הציעו לי לנהל פרוייקט , נענתי בחיוב להצעה

[צלילי מיתר]

הציעו לי לנהל פרוייקט , נענתי בחיוב להצעה

היום היתה פגישה ראשונה. הדבר שמבקשים ממני גדול ורחב ממה שהבנתי בשיחות הטלפוניות. זה מרגש ומשמח מאוד אבל פתאום אני מבינה את כובד האחריות. חוששת? כן קצת. איך מתגברים על זה? איך אתם מתגברים לפני התחייבות למשהו חדש? עבודה חדשה? קניית דירה? הולדת תינוק/ת? (כן, בעיני הפרוייקט הזה הוא סוג של הולדת תינוק)

 

[2 אוניות בלילה]

לי בעיקר עוזר התעלמות מ"התמונה הכוללת"

אני מתרכזת בעיקר בפירוק המשימות הקטנות וציר הזמן המתקדם, בלי לתת את רוב משקל הדעת לתמונה הכוללת שהיא "הפרוייקט" לדוגמה בהריון (הריון ראשון) התרכזתי בכל בדיקה בנפרד וסימון ווי על כל שלב. הלידה סתם התגלגלה לה אחרי שסיימתי לסמן ווי על הכל

 

[רחוב האגס 1]

מעניין

דווקא בתור אחד שאחד הקשיים המובנים שלו הוא לראות פרטים אך לא תמונה כוללת, אני מנסה ליצור את ההיפך. אבל הגישה שלך מעניינת כדי להתמודד עם דבר "מאיים"

 

[צימעס]

מענין

מה שאתה מתאר. האם חוסר היכולת שלך לראות תמונה כוללת חוסך ממך את הפחדים מסוג זה? (אל תשתף אם לא מתאים לך, כמובן)

 

[רחוב האגס 1]

אני חושב שלא

נדמה לי שזה דווקא יוצר פחדים אחרים, שאולי לא היו נוצרים אם הייתי רואה יורת בקלות את התמונה בשלמותה. אבל יכול להיות שזה כן יוצר פחדים על חוסר יכולת לשלוט במטלה גדולה. האמת שלא חשבתי עד עכשיו לעומק על עניין הפחדים דווקא, כי יש לזה הרבה השלכות, ולאו-דווקא זה. בכל מקרה - זה לא יוצר מצב של שחור-ולבן מבחינת טוב-ורע. אבל השאלה ששאלת מעניינת...

 

[אטיוד5]

תלוי מה

אם זה משהו שדורש מיומנות ספציפית שאין לך וגם לא תוכלי לרכוש במהירות, והאחריות כבדה, אז דוחים בנימוס. אחרת תרגישי שרלטנית (אני מקווה שכך תרגישי, כי יש כאלו שחושבים שהם יכולים לעשות כל דבר, כאילו העיקר הוא הרצון הטוב). אם לא, אז חבקי.

 

[מאליו יובן]

מעולם לא קיבלתי עבודה בה ידעתי מה אני עושה

נכנסים למים, מנסים ללמוד כמה שניתן על הפרויקט ושואלים שאלות כל הזמן. הגישה שמציעה 2 אניות היא הדרך בה אני אוהב לטפל בפרויקטים. יש שיטות מובנות כאלה שמאוד פופולריות לאחרונה בשם AGILE הרעיון בגדול הוא לפרק את הפרוייקט לתתי פרויקטים קטנים, כל תת פרויקט בסדר גודל בין 3 ימים לחודש. את תתי הפרויקטים מבצעים לפי סדר חשיבותם כך שגם אם לא תעמדו בזמנים, לפחות החלקים החשובים בפרויקט יצאו בזמן. כך גם ניתן לזהות התקדמות בעיות בזמנים וכיו"ב. בהצלחה!

 

[אטיוד5]

דווקא בעולם התוכנה

ממליצים על שיטת ה top down. אני מצאתי שלא משנה באיזה גישה נוקטים, בסוף משכתבים כמעט את הכל.

 

[מאליו יובן]

באג'ייל מעודדים שכתוב מחדש של קוד

ומה זה "ממליצים"? לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות. בשיטת waterfall למשל יושבים ומתכננים את המוצר במשך חודשים ושנים לפני שכותבים שורה אחת של קוד. ההנחה היא שעוד לפני הפיתוח יש לך את מספיק מידע על המוצר המוגמר ועל השוק בו המוצר יתמודד. היתרונות ברורים אבל החסרון הוא שיתכן שאחרי 5 שנות פיתוח הלקוח יגלה שהמוצר אינו בדיוק מה שציפה לו. החסרון הוא שעוד 3 שנים, בכנס חשוב, המפתחים שלך יהיו עדיין עסוקים בכתיבת תשתיות ולא יהיה לך מוצר חלקי להציג. גם באג'ייל יש תכנון אבל משתדלים שלא להכנס יותר מדי לעומק לפני הפיתוח, לפתח כל חלק במוצר בתורו, לפתח רק מה שצריך לחלק הספציפי. וכן, מעודדים את המפתחים לעשות "רפקטורינג", שכתובים של הקוד לפי הצורך, כמובן בשילוב עם כלי בדיקה אוטומטיים כדי לודא שאין רגרסיות.

 

[נסיכתהנילוס]

שיטה שמשיטה,

אג'יילים ומפלים - בכל פעם שראיתי פרויקט שקם לתחיה, מהר, עם מכשלות מועטות ותפקוד גבוה, זה היה אך ורק בזכות דיונים ארוכים ומפורטים של צוות הפיתוח (לא "ישיבות". דיונים של ממש), סיעורי מוחות בשלב הפיתוח (ולא בשלב הבדיקות, המאוחר מדי) וסגירת מקסימום פינות מראש, מתוך מחשבה, ולא בטלאים בדיעבד. הרבה הרבה תקשורת (בין אנשים מוכשרים, אפעס, גם זה צריך). כמעט בכל הפרויקטים שהסתבכו והתארכו, זה היה בגלל שלא נתנו מספיק זמן לפיתוח, והאלה שמודדים לוחות זמנים השתעממו והציקו שלוש פעמים ביום, ובסוף נהיה קוד מכוער, מלא טלאים, מלא קצרים בתקשורת, שלא עובד ולא יעבוד לעולם כי בשביל זה צריך לכתוב אותו מחדש ולזה אף אחד לא יקצה זמן.

 

[מאליו יובן]

בודאי שצריך דיונים

השאלה היא כמה דיונים ומתי. האם הנחת היסוד היא שאנחנו יודעים הכל בתחילת הפרויקט ולכן עושים דיונים אינסופיים או לחלופין, בכל שלב מיישמים את המקטע הנדרש ועושים דיונים לפי הצורך לכל חלק מהפרויקט. ואל תגרמי לי להתחיל ללכלך על מודדי לוחות הזמנים. וטלאים זה חלק מהפיתוח, לכן הדגש הוא על ריפקטורינג תמידי ובדיקות אוטומטיות.

 

[נסיכתהנילוס]

האמת, תלוי בסוג הפרוייקט.

אבל הנחת היסוד היא שתמיד משהו יכול להשתנות מחר בבוקר, ולכן עדיף שתהיה מקסימום גמישות בקוד, אם אפשר.

 

[רגליים קרות]

אנחנו מתפרנסים מצוין מהשינויים האלו.

 

[מאליו יובן]

אז זהו, שזאת הנחת העבודה באג'ייל

ובאקסטרים פרוגרמינג בכלל, שהקוד הולך להשתנות. לכן מלכתחילה משתדלים לא לבנות תשתיות לטווח ארוך אלא לבנות רק את התשתיות הנחוצות לטווח המאוד קצר. ===== אני לא מאמין שאני נשמע כמו חסיד אג'ייל. יש לי גם הרבה מאוד ביקורת על שיטת העבודה הזאת.

 

[יעל ניסן]

דווקא מה שקל לי

בחיים זה לנהל פרוייקטים ולהתחייב למה שצריך כדי שיצאו לפועל. אני דווקא לא טובה בפקטים הקטנים, יודעת את התמונה הגדולה, את התוויית הדרך היעילה, הנעת אנשים אחרים לביצוע וכד'.... ובגלל שאני לא טובה בפרטים הקטנים ("לא טובה" זה לא מונח נכון, לא אוהבת להתקרצץ קצת יותר מדוייק), אני תמיד דואגת שמישהו בפרוייקט יהיה אחראי על זה. תמיד אפשר למצוא מישהו נגיד, כשאני עובדת עם 2 אוניות בלילה, זה מושלם

 

[2 אוניות בלילה]

אהההה...זה מסביר הרבה

מה זה המזג אוויר ג'יפה הזה? אל תחזרי יש פה גם סופת חול אני לא יכולה לראות את צפון ת"א!!!!

 

[צלילי מיתר]

נכון, הואבך לא נעים בכלל

גם אני לא יכולה לראות את צפון תל אביב. טוב, גם במזג אויר בהיר אני לא יכולה לראות....

 

[2 אוניות בלילה]

כן אי אפשר לראות מה שלא מול העיניים

למרות שיש כאלו שלא רואים מה יש להם מול העיניים אבל זה דיון אחר לחלוטין. אני עובדת במרכז ת"א בקומה גבוהה, ביום רגיל אפשר לראות עד הרצליה אבל היום מעבר לעזריאלי הכל חום אפור ג'יפה.

 

[צלילי מיתר]

מתחילה היום, תודה על השיתוף שלכם