הכל תודעה

זה פשוט

New member
הכל תודעה


ההיגיון אומר שהחיפוש אחר עצמי
או הכתיבה על החיפוש אחר העצמי, אחרי הידיעה,
הם חלק מאותו עצמי, אותה ידיעה.


זה יכול להיות די משעשע אם לא הייתי סובלת מבורות ושכחה בעניין
סבל שבא לידי ביטוי בכל מיני צורות
געגועים, חרטה, לחץ, מתח, דאגה, בושה, אשמה, נחיתות, כעס, שנאה, קנאה, נקמה,
אנרגיה מכווצת וחסומה, כאבים, הפרעות ומחלות


יומיים לפני שגיסתי נפטרה היא אמרה בפשטות
"לקחתי את החיים יותר מדי ברצינות"
זה הדבר שעליו התחרטה
המילים מהדהדות בתוכי כאמת שהותירה אחריה


אם הכל תודעה אז כל דבר שקורה בתוכה ועולה בה היא גם תודעה
כולל הסבל, כולל השמחות, כולל הפוסט, כולל החיפוש והמדיטציות
כשאדע את התודעה, במקום את התובנה, השקר נחשף והסבל נגמר

עכשיו תזנחי גם את התובנה הזו.
��
 

GM1988

Well-known member
המשפט האחרון שלך לא נכון

אם את מאמינה במה שכתבת לפני - זו האמת שלך, ועם זה את צריכה להיות.
לזנוח את התובנה על התובנה, זה שוב לברוח.
תלכי עם מה שאת מאמינה עכשיו, או סובלת ממנו, ודרך זה תגיעי לאמת.
 

זה פשוט

New member
לא מסכימה

כתבתי את הפוסט על עצמי, על התודעה שהתלבשה על הגופנפש הזה שמתכנה זה פשוט
כבר הגעתי לתובנות האלה גם לפני שנתיים, ועדיין הן מחלחלות בתוכי, לא סיימו תפקידן
הן יסיימו להסתובב בתודעתי כשאפסיק להקשיב להן ולתעד אותן כאן או בכל מקום אחר
לא ככה?
 

GM1988

Well-known member
לא

הן יפסיקו כשתפתרי את הקונפליקט איתן.
להפסיק להקשיב - זה לברוח.
להיעזר במנטרות - זה לברוח.
להיות עם הדבר עצמו - זה מה שמאפשר לפתור אותו, ואז באמת אין יותר סבל.
 

זה פשוט

New member
איזה קונפליקט?

אם התכוונת לפחד לשחרר את התובנות (ואת האגו..) אז כמובן שזה נכון
כן, מעניין להביט בפחד הזה. התבוננתי בדברים אחרים, למשל כאבים
כנראה טרם השתכנעתי בכל תא בגוף שהפחד/אגו הוא דמיוני
זה הולך לאט, כמו כל דבר אחר בחיי. ככה זה
&nbsp
&nbsp
 

סינבד

New member
הרמב"ם אמר: "מי שחי בשמחה לא ידע מחלה"

והרמב"ם כידוע היה רופא דגול שחכמתו מלווה אותנו גם היום.
רק שזה משאיר אותנו עם השאלה איך חיים בשמחה? מה הם חיים בשמחה?
ברור שכל הרגשות שמנית לעיל: געגועים, חרטה, לחץ, מתח, דאגה, בושה, אשמה, נחיתות, כעס, שנאה, קנאה, נקמה, אנרגיה מכווצת וחסומה ודומיהן מעיבים על השמחה וחוסמים אותה. מכאן אליבא דרמב"ם באות המחלות.

עכשיו יקירתי, במקום לחפש איזו הארה ערטילאית, נקי עצמך מכל שמץ ושארית של רגשות אלו שאת נושאת בחובך (אם תשאלי איך מנקים, אנסה להסביר). זה מביא החלמה, זה גם מביא הארה
 

זה פשוט

New member
קשת הרגשות שמניתי זה בכללי, כתבתי בגוף ראשון בכוונה

מוזר שחשבת שאני סובלת מכזו רשימה :) אין, זה שייך לעבר.
אולי קצת לחץ להזדרז ולהגיע לרגע הבא. הרגע הנוכחי ואני עדיין לא.
&nbsp
ריפוי אולטימטיבי לכאב זה התבוננות, מודעות, שימת לב. מניסיון, זה עובר.
גם בריאות לפי הרמבם: בולם רוגזו, ימעיט אוכלו ויגבירו תנועתו
&nbsp
 

זה פשוט

New member
מעניין אם אפשר לעצור התמכרות לסוכר


המתוק שלי נחשב בריא אבל אולי אני אוכלת יותר מדי ממנו. הגוף כבר התמכר כי ברגע שנניח פיסת עוגה טבעונית בחושה או פיסת שוקולד כהה ומפתה נגמר, אני כבר מחפשת את השני.
אומרים שזה על חשבון איזון נוטריינטי ופיתוח רגישות או אלרגיה וכולנן יודעים שזה לא הכי בריא שבעולם. אז מה? מה אפשר לעשות? לנתח את מקור הכמיהה למתוק? חסר לי מתוק בחיים וזה תחליף? יש לי שן מתוקה? נניח שכן, מה זה משנה? להתבונן במי שנהנה מהטעם? אם אגלה שאין אף אחד חוץ מהתבוננות, איך זה יעצור את חיבת היתר למתוק?
&nbsp
אין בי שום רצון או מוכנות להפסיק לאכול מתוק אז נותר רק לקבל. נגמרה החקירה.
אלו היו כמה דקות שלעולם לא אקבל בחזרה.
נתראה בקרוב, סכרת.

&nbsp
&nbsp
 

זה פשוט

New member
כותבת מי שעצרה עישון, אלכוהול, הפרעת אישיות ומחלה בכוחות עצמ

בלי שום רעלנים כימיקאליים, נטורל.
בזכות התבוננות ותזונה ופיין טיונינג
אבל סוכר, זה לא?!?!

מעניין מה יש בסוכר שמכל הפתיינים רק הוא נשאר
אני חוקרת מטבעי, אני חייבת לדעת!

ככה זה עם מזל עקרב אופק עקרב שורש עקרב

&nbsp
 

זה פשוט

New member
מתכון לעוגה שממש עכשיו אפיתי בספונטאני


כמויות לפי העין ההיגיון והאינטואיציה
פירות יער, קמח קוקוס, קמח שקדים, וניל, קינמון, חלב אגוזים, 3 תמרים לחים
לחובבי האתגר, קצת אבקת חרובים או קקאו (האחרון פי 1000 יותר טעים)
אפשר להחליף פירות יער בבננה או גזר
יאמי בטאמי
&nbsp
 

סינבד

New member
בחירות ואיזונים

אם את מודעת לנזק שאת גורמת, אם את גורמת, לעצמך בהתמכרות לסוכר ומוכנה לקבל אותו, לכי על זה.
אם את לא מודעת לו שווה לך לבדוק כדי שתעשי את הבחירה הנכונה. רוצה דוגמא?
&nbsp
סרטן משגשג על סוכר. ממני הוא לא יקבל אותו. אבל כאמור, כל אחד והבחירות שלו.
 

זה פשוט

New member
לייטפלייק, מה אתה יודע על surrender?

אתמול כל היום עשיתי מדיטציה
עשיתי טראטקה, עשיתי נאדה,
כל מיני סוגי מבטים ושטויות
עד שעלתה תובנה שזה מיותר
כי שום דבר לא משתנה וגם לא צריך
הכלבים נובחים והשיירה עוברת
גם בשביל מי ובשביל מה למדוט
אם אין בשביל מי ואין בשביל מה
&nbsp
אז החלטתי לוותר.
לא רק על החיפוש אלא גם על המדיטציה
למרות שאין הבדל
אבל לא בקטע של תסכול או יאוש
ולא בקטע של ניאו אדוויטה
אלא ממקום של קבלה של כל דבר
כי כל דבר הוא אני אז לא לקבל זה אידיוטי
&nbsp
כל הזמן התנגדתי ונלחמתי במה שקורה
ורציתי את מה שלא קורה וזה רק יצר כאב
הכניעה כאן זה התמסרות טוטאלית למה שיש
&nbsp
כניעה ויתור והתמסרות הם לא באופי שלי
אז דווקא את מה שקשה עלי לחפש
חקירה ומבט דומם הכי קל לי וזה תרם
אבל רק עד גבול מסויים
זה גם עדיין מרגיש כמו מאמץ או אחיזה
&nbsp
החדשות הטובות הן שרמנה עדיין בסביבה
הוא טוען שכניעה וחקירה הם אותו דבר
אין האחד בלי האחר
מסתבר שעשיתי עד עכשיו רק חצי עבודה
הגיע הזמן לחצי השני
&nbsp
אולי אצטט אותו בנושא בהמשך
אבל הנה אחלה ציטוט שלו
Not to seek the Self which is the source of knowledge and ignorance is real ignorance.
&nbsp
&nbsp
 

lightflake

New member
נשמע לי שחשוב לך להבין ולדעת להסביר

יותר משחשוב לך באמת לראות
או שאת לא רוצה (פוחדת, בורחת, או עדיין מפנטזת על מציאות אחרת, טובה יותר, מעכשיו)
&nbsp
באותה הודעה של ''ויתרתי על החיפוש'' את חוזרת לציטוטים של איזה הודי שטען שאיזו גבעה היא הגורו שלו.. אז מה הקטע ?
 

זה פשוט

New member
מה הקטע?

רמנה יכול לבחור עז להיות הגורו שלו, עדיין דבריו מהדהדים בתוכי אמת טהורה ואני סומכת על דרך הוראתו. עד שהיא הופכת לשלי וזה מה שקורה, אז למה להסתכל על זה באופן עקום? לך לא היה מורה שציטטת כאן המון? אתה לא ממשיך לכתוב כאן כי אתה פוחד לראות או בורח מתרגול? הרי הודיתי בכך לא רק בפוסט אחד. הפוסל במומו פוסל וזה
 
למעלה