הסתרת הגימגום

[ניבי1]

הסתרת הגימגום

אני יכולה לחשוב על 3 דרכים בהם אני מסתירה את הגימגום: 1. לא לדבר. ("היא כ"כ פוחדת להישמע טיפשי עד שהיא לא מעיזה להוציא מילה מהפה") 2. לעשות את עצמי ששכחתי מילה כשנראה לי שאני הולכת להיתקע איתה. ולפעמים אלה מילים פשוטות שרק מישהו עם הפרעה מוחית יכול לשכוח. 3. לחפש מילים נרדפות ולשנות את המישפט. ולפעמים יוצאים לי משפטים כ"כ מסורבלים ומשונים שכבר היה עדיף לגמגם אותם.

 

[shuky63]

איזה כף לך שאת יכולה להסתיר את הגימ

גום.אני לא מסוגל כשאני נתקע אז אני ניתקע.צריך לשפוך לי קצת שמן מנוע כדי להשתחרר.אני גם בלחץ כזה שאני לא יכול לחשוב על מילים תחליפיות כי גם את המילים שרציתי להגיד אני שוכח.אבל לשמחתי זה עובר לי מהר,כלומר אני יכול להגיד במשך דקה את המישפט הראשון ואז להמשיך בשטף מלא.תמיד אני תוהה מה השומעים אותי חושבים כשאני עובר מגימגום קשה לדיבור בשטף.

 

[יצחקוביץ]

המילים הראשונות

למרבית המגמגמים הבעיה, בעיקר עם אנשים חדשים,הוא המשפט הראשין ובעיקר אמירת השם, מאחר ולשם קשה למצוא תחליף כאשר יש מכירים בסביבה. ברור שהבעיה שלנו הוא החשש הנוראי כיצד השומעים יגיבו? האם כדור הארץ יעצר? כאשר אנו מגמגמים וכלום לא קורה, פרט להתקף לב קל שאנו עוברים ורצון להיבלע באדמה.אנו מבינים כי סודנו התגלה ואין לנו מה להפסיד וכעת קיים רצון לתקן את הרושם הראשוני ע"י אמירת מספר משפטים בשטף וזה מה שקורה לרובנו. כאשר אנו לבדנו,או עם ילדים קטנים שאינם מודעים לגימגום מהו, או לאנשים שאנו חשים עליונות לגביהם, איננו מגמגמים כי איננו חוששים מלהיות מובכים. מענין כיצד לא הצליחו לבודד מדעית את הזרמים וההוראות המועברות למוח.יש מספיק מגמגמים מתנדבים שניתן היה למפות ולהבין את הקורה. יש גם מספיק סימפטומים פסיכולוגיים מוכרים. מענין שלא היתה פריצת דרך משמעותית בנושא.

 

[מירב של פעם]

יצחקוביץ אתה ממש צודק!

עם הבן שלי או עם כל ילד קטן (במידה ואין מבוגר בסביבה כי אז אני נכנסת למוד הסתרה) אני לא מגמגמת וגם לא עם אנשים שאני מרגישה עליונות עליהם , אני ממש רואה את זה אצלי... אני יודעת שברגע שארגיש עליונות אני לא אגמגם...פה זה כבר עניין של ביטחון עצמי נמוך וההכרח לחזק אותו ולהעלות אותו. אבל איך מחזקים ביטחון עצמי נמוך עם גמגום? מה נובע ממה? הביטחון העצמי הנמוך מהגמגום או להיפך?

 

[שרוך]

הי ניבי

בס"ד הי ניבי אני עושה כמוך אם אני מריגש שאני נתקע מחליף מילה וגם שאני מרגיש שאני הולך להתקע במילה מסויימת אני כאילו שוכח אותה אבל יש לי עוד דבר שאני מרגיש אני נתקע אני מושך את המילה ואז ככה אני לא נתקע !! אבל לרוב לא יוצא לי שאני לא מדבר מה קרה אז אני יגמגם סו וואט ואתם יודעים הייתה מורה שאחת לפני הרבה שנים שמרוב שדיברתי היא הייתה אומרת שקמתי אכלתי פטיפון שרוך

 

[מירב של פעם]

גם אני משתמשת באותן שלוש שיטות

לכאן או לכאן אני תמיד יוצאת לא חכמה מההסתרות האלה...ובסוף מה יוצא? שגם לפעמים "עולים" על הגמגום שלי בכל זאת ולמרות ההסתרה , וגם שדיברתי כמו מפגרת!

 

[מדונדש]

כמה שזה מוכר לי......

גם אני בדיוק ככה. אצלי אני יודע שכשאני במצב מסוים של לחץ.. אחרי שכבר גמגמתי ליד אותו אדם. אז אני יודע על מילים מסוימות שאין מצב שאני יצליח להוציא מהפה. אז אני מחליף אותם. וגם לפני אני "שוכח" את אותה מילה.. וזה לפעמים עושה אותי מזה מפגר... אם זה דבר בסיסי שאני אמור לדעת. פעם אם הייתי מילה שלא יכולתי להגיד הייתי מתחיל אותה ב-אההה זהה משהו כזה.. חח