מיגור הקפיטליזם
New member
הנאציזם כתוצר של הקפיטליזם
הקפיטליזם הגרמני והעולמי הם מחולי השואה שכן ללא תמיכת הקפיטליזם בנאציזם ובפאשיזם, היטלר מעולם לא היה עולה לשלטון. זאת ועוד, צבועים אלה לא מזכירים את שיתוף הפעולה של הבורגנות האמריקאית, הצרפתית והבריטית בהשמדת היהודים. האמריקאים והבריטים סירבו בעקביות להפציץ לא רק את מחנות ההשמדה אלא אפילו את פסי הרכבת שהובילו אליהם - מה שבלי ספק היה מעכב את ההשמדה, ומציל רבבות של יהודים אם לא מאות אלפים. האמריקאים והבריטים סירבו בעקביות גם לקלוט פליטים יהודים בארצותיהם. למזלם של היהודים עמי אמריקה הלטינית, איראן וצפון אפריקה, כלומר מדינות "פחות מתפתחות", קיבלו יהודים רבים - מה שמוכיח את הריקבון המוסרי של המדינות הקפיטליסטיות "הנאורות והמתקדמות". מרבית יהדות אירופה לא ניצלה על ידי האמריקאים, הבריטים והקפיטליזם אלא על ידי ברה"מ, הצבא האדום והקומוניזם: כאשר הגיעו לאזני החיילים הרוסים מידע על הזוועות שביצעו הנאצים במחנות ההשמדה הדבר הנחיל בהם להט קרב וחיזק משמעותית את שנאתם לצורר הנאצי. המרקסיזם חינך בעקביות נגד האנטישמיות, והמדינה הסובייטית ביטלה את כל החוקים האנטישמים של הצאר. חייליו הגנו גם בחירוף נפש על יהודים מפני פורעים אנטישמים תומכי הריאקציה של הצאר. ידועים היטב גם הסיפורים על חיילים רוסים, ששיחררו את מחנות ההשמדה, והפכו בעקבות מחזות הזוועה לנחושים הרבה יותר. ישנם עדויות רבות, ששנאתם של החיילים הרוסים לגרמנים בכלל, הייתה אף עזה יותר משנאתם של יהודים רבים. היחס של הרוסים לחיילים הנאצים לדוגמא, שנפלו בשבי בזמן המלחמה, היה קשה ביותר, וישנם עדויות רבות, שהוא היה הנוקשה ביותר, אפילו יותר מאלה של חיילים יהודים בצבא הרוסי. אלמלא השתלטות הסטליניזם, האנטישמיות היתה נעלמת ברובה מרוסיה ומאוקראינה. בכל מקרה, העזרה הסובייטית ליהודים התבטאה לא רק בלחימה אלה גם בפינוי של קהילות יהודיות שלמות מאימת הצורר הנאצי, שעמדו תחת סכנת השמדה, כגון הפינוי של קהילת לטביה מריגה. למעשה היהודים שנשארו היו אלו שבחרו להישאר מסיבות שונות, תוך שהם לקחו את האחריות על כך ונטלו את הסיכון על עצמם. בנוסף לכך, רוב רובם של היהודים מהחלקים האירופיים, שעמדו בסכנת השמדה, הועברו למזרח ולחלקים האסייתיים של ברה"מ, שם הם היו בטוחים מאימת הגרמנים, ולכן ישנם בקהילות היהודיות האסייתיות יהודים רבים ממוצא "אירופי-אשכנזי". בניגוד לתעמולה הליברלית-פשיסטית, הייתה ברה"מ הקומוניסטית המדינה הכמעט יחידה באירופה, שעשתה את כל אשר ביכולתה להציל יהודים, ופעמים רבות היא עשתה זאת גם למרות יחסה של האוכלוסיה המקומית האנטישמית ברובה ליהודים. עדיף נאצים מקומוניסטים לאחר תבוסתם של הנאצים לקחו האמריקאים על עצמם את שיקומם של מחוללי החורבן, קרי הקפיטליזם הגרמני-המערבי, ואילו תיאומיהם הסיאמיים הסטליניסטים השתלטו על גרמניה המזרחית. בשל לחץ האומה האמריקאית, מקבלי ההחלטות בארה"ב הצהירו על מדיניות של דה-נאציפיקציה: להדיח ממשרות ממשלתיות את כל החברים במפלגה הנאצית ולהעמיד לדין את כל הנאצים שהיו מעורבים במעשי זוועה. האמריקאים חשבו בתחילה להחליף את הנאצים באנשים שהתנגדו להם. אולם עד מהרה גילו האמריקאים שהמשימה הנאורה הזאת איננה קלה כלל ועיקר: הסתבר להם שעיקר המתנגדים לנאצים בגרמניה היו הקומוניסטים! בשאלה מה עדיף - נאצים או קומוניסטים, לאמריקאים ולבריטים תמיד היתה תשובה ברורה: הנאצים! הרי הסיבה לכך שהבריטים בתחילה תמכו בהיטלר ואף נתנו לו להשתלט על צ'כוסלובקיה ולהתחמש, היה חלומם הרטוב, שהוא ילחם עבורם בקומוניסטים. הבורגנות הבריטית לעולם לא הייתה נותנת לגרמניה הדמוקרטית להתחמש, כיוון שגרמניה זו יכלה להיות קומוניסטית. זאת הסיבה שמתוך שלושה מיליון גרמנים, שהואשמו במעשי זוועה ובנאציזם, רק כאלף וחמש מאות קיבלו עונשים משמעותיים. עוד כחצי מיליון קיבלו קנסות ועונשי מאסר קצרים. לעומתם העדיפו האמריקאים לעזוב את הנאצים לנפשם, בעוד את הקומוניסטים, שסייעו בניצחון על היטלר, הם רדפו ללא רחם בסיועו הנדיב של סטלין. הנאצים הורשו להמשיך בחיים הפוליטיים, ורבים מהם הצטרפו למפלגות הגדולות: המפלגה הנוצרית-דמוקרטית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית. תחת הקנצלאר הראשון אחרי היטלר – קונרד אדנאואר - איש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, פעלו נאצים גמורים בדרגים בכירים ביותר. ביניהם מכחישי שואה בראש חוצות ובלי בושה - רק שנים ספורות אחריה, כשבאירופה עדיין מסתובבים פליטי שואה רבים, וכשזיכרון השואה ואובדן יקיריהם בוער בזכרונם. אדנאואר עצמו לא חסך בביטויים אנטישמיים והיו ביומנו אזכורים רבים על היהודים ששולטים בבנקאות העולמית. עם איש זה וכנופייתו הקפיטליסטית עשתה ממשלת בן גוריון עסקאות אפלות כשבתמורה לדמם של היהודים היא קיבלה סיוע כספי נדיב ממשלת גרמניה. . סוף דבר: מיתוס מול מציאות לסיכום, המצב גם לא יכול הייה להיות אחרת, שכן הנאציזם הנו מוצר מופת של חברת האיוולת הליברלית-קפיטליסטית, ופסגת היצירה שלה, שכן גם השואה התנהלה על פי כל כללי התאגיד, וחוקי השוק הקפיטליסטי החופשי. וכך כדי להגביר את היעילות הכלכלית, השתמשו הגרמנים בבני אדם כבסחורה, וליתר דיוק כחומר גלם לייצור סחורות כאלה. אגב, לדעתי הייחודיות של השואה טמונה דווקא בגורם הליברלי-קפיטליסטי שלה, ולא רק במימדיה, בטוטאליות ובפאנטיות שלה, שכוונה כלפי העם היהודי, כלומר בעיקר ביישומה על פי כל כללי וחוקי השוק החופשי, ובהיותה תוצר שלו, שכן שואה ורצח-עם התקיימו לא רק אצל יהודים, וגם עמים אחרו עברו טראומות דומות, הגם שבעוצמה פחותה יותר, כדוגמת הארמנים, האידיאנים ועוד. הוסף תגובה
הקפיטליזם הגרמני והעולמי הם מחולי השואה שכן ללא תמיכת הקפיטליזם בנאציזם ובפאשיזם, היטלר מעולם לא היה עולה לשלטון. זאת ועוד, צבועים אלה לא מזכירים את שיתוף הפעולה של הבורגנות האמריקאית, הצרפתית והבריטית בהשמדת היהודים. האמריקאים והבריטים סירבו בעקביות להפציץ לא רק את מחנות ההשמדה אלא אפילו את פסי הרכבת שהובילו אליהם - מה שבלי ספק היה מעכב את ההשמדה, ומציל רבבות של יהודים אם לא מאות אלפים. האמריקאים והבריטים סירבו בעקביות גם לקלוט פליטים יהודים בארצותיהם. למזלם של היהודים עמי אמריקה הלטינית, איראן וצפון אפריקה, כלומר מדינות "פחות מתפתחות", קיבלו יהודים רבים - מה שמוכיח את הריקבון המוסרי של המדינות הקפיטליסטיות "הנאורות והמתקדמות". מרבית יהדות אירופה לא ניצלה על ידי האמריקאים, הבריטים והקפיטליזם אלא על ידי ברה"מ, הצבא האדום והקומוניזם: כאשר הגיעו לאזני החיילים הרוסים מידע על הזוועות שביצעו הנאצים במחנות ההשמדה הדבר הנחיל בהם להט קרב וחיזק משמעותית את שנאתם לצורר הנאצי. המרקסיזם חינך בעקביות נגד האנטישמיות, והמדינה הסובייטית ביטלה את כל החוקים האנטישמים של הצאר. חייליו הגנו גם בחירוף נפש על יהודים מפני פורעים אנטישמים תומכי הריאקציה של הצאר. ידועים היטב גם הסיפורים על חיילים רוסים, ששיחררו את מחנות ההשמדה, והפכו בעקבות מחזות הזוועה לנחושים הרבה יותר. ישנם עדויות רבות, ששנאתם של החיילים הרוסים לגרמנים בכלל, הייתה אף עזה יותר משנאתם של יהודים רבים. היחס של הרוסים לחיילים הנאצים לדוגמא, שנפלו בשבי בזמן המלחמה, היה קשה ביותר, וישנם עדויות רבות, שהוא היה הנוקשה ביותר, אפילו יותר מאלה של חיילים יהודים בצבא הרוסי. אלמלא השתלטות הסטליניזם, האנטישמיות היתה נעלמת ברובה מרוסיה ומאוקראינה. בכל מקרה, העזרה הסובייטית ליהודים התבטאה לא רק בלחימה אלה גם בפינוי של קהילות יהודיות שלמות מאימת הצורר הנאצי, שעמדו תחת סכנת השמדה, כגון הפינוי של קהילת לטביה מריגה. למעשה היהודים שנשארו היו אלו שבחרו להישאר מסיבות שונות, תוך שהם לקחו את האחריות על כך ונטלו את הסיכון על עצמם. בנוסף לכך, רוב רובם של היהודים מהחלקים האירופיים, שעמדו בסכנת השמדה, הועברו למזרח ולחלקים האסייתיים של ברה"מ, שם הם היו בטוחים מאימת הגרמנים, ולכן ישנם בקהילות היהודיות האסייתיות יהודים רבים ממוצא "אירופי-אשכנזי". בניגוד לתעמולה הליברלית-פשיסטית, הייתה ברה"מ הקומוניסטית המדינה הכמעט יחידה באירופה, שעשתה את כל אשר ביכולתה להציל יהודים, ופעמים רבות היא עשתה זאת גם למרות יחסה של האוכלוסיה המקומית האנטישמית ברובה ליהודים. עדיף נאצים מקומוניסטים לאחר תבוסתם של הנאצים לקחו האמריקאים על עצמם את שיקומם של מחוללי החורבן, קרי הקפיטליזם הגרמני-המערבי, ואילו תיאומיהם הסיאמיים הסטליניסטים השתלטו על גרמניה המזרחית. בשל לחץ האומה האמריקאית, מקבלי ההחלטות בארה"ב הצהירו על מדיניות של דה-נאציפיקציה: להדיח ממשרות ממשלתיות את כל החברים במפלגה הנאצית ולהעמיד לדין את כל הנאצים שהיו מעורבים במעשי זוועה. האמריקאים חשבו בתחילה להחליף את הנאצים באנשים שהתנגדו להם. אולם עד מהרה גילו האמריקאים שהמשימה הנאורה הזאת איננה קלה כלל ועיקר: הסתבר להם שעיקר המתנגדים לנאצים בגרמניה היו הקומוניסטים! בשאלה מה עדיף - נאצים או קומוניסטים, לאמריקאים ולבריטים תמיד היתה תשובה ברורה: הנאצים! הרי הסיבה לכך שהבריטים בתחילה תמכו בהיטלר ואף נתנו לו להשתלט על צ'כוסלובקיה ולהתחמש, היה חלומם הרטוב, שהוא ילחם עבורם בקומוניסטים. הבורגנות הבריטית לעולם לא הייתה נותנת לגרמניה הדמוקרטית להתחמש, כיוון שגרמניה זו יכלה להיות קומוניסטית. זאת הסיבה שמתוך שלושה מיליון גרמנים, שהואשמו במעשי זוועה ובנאציזם, רק כאלף וחמש מאות קיבלו עונשים משמעותיים. עוד כחצי מיליון קיבלו קנסות ועונשי מאסר קצרים. לעומתם העדיפו האמריקאים לעזוב את הנאצים לנפשם, בעוד את הקומוניסטים, שסייעו בניצחון על היטלר, הם רדפו ללא רחם בסיועו הנדיב של סטלין. הנאצים הורשו להמשיך בחיים הפוליטיים, ורבים מהם הצטרפו למפלגות הגדולות: המפלגה הנוצרית-דמוקרטית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית. תחת הקנצלאר הראשון אחרי היטלר – קונרד אדנאואר - איש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, פעלו נאצים גמורים בדרגים בכירים ביותר. ביניהם מכחישי שואה בראש חוצות ובלי בושה - רק שנים ספורות אחריה, כשבאירופה עדיין מסתובבים פליטי שואה רבים, וכשזיכרון השואה ואובדן יקיריהם בוער בזכרונם. אדנאואר עצמו לא חסך בביטויים אנטישמיים והיו ביומנו אזכורים רבים על היהודים ששולטים בבנקאות העולמית. עם איש זה וכנופייתו הקפיטליסטית עשתה ממשלת בן גוריון עסקאות אפלות כשבתמורה לדמם של היהודים היא קיבלה סיוע כספי נדיב ממשלת גרמניה. . סוף דבר: מיתוס מול מציאות לסיכום, המצב גם לא יכול הייה להיות אחרת, שכן הנאציזם הנו מוצר מופת של חברת האיוולת הליברלית-קפיטליסטית, ופסגת היצירה שלה, שכן גם השואה התנהלה על פי כל כללי התאגיד, וחוקי השוק הקפיטליסטי החופשי. וכך כדי להגביר את היעילות הכלכלית, השתמשו הגרמנים בבני אדם כבסחורה, וליתר דיוק כחומר גלם לייצור סחורות כאלה. אגב, לדעתי הייחודיות של השואה טמונה דווקא בגורם הליברלי-קפיטליסטי שלה, ולא רק במימדיה, בטוטאליות ובפאנטיות שלה, שכוונה כלפי העם היהודי, כלומר בעיקר ביישומה על פי כל כללי וחוקי השוק החופשי, ובהיותה תוצר שלו, שכן שואה ורצח-עם התקיימו לא רק אצל יהודים, וגם עמים אחרו עברו טראומות דומות, הגם שבעוצמה פחותה יותר, כדוגמת הארמנים, האידיאנים ועוד. הוסף תגובה