הפעם אני כאן לא בגללי אלא בגלל חברה

SweetyGirl18

New member
הפעם אני כאן לא בגללי אלא בגלל חברה

ידידה טובה שלי שאני יוצא איתה כרגע, עברה הרבה בחיים... אמא שלי נפטרה לפני שנה וחצי מסרטן, אבא שלה מהר הכיר מישהי הם ביחד, היא ממש לא מסתדרת עם חברה של אבא שלה, הם עכשיו גרים יחד והחברה הביאה יחד איתה את הבנות שלה ויש הרבה ריבים. היא סיפרה לי שהיא מטופלת אצל פסיכיאטר בגלל שאבא שלה הכריח אותה ללכת, היא ממש ממש רגישה לכל דבר, ויכולה לבכות כמעט מכל דבר. אבל היא ממש מקסימה, מדהימה ונשמה טובה, אני אוהב אותה כל כך ואני מוכרח לנסות להבין מה עובר עליה, ואיך לעזור לה אם אפשר. עוד קצת נתונים, הבנתי ממנה ומהסובבים אותה שאמא שלה ואחותה וגם היא בעצמה ממש אובסיסיביות בנושא הבית, הסידור שלו, ושיש להם פרקציוניזם בצורה מוגזמת כמו לדוגמא שאחותה לא מסכימה בכלל שתכנס צלחת לכיור, והיא אמרה משפט כזה: "כיור, אין דבר כזה, אם שמים את הצלחת תחשבי שיש שם חור והיא לא חוזרת, לכן ישר שוטפים אותה..." עכשיו לדברים שרציתי לדעת בקשר שלנו: 1- היא מאוד קשורה לידידים שלה והיא לפעמים נצמדת אליהם רק בגלל שהיא מפחדת שהם יעזבו אותה בגלל שהיא איתי. היא אמרה לי שיש לי קטע מוזר שהיא מפחדת שהם יעזבו אותה והיא שוב תשאר לבד. 2- אני נמצא אצלה הרבה וישן אצלה, אבל היא ממש מפחדת לבוא אליי, אתמול היא הייתה אצלי והיא פשוט נכנסה למן התקף חרדה עצום, ראיתי עליה והיא אמרה לי, כל צפצוף הפחיד אותה, היא נכנסה לממש התקף עד שיצאנו מהבית שלי, ולא הצלחתי להבין למה. 3- היא ממש בהתקף אובסיסיבי מחרקים, מקקים, בדיוק כמוני רק ממש יותר, כשהיא גילתה שמישהו השאיר את החלון שלה פתוח היא ישר ברחה מהחדר ואמרה שעד שלא מרססים את כל הבית ברעל שיכול להרוג גם בני אדם היא לא נכנסת לחדר. וכן, כשבאמת ראינו תיקן היא נכנסה ממש להתקף חרדה. 4- יש לה כל מיני חוקים כאלה כמו שהיא לא יכולה לישון לבד בחדר, רק אחרי שעה 5:00 בבוקר היא יכולה להרדם לבד, עד אז חייב לישון איתה מישהו/מישהי. היא חייבת לפני שהיא רואה סרט לעביר לערוצי מוזיקה ועד שאין קליפ טוב היא לא יכולה להתחיל לראות את הסרט. 5. היא ממש פרקציוניסטית, והיא יכולה ממש להשתגע נגיד כשהארון בגדים לא היה ממש צמוד לקיר ובצד שמאל הוא בלט טיפה החוצה, והשצבע של התריס לא בצבע של הקיר. אני יכול להבין אותה ברוב המקרים, הריי אני סובל מOCD וחרדה שבזמן האחרון ממש כמעט ונעלמו, אך אני ממש מתוסכל, אני לא מצליח להבין אותה בחלק מהמקרים, במיוחד מהקטע שהיא נכנסת להתקף חרדה אצלי בבית, וזה לא רק אצלי לפי מה שהבנתי, יש אנשים ספציפים שהיא מסוגלת ללכת אליהם ולהרגיש בנוח, אבל הבעיה שזה גורם אצלי ריבים עם אמא שלי שכן אני מבלה את רוב הזמן אצלה והיא לא הייתה אצלי כמעט. מה לעשות? אני ממש רוצה לעזור לה ואני לא רוצה שזה ייפגע ביחסים שלנו.
 

SweetyGirl18

New member
עוד משהו והפעם בגלל אמא שלי

בהקשר ובעקבות הסיפור, אמא שלי גם מתנהגת מוזר, כאילו פתאום היא נעלבת שאני איתה וכמעט לא בבית, וכאילו היא גורמת לי לרגשות אשמה שאני נהנה איתה ושאני לא בבית למרות שאני ממשיך לעשות את מה שעשיתי ולדאוג לבית, אבל כאילו היא מרגישה כנראה שאני נעלם וכאילו שחכתי את הבית אבל זה ממש לא ככה, אבל אין לי מושג למה היא ככה מרגישה ועצבנית על כל הסיפור. היא גם עצבנית בקטע שהיא לא באה אליי הביתה, אבל איך אני אסביר לה שיש לה בעיה והיא נכנסת להתקף חרדה? אני מסוגל להבין את זה כי אני בעצמי סובל מחרדות אבל את אמא שלי ממש קשה יהיה לשכנע...
 

noah000

New member
מילת המפתח - סובלנות.

קודם כל - אהלן וסהלן, מזמן לא ראינו אותך בצל קורתנו.
אני מסיקה מזה שהמצב נרגע קצת. לגבי הידידה, נשמע שהיא בחורה טובה שסובלת לא מעט, וכמובן אי אפשר לדעת את השורש של כל הדברים שתיארת (לא בטוח שאפילו היא יודעת). חלק מהדברים אתה באמת מבין בקלות בגלל שאתה מכיר את הראש, וחלק לא - העצה שלי היא שפשוט תשתדל לתת לה כתף, לקבל, לשמור על פתיחות ולהזכיר לעצמך, כשהיא עוברת משהו שנראה לך לא הגיוני ולא מובן, שיש לזה סיבות שאתה פשוט לא יודע עליהן, אבל הן קיימות. שום דבר לא קורה סתם. גם אם משהו כביכול לא הגיוני או שהיא לא יודעת להסביר אותו, הוא קשה ואמיתי, אין הבדל. אני חושבת שהחלק כמעט הכי קשה בקטעים כאלה הוא שלפעמים לא מוצאים סימפתיה אצל הסביבה, כי פשוט לא מבינים על מה לעזאזל אתה מדבר. זה משהו שאתה בטוח מכיר, כל מי שסובל או סבל מ-OCD יודע בדיוק איך זה מרגיש. אז כשאתה נתקל אצלה במשהו שאתה פשוט לא מצליח להבין או להזדהות איתו בשום צורה, תזכיר לעצמך את התחושות שלך כשהסביבה לא הבינה את ההגיון שלך. זה יאפשר לך להתחבר אליה יותר. לגבי אמא שלך, האם היא מספיק פתוחה כדי שהסבר (אולי אפילו לא הכי מדוייק...) על כך שיש לידידה שלך קושי לשהות מחוץ לבית יפחית את הכעס שלה? אם תסביר לה שאתה מאוד רוצה להיות בבית, אבל זה או להיות אצל הידידה או לא לראות אותך בכלל, והיא בתקופה שהיא צריכה אותך, אולי אמא שלך פחות תראה בזה פגיעה בה. יכול להיות שהיא תבין שזה לא שהלכת לצבא ונמאס לך מהבית ואתה בתהליך התרחקות (וככה זה אולי נראה כשזה בא זמן די קצר אחרי שהתגייסת, וזה מפחיד להורה), אלא יש סיבה מאוד ספציפית, ואתה לא בדיוק בוחר לא להיות בבית אלא מתאים את עצמך למצב מורכב, ואתב באמצע בין שני אנשים שאתה אוהב ואתה משתדל למצוא איזה איזון כדי לא לפגוע בשניהם.
 

SweetyGirl18

New member
לא, אמא שלי לא תבין

את הOCD שלי עדיין לא הבינה, ואני מכיר אותה והיא לא תבין כשאני אנסה להסביר לה על הבעיות שלה... עוד כמה פרטים שאני חושב שאולי כדי לספר לכם: היא ממש אובססיבית לבית שלה, היא סיפרה לי שלפני חצי שנה היא חלמה תמיד על אנשים שמתים או קרובים ובאמת זה התגשם בסוף, היא תמיד חלמה כאילו יש לה יכולת לראות מה קורה בעתיד, ושיש לה כוחות מיוחדים שהיא יכולה לראות רוחות ודברים כאלה... היא דיי הפחידה אותי ואני לא יודע אם להאמין או לא...
 

noah000

New member
אוקיי.

אמא שלך רואה אותך קצת נעלם לה בחצי השנה האחרונה, וכמו שכתבו לך, זה יותר מורגש בגלל התפקיד הגדול שמילאת בבית ביחס למרבית הבנים בגיל 18. היא לא יכולה לריב איתך על זה שהצבא מרחיק אותך, אבל כשאתה הולך לידידה כן, וזה גם נתפס אולי כ"גם כשאתה כבר בבית אתה מעדיף להיות במקום אחר", ואולי בגלל זה כל הכעס יוצא על הנושא הזה. אז אלה הקשיים שלה, ומצד שני לידידה שלך יש את הקשיים שלה וגם בה צריך להתחשב. אז נשמע שאין דרך למנוע מאמא שלך להתרגז, אם שום הסבר של המצב לא יגיע אליה, ועל הזמן עם הידידה חשוב לך כמובן לשמור. ממה שאני רואה, נשאר רק לארגן את הזמן כמיטב יכולתך בין שתיהן, ולקחת בחשבון שכנראה הכעס של אמא זה נתון. לא כל מצב אפשר לפתור למרבה הצער. מדובר בשני אנשים שחשובים לך ולכל אחד יש את הסיבות הלגיטימיות שלו לצורך שתהיה בסביבה שלו - ואתה משתדל. לשכפל את עצמך אתה לא יכול. אתה יכול לנסות, בידיעה שזה לא יפתור את הבעיה, להגיד לאמא שלך שאכפת לך, שאתה לא מתרחק, ושהסיבה שאתה פחות בבית היא שיש לפעמים מצבים מורכבים וזה בשום אופן לא מעיד שנמאס לך מהבית ומהמשפחה. אז היא תתעצבן וזה לא יפייס אותה והיא כאילו לא תשמע אותך, אבל לפחות היא תדע שאתה קולט את החששות שלה ושאתה לא מנסה להתרחק. גם זה משהו, אפילו אם זה לא יתבטא בדיאלוג ביניכם.
 

noah000

New member
לגבי החלק השני,

על חזיית העתיד וכו', אני לא ממש יודעת מה להגיד.
 
לפי מה שאתה רושם מדובר בבחורה

שסובלת מ-ocd ocpd ומאינסקטופוביה. הטיפול הוא כרגיל,טיפול התנהגותי קוגנטיבי.כמובן שאני מסייג את דבריי. לדעתי,אתה בהתחלה צריך לחלק את זמנך שווה בינה לבין אמך.
 

SweetyGirl18

New member
אני לא מסוגל לחלק את הזמן שווה

כי אני מאוהב בה, וכשאני רואה שהיא זקוקה לי אני לא מסוגל לעזוב אותה. היא רוצה שאני אשאר איתה, ואני אומר לה שיש לי מחוייבויות ואמא שלי קצת עצבנית, והיא כמובן מנסה לגרום לי לעשות את מה שאני צריך ולא להשפיע על ההחלטות שלי כי היא כבר מכירה אותי ואת המצפון שלי שלא עוזב אותי, אבל אני רואה עליה שהיא לא רוצה שאני אלך ואני פשוט לא מסוגל לעזוב אותה...
 

Citizen Erased

New member
ילד...

עלבתי שאתה בכלל לא מדבר איתי אבל בקטנה אני מבינה למה... בקשר אלייך- איך אתה מרגיש עם כל הבעיות אצל החברה/ידידה שלך? איך זה בשבילך? זה גורם להעלאת החרדות והאוסידי אצלך? בקשר לידידה/חברה- נועה כתבה לך דברים ממש נכונים לפי דעתי תנסה להבין אותה כשמבינים מישו זה עוזר לו להרגע כי ככה הוא לא צריך כל הזמן לנסות ולהסביר את עצמו. גם עם זה לא הסברה מילולית... ובעניין הבית שלך אולי יעזור שתחשוף אותו אליה לזמנים קצרים ולאט לאט היא תתרגל לבית שלך ולסדרים שלו- אשר שונים ממה שהיא כנראה מכירה או רוצה... בקשר לאמא שלך- היא קצת מקנאה - עד עכשיו היית איתה כל הזמן מילאת את תפקיד אביך בבית ועכשיו שאתה מתחיל יותר ויותר לחיות חיים עצמאיים משלך זה קצת קשהה לה, אבל היא חייבת להתרגל לזה כי אתה אדם לעצמך - אתה הבן שלה לא הבעל שלה... אני מתה לדבר איתך עוד ואם תרצה תענה לי על השאלות במסר או משו (אייסיקיו או מסנג'ר) אוהבת אותך אתה בן אדם מקסים!!! אני
 

מיקמיק4

New member
עזרה

מאוד יפה שאתה רוצה לעזור ,העזרה האכי טובה היא להפנות אותה לפסיכולוג לטיפול.
 
למעלה