הנה יש לי הזדמנות להשתמש בפורום הזה
ולקטר על משהו שהוא אולי שטותי לחלוטין אבל קשור להנקה. אני לא יכולה לנסוע לחרמון לעשות סקי
בדרך כלל אנחנו רק מחכים לרגע שאתר החרמון ייפתח ומיד מסתערים עליו. בשנה שעברה כמובן שזה לא בא בחשבון כי הייתי בהריון. עכשיו בעלי התקשר והציע שניסע לעשות סקי. התחלנו לחשוב מה לעשות עם בר. להשאיר אותו בבית אי אפשר, זה יותר מדי זמן והוא רגיל לינוק כל כמה שעות. גם אם הוא מקבל מוצקים וחלב שאוב בכוס הוא עדיין צריך את ההנקה. לכן גם להשאיר אותו עם מישהו בנווה אטיב זו לא אופציה, לוקח יותר מדי זמן להגיע ולחזור אפילו משם. אז חשבנו לקחת אותו, ולבקש ממישהו מהמשפחה להיות איתו בקפיטריה, או שאנחנו נעשה תורנות, אחד ישמור עליו והשני יגלוש. ורק חשבתי על הנסיעה הארוכה איתו, אחר כך להסתדר איתו שם בצפיפות, לא להחליק על הקרח כשלוקחים אותו על הידיים, להניק עם בגדי סקי, לא לגלוש יחד ובעצם להיות שם כל הזמן לבד על המסלולים או עם תינוק בקפיטריה הלא כל כך נקיה ונוחה שלהם, יצא לי כל החשק. אז הלכה לי עוד שנה של סקי. ומאד קיוויתי שבעלי יגיד שלא נורא ושנעשה שנינו סקי בשנה הבאה. אבל הוא אמר שנראה ונדבר וכנראה שהוא יסע לבד. וזה מעצבן כי כשאני לא בהריון או מניקה אני זו שצריכה לדרבן אותו לנסוע ועכשיו כשאני לא יכולה הוא פתאום מלא מרץ. כיף שיש איפה לקטר בלי לשמוע תכף "אז למה את לא נותנת לו בקבוק עם פורמולה?"
ולקטר על משהו שהוא אולי שטותי לחלוטין אבל קשור להנקה. אני לא יכולה לנסוע לחרמון לעשות סקי
