הצעת דוברת למבחני בגרות - שטויות.
אם כבר רפורמה, הגיע הזמן שתיעשה בצורה הגיונית ותואמת את התקופה. לדעתי אין כלל צורך בעריכתן של בחינות מיוחדות, אין צורך בבחינות מגן וכו'. לדעתי יש לנהל את הלימודים בבתי הספר התיכוניים באופן שדומה ללימודים באוניברסיטה הפתוחה, בשיטת הקורסים. תהיינה 3 מגמות עיקריות שהן: 1. מדעי החיים 2. מדעי הטבע 3. מדעי הרוח כל תלמיד ישייך עצמו למגמה המועדפת עליו (יהיו גם יועצים כמובן), הוא יקבל רשימה של קורסי יסוד שעליו לעשות כתנאי להתחלת קורסים מתקדמים יותר בכל מגמה. לא יהיו עוד כיתות ושכבות, כל אחד ילמד עפ"י הקצב שלו ויבחר בעצמו את מספר הקורסים שעימם הוא מעוניין להתמודד בעת ובעונה אחת. קורסי החובה המתקדמים הסופיים יהיו עפ"י צרכי המגמות, לדוגמה אלו שילמדו מדעי הטבע יהיו מחוייבים ללימודי מתמטיקה/מכניקה/כימיה ברמה גבוהה. לכל קורס יהיה משקל של נקודות, כאשר 20% מסך הנקודות הנדרשות יהיו ממעבר קורסים במגמות האחרות. קורסי חובה בכל המגמות: 1. ספורט ובריאות כללית (עיוני + מעשי) - בתחום המעשי יהיו תוצאות מינימום מתחייבות בכל מיני ענפי ספורט נפוצים לבחירת הנבחן, מוגבלים פיזית יהיו פטורים ממבחן מעשי. 2. איכות הסביבה - לימוד על התנהגות האטמוספירה הגלובלית ותופעות מקומיות, לימוד על גורמי זיהום ותקנים בנושא. 3. חוקי יסוד והכרת חוקי המדינה העיקריים. התוצאות (בקיצון): - בעבור התלמיד ש"בא לתיכון כדי לקשקש", השיטה אמורה להוות קאטליזטור להפסיק לקשקש. זה יידע שאם ייקשקש הוא לא יעבור את הקורס ומין הסתם יצטרך לעשות אותו שוב ולהבחן שוב, בעוד חבריו מתקדמים לקורסים מתקדמים אחרים. - בעבור התלמיד השקדן והמצטיין, זה יוכל לבחור לעצמו יותר קורסים בעת ובעונה אחת ולהתקדם מהר יותר באיסוף הנקודות לקראת סיום לימודיו, כך יוכל להרוויח ולהנות מחופש ארוך (או לימודים אקדמאים) לפני הגיוס. על חומר הלימודים להיות ברור וזהה בכל הארץ ובאמצעי המחשה ממוחשבים כך שאם התלמיד בחר ללכת לתפוס גלים בבוקר, יוכל להשלים את לימודיו בבית בערב, למה לא? לעניין שלילת ישום תכנית דוברת בנושא: מה הטעם להבחן בספרות כמקצוע חובה? ספרות הינה כלי בידורי (בימים עברו היתה הספרות כמעט בלעדית בתחום), היום ישנם אמצעי בידור ש"מחיים את הנפש" לא פחות טוב מספרים, למשל מוזיקה. אם ספרות מקצוע חובה, למה לא מוזיקה? למה לא "מדעי הטלנובלות"? למה לא התמחוץ בערוץ הסקס... כל אחד יכול לנתח יצירה ספרותית (גם יצירה מוזיקלית) עפ"י עמדתו הוא, כך שהציון שייקבל אינו ערך מוחלט, אלא בעיקר תלוי בהשקפתו של הבוחן ופתיחותו לרעיונות שונים מאלו שלו. מה שלא מוחלט, אסור שיהיה מבחן חובה!!! מה הטעם להבחן בהיסטוריה כמקצוע חובה? כל אחד היום משכתב את ההיסטוריה בהתאם לעמדותיו, כל ספר הוא מגמתי, אין שום טעם בלימודי ההיסטוריה כמקצוע חובה. מה הטעם להבחן בעברית כמקצוע חובה? כולנו מדברים ולאף אחד לא יפריע באם אתנסח שלא ברהיטות ו/או בשגיאות כתיב. מי שבכל זאת חשוב לו ללמוד להתנסח ברהיטות בכתב ובעל-פה, יוכל מרצונו לבחור קורסים בנושא, אבל אין הצדקה לחייב, לדעתי מדובר בביזבוז זמן. בתור אחד שלמד באוניברסיטה, אוכל להגיד לכם את דעתי על כך שאין שום ערך מעשי משמעותי לחומר ולרמת החומר שנלמד בתקופת התיכון, מה גם שרוב הסטודנטים מתחילים את לימודיהם לאחר שירות צבאי, החומר די נשכח. חשוב יותר לפתח חוסן מנטלי והכנת התלמיד לחיי אזרחות עצמאיים ויצרניים ובעיקר אחראיים. אחד שמגיע לאוניברסיטה בוגר ומוכן יותר, הוא אחד שיסגור תוך תקופה קצרה מאוד את הפער מכאלו שבאו עם הצטיינות בלימודיהם בתיכון. לסיכום: יש לשנות משמעותית את השיטה כולה, לוותר על השגיות לטובת העלאת רמת המוכנות לחיים אזרחיים ושירות בצה"ל. יותר הכרת הסביבה, יותר הכרת חוקי המדינה, יותר בגרות נפשית ואחריות על מעשיך, פחות השגיות בתוצאות מבחני ההשוואה מול מדינות אחרות בעולם. בוא ונאפשר לילדים להיות ילדים, לצעירים להיות צעירים ולצאת מוכנים לחיים בוגרים עצמאיים, מי שיירצה השגיות יוכל ללכת אח"כ ללימודים גבוהים ולספק את ייצריו ורצונותיו.
אם כבר רפורמה, הגיע הזמן שתיעשה בצורה הגיונית ותואמת את התקופה. לדעתי אין כלל צורך בעריכתן של בחינות מיוחדות, אין צורך בבחינות מגן וכו'. לדעתי יש לנהל את הלימודים בבתי הספר התיכוניים באופן שדומה ללימודים באוניברסיטה הפתוחה, בשיטת הקורסים. תהיינה 3 מגמות עיקריות שהן: 1. מדעי החיים 2. מדעי הטבע 3. מדעי הרוח כל תלמיד ישייך עצמו למגמה המועדפת עליו (יהיו גם יועצים כמובן), הוא יקבל רשימה של קורסי יסוד שעליו לעשות כתנאי להתחלת קורסים מתקדמים יותר בכל מגמה. לא יהיו עוד כיתות ושכבות, כל אחד ילמד עפ"י הקצב שלו ויבחר בעצמו את מספר הקורסים שעימם הוא מעוניין להתמודד בעת ובעונה אחת. קורסי החובה המתקדמים הסופיים יהיו עפ"י צרכי המגמות, לדוגמה אלו שילמדו מדעי הטבע יהיו מחוייבים ללימודי מתמטיקה/מכניקה/כימיה ברמה גבוהה. לכל קורס יהיה משקל של נקודות, כאשר 20% מסך הנקודות הנדרשות יהיו ממעבר קורסים במגמות האחרות. קורסי חובה בכל המגמות: 1. ספורט ובריאות כללית (עיוני + מעשי) - בתחום המעשי יהיו תוצאות מינימום מתחייבות בכל מיני ענפי ספורט נפוצים לבחירת הנבחן, מוגבלים פיזית יהיו פטורים ממבחן מעשי. 2. איכות הסביבה - לימוד על התנהגות האטמוספירה הגלובלית ותופעות מקומיות, לימוד על גורמי זיהום ותקנים בנושא. 3. חוקי יסוד והכרת חוקי המדינה העיקריים. התוצאות (בקיצון): - בעבור התלמיד ש"בא לתיכון כדי לקשקש", השיטה אמורה להוות קאטליזטור להפסיק לקשקש. זה יידע שאם ייקשקש הוא לא יעבור את הקורס ומין הסתם יצטרך לעשות אותו שוב ולהבחן שוב, בעוד חבריו מתקדמים לקורסים מתקדמים אחרים. - בעבור התלמיד השקדן והמצטיין, זה יוכל לבחור לעצמו יותר קורסים בעת ובעונה אחת ולהתקדם מהר יותר באיסוף הנקודות לקראת סיום לימודיו, כך יוכל להרוויח ולהנות מחופש ארוך (או לימודים אקדמאים) לפני הגיוס. על חומר הלימודים להיות ברור וזהה בכל הארץ ובאמצעי המחשה ממוחשבים כך שאם התלמיד בחר ללכת לתפוס גלים בבוקר, יוכל להשלים את לימודיו בבית בערב, למה לא? לעניין שלילת ישום תכנית דוברת בנושא: מה הטעם להבחן בספרות כמקצוע חובה? ספרות הינה כלי בידורי (בימים עברו היתה הספרות כמעט בלעדית בתחום), היום ישנם אמצעי בידור ש"מחיים את הנפש" לא פחות טוב מספרים, למשל מוזיקה. אם ספרות מקצוע חובה, למה לא מוזיקה? למה לא "מדעי הטלנובלות"? למה לא התמחוץ בערוץ הסקס... כל אחד יכול לנתח יצירה ספרותית (גם יצירה מוזיקלית) עפ"י עמדתו הוא, כך שהציון שייקבל אינו ערך מוחלט, אלא בעיקר תלוי בהשקפתו של הבוחן ופתיחותו לרעיונות שונים מאלו שלו. מה שלא מוחלט, אסור שיהיה מבחן חובה!!! מה הטעם להבחן בהיסטוריה כמקצוע חובה? כל אחד היום משכתב את ההיסטוריה בהתאם לעמדותיו, כל ספר הוא מגמתי, אין שום טעם בלימודי ההיסטוריה כמקצוע חובה. מה הטעם להבחן בעברית כמקצוע חובה? כולנו מדברים ולאף אחד לא יפריע באם אתנסח שלא ברהיטות ו/או בשגיאות כתיב. מי שבכל זאת חשוב לו ללמוד להתנסח ברהיטות בכתב ובעל-פה, יוכל מרצונו לבחור קורסים בנושא, אבל אין הצדקה לחייב, לדעתי מדובר בביזבוז זמן. בתור אחד שלמד באוניברסיטה, אוכל להגיד לכם את דעתי על כך שאין שום ערך מעשי משמעותי לחומר ולרמת החומר שנלמד בתקופת התיכון, מה גם שרוב הסטודנטים מתחילים את לימודיהם לאחר שירות צבאי, החומר די נשכח. חשוב יותר לפתח חוסן מנטלי והכנת התלמיד לחיי אזרחות עצמאיים ויצרניים ובעיקר אחראיים. אחד שמגיע לאוניברסיטה בוגר ומוכן יותר, הוא אחד שיסגור תוך תקופה קצרה מאוד את הפער מכאלו שבאו עם הצטיינות בלימודיהם בתיכון. לסיכום: יש לשנות משמעותית את השיטה כולה, לוותר על השגיות לטובת העלאת רמת המוכנות לחיים אזרחיים ושירות בצה"ל. יותר הכרת הסביבה, יותר הכרת חוקי המדינה, יותר בגרות נפשית ואחריות על מעשיך, פחות השגיות בתוצאות מבחני ההשוואה מול מדינות אחרות בעולם. בוא ונאפשר לילדים להיות ילדים, לצעירים להיות צעירים ולצאת מוכנים לחיים בוגרים עצמאיים, מי שיירצה השגיות יוכל ללכת אח"כ ללימודים גבוהים ולספק את ייצריו ורצונותיו.