היום הגיעו אלינו אורחים לצהריים, הם חזרו אתמול מטיול והגיעו אלינו לביקור מפתיע.
לאורחים שמופיעים אצלינו ברגע האחרון ,תמיד יש במקפיא ירקות קפואים, והפעם כרובית -קפואה והמעולה של "חסלט")
את שקית פרחי -הכרובית הפשרתי ,ולאחר כמה דקות הברשתי אותם בשמן,תיבלתי במעט כורכום, פפריקה,מלח ופלפל,
ואז פרחי -הכרובית עברו טיפול כמו של שניצל, כלומר: ציפוי בתוך קערת קמח -שקדים ואח"כ הוטבלו בתוך בלילה של 2 ביצים בלולות בקערה נפרדת ,ולאחר 2 דקות הם הוכנסו לתבנית משומנת מעט ,ולתנור האפיה ל- 20 דקות אפיה ונאפו בחום בינוני, ובעוד ריחם הטוב של פרחי -הכרובית האפויים התחיל להתפזר במטבח ,ערכתי את השולחן עם כל שאר סוגי הבישולים הנוספים והסלטים שהוכנו אצלינו מראש, אך להפתעתי ,,,האורחים התלהבו מאוד מהכרובית ,
טעמו וטעמו ואמרו שהתמכרו לטעמה, וברוב התלהבותם כמעט הכל חוסל ובקושי נשאר להם מקום לטעום ממבחר המטעמים ושהוגשו לשולחן.
לבסוף שאלו ,מהו הסוד לטעם המעולה של חטיפי הכרובית הממכרת הזאת ?
השבתי להם כי הסוד הוא הגעגוע לאוכל של בית: כי לאחר שמטיילים ללא ארוחות מסודרות,
ובסוף חוזרים לאכול ארוחה ביתית ריחנית וחמימה, זה תמיד עושה טוב לנשמה.
בנושא הכרובית,זה הזכיר לי את השכנה שביקשה מתכון לכרובית -הטרייה שהיא קנתה,אבל מרוב שמיהרה להכינה,, היא לא הייתה מרוכזת בכלל ולא שמעה כשאמרו לה להרתיח תחילה את הכרובית עד שתתרכך מעט, ורק לאחר מכן תוכל להכניסה לטיגון במחבת.
באותו היום היא גם רצתה להכין את העוף שקנתה, וטיגנה אותו במחבת גדולה עם שמן ,לצד הכרובית וכך שניהם השחימו במחבת תוך זמן קצר, ובדיוק אז הבעל הגיע הביתה מאוד רעב ומאוד שמח לראות את העוף בשחום שלצידו כרובית שחומה.
אישתו יצאה לרגע מהמטבח והבעל הניח בצלחת את העוף וניסה לחתוך נתח-מהעוף והתברר שהנתח אינו לעיס ובמרקמו היה העוף כמו צמיג גומי.
הבעל הרעב נעשה עצבני וביקש לברר עם אשתו מדוע העוף לא אכיל ,ולמה הכרובית נותרה קשה ?
והיא עצמה שלא הבינה מה קורה שלחה אותו לערוך בירור אצל השכנה -בעלת המתכון,
וזו גילתה לו בסוד שאשתו הממהרת לא ממש היתה מרוכזת להקשיב ,ולכן לא קלטה שיש תחילה לערוך בישול קצר בסיר מים- לכרובית הטרייה כ- 8 דקות עד לריכוך בסיר המים הרותחים .
להבא, ההמלצה עבורה היא להשתמש בניר ועט ולרשום את דרך ההכנה בצורה מסודרת בלי לחץ ,
וגם אולי להשתמש בפרחי -כרובית קפואים ולאחר כמה דקות הפשרה.
לאורחים שמופיעים אצלינו ברגע האחרון ,תמיד יש במקפיא ירקות קפואים, והפעם כרובית -קפואה והמעולה של "חסלט")
את שקית פרחי -הכרובית הפשרתי ,ולאחר כמה דקות הברשתי אותם בשמן,תיבלתי במעט כורכום, פפריקה,מלח ופלפל,
ואז פרחי -הכרובית עברו טיפול כמו של שניצל, כלומר: ציפוי בתוך קערת קמח -שקדים ואח"כ הוטבלו בתוך בלילה של 2 ביצים בלולות בקערה נפרדת ,ולאחר 2 דקות הם הוכנסו לתבנית משומנת מעט ,ולתנור האפיה ל- 20 דקות אפיה ונאפו בחום בינוני, ובעוד ריחם הטוב של פרחי -הכרובית האפויים התחיל להתפזר במטבח ,ערכתי את השולחן עם כל שאר סוגי הבישולים הנוספים והסלטים שהוכנו אצלינו מראש, אך להפתעתי ,,,האורחים התלהבו מאוד מהכרובית ,
טעמו וטעמו ואמרו שהתמכרו לטעמה, וברוב התלהבותם כמעט הכל חוסל ובקושי נשאר להם מקום לטעום ממבחר המטעמים ושהוגשו לשולחן.
לבסוף שאלו ,מהו הסוד לטעם המעולה של חטיפי הכרובית הממכרת הזאת ?
השבתי להם כי הסוד הוא הגעגוע לאוכל של בית: כי לאחר שמטיילים ללא ארוחות מסודרות,
ובסוף חוזרים לאכול ארוחה ביתית ריחנית וחמימה, זה תמיד עושה טוב לנשמה.
בנושא הכרובית,זה הזכיר לי את השכנה שביקשה מתכון לכרובית -הטרייה שהיא קנתה,אבל מרוב שמיהרה להכינה,, היא לא הייתה מרוכזת בכלל ולא שמעה כשאמרו לה להרתיח תחילה את הכרובית עד שתתרכך מעט, ורק לאחר מכן תוכל להכניסה לטיגון במחבת.
באותו היום היא גם רצתה להכין את העוף שקנתה, וטיגנה אותו במחבת גדולה עם שמן ,לצד הכרובית וכך שניהם השחימו במחבת תוך זמן קצר, ובדיוק אז הבעל הגיע הביתה מאוד רעב ומאוד שמח לראות את העוף בשחום שלצידו כרובית שחומה.
אישתו יצאה לרגע מהמטבח והבעל הניח בצלחת את העוף וניסה לחתוך נתח-מהעוף והתברר שהנתח אינו לעיס ובמרקמו היה העוף כמו צמיג גומי.
הבעל הרעב נעשה עצבני וביקש לברר עם אשתו מדוע העוף לא אכיל ,ולמה הכרובית נותרה קשה ?
והיא עצמה שלא הבינה מה קורה שלחה אותו לערוך בירור אצל השכנה -בעלת המתכון,
וזו גילתה לו בסוד שאשתו הממהרת לא ממש היתה מרוכזת להקשיב ,ולכן לא קלטה שיש תחילה לערוך בישול קצר בסיר מים- לכרובית הטרייה כ- 8 דקות עד לריכוך בסיר המים הרותחים .
להבא, ההמלצה עבורה היא להשתמש בניר ועט ולרשום את דרך ההכנה בצורה מסודרת בלי לחץ ,
וגם אולי להשתמש בפרחי -כרובית קפואים ולאחר כמה דקות הפשרה.
נערך לאחרונה ב: