המשך חוויות - סיפורי הילדים
אתמול הפכתי סוף סוף את המילים למעשים. הדפסתי את הסיפורים של קמיל ושל אילה40 שמתי בקלאסר ( אם אחכה עד שיהיה לי זמן לכרוך אקרא לה שהיא תהיה בת 15 ) והבאתי בחגיגיות הביתה. התישבנו שתינו בחגיגיות להקריא. התחלתי בסיפור של דפי. היא הקשיבה בשקט. באמצע קטע מרגש במיוחד באמצע שמדבר על ההתרגשות של האמא בפגישה עם הילדה היא קפצה לי מהברכיים והכריזה: "אמא" אני בציפיה "כן" והיא: "אני רוצה נחשים" ( סוכריות גומי למי שלא יודעת ).
אחרי זה היא התעקשה שניקרא גם את השני. שאלתי אותה אם היא רוצה שאקרא אותו עם השם נופר והיא התלהבה. בו עורר עניין ההריון, שוב ושוב היא חזרה על זה שהיא היתה בבטן ויצאה ואח"כ תינוקי גם , והיתה לי בטן גדולה וכו וכו נו טוב יצאנו עם איך מגיעים ילדים לעולם ( החלק של ההריון והלידה ). לא ניראה לי שהרבה נקלט. כניראה שהיא קטנה מידי נכון? להמשיך אן לעזוב אותה לעוד כמה חודשים? מה דעתכן?
אתמול הפכתי סוף סוף את המילים למעשים. הדפסתי את הסיפורים של קמיל ושל אילה40 שמתי בקלאסר ( אם אחכה עד שיהיה לי זמן לכרוך אקרא לה שהיא תהיה בת 15 ) והבאתי בחגיגיות הביתה. התישבנו שתינו בחגיגיות להקריא. התחלתי בסיפור של דפי. היא הקשיבה בשקט. באמצע קטע מרגש במיוחד באמצע שמדבר על ההתרגשות של האמא בפגישה עם הילדה היא קפצה לי מהברכיים והכריזה: "אמא" אני בציפיה "כן" והיא: "אני רוצה נחשים" ( סוכריות גומי למי שלא יודעת ).