הריון מרובה עוברים הוא לחוץ יותר?

[חנה של ליאור]

הריון מרובה עוברים הוא לחוץ יותר?

אני מרגישה ממש "משוגעת" לעומת ההריון הקודם. אז הייתי הריונית קורנת ומאושרת בלי שום דאגה בראש. היה ברור לי שבכל יהיה בסדר והכל אכן היה בסדר. כעת אני לא מפסיקה לחשוב ולתהות: למה הבטן כל כך קשה? אלו בריקסטונים או צירים? ללכת לרופא או לא? מי אמר ששני העוברים זזים שם בפנים ולא רק אחד? הבטן שלי נוטה ממש ימינה - זה לא מזיק לעוברים להיות דחוסים כל כך? אני משוגעת או שכולם כך?

 

[אמא של תומר]

אין לתאר בכלל את רמת ההיסטריה שלי

אני לא מצליחה להבין את זה בגלל שזה הריון שני או בגלל התאומים. בהריון הראשון הייתי משוכנעת שהכל בסדר. אפילו ויתרתי על מי שפיר בשל ההרגשה החזקה הזו. עכשיו אני בלחצים אטומיים. כל דבר נראה לי לא בסדר, אני כבר שבועיים וחצי על קוצים (מאז המי שפיר) ורועדת מכל טלפון לא מזוהה, אני מפחדת פחד מוות מירידת מים ומצירים מוקדמים, בקיצור - היסטריה. אז את לא משוגעת, אבל צרת רבים לא תמיד מנחמת...

 

[איג3]

לחוץ יותר זו לא מילה

אצלי זה הריון 3 וחבל על הזמן. אני כל הזמן חושבת אם הם זזים? את הלחץ דם שלי תקין? אם צריך כבר להכין תיק? מאיפה ניקח עוד סל - קל? מתי בעלי יספיק לעשות את הכביסות? יש לי כאבים בבטן - אני הולכת לרופא. כאבי ראש - אני מתקשרת אליה. וגם ככה, כל שבועיים אני אצלה! זה פשוט היסטרי!!!!! אמנם, צרת רבים - לא מנחמת. אבל, טוב לשעת אשני לא לבד עם הלחץ הזה...

 

[יעלי של שחר]

חנה את מתארת בדיוק את מה שגם אני

מרגישה. בהריון הראשון בכלל לא ידעתי שעלולים להיות צירים מוקדמים עד שחטפתי כמה בשבוע 29 בגלל התייבשות אבל הם חלפו ולא חשבתי עליהם שוב עד הסוף, לא ידעתי על מושגים כמו רעלת הריון ובהריון הנוכחי אני מדמיינת כל מיני תופעות ומודדת לחץ דם כבר משבועות מוקדמים. נכנסתי לשמירה די מוקדם (שבוע 23), אז גם ככה אני לחוצה כל הזמן. בקיצור כל התקשות של הבטן, גירוד או כאב קטן מקפיצים אותי. אני מנסה לחכות ולראות בכל פעם אם זה עובר, בד"כ זה עובר. וגם קוריוז קטן, הרופא שלי בסיכון גבוה כבר קלט אותי ואמר לי שאני לא צריכה רופא שיהיה זמין מדי, מספיק פעם בשבועיים... (כמובן שאם קורה משהו דרסטי לפנות למוקד). ודרך אגב חנה, אני לא יודעת אם זיהית אותי - אני אחות של שירלי... שיהיה לכולנו המשך הריון תקין!

 

[חנה של ליאור]

אהלן יעלי

ידעתי שאחות של שירלי מסתובבת פה אבל לא קישרתי אלייך. נעים להכיר וד"ש לשירלי.

 

[בן דוד לפילפילון]

כמה טוב להיות ../images/Emo163.gif

הריון ראשון, תאומים. יש לי מושג מה הם הדברים הרעים, אבל מדחיקה. לפני כל US לחוצה פחד ואחריו נראית כמו על סמי הרגעה. חושבת חיובי עד סוף התל"מ (אין כאן שליש להתנהגות טובה).

 

[ממה מיה]

ולי יש בטן שמאלנית

ממש מזדהה עם מה שכתבת. בהריון הקודם בקושי ספרתי שבועות, כששאלו אותי באיזה שבוע אני הייתי צריכה לחשב כדי לענות. הפעם אני סופרת שבועות וימים, מסמנת לי על הלוח שנה יעדים. בהריון הקודם עבדתי מלא עד ליום הלידה. עכשיו החלטתי לפרוש חודש לפני ולנוח.. בהריון הקודם טחנתי חדר כושר ארבע פעמים בשבוע ועכשיו אני פדלעה אמיתית. הבטן שלי בשעות הערב כל כך ענקית ואני תוהה עד לאן היא תגיע ולוחץ לי בצלעות אני מרגישה כמו שהרגשתי בהריון הקודם בשבוע 40 ואני רק מסיימת 29... ואלטראסאונד שהיה כל כך אהוב עליי בהריון הקודם הוא ממש סיוטי בשבילי כי אני מתעלפת... מה יהיה ?

 

[אלמוג שלי]

מוכר בהחלט

חוויתי את זה. אני חושבת שהלחץ נובע מסיפורים ששומעים עליהם, מפחד מפגות ואני הרגשתי מההתחלה שההריון הזה אחר. מההתחלה היה לי קשה לעמוד, הרגשתי כבדות משלב מוקדם. פחדתי מהאטה בצמיחה בהריון הקודם פרחתי. הסתובבתי עד שבוע 42. עבדתי עד הסוף הרופא שלי שבד"כ נורא מרגיע אפילו הצליח להלחיץ אותי. אני ליתר בטחון לקחתי את שמירת ההריון בשתי ידי ונמנעתי מפעילויות ואפשר לומר שבחודשיים האחרונים בקושי יצאתי מהבית. זה השתלם בסוף

 

[דולי 11]

לחץ מסיפורים וסימני שאלה ../images/Emo2.gif

אני גם חושבת שהסיפורים מלחיצים אך לצערי הם נכונים ומציאותיים וכנראה שחוץ מהלתפלל אין הרבה מה לעשות ,למרות שאני מרגישה קצת אי וודאות כאילו לגבי פעילות ספורטיבית ,הרופא לא ממש נותן לי תשובות ברורות "תעשי כמה שאת יכולה" אני מפחדת שאם אעשה פעילות הליכה שחיה וכו' אולי אחכ אצתרך שמירה מצד שני קראתי שפעילות זה בריא ומקל בכאבי גב , גם בנוגע ליחסי מין בהתחלה הרופא אמר להימנע עד שבוע 12 פתאום אמר אפשר בעדינות .הפחד הכי גדול שלי לגבי שמירה באשפוז בבי"ח .