הכאב עצום
הכל התחיל בשבוע 24 בסקירה המאוחרת עד אז הכל היה תקין, נאמר לנו שאחד החדרים במח העובר הוא גבולי 10 מ"מ כשבעלי שאל מה משמעות הדבר אמרו לנו שבדרך זה כלום אבל נהיה צריכים להיות במעקב יצאתי מהבדיקה מודאגת אפילו לא ציפיתי לאן אני יגיע התחלנו במעקב, המצב נשאר כך עוד חודש וקצת ואז התחיל להשתנות המצב שאר החדרים גם גדלו ונאמר לנו שיש מים רבים בחדרי המח דבר שיכול לגרום לילד עם פיגור שכלי, הסיכוי לילד בריא הוא בין 70 ל 90 אחוזים כשמדברים על אחוזים כאלו קשה לחשוב על הפסקת הריון שלחו אותי לבדיקה MRI מח עוברי על מנת לשלול דימום במח עברו 3 שבועות עד לבדיקה ונאמר לי כי מומלץ לבצע את הבדיקה בשבוע 32 כאשר המח מגיע לשלמותו לא הבנתי למה מושכים את הזמן אם צריך להפסיק את ההריון אז להפסיק ולא למשוך זמן הייתי מתוסכלת מבדיקה לבדיקה המתח הרג אותי כל הבדיקות האחרות היו תקינות מי שפיר אקו לב והיא לבנתיים משתוללת המון בתוך ביטני דבר אשר הקשה על עוד יותר הגעתי לבדיקה הייתי צריכה לקחת כדור הרגעה בכדי שהיא לא תזוז במשך הבדיקה בסוף הבדיקה התברר שהכדור לא השפיע היא זזה ולכן הבדיקה לא היתה מספיק ברורה והיתה המלצה לבדיקה חוזרת דימום לא היה חזרתי לרופאים עם ההמלצה עברתי שוב אולטראסאונד שבוע 33 הרופאים בדקו הלכו להתייעצות ולאחר מכן הכניסו אותנו לחדר בכדי לשמוע את הבשורה המרה המצב החמיר נוספו עוד מומים במח והסיכויים לילד חולה עלה מעל ל 50 אחוזים והם המליצו להפסיק את ההריון הינו בהלם לא יכולתי לדבר רק בכיתי לא האמנתי שבשבוע כזה יגידו להפסיק את ההריון הם המשיכו לדבר העובדת סוציאלית באה ודיברה איתנו הסבירה לנו מה יהיה במידה ונמשיך את ההריון חזרתי לגיניקולוג שלי מתוסכלת כואבת ולא הבנתי מדוע הם לא מתייחסים להמלצה על בדיקה חוזרת הוא גם לא הבין זאת ניסה לבדוק עם הרופא שהמליץ על ההפסקה אבל התברר כי הוא יצא לחופשה בחול ואין עם מי לדבר החלטנו לבצע שוב MRI שוב לחכות שבועיים בזמן הזה הלכתי לרופאים פרטיים על מנת לקבל חוות דעת נוספת ולהם היתה אותה מסקנה לאחר שבועיים ביצעתי את הבדיקה החוזרת עם 2 כדורים הבדיקה הייתה ברורה ופניתי איתה לנרוכרורג באופן פרטי הוא נתן את המילה האחרונה. החלטנו להפסיק את ההריון הגעתי לועדה העליונה להפסקת הריון בשבוע 36 הם נתנו אישור ועוד באותו היום התחילו בתהליך הזריקו לעוברית שלי זריקה ללב בכדי שיפסיק לפעום לי כאב יותר התחילו גם התכווצות ברחם ורציתי שזה יגמר כבר בערב התחילו לתת לי זירוז לא עזר למחרת בבוקר הכניסו אותי לחדר לידה אחרי שהתחננתי לניתוח קיסרי לא רציתי להרגיש את מהלך הלידה לא רציתי לראות או לשמוע כלום אבל הרופאים הסבירו שהניתוח לא מומלץ בגלל שהוא מסכן את הרחם אז וותרתי ואמרתי שנשתדל להיות חזקים ביום הראשון הזרוז לא עזר היו צירים במוניטור אבל לא הרגשתי אותם וכך עוד יום עבר והיא בתוכי ללא דופק למחרת חיברו אותי שוב לזירוז בצהריים הגיעו צירים לא ממש חזקים הייתה פתיחה וחיברו אותי לאפידורל מאותו רגע הכל הלך מהר הייתה ירידת מים ואחרי חצי שעה פתיחה מלאה הלידה החלה פשוט נקרעתי מבפנים כל הזמן הזה בעלי היה איתי צמוד אלי והוא ראה אותה יוצאת ברגע שהרגשתי אותה בחוץ פרצתי בבכי הסטרי בעלי גם החל לבכות הוא ראה הכל דבר ראשון שאלתי אותו אם הוא ראה אותה אם היא גדולה ארוכה הוציאו אותה מהחדר מהר בכדי לבדוק אם אפשר להראות לנו החלטתי בסוף שאני רוצה לראות אותה היא נולדה 2900 היא היתה יפיפיה פשוט מקסימה התבוננתי בה היא נראתה כל כך שלווה שזה עשה לי קצת טוב לפחות היא לא תסבול בחיים לקחו אותה ושמחתי שוותרתי על ניתוח קיסרי לפחות ראיתי את בתי הבכורה הזכרון היחיד. הלידה היתה מהירה וקלה לפחות זה. הכאב הוא עצום אני לא ישנה בלילות מחר זה שבועיים מהלידה ואני מקווה שהלידה הבאה תהיה גם קלה אבל תסתיים עם תינוק שאוכל לקחת הביתה
הכל התחיל בשבוע 24 בסקירה המאוחרת עד אז הכל היה תקין, נאמר לנו שאחד החדרים במח העובר הוא גבולי 10 מ"מ כשבעלי שאל מה משמעות הדבר אמרו לנו שבדרך זה כלום אבל נהיה צריכים להיות במעקב יצאתי מהבדיקה מודאגת אפילו לא ציפיתי לאן אני יגיע התחלנו במעקב, המצב נשאר כך עוד חודש וקצת ואז התחיל להשתנות המצב שאר החדרים גם גדלו ונאמר לנו שיש מים רבים בחדרי המח דבר שיכול לגרום לילד עם פיגור שכלי, הסיכוי לילד בריא הוא בין 70 ל 90 אחוזים כשמדברים על אחוזים כאלו קשה לחשוב על הפסקת הריון שלחו אותי לבדיקה MRI מח עוברי על מנת לשלול דימום במח עברו 3 שבועות עד לבדיקה ונאמר לי כי מומלץ לבצע את הבדיקה בשבוע 32 כאשר המח מגיע לשלמותו לא הבנתי למה מושכים את הזמן אם צריך להפסיק את ההריון אז להפסיק ולא למשוך זמן הייתי מתוסכלת מבדיקה לבדיקה המתח הרג אותי כל הבדיקות האחרות היו תקינות מי שפיר אקו לב והיא לבנתיים משתוללת המון בתוך ביטני דבר אשר הקשה על עוד יותר הגעתי לבדיקה הייתי צריכה לקחת כדור הרגעה בכדי שהיא לא תזוז במשך הבדיקה בסוף הבדיקה התברר שהכדור לא השפיע היא זזה ולכן הבדיקה לא היתה מספיק ברורה והיתה המלצה לבדיקה חוזרת דימום לא היה חזרתי לרופאים עם ההמלצה עברתי שוב אולטראסאונד שבוע 33 הרופאים בדקו הלכו להתייעצות ולאחר מכן הכניסו אותנו לחדר בכדי לשמוע את הבשורה המרה המצב החמיר נוספו עוד מומים במח והסיכויים לילד חולה עלה מעל ל 50 אחוזים והם המליצו להפסיק את ההריון הינו בהלם לא יכולתי לדבר רק בכיתי לא האמנתי שבשבוע כזה יגידו להפסיק את ההריון הם המשיכו לדבר העובדת סוציאלית באה ודיברה איתנו הסבירה לנו מה יהיה במידה ונמשיך את ההריון חזרתי לגיניקולוג שלי מתוסכלת כואבת ולא הבנתי מדוע הם לא מתייחסים להמלצה על בדיקה חוזרת הוא גם לא הבין זאת ניסה לבדוק עם הרופא שהמליץ על ההפסקה אבל התברר כי הוא יצא לחופשה בחול ואין עם מי לדבר החלטנו לבצע שוב MRI שוב לחכות שבועיים בזמן הזה הלכתי לרופאים פרטיים על מנת לקבל חוות דעת נוספת ולהם היתה אותה מסקנה לאחר שבועיים ביצעתי את הבדיקה החוזרת עם 2 כדורים הבדיקה הייתה ברורה ופניתי איתה לנרוכרורג באופן פרטי הוא נתן את המילה האחרונה. החלטנו להפסיק את ההריון הגעתי לועדה העליונה להפסקת הריון בשבוע 36 הם נתנו אישור ועוד באותו היום התחילו בתהליך הזריקו לעוברית שלי זריקה ללב בכדי שיפסיק לפעום לי כאב יותר התחילו גם התכווצות ברחם ורציתי שזה יגמר כבר בערב התחילו לתת לי זירוז לא עזר למחרת בבוקר הכניסו אותי לחדר לידה אחרי שהתחננתי לניתוח קיסרי לא רציתי להרגיש את מהלך הלידה לא רציתי לראות או לשמוע כלום אבל הרופאים הסבירו שהניתוח לא מומלץ בגלל שהוא מסכן את הרחם אז וותרתי ואמרתי שנשתדל להיות חזקים ביום הראשון הזרוז לא עזר היו צירים במוניטור אבל לא הרגשתי אותם וכך עוד יום עבר והיא בתוכי ללא דופק למחרת חיברו אותי שוב לזירוז בצהריים הגיעו צירים לא ממש חזקים הייתה פתיחה וחיברו אותי לאפידורל מאותו רגע הכל הלך מהר הייתה ירידת מים ואחרי חצי שעה פתיחה מלאה הלידה החלה פשוט נקרעתי מבפנים כל הזמן הזה בעלי היה איתי צמוד אלי והוא ראה אותה יוצאת ברגע שהרגשתי אותה בחוץ פרצתי בבכי הסטרי בעלי גם החל לבכות הוא ראה הכל דבר ראשון שאלתי אותו אם הוא ראה אותה אם היא גדולה ארוכה הוציאו אותה מהחדר מהר בכדי לבדוק אם אפשר להראות לנו החלטתי בסוף שאני רוצה לראות אותה היא נולדה 2900 היא היתה יפיפיה פשוט מקסימה התבוננתי בה היא נראתה כל כך שלווה שזה עשה לי קצת טוב לפחות היא לא תסבול בחיים לקחו אותה ושמחתי שוותרתי על ניתוח קיסרי לפחות ראיתי את בתי הבכורה הזכרון היחיד. הלידה היתה מהירה וקלה לפחות זה. הכאב הוא עצום אני לא ישנה בלילות מחר זה שבועיים מהלידה ואני מקווה שהלידה הבאה תהיה גם קלה אבל תסתיים עם תינוק שאוכל לקחת הביתה
