוץ בשרות למען הילד. אני עוד לא מוכנה לאמץ, ומקווה שנצליח "בכוחות עצמינו". אבל למדתי "לשריין" מקומות. וגם מחר אעשה את הבדיקות הגנטיות. שמתי לב ששוב "דפקו" אותי - בגלל ששנינו אשכנזים (אלא אם כן הוא מסתיר משהו

), אני צריכה לעשות את כל הבדיקות - והוא אפילו לא אחת!!! נשיקות, אולה.

 

[עמית@]

גם אני אומרת תודה ../images/Emo9.gif

רוצה להאמין לך (נו טוב, גם מאמינה קצת) אנחנו כאמור כבר לא נאמץ פה. וגם אותנו דפקו (פולני וגרמנייה+רוסייה) האמא של האשכנזים. עוד לא חשבתי על זה אבל כנראה שכדאי להתחיל לחשוב על כך (בדיקות גנטיות)

 

[ענת איתן]

עפ"י אסכולת ד"ר גונן (רופאי היקר):

"נו סקס אנטיל מאריג´" (סתם , נו...) ובעיקר : "נו בדיקות גנטיות אנטיל פרגננסי", כי לדבריו זה מלחיץ , לא יעיל לכניסה להריון וגם אם מוצאים משהו חלילה וחסה - מה , לא תיכנסי בגלל זה להריון? לא ולא! תיכנסי ואז יבדקו מי שפיר או סיסי שליה! אני חושבת כמוהו , אבל אם את רואה לנכון - תעשי. זו רק עוד דיעה לארסנל...

 

[עמית@]

ד"א אולה: הוא יכול

לעשות "במקומך" את הבדיקות לטי זקס וX שביר כי רק אם שניכם נשאים יש סיכוי לידל חולה, ואם הוא לא נשא, אז אין ממה לחשוש

 

[ענת איתן]

כן , בד"כ נהוג לטעון ש"תמיד דופקים

את השחורים" אבל אכן האשכנזים נדפקים יותר , לפחות בקטע הזה...הגברים עושים טיי זקס ואח"כ - הולכים לשחק כדורגל עם הילד שהאשה סחבה 9 חודשים (אני צוחקת...באמת שאין תלונות והכל נאמר בבדיחות הדעת...הרי ידוע שאם הגברים היו צריכים ללדת רמת ה"קוטריי" היתה מרקיעה שחקים. 50 פורומים לתמיכה לא היו עוזרים להם , הא?). בהצלחה ב ה-כ-ל ותחייכי כמו שאת יודעת (בלי לבכות , טוב?...). ענת.

 

[חנה של ליאור]

אולה, לגבי בדיקות גנטיות

דווקא לא דופקים את האשכנזים אלא את המזרחיים (כרגיל) לכל עדה יש את המחלות הגנטיות שלה, אבל המחקר בעולם נעשה רק על מחלות גנטיות שעוברות אצל האשכנזים ולכן רק למחלות האלה יש בדיקות שיכולות להראות אם שני ההורים נושאים מחלה כלשהי או לא. אני מקווה שהחוקרים יבדקו גם מה קורה בחלקים אחרים של העולם וימנעו מומים גנטיים גם מעדות אחרות. את כל הבדיקות יכול לעשות גם הבעל, פרט ל X השביר. את הבעיה הזאת מורישה רק האישה. הבנות שיירשו את הגן יהיו נשאיות והבנים שיירשו יהיו חולים. אני עשיתי את כל הבדיקות שהיו לפני 4 שנים, כולל את ה X השביר. כעת גילינו שיש עוד 3 בדיקות. הפעם לא היתה מניעה שליאור ילך ויידקר ולכן שלחתי אותו לעשות את הבדיקות. דקירות קטנות עלינו, לא? בהצלחה! חנה

 

[אולה *]

אני כבר רגילה להדקר.

אז עוד כמה מבחנות לא ישברו אותי. אני רק מקווה שהאחות תהיה מיומנת.

אולה.

 

[מיטלי*]

אולה ועמית, לגבי אימוץ - ../images/Emo24.gif

בשביל להמשיך את דברי העידוד של ענת אני רוצה לספר על מקרה שאני מכירה באופן אישי, חברה לעבודה עברה 10 הפריות! בערך סביב ההפריה ה8 היא נרשמה לאימוץ בארה"ב (הם חיו אז בקנדה) וכבר נפגשה עם האם של הילד המאומץ לעתיד והכל התקדם לקראת האימוץ, את ההפרייה ה11 שלה היא עשתה בתחושה שזו ההפריה האחרונה וזהו! וכמובן נכנסה להריון. למרות זאת היא לא ויתרה על אימוץ הילד והיום יש לה שני ילדים בהפרש של 3 חודשים זה מזה, הגדול מאומץ והשני פרי ההפרייה ה11!!!!! יש תקווה, ואני מחזיקה לכן אצבעות להמשיך ולנצח בכל החזיתות!!!!!!!

 

[דינדה]

אולה - תחזיקי מעמד בירידות

יבוא יום ולכולנו יהיה טוב אחרי כל הסבל הזה, הטוב שיגיע בקרוב קרוב. הלוואי.

דינדה

 

[love joy]

אולה ועמית היקרות, ../images/Emo23.gif

לפני הרבה שנים לאחר שכבר הייתי בטיפולים, אמר לי פעם פורפ´ משיח משהו שחיזק ומחזק אותי עד היום. הוא אמר שהוא מבטיח לי שיהיה לי ילד משלי רק שהוא לא יודע כמה זמן זה ייקח. ואם יהיה לי אורך רוח מספיק זמן בסוף אני אחבק תינוק משלי. האמונה שזה בטוח יקרה החזיקה אותי בפעם הקודמת ומחזיקה אותי גם היום.ואסור להשבר כי זה ממש מעבר לפינה (לא יודעת בדיוק איזה פינה אבל זה שם!) אז מותר לחשוב על אימוץ וגם להתחיל תהליכים לקידום העניין אך אל תזנחו את האופציה של ילד משלכם כי אחד לא קשור בשני. אני בטוחה שבסוף תחבקו ילד מקסים שיבכה בלילה וישתובב ביום ואז תשכחו לזמן מה מה עברתן. בהצלחה לכולם. נ.ב. מותר להשבר ולבכות זה חלק מהמציאות שעוברת עלינו, ולפעמים אחרי בכי מרגישים הרבה יותר חזקים.

 

[איילת עם שימשיה כחלכ]

חתיכת דרך יש לנו אה?! |באג

אולוצ´קה, לפעמים אני מרגישה כמו חיפושית יפה וזוחלת עם גב שמנמן ובלי בטן תופחת(לבינתיים).... עליות ירידות כנראה זו הדרך אל האושר בעצם....ואולי אנחנו צריכות לעצור לרגע ולהעריך את מה שיש לנו לברך ולהמשיך....בעליות ובירידות את יודעת אולה שוקולד טוב יכול אולי לשפר קצת את המצברוח ומשם תשרדי ותמשיכי לשוט היום בעבודה, סליחה שאני לא כ"כ מפוקסת אבל אני מנסה להיות איתך ואם אפשר גם קצת לעודד..|

שולחת נשיקות כחלכלת

 

[חבר של צומפי]

רציתי להוסיף משהו קטן

גם אנחנו היינו צריכים להיות על המטוס לרומנייה.הכל הכל סודר יודשיים אחרי ששר הפנים התחיל עם אישור של אימוץ ביןארצי .הכל היה בדרך לשם הראש הלב...ואיכשהוא במסלול ניסויי לגמרי של טיפול באותו החודש הריתי וגם ילדתי.כל הדרכים מובילות אל הילד מי שרק יגיע אליכן קודם יזכה. אל תתעצבו יתר על המידה.בקרוב ישטוף אתכם אושר אינשם