הקרנה והרצאה - הסרט "עיר של חיים ומוות"

[יניב1]

הקרנה והרצאה - הסרט "עיר של חיים ומוות"

שלום לכם, אני נציג של חברת הפצה המוציאה לקולנוע את הסרט המופתי "עיר של חיים ומוות" - סרטו של הבמאי הסיני לו צ'ואן. הסרט מתעד באופן מופתי, תיעודי כמעט, את המלחמה העקובה מדם בין סין ליפן שהתקיימה בסוף שנות ה-40. לקראת צאת הסרט בארץ אנחנו עורכים בשבוע הבא, בת"א, הקרנה מקדימה + הרצאה ורוצים לבדוק מי מכם יהיה מעוניין לבוא ולהשתתף בדיון. לחצו כאן לצפייה בטריילר אשמח לתגובותיכם. תודה, יניב

 

[פנומן 72]

סרט שהייתי מאוד שמח לראות

אפעס, אני גר בצפון הארץ. אחכה שייצא לאקרנים ואראה אותו קרוב למקום מגוריי...

 

[orbarvaz]

האם זה הסרט 南京南京？

 

[BenBaryo]

כן

 

[kogawa]

לא משוכנע שזהו סרט מופת

לא שלא צריך לראות סרטים כאלה. אבל יש לשים לב למה היא הסטוריה ומהו פיקציה. האם ראוי לעשות סרט בו יש סיפור אהבה בין קצין נאצי לפועלת יהודיה במחנה כפייה, בו מודגשת האנושיות של הקצין?? הסרט צריך להיקרא "נאנג'ינג-נאנג'ינג" ולא ננקינג, ובוודאי לא להיגרר לתעמולה הפרו-יפנית ולקרוא לו "עיר של חיים ומוות" הסרט בנוי יפה ומוצג יפה, רק שהתוקף שלו כתעודת עובדה היסטורית, ועוד שנעשתה על ידי סיני, מנותק בברובו מהמציאות. סיפור המראה את ההומניות של יפני בתקופת האונס של נאנג'ינג ודאי היה, אבל לשים דגש על היפני הטוב באחד האירועים המזוויעים שהיו במאה העשרים, זהו דגש בעייתי. כדי שיתקרב לתיאור ההיסטורי של המציאות מפריע לי שמציגים מעט מקרי אונס ויותר נשים סיניות המתנדבות להיות "נשות תנחומים" עבור חיילי יפן. אין כמובן בסרט רצח תינוקות, שליפת עוברים מנשים הרות, הריגת אלפי נשים בנעיצת מוט במבוק באבר מינן, אונס עד מוות של כ-80 אלף נשים, זקנות וילדות, והתעללות מינית לצורך הפחדה והשפלה ולא לסיפוק מיני. חסר הרבה יותר ההמתה בעריפה שהיתה פופולרית ביותר ושמופיעה במרומז רק בפריים אחד. חסר את מאות קורבנות העריפה של חיילים שלא מיומנים בחרב, שלא הורגים אלא רק מועכים את חוליות הצוואר. חסר אימוני הלחימה בכידון ודקירות אזרחים שלא כדי להרגם אלא לשם שעשוע ובידור. חסר סדיזם לשם בידור החיילים כמו שהיה כה נפוץ בששת השבועות של דצמבר-ינואר 1937-8 במקום כל אלה מראים חילים יפנים הומניים, המשחררים לחפשי סינים מהעיר, הורגים אשה בירייה (לבקשתה) כדי שלא תעבור התעללות ולבסוף גם התאבדות קצין יפני שלא יכול לשאת את מעשי צבאו. לא מודגש שעל הרצח והאונס היה ממונה דודו של הקיסר הירוהיטו, שבעיתונות היפנית התפרסמו סיפורי תחרות של חיילים מי יגיע למאה עריפות ורציחות ראשון. חסר לי שלושת החדשים שעברו מכיבוש שנגחאיי לנאנג'ינג במהלכם רצחו ואנסו היפנים מאות אלפי סינים כפריים. הצילומים שהצטלמו החיילים כשהם עורפים ראשים, אוחזים ראשים בידיהם כשחיוך על פניהם, של סיניות מפוסקות שהומתו בהתעללות. חסר לי לא פחות הרחובות מלאי לא מספר גופות כי אם עשרות אלפי גופות נרקבות שכוחות חיצוניים נאסר אליהם לפנות את הגוויות. חסר לי את כל הדברים שראיתי בסרטים שצולמו במקום בשעת האירוע, והספרים הרבים שנכתבו על זה. מעט צורם לי ההדגשה שהיחידים כמעט שמופיעים לחיוב הם הנאצים (הם בהחלט עזרו להצלת סינים אבל לא רק הם). בקיצור, סרט שלא אופתע שמומן על ידי יפני. ובכל זאת צריך לראות אותו ורק להדגיש שהאירוע היה בסדר גודל נורא יותר!! סרטים יותר נאמנים למציאות אודות הטבח שנערך בעיר אפשר להוריד בטורנט: TheRapeofNankingNanj.mpg China.A.Century.of.Revolution.Part1.1911_1949.avi Frank.Capra.WWII.The.Battle.of.China.Xvid.AC3.MVGroup.Forum.avi כדאי גם לקרוא את "בניסיון להבין את טבח ננג'ינג" - מאמר ממצה על האירוע שפורסם על ידי פרופסור רותם קובנר בגיליון 105 של "זמנים" http://asia.haifa.ac.il/staff/kovner/24.1.10/Kowner (2009)b.pdf

 

[חופשימי]

קצת הזמנו, לא?

לפני מספר חודשים, כשהמונדיאל היה בשיאו, יצא פרשן הכדורגל אייל ברקוביץ' בקריאה: "אני לא מבין איך יכול להיות שיש בישראל אוהדים של נבחרת גרמניה". גם המלחמה עם הנאצים, כמו מלחמת סין-יפן השנייה, התרחשה לפני יותר מ-70 שנה! אני כמובן לא אומר שצריך לשכוח הכל ולהמשיך הלאה, אבל לגרום לילד ישראלי קטן, שנולד לפני 8-10 שנים לשנוא את גרמניה והגרמנים, לגרום לילד סיני קטן לשנוא את היפנים, פשוט לא יוביל לשום מקום ואף גרוע מכך - משאיר סיכוי שהמלחמות בין הסינים והיפנים לא יהיו רק דיפלומטיות אלא גם צבאיות. הסרט מספיק קשה לצופה המערבי, שלא לדבר על הצופה הסיני. הסרט, כמו שהזכרת, שונה משאר הסרטים משום שהוא מציג את העובדה שגם היפנים היו אנושיים בעלי רגשות ולא כל אחד מהם היה רובוט. לידע כללי, מקרים כאלה היו גם בשואה, נאצים שהתאבדו או אפילו הסתירו יהודים. לסיכום, אתה בוודאי תחשוב שאני מהצד היפני אבל זו טעות. אני לומד בחוג ללימודי מזרח אסיה, מגמת סין, כבר שנה רביעית והלב שלי שייך רובוב ככולו לסין. אני פשוט לא חושב שמצב בו אני אשנא יפנים בגלל מה כל מה שתיארת הוא מצב תקין. סוף שבוע רגוע

 

[kogawa]

אין כאן כלל עניין של שנאת יפן

באותו החוג בו אתה לומד, את מרבית קורסי הבחירה של תואר שני לקחתי בנושא תרבות יפן - מדינה אותה אני אוהב וחרשתי כל רגב בה [כמעט] בטיול ארוך בן מספר חודשים. ובכל זאת, כשבוחרים רקע ותקופה הסטורית למיקום עלילת סרט, רצוי להיות נאמן למציאות. לצערי ההשמטות בסרט מציגות תמונה מעוותת של המציאות ומכך טענותיי. לא שונא את יפן ואנשיה יודע מה הם עשו במלחמת יפן-סין הראשונה יודע מה הם עשו במצ'וריה 31-45 יודע מה הם עשו בקוריאה 1910-1945 יודע מה הם עשו בבורמה ובפיליפינים מכיר את סיפורו של סוגיהארה היפני חסיד אומות העולם - חריג אמיתי יודע שיפן (בניגוד לגרמניה) מעולם לא התנצלה רשמית ולא פיצתה את קורבנותיה ואת המדינות אליהן התאכזרה - ולא בגלל שהיא מדינה ענייה. מאמין שהסינים שהורגלו לקבל כל שכתוב הסטורי ללא הפעלת מסנן בקורתי, יקבלו גם את התאור האנושי של יפנים בנאנג'ינג כאמת, וכך היא תתקבע במורשת הציבור. מאמין שהתאור של היפנים בסרט "סורגום אדום" שתורגם לעברית על ידי מתרגם שיכור ל"חיטה אדומה", בו דורשים היפנים משוחט הכפר לפשוט עורו של חבר סיני בעודו בחיים וכל הכפר נדרש לצפות, משקף יותר את האמת ההסטורית. מי שלא יבין את הטוטאליות היפנית שמופנית כרגע לכיוונים אחרים, לא ידע לנתח מהלכים נכון ביום שהפיוז ייקפוץ להם!!

 

[renjintso]

תיאור גרפי של זוועות

זאת דרך אחת לגיטימית ליצירה בדיונית להתמודד עם ההיסטוריה. יש עוד דרכים. ברוב הסרטים שעוסקים במלחמה"ע השניה כמדומני אין קלוז אפים של נאצים משפדים תינוקות וחלקם מצליחים להגיד משהו על התקופה גם בלי זה. האמונה שלך לגבי הסינים לא כ"כ ברור לי על מה היא מסתמכת. רוב ההתקפות על הסרט כשהוא יצא בשנה שעברה, והיו ממש המון התקפות, אמרו דברים מאד דומים למה שאתה אומר כאן, והתקוממו נגד ההפחתה במידת הזוועות והצגה של יפני כלשהו כבנאדם. זה לא מה שיתקבע בתודעת הציבור. מה שמקובע בתודעת הציבור הסיני זה סרטים שמתארים את הזוועות כי יש בלי סוף כאלה, והם משודרים בטלוויזיה כמעט כל הזמן. נאנג'ינג הוא סרט סיני מאד חריג במובן הזה שהוא מנסה לספר סיפור אנושי, לא לקדם פרופגנדה, ולהציב קצת יותר סימני שאלה וקצת פחות סימני קריאה. זה בדיוק הפוך מ"קבלת שכתוב היסטורי ללא הפעלת מסנן ביקורתי" ובהקשר הסיני יציאה של סרט כזה היא מבורכת, גם אם הוא לא בדיוק יצירת מופת. (והוא לא. אבל הוא סרט לא רע בכלל) הביקורת יותר רלוונטית אולי בהקשר של ישראלים או אחרים שיצפו בסרט ולא מכירים את הרקע ההיסטורי.

 

[kogawa]

מקובל לחלוטין

לגבי הקהל הסיני (שהוא מעט גדול יותר מהישראלי) מוכן לקבל למרות שעדיין מאמין כי שיכתוב ההיסטוריה בסין גדול בהרבה ממרבית התרבויות שכולן משכתבות את ההיסטוריה שלהן. לא מכיר את הביקורות שהיו לסרט כשיצא - נתקלתי בסרט רק עם פרסום המפיץ הישראלי כאן. ישראלי שלא למד הסטוריה של סין/יפן, ושרגיש למקום הנאצים בהסטוריית עמו, כשיפגש עם סרט המציג את הנאצים כמלאכים (כמו שאכן היו במידה מסויימת בנאנג'ינג) ואת היפנים כאנושיים (כמו שממש לא היו באותה התקופה באותו מקום) עשוי לקבל רושם מוטעה לגבי האירוע ההיסטורי. סרטים כמו "מכתבים מאיוואג'ימה" ו"אימפריית השמש" המציגים אנושיות יפנית מתאימים בהחלט, ויותר מזה "הנבל הבורמזי" - סרט פציפיסטי נפלא, ועוד אחרים, מציגים את הפן האנושי של החייל היפני. אפילו "הגשר על הנהר קוואיי", מציג אנושיות יפנית בתקופה זאת במידה מסויימת. אבל לקחת את אחד האירועים הכי לא אנושיים, שכוון כנגד העם והאומה הסינתי, כדי להראות אנושיות יפנית, זה מעט רחוק מדי ממה שאני מסוגל לספוג. אנושיות גרמנית במלחמת העולם זה בסדר גמור אנושיות נאצית באושוויץ זה לגרד פצע מוגלתי לטעמי. הצגת סרט זה בארץ, בלי ליווי דף הסבר על שהיה עשוי להיות בעייתי לדעתי.

 

[renjintso]

מסכימה שהצגה בארץ בלי הסבר היא בעייתית

לגבי שיכתוב ההיסטוריה, לא אמרתי שבסין אין שכתוב של ההיסטוריה. יש מלא, רק לא לכיוון שרמזת אליו. דוד גרוסמן ב"עיין ערך אהבה" הציג אנושיות נאצית במחנה ריכוז. כן, זה לגרד פצע מוגלתי. זה מה שיצירות מעולות עושות לפעמים. בנאנג'ינג נאנג'ינג יש בעיקר יפני אחד אנושי וברור שהוא חריג על רקע המעשים של בני עמו. לא חושבת שהסרט מטשטש את הזוועות שהיפנים עשו, הוא פשוט מציג סיפורים של אנשים שלכודים בטרגדיה הנוראית הזאת.