concurrent
New member
המעמד הבינוני
תושבי ישראל חיים בהכחשת הפערים הכלכליים בהשתכרותם החודשית. המעמד הבינוני מתקשה להבין כי זו שאלה של זמן עד שיינזק מעצמו מהפערים הכלכליים ומנסה לתמוך באידאולוגיות המשמרות את הפערים הכלכליים ממנו ייפגע בעצמו. הפערים הכלכליים גורמים לכך שהתרופה היחידה למניעת נפילת המעמד הבינוני לתהום העוני היא מעבר לדיבור על סכומים נמוכים והקטנת השתכרותם של כל האנשים המהווים חלק מהעמד הבינוני. בתוך כך, ישנה תחרותיות אך יצר האדם להשתכר משכר גבוה מתחושת "גם לי מגיע" נותן למעמד הבינוני תחושה כאילו העולם מחייך אליו. המעמד הבינוני חי בהכחשת העובדה כי הפערים הכלכליים יגרמו להריסתו ולמאיסתו בעצמו. היה אפשר לקיים תחרותיות לא בדרך של הרס עצמי אם המעמד הבינוני בישראל היה מוכן להכיר בזאת שהמדינה צריכה להושיט יד כלכלית לבעלי ההכנסות הנמוכות המשתכרים מקיצבאות נכות שאינן מגיעות לשכר מינימום במטרה להקטין את הפערים הכלכליים בין גובה השתכרותם של אנשי המעמד הבינוני לבין גובה השתכרותם (קיצבאות נכות כללית) של חסרי תפקוד יומיומי. כנסת ישראל, מורכבת ממעמד הבינוני, וביטוי המנציח את חסרונם בדיור של חסרי ישע המשתכרים מקיצבאות נכות כללית הוא עידוד מעמד הבינוני להשכיר דירות כשבאותה נשימה המדינה העבירה את הסיוע בשכר דירה לנזקקים לשוק הפרטי. בעוד שהמדינה לא מסכנת עולים חדשים ומספקת להם דיור ציבורי, המעמד הבינוני בוחר להטביע מוכי גורל (המשתכרים מקיצבאות נכות כללית) בתוך ניצחיות של תלות ועוני. המעמד הבינוני עושה זאת בגסות של אי שוויון בין עולים חדשים לותיקים כשהוא מזרים סיסמאות של "צו פיוס" בעוד שהוא מוליד מלחמות פנימיות בתוך העם. לא מספיק הסולידריות הקלוקלת בין ערבים-יהודים, חילונים-דתיים, אלא גם שעל ידי אי השוויון בדיור הציבורי המעמד הבינוני מוליד לנו פטנט חדש של "עולים חדשים-ותיקים" להעסיק את מוכי הגורל בדיכאון הרסני בשיטת "ישחקו נא הנערים לפנינו" כך אומר המעמד הבינוני, ואף מורה לכך מתוך כנסת ישראל ומשרד האוצר על ידי אידאולוגיות שונות, חוקים שונים ומונופול על אלמינציה (נערי האוצר שקיבלו כוח "שיפוטי" על ידי חוק ההסדרים המוסיף לעצמו תיקונים להחשת הסבל של מוכי גורל). מדינה זו היא ארץ אוכלת יושביה ולא פלא שאפילו המעמד הבינוני מואס במדינה זו וכל מי שיכול בורח מכאן לאירופה ולארה"ב. המעמד הבינוני צריך לעשות חשבון נפש וכדאי שהמעמד הבינוני יכיר בכך שגם חסרי היכולת הם בני אדם וחשוב מאוד להפסיק את הגישה של המעמד הבינוני הנוהג בנכים כאילו הנכים הם חסרי צלם אנוש לעניין הפערים בין גובה הקיצבת הנכות הכללית לבין גובהן של משכרותיהם של אנשי המעמד הבינוני. זה ממש לא מתאים למדינה יהודית.
תושבי ישראל חיים בהכחשת הפערים הכלכליים בהשתכרותם החודשית. המעמד הבינוני מתקשה להבין כי זו שאלה של זמן עד שיינזק מעצמו מהפערים הכלכליים ומנסה לתמוך באידאולוגיות המשמרות את הפערים הכלכליים ממנו ייפגע בעצמו. הפערים הכלכליים גורמים לכך שהתרופה היחידה למניעת נפילת המעמד הבינוני לתהום העוני היא מעבר לדיבור על סכומים נמוכים והקטנת השתכרותם של כל האנשים המהווים חלק מהעמד הבינוני. בתוך כך, ישנה תחרותיות אך יצר האדם להשתכר משכר גבוה מתחושת "גם לי מגיע" נותן למעמד הבינוני תחושה כאילו העולם מחייך אליו. המעמד הבינוני חי בהכחשת העובדה כי הפערים הכלכליים יגרמו להריסתו ולמאיסתו בעצמו. היה אפשר לקיים תחרותיות לא בדרך של הרס עצמי אם המעמד הבינוני בישראל היה מוכן להכיר בזאת שהמדינה צריכה להושיט יד כלכלית לבעלי ההכנסות הנמוכות המשתכרים מקיצבאות נכות שאינן מגיעות לשכר מינימום במטרה להקטין את הפערים הכלכליים בין גובה השתכרותם של אנשי המעמד הבינוני לבין גובה השתכרותם (קיצבאות נכות כללית) של חסרי תפקוד יומיומי. כנסת ישראל, מורכבת ממעמד הבינוני, וביטוי המנציח את חסרונם בדיור של חסרי ישע המשתכרים מקיצבאות נכות כללית הוא עידוד מעמד הבינוני להשכיר דירות כשבאותה נשימה המדינה העבירה את הסיוע בשכר דירה לנזקקים לשוק הפרטי. בעוד שהמדינה לא מסכנת עולים חדשים ומספקת להם דיור ציבורי, המעמד הבינוני בוחר להטביע מוכי גורל (המשתכרים מקיצבאות נכות כללית) בתוך ניצחיות של תלות ועוני. המעמד הבינוני עושה זאת בגסות של אי שוויון בין עולים חדשים לותיקים כשהוא מזרים סיסמאות של "צו פיוס" בעוד שהוא מוליד מלחמות פנימיות בתוך העם. לא מספיק הסולידריות הקלוקלת בין ערבים-יהודים, חילונים-דתיים, אלא גם שעל ידי אי השוויון בדיור הציבורי המעמד הבינוני מוליד לנו פטנט חדש של "עולים חדשים-ותיקים" להעסיק את מוכי הגורל בדיכאון הרסני בשיטת "ישחקו נא הנערים לפנינו" כך אומר המעמד הבינוני, ואף מורה לכך מתוך כנסת ישראל ומשרד האוצר על ידי אידאולוגיות שונות, חוקים שונים ומונופול על אלמינציה (נערי האוצר שקיבלו כוח "שיפוטי" על ידי חוק ההסדרים המוסיף לעצמו תיקונים להחשת הסבל של מוכי גורל). מדינה זו היא ארץ אוכלת יושביה ולא פלא שאפילו המעמד הבינוני מואס במדינה זו וכל מי שיכול בורח מכאן לאירופה ולארה"ב. המעמד הבינוני צריך לעשות חשבון נפש וכדאי שהמעמד הבינוני יכיר בכך שגם חסרי היכולת הם בני אדם וחשוב מאוד להפסיק את הגישה של המעמד הבינוני הנוהג בנכים כאילו הנכים הם חסרי צלם אנוש לעניין הפערים בין גובה הקיצבת הנכות הכללית לבין גובהן של משכרותיהם של אנשי המעמד הבינוני. זה ממש לא מתאים למדינה יהודית.