הרכבת יכולה לפזר יותר אנשים יותר מהר.
אני גר בפסגת זאב ועובד בבית הכרם
אכן למי שכמוך גר בפסגת זאב ועובד בהר הרצל מתא
אפילו בסיאול או מינכן יש מקומות שהרכבת
אבל יש שם אוטובוסים
לא מדויק בטלו רק בדרום מערב
כקוראת מהצד, וּכְֿלֹא ירושלמית
זה היה נכון לפני כשנתיים, היום הירושלשמים למד
התרשמתי מהשרשור שעדיין לא
הכי טוב להתרשם מהנוסעים ברכבת עצמההתרשמתי מהשרשור שעדיין לא
כל הירושלמים למדו (ובטח לא החוץ-ירושלמים), אבל לאט לאט בטח כולם (או כולנו) יִלְמדו (נִלְמד).
אהבתי מאוד את הניקוד
חבל שהעיתונים אינם מודפסים עם ניקוד במלים בעייתיות. אולי בעצם עדיףפ שלא, כי נראֶה לי שהם יודפסו עם ניקוד מטעה!
איך את מקלידה את הניקוד? האם יש איזה קיצור דרך נחמד?
תודה רבה על ההסבר המקיףתודה
אני ממש שמחה לקרוא את החיזוק הזה, אלן. כי אני נוהגת להשתמש בניקוד חלקי במֵּיילים, בפורומים ובכלל. ויש אנשים שמתנגדים לזה נמרצוֹת.
אנסה להסביר את דעתי בקיצור, עד כמה שאפשר, ולהביא דעות מנוגדות, ודרך לניקוד מילים:
1. השפה העברית עם כל אהבתי אליה (זו שפת-האם שלי), היא בעייתית. יש המון המון מילים, אשר אפשר לקרוא אותן בדרכים שונות. אפילו אנחנו, הצברים, צריכים לחזור מדי פעם ולקרוא שוב משהו שקראנו, כי ללא ניקוד, קראנו אולי בצורה מוטעֵית. אז מה יגידו מי שהעברית אינה שפת-האם שלהם, ולַמדו אותה רק בהמשך?
לכן, לדעתי, עדיף להשתמש בשתי דרכים להקלה על הקורא. על כל קורא:
א. לכתוב בכתיב מלא (ולא בכתיב החסר, כפי שהיה נהוג בעבר).
ב. כדאי לנקד מילים בעייתיות. זה מאד עוזר לקורא "לרוץ" ולא לשבור את רצף הקריאה, וחוסך לו המון זמן
2. בהתנגדות העיקרית נתקלתי דווקא בפורומים של השפה העברית. שם טוענים שתי טענות עיקריות:
א. ניקוד מלא מְכָעֵר את הטקסט (ולדעתי הוא דווקא מייפּה אותו).
ב. ניקוד חלקי, נראה כמו לכלוך! וזה "מעצבן" להם את העיניים.
3. אתה צודק לגמרי: עדיף שלא ינקדו בכלל, מאשר שֶׁיְּנקדו עם טעויות. בזמני למדנו החל מכיתה א' את הניקוד כהלכתו. (ובחוג ללשון העברית באוני', היינו חייבים לקבל "טוב מאד" בבחינה בניקוד. מי שלא עבר, היה חוזר עליה שוב ושוב עד שעבר, כמו אלה שלא עברו טסט בנהיגה). והיום, אפילו המורים לא יודעים לנקד, ולכן גם התלמידים לא יודעים ומנקדים בשגיאות.
(ואגב, גם לי יכולות לקרות טעויות בניקוד, אבל משתדלת מאד לנקד נכון).
4. יש כמה וכמה שיטות ניקוד ידניות. אפשר למצוא את הוראות השימוש לשיטות אלה בגוגל. (יש גם נקדן אוטומטי, כמדומתני, אבל לא ניסיתי אותו אף פעם).
השיטה בה אני משתמשת, אינה הכי נוחה שבעולם, אבל כשמתרגלים אליה, והתרגלתי די מהר, היא פשוטה למדי.
עליך להחליט אם אתה רוצה לנקד מיד כל מילה (או כל אות), או לכתוב משפט שלם (או קטע שלם) ואז לנקד הכל בבת אחת. זה עניין אישי לכל אחד.
הניקוד נמצא כמעט כולו בשורת המספרים העליונה במקלדת. (ולא במספרים שמימין למקלדת. שם יש סימנים אחרים, אבל זה כבר ל"מיטיבי לכת"). כדי לנקד אות, עליך לשים את הַסַּמָּן משמאל לאות, ללחוץ על Caps Lock ללחוץ ביד שמאל על Shift וביד ימין על המספר של הניקוד הדרוש.
1 = חטף-סגול, 2 = חטף-פתח, 3 = חטף-קמץ, 4 = חִיריק, 5 = צֵירה, 6 = סֶגול, 7 = פַּתח, 8 = קָמץ, 9 = שׂי"ן = ש' שׂמאלית,
0 = שׁי"ן (ימנית), - = חוֹלם, = = דּגש. ; = שְווא. סלש הפוך, ימני, שנמצא ליד ה-Enter = קֻבוץ.
אם יהיו שאלות הבהרה ואחרות, אשמח לענות.
בבקשה
אני ממש, אבל ממש, איני יודע לנקדבבקשהואני רואה שאתה *כן* יודע לנקד היטב!
אז באיזו שיטה אתה משתמש? נכון: שורוק יוצרים באמצעות הדגש. פשוט שכחתי לציין זאת.
אלן, כמו שכתוב בתהילים: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי...":
אף פעם לא נתקלתי בראשי התיבות "סל"ק פל"ג", ורציתי לשאול אותך לְמה התכוונת. אבל חיפשתי בגוגל, ומצאתי כתבה יפה וארוכה (ויש בה אפילו עוד ראשי תיבות מהסוג הזה). מעניין מאד!
אגב, אני בעצמי פדנטית (או לפחות הייתי), ובכל זאת לא רואה בשום אופן בניקוד חלקי "לכלוך", אלא רק עזרה לנוחות הקריאה ולחיסכון בזמנו של הקורא. (המתנגדים לא הסתפקו ב"לכלוך", אלא אמרו שזה נראֶה כמו "לכלוך של זבובים").
לגבי סדר המספרים שנבחרו, אני מסכימה איתך. אבל אולי עשו זאת לפי שכיחות השימוש בהם, כמו שמקלדות בנויות לפי שכיחות השימוש באותיות בשפות השונות.
אגב, יש לי ידיד מפורום אחר, ש"משוגע" על הכנת מקלדות וירטואליות מִסּוגים שונים לפי הזמנה. אז הוא הכין לי לפני כמה חודשים (מרחוק, כי הוא גר עכשיו באירופה) מקלדת אישית עם כל טוּב
במקלדת הזאת אני יכולה לעבור בין שש שפות: עברית, אנגלית, ערבית, יוונית, גרמנית ואספרנטו (עם כל האוּמְלַאוּטים הדרושים לשתי האחרונות), וגם לנקד עברית וערבית בשיטה אחרת, הגיונית
בכל זאת אני משתמשת בד"כ לניקוד עברית בשיטה שהסברתי אתמול, כי אליה אני רגילה יותר.
אני ממש, אבל ממש, איני יודע לנקד
השיטה היחידה שאני מכיר היא אכן אותה סל"ק-פל"ג, שיטה מעצבנת שדורשת זמן לחשוב על כל מִלה שמנקדים, אבל לפחות בעלת הגיון. לפחות ההברות המוטעמות הן תמיד עם תנועה "גדולה", שזה לגמרי הגיוני.
אני הולך לעצבן כמה אנשים, אבל הייתי שמח מאוד אם היו מפשטים את הניקוד ומבטלים את כל התנועות הקטנות ואת כל החטפים, ומשאירים רק את התנועות הבסיסיות!
הרי יודעים לבטא מלה עם e בין אם מדובר בסֶגול ובין אם מדובר בצירה. אף אחד אינו זקוק לניקוד למטרה הזו, אלא רק כדי להבדיל בין מלים שאותיותיהן זהות. בין כה וכה צריך ללמוד לקרוא ללא ניקוד, אבל פישוט כזה בשילוב עם ניקוד חלקי היה מאפשר ליותר אנשים להשתמש בו. הוא היה מייתר את החוק המיותר הנ"ל (שלא לדבר על חוקי החיטוף המעצבנים) ומחסל דברים מבלבלים כמו קמץ קטן.
הדף הבא שימושי עבוּר מי שרוצה ללמוד את כל תורת הניקוד:
http://niqqudrules.tripod.com/
אגב, כמו אותם אנשים, גם אני לא ממש אוהב את המראה הכללי של ניקוד, זה לא ממש אסטתי לטעמי, אבל אני מקבל את הצורך הפונקציונלי שנענה על ידי הניקוד.
תודה, אלן.
אני לא יודעת מנַין אתה מביא את הכתבות השוות והיפות האלה, אבל אני מעתיקה ושומרת לעצמי אותן בתיקיית עברית על המחשב שלי
אגב, אם מותר לשאול, האם אתה יליד הארץ?
תראה, בַּמֶּה שכתבת על הניקוד העברי, אתה מתפרץ לדלת פתוחה: זה ויכוח בן (לפחות) עשרות שנים! כבר דנו בו ללא סוף על במות שונות, והועלו הצעות שונות. רבים וטובים מסכימים עם הדעה שלך. ואפילו המרצה הנערץ שלי לשעבר (בעבר הרחוק), שהיה ראש החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית. ולימד אותנו בין השאר גם את הניקוד, הלא הוא פרופ' עוזי אורנן, היה בעד שיטה בה נכתוב עברית באותיות לטיניות! הייתי המומה כששמעתי שדווקא הוא מצדד ברעיון כזה.
אני מעדיפה להשאיר את העברית כמוֹת שהיא, כפי שהיא הגיעה אלינו מהתנ"ך. אני לא יכולה לחשוב על ויתור על העברית הזאת עם הניקוד הזה.
יחד עם זה, אני מודעת לגמרי לקשיים שמציבה שיטת ניקוד העברית. ברור שזה הכי מקשה על מי שעברית אינה שפת האם שלו. אבל אפילו על הילדים ועל הנכדים שלי. וגם לי עצמי, לא כל הניקוד "נשפך מהשרוול". חלק אני יודעת פשוט מזיכרון חזותי מאז הילדוּת, כשהכל היה מנוקד, ומנוקד נכון. וחלק - בזכות מה שלמדתי פעם אצל פרופ' אורנן.
מעניין שלמרות שאתה מקבל את הצורך הפונקציונלי של הניקוד החלקי, הוא לא לטעמך מבחינה אסטטיתואכן, "על טעם וריח - אין להתווכח".
גוגל הוא הידיד שלך - אפשר למצוא הכל
אם לומדים לנסח את השאילתות הנכונות ולזקקן לפי הצורך.
אכן, איני יליד הארץ אלא יליד אנגליה. עברתי עם משפחתי לארץ בגיל שבע. יתכן שהגמישות של האנגלית היא מה שמשפיע על החשיבה שלי והקושי שלי עם המתמטיות של העברית.
אני מבין את האהבה לשפת התנ"ך, ויש מה לאהוב. אבל מנגד, גם לא משתמשים בכתיב חסר בטעמי המקרא, כי החליט מי שהחליט שהפיסוק המודרני עדיף לשימוש יומיומי.
לכן אולי יש מקום לשינוי הכתיב המלא כך שיהיה מעט יותר מנוקד, וזאת בנוסף לכתיב החסר שישאר בשביל התנ"ך וסיפורי ילדים.
הכוונה שלי שהאקדמיה תחליט על רשימות של מלים אשר להן הוספת חיריק פה או קמץ שם תסייע בקריאה השוטפת. כמו כן, השימוש בניקוד השׂ' השׂמאלית, ודגשים בבּ', כּ' ו-פּ' (אבל לא באותיות ג', ד' ות') יהפכו להיות נורמה, הכל לפי ההגייה המקובלת כיום. הדבר יהפוך לטבע שני אצל כולם ברגע שזה יהיה מקובל שזה חלק מהאיות הנכון של המלה.
שכחתי להתיחס לסיפאתודה, אלן.
אני לא יודעת מנַין אתה מביא את הכתבות השוות והיפות האלה, אבל אני מעתיקה ושומרת לעצמי אותן בתיקיית עברית על המחשב שלי
אגב, אם מותר לשאול, האם אתה יליד הארץ?
תראה, בַּמֶּה שכתבת על הניקוד העברי, אתה מתפרץ לדלת פתוחה: זה ויכוח בן (לפחות) עשרות שנים! כבר דנו בו ללא סוף על במות שונות, והועלו הצעות שונות. רבים וטובים מסכימים עם הדעה שלך. ואפילו המרצה הנערץ שלי לשעבר (בעבר הרחוק), שהיה ראש החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית. ולימד אותנו בין השאר גם את הניקוד, הלא הוא פרופ' עוזי אורנן, היה בעד שיטה בה נכתוב עברית באותיות לטיניות! הייתי המומה כששמעתי שדווקא הוא מצדד ברעיון כזה.
אני מעדיפה להשאיר את העברית כמוֹת שהיא, כפי שהיא הגיעה אלינו מהתנ"ך. אני לא יכולה לחשוב על ויתור על העברית הזאת עם הניקוד הזה.
יחד עם זה, אני מודעת לגמרי לקשיים שמציבה שיטת ניקוד העברית. ברור שזה הכי מקשה על מי שעברית אינה שפת האם שלו. אבל אפילו על הילדים ועל הנכדים שלי. וגם לי עצמי, לא כל הניקוד "נשפך מהשרוול". חלק אני יודעת פשוט מזיכרון חזותי מאז הילדוּת, כשהכל היה מנוקד, ומנוקד נכון. וחלק - בזכות מה שלמדתי פעם אצל פרופ' אורנן.
מעניין שלמרות שאתה מקבל את הצורך הפונקציונלי של הניקוד החלקי, הוא לא לטעמך מבחינה אסטטיתואכן, "על טעם וריח - אין להתווכח".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.